טקס אזכרה לזכרם של יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל
השתתפות הנשיא בטקס אזכרה לזכרם של יהודי אתיופיה, שנספו בדרכם לישראל, באנדרטת "יד לאחים" בירושלים-הזמנת הנשיא לטקס, תוכנית הטקס. ארכיון המדינה נוקט במירב המאמצים על מנת לפרסם את החומרים באתר בהתאם להוראות כל דין. אם הנך סבור כי חומר כלשהו מוצג תוך הפרת זכויות יוצרים, אנא צור קשר באתר ארכיון המדינה.
ראיון עם אבישי בן דרור
ראיון בערוץ 10 עם אבישי בן דרור, חוקר אפריקה והמזרח התיכון באוניברסיטה הפתוחה ומכון טרומן, לציון יום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל. מראיין: ירון לונדון.
ערב חדש לילדים - יום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל
דיון באולפן "ערב חדש לילדים" (הטלוויזיה החינוכית) לציון יום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל. מנחה: קובי מחט.
טקס האזכרה הממלכתי לזכרם של יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל
טקס האזכרה הממלכתי באתר ההנצחה לזכר יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל בהר הרצל, ירושלים.
מנחה: אלמז מנגיסטו
בין המשתתפים: אביו מהרי, הנשיא ראובן ריבלין, ראש הממשלה בנימין נתניהו, שרת הקליטה פנינה תמנו שטה, טובה וורקנך,
שירה: עדן אלה.
אירוע לרגל יום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לארץ ישראל - מושב שני
אירוע מקוון בשיתוף ארגון אסירי ציון - משפחות הרוגי מלכות ונעדרים יוצאי אתיופיה ועמותת מסוואת לזכרם של יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לארץ ישראל.
מנחה: ציונה דסטה נגה
שירה: חגית יאסו
תמלול:
1
00:00:00,608 --> 00:00:04,191
אז תודה שחזרתם לפתיחתו של המושב השני.
2
00:00:04,192 --> 00:00:10,232
במושב זה יהיו לנו שתי עדויות
של נשים שעברו את המסע מסודן לארץ ישראל
3
00:00:10,233 --> 00:00:12,066
והרצאה נוספת.
4
00:00:12,067 --> 00:00:17,024
לעדות הראשונה אני מתכבדת להזמין
את הגברת תמר דסטה לספר את סיפורה האישי.
5
00:00:17,025 --> 00:00:21,941
תמר עלתה לישראל דרך סודן
בשנת 1983 בגיל שמונה,
6
00:00:21,942 --> 00:00:26,524
למדה בארץ לתואר ראשון בחינוך וארכיאולוגיה
באוניברסיטת בן-גוריון
7
00:00:26,525 --> 00:00:31,191
ותואר שני בלימודי מנהיגות קהילתית
במכון שכטר למדעי היהדות.
8
00:00:31,192 --> 00:00:35,982
כיום עובדת תמר בעיריית ירושלים
בחטיבה לקידום נוער וצעירים
9
00:00:35,983 --> 00:00:38,857
ביחידת השירות לצעירים.
10
00:00:38,858 --> 00:00:39,900
תמר, בבקשה.
11
00:00:42,275 --> 00:00:44,149
תודה רבה.
12
00:00:44,150 --> 00:00:50,649
אני אתחיל בלהגיד תודה לכל הצוות
ולכל המארגנים ש...
13
00:00:50,650 --> 00:00:55,691
תודה על ההזדמנות לממש את החובה הזאת,
לספר את סיפורם.
14
00:00:55,692 --> 00:01:03,316
הסיפור שלי הוא חלק
מסיפור מאוד גדול של קהילה שלמה,
15
00:01:03,317 --> 00:01:04,733
אז תודה רבה לכולם.
16
00:01:07,567 --> 00:01:11,607
אני אתחיל בווידוי קטן.
17
00:01:11,608 --> 00:01:13,649
במשך ארבעה עשורים
18
00:01:13,650 --> 00:01:17,194
סודן היא בשבילי פצע פתוח
19
00:01:17,195 --> 00:01:22,067
שמעולם לא הרשיתי לעצמי לפתוח אותו.
20
00:01:24,525 --> 00:01:29,357
בשנה האחרונה אני יותר ויותר מבינה
21
00:01:29,358 --> 00:01:31,400
שאנחנו צריכים לספר את הסיפור שלהם.
