אודות - המרכז למורשת יהדות אתיופיה
על המרכז, איור: עלמו אישטה

על המרכז

התאגיד הסטטוטורי מכוח חוק: "המרכז למורשת יהדות אתיופיה", יהיה גוף ידע ממלכתי ומרכזי לחקר תרבותה ומורשתה של קהילת יהודי אתיופיה בישראל. המרכז יהיה בית תרבותי למוסדות, לגופים, לעמותות וליזמים פרטיים העוסקים בתרבותם ובמורשתם של יהודי אתיופיה ברמה המקומית, הארצית והלאומית וישתף עימם פעולה באופן הדוק. המרכז יכלול בין היתר מכון מחקר, ארכיון ויחידות חינוך ולמידה בנושא המורשת וההיסטוריה של יהדות אתיופיה.
המרכז למורשת יהדות אתיופיה יהיה מוסד עדכני ומתקדם, שתפקידו להעניק השראה ולהיות מקור לסנכרון בין התרבות האורלית העשירה ועתיקת היומין של יהדות אתיופיה על גווניה ובין התרבות האוריינית והטכנולוגית של ישראל כיום. לבד מיצירת המפגש בין העבר וההווה, ייצור המרכז הזדמנויות ליצירת אייקונים, אובייקטים ותוכני תרבות חדשים שמטרתם להשלים ולהעשיר את התרבות הישראלית. מקום הקבע של המרכז יהיה בירושלים, עיר שאך טבעי הוא שתהא מקום משכנו, שהרי כל מאווייה של הקהילה הופנו ל"ירוסלם".

חוק המרכז למורשת יהדות אתיופיה, התשע"ב 2012

צילום: רויטל טופיול..

ד"ר שמחה גתהון

יו"ר המועצה של התאגיד הממלכתי - המרכז למורשת יהדות אתיופיה

בעלת תואר דוקטור בחינוך מאוניברסיטת בר אילן. מרצה בכירה בפקולטה לחינוך במכללת סמינר הקיבוצים, במכללה למנהל ובאוניברסיטת בר אילן. מרכזת ומפתחת המיקוד לנוער בסיכון במגמה לייעוץ חינוכי לתואר שני במכללה למנהל. חברת מועצה ויו"ר בהתנדבות של התאגיד הממלכתי – המרכז למורשת יהדות אתיופיה. ממייסדות עמותת עלם לנוער בסיכון ובמצוקה, שם ניהלה ופיתחה את תחומי הרב תרבותיות, השותפויות המקצועיות, עבודת הרחוב וניידות הלילה. ד"ר גתהון חוקרת בתחומי רב תרבותיות, הגירה, חינוך, חברה וקהילה. ליבת עשייתנו כמרכז מורשת היא הפצת ידע והעמקת המחקר על ההיסטוריה המרתקת של בֵּתֶּה ישראל מתוך שאיפה שסיפור הקהילה, המורשת והיסטוריה שלה ישתלבו בזרם המרכזי של ההיסטוריה הישראלית ויהיו לנחלת הכלל. לפיכך, מטרת העל של המרכז היא לקבע תודעתית את מורשתה ההיסטורית של יהדות אתיופיה כתרבות משפיעה וכשותפה בעיצוב הזהות היהודית-ישראלית, לרבות בקרב דור ההמשך של הקהילה. מרכז המורשת פונה לבני גילים שונים בחברה הישראלית וביוצאי אתיופיה בפרט. הקהל המבוגר יותר יגלה מחדש – ולעיתים יופתע למצוא – עדויות, כתבים, תעודות ומכתבים שיחשפו בפניו טפח נוסף של החיים באתיופיה ויעשירו את ידיעתו על בֵּתֶּה ישראל. הקהל הצעיר יותר ייחשף לסיפורים שלא הכיר, יתוודע לשורשיו וילמד להתגאות במוצאו. בד בבד מעוניין המרכז לחשוף את הציבור הישראלי המגוון למנהגי הקהילה, שנשתמרו על אף הריחוק הגיאוגרפי והקשיים החברתיים. בֵּתֶּה ישראל היא סמל ומופת לקהילה יהודית שהתקיימה בנפרד מיהדות העולם וכנגד כל הסיכויים והצליחה לשמר את יהדותה. היא מבטאת את הרגש היהודי – השורשי והרוחני – ששימר את האחדות ואת ההמשכיות של עם ישראל במשך אלפי שנים. מהות הקהילה וחוזקותיה ניכרות היטב בקרב הדור הצעיר בישראל, שמגבש זהות אתנית איתנה המגלמת את אבני היסוד שהניחו אבותיו. שאיפתי, כנצר לממלכת הגדעונים וכיו"ר והמייסדת של המרכז למורשת יהדות אתיופיה, היא שתכנים היסטוריים, תרבותיים וחינוכיים הנוצרים במסגרתו או בתמיכתו יהיו מקור השראה וישקפו את זהותנו הייחודית והקולקטיבית שהיא חוט ברקמת החברה הרב- תרבותית בישראל. כמי שהתחנכה וגדלה על ברכי המורשת, ההיסטוריה, השפה, ההווי, המסורת, האוכל והתרבות המפוארת של יהדות אתיופיה, ברצוני להנחיל את כל אלה כעת לדורות הבאים ולבאים אחריהם. כבוד וזכות עצומים נפלו בחלקי כיו"ר וכמייסדת המרכז, ואפעל לשימורו ולפיתוחו למען הדור הנוכחי והדורות הבאים.

