המרכז בתקשורת

חיים מותביינור ביינסאי נולד בכפר מיילקו באזור גונדר שבאתיופיה. בגיל 14 נבחר להצטרף לתכנית "כפר בתיה" בניהולו של יונה בוגלה, שבה נשלחו נערים ונערות מהקהילה לארץ על מנת שיוכשרו כמורים לקהילתם. חיים השתייך לקבוצה הראשונה שהגיעה לארץ ב 1955, לאחר מספר שנים של לימודים בכפר בתיה, חזרו חיים וחלק מהנערים לאתיופיה על מנת למלא את שליחותם. עם שובם זכו לפגישה עם הקיסר חיילה סלאסי, שהציע להם להשתלב במשרות בשירות המדינה. אך חיים וחבריו בחרו בדרך אחרת. במקום משרה ממשלתית, הם החליטו לצאת לאזורים הכפריים בצפון אתיופיה כדי לקדם את החינוך בקרב בני קהילתם. חיים וחבריו החלו ללמד בבית הספר היהודי בכפר ווזבה. הם הקדישו את זמנם להוראת הילדים ולחיזוק הזהות והחינוך היהודי במקום. אולם לאחר מספר שנים בית הספר נשרף בידי תושבים נוצרים מקומיים, והפעילות החינוכית במקום הופסקה. משם המשיך חיים ללימודי חקלאות באוניברסיטה, ומונה למשרה ציבורית כמנהל בכיר. במקביל עסק בפעילות ציונית חשאית וסייע לבני הקהילה להגיע לסודן על מנת לעלות לארץ. על פעילות ציוניות זו הוא נעצר בסופו של דבר עקב הלשנה, וישב ארבע שנים בבית הסוהר. לארץ עלה ב-1991 ב"מבצע שלמה". סיפור חייו של חיים הוא סיפור של מסע ארוך: מילדות בכפר באתיופיה, דרך לימודים בישראל, חזרה לארץ הולדתו לשליחות בחינוך פעילות ציונית ומאסר ממושך, ולבסוף עלייה לארץ. זהו סיפור של חינוך, שליחות, אחריות ומחויבות. סיפור חיים הראוי להישמר ולהעבירו לדורות הבאים.    

הענקת תעודת הוקרה על מפעל חיים לד"ר שלמה אקלה מנכ"ל בהלצ'ין לשעבר, על תרומתו הנכבדת רבת השנים לתיעוד ושימור מורשתה של יהדות אתיופיה.

כנס הקסים (הכהנת) של המרכז למורשת יהדות אתיופיה, ז-ח אב התשפ"ו 21-22.7.26. ביומו הראשון של הכנס הקסים נפגשו עם שר התרבות והספורט ח"כ מיקי זוהר, שסקר בפניהם את פעילות המשרד, מאמציו ותרומתו להרחבת המשאבים והפעילות למרכז ולתרבות בכלל; מנכ"ל המשרד לשרותי דת יהודה אבידן, שבישר לאחר שנים רבות של המתנה על תקנים חדשים עבור קסים ורבנים מהקהילה; הרב הראשי ליהודי אתיופיה ראובן וובשת, שעדכן על פעילויות ויוזמות רבות לשיתופי פעולה לקידום מעמד הקסים והרבנים; ויו"ר המרכז פנטהון אספה-דוויט ומנכ"ל המרכז יששכר מקונן, שסקרו בפני הקסים את התוכניות, הפרויקטים הרבים והאתגרים של המרכז. בהמשך שמעו הקסים הרצאות העשרה בנושאים תהליך פיתוח והקמה של מועצת הכהנת, טכנולוגיה בעידן ה-AI ועוד. יומו השני של הכנס החל בתפילה בכותל וסיור בארמון הנציב, לאחר מכן ביקרו הקסים במרכז מורשת בגין ולבסוף חזרו למרכז לדיון מסכם. המרכז למורשת יהדות אתיופיה רואה חשיבות רבה בקיום הכנס השנתי, המאפשר להרחיב את שיתוף הפעולה של המרכז עם ההנהגה הרוחנית, לדון באתגרים המרכזיים ולמצוא חלופות לפתרונם וכן קידום פעילויות בעלי אופי מסורתי ותרבותי לקהילה ולחברה.

פגישה בין יששכר מקונן מנכ"ל המרכז לבין נגה דוד חבר מועצת חריש וצוות ההיגוי - פעילויות לקהילה, הפועלים יחד לקידום הקהילה והחברה בחריש. הצוות הציג את תחומי האחריות ואת הפרויקטים שהוא מקדם יחד עם הקהילה, כגון הקמת אנדרטה לזכר נספי סודן, בתי כנסת, מרכז מורשת ועוד. נבחנו שיתופי פעולה עם המרכז כגון העברת הרצאות ושיעורים לחיזוק המורשת ותרבותה בקרב יוצאי אתיופיה בעיר.