22
00:01:33,442 --> 00:01:36,024
לא קל.
23
00:01:36,025 --> 00:01:40,067
זה מפחיד, אני מוכרחה להגיד
שהיה לי שבוע מאוד מאוד מורכב,
24
00:01:41,733 --> 00:01:44,483
אבל אני מקווה שאני אצלח אותו יחד איתכם.
25
00:01:46,169 --> 00:01:50,357
הסיפור שלי ושל המשפחה שלי מתחיל ב-1980.
26
00:01:50,358 --> 00:01:57,941
גרנו בצפון מערב אתיופיה, באולקייץ',
בכפר מאוד קטן, משפחתי מאוד.
27
00:01:57,942 --> 00:01:59,941
החלום של ירושלים תמיד היה שם,
28
00:01:59,942 --> 00:02:08,732
אבל אני לא חושבת שמישהו מאיתנו שם
חשב שזה יתממש בדורנו,
29
00:02:08,733 --> 00:02:12,607
עד שערב אחד הגיעו קבוצה של משפחות,
30
00:02:12,608 --> 00:02:19,607
נחתו בלב הכפר שלנו
וביקשו לשהות אצלנו מספר ימים.
31
00:02:19,608 --> 00:02:22,591
המשפחות האלה הגיעו מתיגראי.
32
00:02:22,592 --> 00:02:27,900
למעשה, המשפחה הגרעינית
או חלק מהמשפחה הגרעינית של פרידה אקלום.
33
00:02:29,942 --> 00:02:32,732
הם רצו לשהות אצלנו
כדי לנוח קצת מהדרך
34
00:02:32,733 --> 00:02:40,482
וגם כדי להתארגן מחדש
לקראת המשך המסע שלהם,
35
00:02:40,483 --> 00:02:43,274
אז ביום הסתרנו אותם בעמק
36
00:02:43,275 --> 00:02:47,607
כדי שהשכנים הלא יהודים שלנו
לא יגלו את הסיפור
37
00:02:47,608 --> 00:02:50,025
ובלילה הם היו באים לאזור המגורים
38
00:02:51,608 --> 00:02:58,941
גם כדי ללון איתנו וגם כדי להכין
דאבו קולו ודברים מהסוג הזה,
39
00:02:58,942 --> 00:03:00,192
צידה לדרך.
40
00:03:02,692 --> 00:03:07,149
אחרי כמה ימים הם יצאו להמשך המסע.
41
00:03:07,150 --> 00:03:13,316
מאותו רגע זה היה ברור שאנחנו
לא הולכים להיות אדישים לסיפור הזה,
42
00:03:13,317 --> 00:03:16,982
כי הם אמרו לנו שהמטרה
היא בעצם להגיע לירושלים בסוף.
43
00:03:16,983 --> 00:03:19,692
סודן היא תחנה בדרך לירושלים,
44
00:03:21,442 --> 00:03:24,524
וכבר אחרי שהם יצאו
אנחנו התחלנו להתארגן.
45
00:03:24,525 --> 00:03:29,524
אימא הפעילה לחצים על אבא
שיארגן קבוצה,
46
00:03:29,525 --> 00:03:33,233
וזה מה שהוא עשה,
ארגן קבוצה, שכר מורי דרך
47
00:03:34,900 --> 00:03:41,857
ואחרי מספר חודשים,
כבר חודשיים או משהו בסגנון הזה,
48
00:03:41,858 --> 00:03:46,206
כבר היינו בדרך החוצה.
49
00:03:46,207 --> 00:03:53,274
כדי שהתושבים או השכנים שלנו
לא יזהו את העניין,
50
00:03:53,275 --> 00:03:54,774
יצאנו ביום שישי,
51
00:03:54,775 --> 00:03:58,232
כי הם ידעו שאנחנו ביום שישי,
זה יום שבת שלנו
52
00:03:58,233 --> 00:04:02,732
ואנחנו לא עושים
שום פעילות ביום הזה.
53
00:04:02,733 --> 00:04:08,024
לצערנו, לא הצלחנו בדיסקרטיות,
54
00:04:08,025 --> 00:04:09,524
ואחרי כמה קילומטרים,
55
00:04:09,525 --> 00:04:14,982
כשאנחנו צועדים באמצע הלילה
ועדיין בתחומי הכפר,
56
00:04:14,983 --> 00:04:19,482
נשמעו יריות
והייתה בהלה מאוד מאוד גדולה
57
00:04:19,483 --> 00:04:23,816
והתפזרנו קצת ואחר כך התאספנו שוב,
58
00:04:23,817 --> 00:04:27,566
והם פשוט אמרו לנו
באופן מאוד מובהק:
59
00:04:27,567 --> 00:04:30,400
אנחנו לא רוצים לפגוע בכם,
אנחנו רוצים רק את הכסף שלכם.