נפתלי אברהם

מנכ"ל התאגיד הממלכתי - המרכז למורשת יהדות אתיופיה

ההיסטוריה של בֵּתֶּה ישראל (יהודי אתיופיה) היא מהמעניינות והמרתקות בתולדות העם היהודי. המדובר ביהודים שהיו מנותקים במשך אלפי שנים משאר בני עמם, ידעו קשיים רבים, ועדיין שמרו את מורשתם היהודית בקנאות רבה. בראש מאבקם עמדו הקסים (המנהיגים הרוחניים של בֵּתֶּה ישראל) ומנהיגים פוליטיים שצמחו מתוך הקהילה. למורשת יהודי אתיופיה מקום חשוב בפאזל ההיסטורי של העם היהודי. תפקידו העיקרי של המרכז למורשת יהדות אתיופיה הוא להביא מורשת זו לקדמת הבמה של החברה הישראלית כולה ולשזור את הסיפור שלנו בסיפור המרכזי של העם היהודי. סיפורה של בֵּתֶּה ישראל הוא מורכב: זוהי קהילה שהייתה, כאמור, מבודדת משאר עם ישראל ונאבקה מול גורמים שניסו לשנות את אופייה היהודי. בניה ובנותיה כמהו לחזור לירושלים, משאת נפשם, והמאבק לעלייה ארצה לא פסק עד ימינו אנו. למרכז תפקיד חשוב בעידוד מחקר על אודות בתה ישראל מבחינה היסטורית, תרבותית ודתית, הכולל גם התייחסות לתהליך העלייה והקליטה בארץ. כל זאת כדי לקבע את הנרטיב ההיסטורי שאנו מאמינים בו. המרכז למורשת יהדות אתיופיה במשכנו הקבוע יהיה פתוח לכל קהילות העם היהודי וישמש כבית בעל משמעות רבה לבני ובנות הקהילה האתיופית. אנו במרכז נמשיך לאסוף ולתעד כל מידע שיכול להוסיף להיסטוריה המפוארת של העדה, ונאפשר גישה למקורות הידע באמצעות פלטפורמות שונות כגון אתר האינטרנט של המרכז. אנו מזמינים אתכם, בני ובנות הקהילה, להיות שותפים בבניית מאגר הידע.

מועצה

טירה גלינויר

מנהלת האגף לקליטת תלמידים עולים במשרד החינוך.

רחלי קפלן

מנהלת אגף שותפויות וקשרי קהילה
אנו – מוזיאון העם היהודי

מתן סטוטאו מלדה

תקצביאי תיאטראות במשרד התרבות והספורט

מנחם סנבטו

עורך דין

מאיה זלקה

רכזת תוכנית עמיתים בית שמש

פרופ' רחל שרעבי

ראש החוג לסוציולוגיה במכללה האקדמית אשקלון

אדם טסמה

מנהל תחום מורשת ישראל חטיבת רשויות ארגונים וקהילה, משרד העלייה והקליטה

אסף טרקטינסקי

מנהל מחקר ופיתוח, ארכיון מדינת ישראל

פרופ' לאה בורנשטיין מקובצקי

מכהנת כפרופסור חבר להיסטוריה וכראש חוג היסטוריה של עם ישראל בעת החדשה באוניברסיטת אריאל.

צילום: רויטל טופיול..

