נעדרים

יום אחד יצאתם מבתיכם כדי להגשים חלום בן אלפי שנים להגיע לירוסלם, ירושלים. רובכם הובלתם קבוצות ושיירות של אנשים בלילות ובימים, בגבעות ובעמקים, ביערות אתיופיה ובמדברות סודן, בצמא וברעב.
לרגע לא חשבתם על עצמכם אלא על המטרה הנעלה של הצלת כמה שיותר יהודים והגשמת חלומם. עשיתם זאת בחירוף נפש ושימשתם דוגמה ומופת לכל הצועדים ברגל, עייפים ומותשים.
עשרות שנים חלפו, וטרם הגעתם לירוסלם שחלמתם עליה. מאחוריכם השארתם, הורים, אחים וילדים.
אנו כבר בארץ המובטחת, מחכים ומתפללים בכל יום שתסיימו במהרה את המסע ותגשימו את חלומכם.
"שְׂאוּ-מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי-בָרָא אֵלֶּה, הַמּוֹצִיא בְמִסְפָּר צְבָאָם; לְכֻלָּם, בְּשֵׁם יִקְרָא, מֵרֹב אוֹנִים וְאַמִּיץ כֹּחַ, אִישׁ לֹא נֶעְדּר" (ישעיהו מ, כו).