60
00:04:32,608 --> 00:04:34,691
אבא שלי ככה ניסה לדבר אל ליבם,
61
00:04:34,692 --> 00:04:40,274
אבל בתגובה הם כיוונו
רובה לרקתו ואמרו לו:
62
00:04:40,275 --> 00:04:43,317
או כסף או שאנחנו...
63
00:04:46,275 --> 00:04:49,150
לא ניתן לך לצאת או משהו בסגנון הזה.
64
00:04:50,858 --> 00:04:54,982
התעשתנו, הוצאנו את הכסף
ונתנו להם והמשכנו בדרך.
65
00:04:54,983 --> 00:04:56,524
הדרך הייתה מאוד קשה,
66
00:04:56,525 --> 00:05:01,899
כי בעיקר הלכנו בלילה וביום הסתתרנו.
67
00:05:01,900 --> 00:05:05,718
היא הייתה קשה גם בגלל הרכב האוכלוסייה.
68
00:05:05,719 --> 00:05:13,566
רק בתא המשפחתי הפרטי שלי
הייתה אחות בהיריון מתקדם,
69
00:05:13,567 --> 00:05:18,775
אחות שבועיים אחרי לידה, סבתא עיוורת,
70
00:05:20,900 --> 00:05:23,941
אז זה פחות או יותר ההרכב,
71
00:05:23,942 --> 00:05:29,566
וזה לכשעצמו לא עושה את המסע הזה לקל.
72
00:05:29,567 --> 00:05:33,399
הלכנו שלושה שבועות
עד שהגענו לגבול סודן.
73
00:05:33,400 --> 00:05:35,858
בגבול סודן כבר יכולנו ללכת ביום.
74
00:05:39,275 --> 00:05:45,732
אני ככה מתמצתת כדי לעבור לסודן
ובגלל מסגרת הזמן שלנו.
75
00:05:45,733 --> 00:05:47,316
קרו המון דברים בדרך,
76
00:05:47,317 --> 00:05:52,566
אנשים שנרדמו בלילה
ואנשים שהלכו לאיבוד בדרך,
77
00:05:52,567 --> 00:05:57,858
וכשהגענו לגבול סודן,
כבר התחלנו ללכת במשך היום.
78
00:06:01,358 --> 00:06:08,607
באחד הימים פשוט ראינו
שצבא דוהר לעברנו,
79
00:06:08,608 --> 00:06:14,316
וגם פה הייתה בהלה מאוד מאוד גדולה
והשטח היה מאוד פתוח,
80
00:06:14,317 --> 00:06:17,358
והתפזרנו, כל אחד ניסה להציל את עצמו.
81
00:06:20,108 --> 00:06:24,816
הם לא ויתרו לנו, הם רדפו אחרינו
ובסוף הצליחו לאסוף את כולנו.
82
00:06:24,817 --> 00:06:30,025
היחידים שהם לא הצליחו לאסוף
זה את מורי הדרך שלנו, שהצליחו לברוח.
83
00:06:32,317 --> 00:06:38,316
הם הושיבו אותנו על האדמה
והתחילו במסע של תחקור,
84
00:06:38,317 --> 00:06:43,191
של מי אנחנו, מה המטרות שלנו,
לאן אנחנו הולכים.
85
00:06:43,192 --> 00:06:48,732
המבוגרים שבינינו ככה
באינטואיציה מאוד מפוכחת אמרו:
86
00:06:48,733 --> 00:06:50,274
אנחנו לא יודעים לאן אנחנו הולכים.
87
00:06:50,275 --> 00:06:53,982
האנשים האלה שהצליחו לברוח
הם חטפו אותנו.
88
00:06:53,983 --> 00:06:59,441
אנחנו בעצם לא יודעים
אפילו איפה אנחנו ולאן אנחנו הולכים.
89
00:06:59,442 --> 00:07:02,107
הם לא קנו את זה.
90
00:07:02,108 --> 00:07:07,607
למרות שהחבר'ה הדומיננטיים
בתוך הקבוצה המשיכו עם הגרסה הזאת,
91
00:07:07,608 --> 00:07:09,849
הם לא האמינו לסיפור הזה.