ד"ר שמחה גתהון

יו"ר המועצה של התאגיד הממלכתי - המרכז למורשת יהדות אתיופיה

בעלת תואר דוקטור בחינוך מאוניברסיטת בר אילן. מרצה בכירה בפקולטה לחינוך במכללת סמינר הקיבוצים, במכללה למנהל ובאוניברסיטת בר אילן. מרכזת ומפתחת המיקוד לנוער בסיכון במגמה לייעוץ חינוכי לתואר שני במכללה למנהל. חברת מועצה ויו"ר בהתנדבות של התאגיד הממלכתי – המרכז למורשת יהדות אתיופיה. ממייסדות עמותת עלם לנוער בסיכון ובמצוקה, שם ניהלה ופיתחה את תחומי הרב תרבותיות, השותפויות המקצועיות, עבודת הרחוב וניידות הלילה. ד"ר גתהון חוקרת בתחומי רב תרבותיות, הגירה, חינוך, חברה וקהילה.
ליבת עשייתנו כמרכז מורשת היא הפצת ידע והעמקת המחקר על ההיסטוריה המרתקת של בֵּתֶּה ישראל מתוך שאיפה שסיפור הקהילה, המורשת והיסטוריה שלה ישתלבו בזרם המרכזי של ההיסטוריה הישראלית ויהיו לנחלת הכלל. לפיכך, מטרת העל של המרכז היא לקבע תודעתית את מורשתה ההיסטורית של יהדות אתיופיה כתרבות משפיעה וכשותפה בעיצוב הזהות היהודית-ישראלית, לרבות בקרב דור ההמשך של הקהילה.
מרכז המורשת פונה לבני גילים שונים בחברה הישראלית וביוצאי אתיופיה בפרט. הקהל המבוגר יותר יגלה מחדש – ולעיתים יופתע למצוא – עדויות, כתבים, תעודות ומכתבים שיחשפו בפניו טפח נוסף של החיים באתיופיה ויעשירו את ידיעתו על בֵּתֶּה ישראל. הקהל הצעיר יותר ייחשף לסיפורים שלא הכיר, יתוודע לשורשיו וילמד להתגאות במוצאו. בד בבד מעוניין המרכז לחשוף את הציבור הישראלי המגוון למנהגי הקהילה, שנשתמרו על אף הריחוק הגיאוגרפי והקשיים החברתיים.
בֵּתֶּה ישראל היא סמל ומופת לקהילה יהודית שהתקיימה בנפרד מיהדות העולם וכנגד כל הסיכויים והצליחה לשמר את יהדותה. היא מבטאת את הרגש היהודי – השורשי והרוחני – ששימר את האחדות ואת ההמשכיות של עם ישראל במשך אלפי שנים. מהות הקהילה וחוזקותיה ניכרות היטב בקרב הדור הצעיר בישראל, שמגבש זהות אתנית איתנה המגלמת את אבני היסוד שהניחו אבותיו.
שאיפתי, כנצר לממלכת הגדעונים וכיו"ר והמייסדת של המרכז למורשת יהדות אתיופיה, היא שתכנים היסטוריים, תרבותיים וחינוכיים הנוצרים במסגרתו או בתמיכתו יהיו מקור השראה וישקפו את זהותנו הייחודית והקולקטיבית שהיא חוט ברקמת החברה הרב- תרבותית בישראל. כמי שהתחנכה וגדלה על ברכי המורשת, ההיסטוריה, השפה, ההווי, המסורת, האוכל והתרבות המפוארת של יהדות אתיופיה, ברצוני להנחיל את כל אלה כעת לדורות הבאים ולבאים אחריהם. כבוד וזכות עצומים נפלו בחלקי כיו"ר וכמייסדת המרכז, ואפעל לשימורו ולפיתוחו למען הדור הנוכחי והדורות הבאים.

ועדה מדעית

פרופ' בת-ציון עראקי קלורמן

פרופסור להיסטוריה
המחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות
האוניברסיטה הפתוחה  

פרופ' חגי ארליך

פרופסור אמריטוס
היסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה
אוניברסיטת תל אביב

פרופ' גליה צבר

חוקרת אפריקה והגירה. החוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה, אוניברסיטת ת"א

ד"ר אנבסה טפרה

יו"ר הוועדה המדעית

חבר סגל אקדמי בכיר בחוג ללשון עברית, אוניברסיטת תל-אביב

פרופ' לאה בורנשטיין מקובצקי

מכהנת כפרופסור חבר להיסטוריה וכראש חוג היסטוריה של עם ישראל בעת החדשה באוניברסיטת אריאל.

