תיעוד יהדות אתיופיה ודרכה לארץ ישראל: מקבץ ראיונות וסיפורים שנאספו על ידי תלמידי תכנית תיאו"ד
מקבץ ראיונות וסיפורים שנאספו על ידי תלמידי תכנית תיאו"ד בערים אשדוד, אשקלון, באר שבע, חדרה, נתניה, עפולה, פרדס חנה, פתח תקווה וראשון לציון במסגרת תכנית הפרויקט הלאומי לקהילה האתיופית בישראל. "הפרויקט נועד להביא את סיפורה המיוחד והמרגש של עליית יהודי אתיופיה לתודעת החברה הישראלית ולשמרו בקרב קהילת יוצאי אתיופיה, תוך העברת מסריו וערכיו לדור הצעיר"
"הילד והגשר" וסיפורים אחרים מאתיופיה
סיפורים מאת חילה איסוס פקאדו, אדם רטה, מולוגטה גודטה, סלומון למא.
מאמהרית: אולגה קפליוק, גדי מלקו, אברהם ירדאי, אברהם וולדה צדק, סלומון מרשה, נצנת פרדה.
תרגום סיפור לאנגלית: מרגו עיון
איורים: עלמו אישטה
ממתינים בדרכם: המסע של זרע ביתא ישראל מאתיופיה
ממתינים בדרכם מתאר את מסע עלייתם מאתיופיה של אנשי זרע ביתא ישראל, המוכרים יותר בשם הפלאשמורה. זוהי קהילת יהודים מתוך ביתא ישראל שהתנצרו בעבר ושבו ליהדות. זהותם הדתית המורכבת ומדיניותן המהוססת של ממשלות ישראל הביאו לכך שרבים מהם חיים בהמתנה ממושכת במחנות המעבר באתיופיה כבר למעלה מעשרים שנה, ושרויים במצב המתנה מתמשך.
ספר זה הוא תיעוד ראשון מסוגו, המתבסס על ביקוריה הרבים של החוקרת באתיופיה במהלך השנים 2005-2014, ושהותה במחיצת העולים בכל התחנות שעברו בדרכם לישראל. הספר בוחן היבטים שונים של עלייתם ושל משמעותה ובהם מעמדם כעולים, כמהגרים וכפליטים, זהותם הדתית, שינויים במושג הבית ובהגדרת המשפחה וכן תפיסות זמן שונות המתקיימות בקרבם במקביל. במחקר אתנוגרפי מקיף זה, המחברת מנתחת את הקשר העמוק והמורכב בין קהילת זרע ביתא ישראל לבין החברה בארץ.
לכאורה זה הסיפור שלהם, אך למעשה מדובר בסיפורה של החברה הישראלית כולה, על גבולותיה המדינתיים והחברתיים, ועל תהליכי ההגירה הגלובליים המתרחשים כיום בעולם.
ד"ר רוית תלמי-כהן היא אנתרופולוגית יישומית, חוקרת ומרצה בתוכנית ללימודי אפריקה באוניברסיטת תל אביב ובמכון להגירה ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין. במשך שנים רבות ערכה תלמי-כהן מחקר באתיופיה ובארץ, וכיום היא מתמקדת בפליטות של מבקשי מקלט מאפריקה בישראל ובעלייה מצרפת בעשור האחרון. עוד היא עוסקת בפעילות חברתית וציבורית בסוגיות הקשורות לעלייה ולהגירה.
ציונות הפוך על הפוך: סיפור הבאתם של בני הפלאשמורה לישראל
סיפור הבאתם של בני הפלאשמורה עלה לתודעה הציבורית במהלך מבצע שלמה בחודש מאי 1991. עם תום המבצע החל מאבק ציבורי להבאתם ארצה. הספר מתאר את תולדות בני הפלאשמורה מהתנצרותם באתיופיה באמצע המאה ה-19 ועד ימינו. מלווה בתיעוד מפורט הכולל חוות דעת של רבנים ומומחים והמלצות ועדות שרים והחלטות שקיבלו ממשלות שונות. המחבר היה מעורב במפעל הבאתם של בני הפלאשמורה בשנים 2008-2004, שבהן שימש כנציג הסוכנות היהודית באתיופיה, תקופה בה התקבלו החלטות משמעותיות הקשורות לסיום הבאתם המאורגנת לישראל. במסגרת תפקידו הוביל המחבר את מכלול הפעולות הקשורות להבאתם ארצה של למעלה מ-14,000 נפשות לישראל, הליך מורכב שתחילתו בגונדר והמשכו באדיס-אבבה ומשם בטיסות סדירות לישראל. אורי קונפורטי נולד ביפו, בן למשפחת עולים מבולגריה. בשלושים שנות עבודתו בסוכנות היהודית עסק בשדה הקליטה והעלייה, הן כמנהל מרכזי קליטה ומנהל אזור והן כשליח עלייה בבולגריה בשנים 2000-1995. במסגרת שליחותו בבאלקאנים לקח חלק בהבאתם של פליטי קוסובו לישראל. בשנים 2008-2004 שימש כנציג הסוכנות היהודית באתיופיה במעמד קונסול והוביל לסיום הבאתם המאורגנת של בני הפלאשמורה לישראל. על תקופה זו נסוב הספר.