92
00:07:09,850 --> 00:07:12,732
אני זוכרת תמונה אחת קשה,
93
00:07:12,733 --> 00:07:18,691
זה שאחד החיילים הלך במהירות,
חתך חבל שהיה קשור לחמור
94
00:07:18,692 --> 00:07:24,941
ובא, קשר את הבחור הדומיננטי
בקבוצה שלנו והוציא לו את הלשון
95
00:07:24,942 --> 00:07:27,650
והוא אמר לו: אם לא תדבר,
אני חותך לך את הלשון.
96
00:07:29,650 --> 00:07:33,107
זה היה פחד מאוד...
לנו כילדים, אני לא הבנתי.
97
00:07:33,108 --> 00:07:36,482
ראיתי התרחשות,
אבל לא באמת הבנתי מה קורה.
98
00:07:36,483 --> 00:07:39,608
היה פחד גדול, אבל לא באמת
הבנתי ממה אני מפחדת.
99
00:07:41,275 --> 00:07:45,566
בסוף הם איכשהו שחררו אותנו.
100
00:07:45,567 --> 00:07:49,607
אני קוראת לזה נס,
אבל הם שחררו אותנו
101
00:07:49,608 --> 00:07:53,733
והיינו עכשיו צריכים לצעוד לבד,
בלי מורי דרך.
102
00:07:55,608 --> 00:07:58,233
למזלנו הגענו, הגענו לסודן.
103
00:08:01,217 --> 00:08:07,566
המבוגרים שלנו ככה גיששו,
ביררו והלכנו לגדריף.
104
00:08:07,567 --> 00:08:13,941
בהתחלה נכנסנו לתוך משפחות שהכרנו
והן היו לפנינו שם,
105
00:08:13,942 --> 00:08:16,816
ואחר כך כבר שכרנו בקתות.
106
00:08:16,817 --> 00:08:20,774
לכאורה סודן הייתה נפלאה בהתחלה.
הכול היה...
107
00:08:20,775 --> 00:08:27,649
מקום חדש, שפה חדשה,
אנשים עוד קיוו למצוא עבודה ולהתפרנס.
108
00:08:27,650 --> 00:08:30,191
הבעיות התחילו עם הזמן.
109
00:08:30,192 --> 00:08:35,474
פתאום אין מים, אין אוכל, אין עבודה.
110
00:08:35,475 --> 00:08:40,149
לקח זמן עד שאנשי הקומיטי
באו לתת לנו את הכספים
111
00:08:40,150 --> 00:08:42,066
והיינו צריכים להסתדר לבד,
112
00:08:42,067 --> 00:08:45,857
ובסודן אין ברזים בתוך הבקתות
113
00:08:45,858 --> 00:08:52,691
והיינו צריכים לשוטט ברחובות
ולחפש ברזים דולפים
114
00:08:52,692 --> 00:09:00,275
או להקיש על דלתות הבתים
של העשירים ולהתחנן למים.
115
00:09:02,733 --> 00:09:08,899
מי שהיה בגדריף יודע
שקרשים ודברים מהסוג הזה,
116
00:09:08,900 --> 00:09:13,191
זה לא החלק הכי חזק שלהם,
117
00:09:13,192 --> 00:09:18,191
אז היינו צריכים ללכת
למקומות שהיו בהם מרעה
118
00:09:18,192 --> 00:09:23,942
ואספנו את הגללים
כדי שנוכל להשתמש בזה לאש.
119
00:09:26,958 --> 00:09:34,482
עם הזמן הייתה צפיפות והיה פחד,
הם התחילו לחשוד,
120
00:09:34,483 --> 00:09:40,024
לאסוף את הגברים בלילה,
לקחת אותם, ממש להוציא אותם מהבקתות
121
00:09:40,025 --> 00:09:48,357
והם היו חוזרים בבוקר תשושים ומוכים
אחרי לילה של חקירות.
122
00:09:48,358 --> 00:09:54,442
אבא שלי ככה לימים תמיד היה מתלונן:
האוזן הזאת לא עובדת. אני לא שומע בה.
123
00:09:55,983 --> 00:10:00,024
הוא אף פעם לא סיפר שהכו אותם,
שהכו אותו באופן אישי,
124
00:10:00,025 --> 00:10:07,025
אבל עם הזמן הוא כבר הרשה לעצמו לספר
שזה מהמכות של הסודנים.
