הכפר דורו ווהא
דוֹרוֹ ווְחַ'ה, ዶሮ ውኃ, Doro Wəḫa
הכפר דורו ווהא[1] נמצא בקצה המזרחי של רמת ווֶגֶרַה, ממערב למדרונות היורדים לעמק נהר התֶכֶּזֶה. 3.5 ק"מ מצפון-מערב לכפר נמצא היישוב גֶדֶבְּגֵה (גדבייה), בו עוברת הדרך הראשית החוצה את ווֶגֶרַה מצפון לדרום. דרך עפר מובילה מגֶדֶבְּגֵה לדורו ווהא ועוברת כ-500 מ' מצפון לשרידי הכפר היהודי. סביב שרידי הכפר היהודי ישנו מקבץ של כפרים הקרוי, גם כיום, דורו ווהא.
הכפר ידוע כמקום שאדמתו פורייה במיוחד. הוא מוזכר ברשימת הכפרים שמסרו המלוכסה אבא יצחק ותלמידו צגה אמלכ לנוסע הצרפתי ד'אבאדי ב-1848, איזכור המעיד על קדמותו של הכפר. על פי האיזכור, התגוררו בכפר באותם ימים 20 משפחות יהודיות.[2] ב-1908 ביקר השליח היהודי יעקב פייטלוביץ' בכפר, וכתב בעקבות ביקורו: "בכפר זה שוכנים כ-15 פלשים [...] הקהילה ידועה במֶסְגִיד [בית הכנסת] הגדול שלה ובאנשי הדת המלומדים שלה. גטה ירמיהו פגש שם קרובים ואת אחד המורים הוותיקים שלו, אבא יעקב, שבא לפגוש אותנו יחד עם [...] הפלשים בסביבה".[3] בסקר אורט משנת 1976 נרשם שבדורו ווהא מתגוררות 34 משפחות יהודיות.
הכפר שימש בעבר כמרכז דתי של הקהילה ושכנה בו קהילה של מלוכסווץ'. מפי אחד מתושבי הכפר לשעבר נמסר ששמו של אחרון המלוכסווץ' ששכנו בכפר – אבא ווֶרְקנֶך. בכפר גם היה בית כנסת. בשנים האחרונות שלפני העלייה לא התגורר בכפר קס, ותושבי הכפר היו מגיעים לכפר הסמוך סנבתגה (שם היו קסים) כדי לחגוג את החגים. את הסְגְד היו תושבי הכפר והסביבה כולה מציינים בהר סמוך בשם אָמֵדְגֵה שנמצא מדרום לגֶדֶבְּגֵה.
אנו מזמינים את הציבור הרחב לשלוח לנו מידע נוסף על אתר זה או אתרים אחרים או לקבוע איתנו פגישה כדי לספר לנו על המקום ולעבור יחד על מה שכבר נכתב. המידע שיש כרגע בידנו חלקי, וככל שנקבל יותר מידע מהציבור כך נוכל לדייק ולהעשיר את המאגר. המטרה היא להגיע לתיעוד כמה שיותר מפורט של אתרי המורשת של הקהילה כדי שיהיה נגיש לדורות הבאים, ואת זה נוכל לעשות בעזרתכם. לשליחת מידע או תיאום שיחה או פגישה, לחצו כאן.
[1] הפירוש המילולי של השם הוא "מי התרגנול".
[2] ראו:
d’Abbadie, Antoine. 1851–1852. “Réponses des Falashas dit Juif d’Abyssinie aux questions faites par M. Luzzato.” Archives Israélites 12: 179–185, 234–240, 259–269, pp. 260–262.
[3] ראו:
Faitlovitch, Jacques. 1910. Quer durch Abessinien. Meine zweite Reise zu den Falaschas. Berlin: Verlag von M. Poppelauer, p. 58.
שרידי בתי המגורים של הכפר
שרידי הכפר היהודי נמצאים על המדרון הדרומי של גבעה, ומשתרעים מראש הגבעה ועד למרגלותיה.[1] מבני המגורים של הכפר פורקו לאחר עזיבת תושביו היהודיים ונעשה שימוש באבנים בכדי לתחום חלקות חקלאיות.[2] גודלו של השטח התחום בגדרות אבנים שעליו ניצבו בעבר מבני המגורים של הכפר 240 מ' ממזרח למערב ו-100 מ' מצפון לדרום. שרידים של אחד מבתי המגורים של הכפר – עליו נאמר שהיה גדול במיוחד ולכן לא פורק במלואו[3] – עדיין ניכרים.
[1] שרידי הכפר תועדו ב-2017 ושוב ב-2019 במסגרת סקר ארכיאולוגי של אתרים הקשורים בפועלם של המלוכסווץ' של הקהילה. המידע המוצג כאן על השרידים מסתמך על ממצאי הסקר. ראו: Kribus, Bar. 2021. Ethiopian Jewish Ascetic Religious Communities. Built Environment and Way of Life of the Betä Ǝsraʾel. Leeds: ARC Humanities Press, pp. 155–161.
[2] כך סיפרו תושבים המתגוררים בסביבה שרואיינו במסגרת הסקר הארכיאולוגי ב-2017.
[3] כך סיפרו תושבים המתגוררים בסביבה שרואיינו במסגרת הסקר הארכיאולוגי ב-2017. המידע אומת על ידי תושב לשעבר של הכפר שעלה ארצה.
בית הקברות היהודי
40 מ' מצפון לכפר, על המדרון המזרחי של הגבעה, מצוי בית הקברות היהודי. בית הקברות מוקף בחומה, התוחמת שטח שגודלו 85 מ' מצפון לדרום ו-50 מ' ממזרח למערב. חלק מהקברים מסומנים בגל אבנים (שיטת סימון הקברים המסורתית של הקהילה) וחלקם במצבות מודרניות שנבנו לאחר העלייה לארץ. על פי עדותו של אחד מתושבי הכפר, העצים שבשולי בית הקברות ניטעו על ידי אחד מתושבי הסביבה לאחר שנתבקש לעשות זאת בחלום.
מעיין אבא בהר
אבא בַּחְר, አባ ባሕር, Abba Baḥǝr
המעיין נמצא 90 מ' מדרום לשרידי הכפר, בסמוך לנחל הזורם מזרחה. מפי אחד מתושבי הכפר לשעבר נמסר שעל פי המסורת, שמו של המעיין – אבא בהר – ניתן כי המעיין שימש בעבר אל המלוכסווץ' בכפר. "אבא" הוא כינוי של כבוד שניתן, בין היתר, למלוכסווץ', ובהר – ים, אגם, נהר גדול או מקווה מים. במקום היו שני מקווי מים – אחד שימש את המלוכסווץ' ואחד את יתר הקהילה.