צילום: רויטל טופיול..

ד"ר שמחה גתהון

יו"ר המועצה של התאגיד הממלכתי - המרכז למורשת יהדות אתיופיה

בעלת תואר דוקטור בחינוך מאוניברסיטת בר אילן. מרצה בכירה בפקולטה לחינוך במכללת סמינר הקיבוצים, במכללה למנהל ובאוניברסיטת בר אילן. מרכזת ומפתחת המיקוד לנוער בסיכון במגמה לייעוץ חינוכי לתואר שני במכללה למנהל. חברת מועצה ויו"ר בהתנדבות של התאגיד הממלכתי – המרכז למורשת יהדות אתיופיה. ממייסדות עמותת עלם לנוער בסיכון ובמצוקה, שם ניהלה ופיתחה את תחומי הרב תרבותיות, השותפויות המקצועיות, עבודת הרחוב וניידות הלילה. ד"ר גתהון חוקרת בתחומי רב תרבותיות, הגירה, חינוך, חברה וקהילה.
ליבת עשייתנו כמרכז מורשת היא הפצת ידע והעמקת המחקר על ההיסטוריה המרתקת של בֵּתֶּה ישראל מתוך שאיפה שסיפור הקהילה, המורשת והיסטוריה שלה ישתלבו בזרם המרכזי של ההיסטוריה הישראלית ויהיו לנחלת הכלל. לפיכך, מטרת העל של המרכז היא לקבע תודעתית את מורשתה ההיסטורית של יהדות אתיופיה כתרבות משפיעה וכשותפה בעיצוב הזהות היהודית-ישראלית, לרבות בקרב דור ההמשך של הקהילה.
מרכז המורשת פונה לבני גילים שונים בחברה הישראלית וביוצאי אתיופיה בפרט. הקהל המבוגר יותר יגלה מחדש – ולעיתים יופתע למצוא – עדויות, כתבים, תעודות ומכתבים שיחשפו בפניו טפח נוסף של החיים באתיופיה ויעשירו את ידיעתו על בֵּתֶּה ישראל. הקהל הצעיר יותר ייחשף לסיפורים שלא הכיר, יתוודע לשורשיו וילמד להתגאות במוצאו. בד בבד מעוניין המרכז לחשוף את הציבור הישראלי המגוון למנהגי הקהילה, שנשתמרו על אף הריחוק הגיאוגרפי והקשיים החברתיים.
בֵּתֶּה ישראל היא סמל ומופת לקהילה יהודית שהתקיימה בנפרד מיהדות העולם וכנגד כל הסיכויים והצליחה לשמר את יהדותה. היא מבטאת את הרגש היהודי – השורשי והרוחני – ששימר את האחדות ואת ההמשכיות של עם ישראל במשך אלפי שנים. מהות הקהילה וחוזקותיה ניכרות היטב בקרב הדור הצעיר בישראל, שמגבש זהות אתנית איתנה המגלמת את אבני היסוד שהניחו אבותיו.
שאיפתי, כנצר לממלכת הגדעונים וכיו"ר והמייסדת של המרכז למורשת יהדות אתיופיה, היא שתכנים היסטוריים, תרבותיים וחינוכיים הנוצרים במסגרתו או בתמיכתו יהיו מקור השראה וישקפו את זהותנו הייחודית והקולקטיבית שהיא חוט ברקמת החברה הרב- תרבותית בישראל. כמי שהתחנכה וגדלה על ברכי המורשת, ההיסטוריה, השפה, ההווי, המסורת, האוכל והתרבות המפוארת של יהדות אתיופיה, ברצוני להנחיל את כל אלה כעת לדורות הבאים ולבאים אחריהם. כבוד וזכות עצומים נפלו בחלקי כיו"ר וכמייסדת המרכז, ואפעל לשימורו ולפיתוחו למען הדור הנוכחי והדורות הבאים.

צוות המרכז

שרה גדמו

מנהלת משרד

ד"ר אלעד וקסלר

מנהל מכון מחקר

ויקי הנדלמן

מנהלת ניו מדיה

תמר גרדן

עוזרת מחקר

דניאל צוקר

מנהל ארכיון

גדי גטה מלאכו

מנהל מחלקת תיעוד

יוסי מנגסטו

מנהל פרויקטים והדרכות