125
00:10:11,900 --> 00:10:15,482
באיזשהו שלב אני חליתי,
אני ואחותי חלינו.
126
00:10:15,483 --> 00:10:21,441
זה היו מחלות של חום והזיות
ועוד כל מיני דברים.
127
00:10:21,442 --> 00:10:27,566
אימא שלי, הצד הדומיננטי במשפחה,
היא הייתה מתפעלת את אבא שלי,
128
00:10:27,567 --> 00:10:29,691
ואז היא אמרה לו:
לא, אתה לוקח אותן,
129
00:10:29,692 --> 00:10:34,649
אתה מחפש מרפאות ולוקח אותן לטיפול,
וזה מה שהוא עשה.
130
00:10:34,650 --> 00:10:40,317
הוא מצא מרפאה וכל בוקר
היינו הולכים לקבל את הזריקה.
131
00:10:42,400 --> 00:10:48,899
היא הייתה יוצאת בבוקר
לשוטט ולחפש עדרים כדי לקחת חלב.
132
00:10:48,900 --> 00:10:53,524
היא רצתה להיות בטוחה
שזה חלב של פרה או של עז
133
00:10:53,525 --> 00:10:57,441
ולא, חלילה, של חיה אחרת,
134
00:10:57,442 --> 00:11:00,983
כי זה מה שאכלנו ועל זה חיינו.
135
00:11:03,733 --> 00:11:10,191
לצד זה שביום היא תפקדה כמו לביאה
ודאגה לכל המשפחה,
136
00:11:10,192 --> 00:11:12,857
בינתיים האחות שלי הגדולה ילדה
137
00:11:12,858 --> 00:11:16,399
ויש אחיין קטן שצריך לטפל בו.
138
00:11:16,400 --> 00:11:17,941
היא תפקדה כאילו כלום.
139
00:11:17,942 --> 00:11:23,524
אבל אני, שאני הבת הקטנה,
תמיד ישנתי איתה,
140
00:11:23,525 --> 00:11:27,649
פתאום שמתי לב שבלילות
היא נורא סובלת.
141
00:11:27,650 --> 00:11:31,567
היא כמעט ולא ישנה
והיא מתפתלת מכאבים.
142
00:11:34,067 --> 00:11:38,149
אחרי שהבראנו, באופן מאוד מוזר,
143
00:11:38,150 --> 00:11:43,899
היא כבר הרשתה לעצמה
להרגיש לא טוב גם ביום
144
00:11:43,900 --> 00:11:45,900
והמצב שלה הלך והידרדר,
145
00:11:49,108 --> 00:11:53,482
ואז הבנו שיש מחנות
ויש שם את הצלב האדום
146
00:11:53,483 --> 00:11:59,316
ויש שם יותר רופאים
ואפשרות לקבל טיפול.
147
00:11:59,317 --> 00:12:03,733
אבא שלי לקח אותה
כשהיא הייתה כבר במצב לא כל כך טוב.
148
00:12:07,942 --> 00:12:14,857
הוא לקח אותה בתקווה
שהיא תמצא שם את התרופה ויטפלו בה שם
149
00:12:14,858 --> 00:12:17,732
והיא תחזור אלינו בריאה.
150
00:12:17,733 --> 00:12:18,942
זה לקח המון זמן.
151
00:12:21,275 --> 00:12:22,857
אחותי אומרת שחודשים.
152
00:12:22,858 --> 00:12:26,107
אני לא יודעת להעריך זמן
כי הייתי די קטנה.
153
00:12:26,108 --> 00:12:31,900
אני רק יודעת שאני נורא סבלתי
וגרמתי גם לאחרים לסבול כי בכיתי נורא,
154
00:12:33,525 --> 00:12:36,024
השתוללתי שם,
155
00:12:36,025 --> 00:12:39,066
כי הדמות היחידה שהייתה לי
נעלמה לי פתאום
156
00:12:39,067 --> 00:12:43,775
ואני אפילו לא יודעת לאן היא נעלמה
ומה קורה לה ואם היא תחזור.
157
00:12:46,192 --> 00:12:52,150
באיזשהו שלב אחותי ככה אמרה:
טוב, בואו ניקח אותה שתראה אותה.