יציאת אתיופיה
בספרו 'יציאת אתיופיה' מתאר מיכה פלדמן את עלייתם של 'ביתא ישראל', אלה יהודי אתיופיה, מאז תחילתה בראשית שנות השמונים ועד 'מבצע שלמה' במאי 1991. באמצעות יומן אישי, השזור בסיפוריהם של העולים, מגולל המחבר את סיפור גבורתם של יהודי אתיופיה, שבשנות השמונים יצאו באלפיהם מן הכפרים שבצפון אתיופיה והלכו במשך שבועות לסודאן. שם, במחנות הפליטים של דרום סודאן, הם לוקים במחלות ובתת-תזונה שממיתות בהם אלפים, ואת החיים מניע רק הרצון לשוב לציון ולהתאחד עם העם היושב בירושלים. עם כינון יחסים דיפלומטיים בין אתיופיה לישראל והקמת שגרירות ישראל באדיס אבבה בינואר 1990 פוגש המחבר את שארית הפליטה של יהודי אתיופיה, ומסייע להם לעלות ארצה. גולת הכותרת של פעילותו כשליח הסוכנות היהודית שם היא העלאתם של יותר מ-14 אלף יהודים מאדיס אבבה הנצורה בסוף-שבוע אחד במאי 1991. רגעים מרתקים מזומנים לקורא בסיפור האהבה הזה המתרקם בין המחבר ליהודי אתיופיה, סיפור אהבה שנמשך יותר מעשר שנים.
מסיני לאתיופיה: עולמה ההלכתי והרעיוני של יהדות אתיופיה
נדירים הם המקרים שבהם עַם מקבל דרישת שלום מעברו הרחוק, בדמות קהילה שאבדה וחזרה לחיות בתוכו. כזה הוא סיפורה המופלא של "ביתא ישראל", קהילת יוצאי אתיופיה, העתיקה בקהילות ישראל ששבה לחיות בקרב עַמה ההיסטורי כשהיא עמוסת מסורות עתיקות, סיפורים ומנהגים המיוחדים רק לה. ייחוד זה זימן לה התמודדות עם שאלה כבדת משקל: האם ראוי שתשיל מעליה מסורת בת אלפי שנים שנשמרה בתנאים קשים ביותר לטובת אימוץ ההלכה האורתודוקסית?
הספר מסיני לאתיופיה נועד להשמיע את קולה העמום של קהילת "ביתא ישראל", בעומק ומתוך מעורבות רגשית, ולהציב אותה כשווה בשיח היהודי בדורנו. לדידו של המחבר, הרב שרון שלום, היכרות מעמיקה עם יסודות קיומה היא בסיס לדו-שיח פורה בין המסורות השונות של היהדות. לפיכך הוא נרתם למאמץ נועז ראשון מסוגו: ניסיון לחבר מעין "קיצור-שולחן-ערוך" המגשר בין ההלכה הכלל-ישראלית המקובלת לבין הלכת "ביתא ישראל".
הרב שרון שלום עלה לארץ בשנת 1982 , במבצע "בת גלים". משמש כיום רב קהילת "קדושי ישראל" בקרית גת. משלים עבודת דוקטור בפילוסופיה יהודית, מרצה במכללת אלקנה, באוניברסיטת בר אילן ובמכון הגבוה לתורה באוניברסיטה.
"יפה עשה הרב שרון שלום להציע לבני עדתו מעין מדריך הלכתי, כעין קיצור-שולחן-ערוך לבני העדה האתיופית. את אשר עשה, עשה מתוך הבנה עמוקה לצורכי הקהילה, למועקתה ולזעקותיה."
- הרב פרופ' דניאל שפרבר
"כמה טוב עשה בני הרב שרון. שמחתי לראות חיבור זה, התרגשתי מאוד... המנהגים הללו הפיחו בנו חיים, המנהגים הללו הם כמו עמוד האש ועמוד הענן שהיו מורה הדרך של עם ישראל במשך המסע ממצרים לירושלים."
- כהין קייס תפסהקו מלכי צדק פקדו