158
00:12:54,650 --> 00:12:58,774
היה קשה לצאת מהמתחם שהיינו בו
159
00:12:58,775 --> 00:13:03,149
כי הדרך לשם היא מסוכנת, בעיקר לנשים,
160
00:13:03,150 --> 00:13:08,649
אבל בכל זאת לא הייתה ברירה,
אז אני ואחותי הלכנו,
161
00:13:08,650 --> 00:13:14,607
לקחנו מונית, סוג של מונית,
162
00:13:14,608 --> 00:13:16,066
שלקחה אותנו לשם.
163
00:13:16,067 --> 00:13:19,233
בדרך קנינו קצת פומלות, קצת בננות.
164
00:13:21,358 --> 00:13:23,942
לא ידענו באמת מה מצבה.
165
00:13:26,150 --> 00:13:29,732
כל החודשים האלה לא ראינו אותה בכלל.
166
00:13:29,733 --> 00:13:31,150
ו...
167
00:13:33,650 --> 00:13:34,900
כשהגענו לשם,
168
00:13:37,942 --> 00:13:39,942
היא הייתה בתוך מיטה.
169
00:13:41,733 --> 00:13:43,650
היא הייתה חצי בן אדם,
170
00:13:46,108 --> 00:13:48,108
שלד, עצמות.
171
00:13:49,817 --> 00:13:55,274
בקושי דיברה
והתנועות שלה היו כבדות מאוד,
172
00:13:55,275 --> 00:14:01,607
והדבר היחיד שאני ככה...
זכור לי מעבר לתמונה הכללית הזאת
173
00:14:01,608 --> 00:14:04,316
זה ש...
174
00:14:04,317 --> 00:14:10,691
היא ככה הצביעה בכבדות
על הבננות שהיו שם מונחות
175
00:14:10,692 --> 00:14:13,775
ואבא שלי חשב שהיא רוצה לאכול,
176
00:14:15,442 --> 00:14:22,316
ואחותי הזדרזה
לקלף את הבננה והושיטה לה,
177
00:14:22,317 --> 00:14:26,816
והתנועה הבאה שלה זו הייתה לעברי,
178
00:14:26,817 --> 00:14:29,275
שתיתני לה את הבננה.
179
00:14:32,608 --> 00:14:35,899
חזרנו משם, גם פה לא באמת הבנתי,
180
00:14:35,900 --> 00:14:39,858
אני לא חוויתי מוות,
אני לא יודעת שדבר כזה קיים,
181
00:14:41,775 --> 00:14:46,274
רק ידעתי ש... הבנתי,
ראיתי שאימא שלי היא לא אותה אימא,
182
00:14:46,275 --> 00:14:51,941
היא לא האימא החזקה, הגדולה, היפה,
183
00:14:51,942 --> 00:14:55,774
שום דבר ממה שהכרתי לא היה שם.
184
00:14:55,775 --> 00:14:57,733
כמעט ולא הכרתי אותה.
185
00:15:00,733 --> 00:15:04,525
חזרנו לגדריף.
186
00:15:08,942 --> 00:15:13,483
אחרי כמה ימים אבא חזר יחד עם אימא,
187
00:15:15,108 --> 00:15:20,525
אבל היא כבר הייתה במצב סופני.
188
00:15:24,150 --> 00:15:26,774
כיוון שהם הבינו את המצב,
189
00:15:26,775 --> 00:15:34,024
הלכנו פשוט לאזור אחר,
שסבתא שלי ודודים שלי גרו שם,
190
00:15:34,025 --> 00:15:41,275
ובאותו לילה התעוררתי לקול של בכי.
היה בכי, היו צעקות.
191
00:15:43,650 --> 00:15:46,942
בכיתי יחד איתם,
אבל לא באמת הבנתי על מה אני בוכה.
192
00:15:48,733 --> 00:15:52,982
ראיתי... הבנתי שקרה משהו,
לא באמת הבנתי מה קרה,
193
00:15:52,983 --> 00:15:55,442
רק הבנתי שזה איזה משהו סביב אימא שלי.
194
00:15:57,317 --> 00:16:04,817
למחרת בבוקר שלושה גברים מתוך המשפחה,
אבא שלי ועוד דודים,
195
00:16:06,650 --> 00:16:09,316
הזמינו רכב.
196
00:16:09,317 --> 00:16:13,067
אני זוכרת את הנסיעה כי יצאנו מהחצר...
197
00:16:17,067 --> 00:16:19,525
והם לקחו אותה ו...
198
00:16:21,358 --> 00:16:24,982
והבנתי שקרה משהו,
199
00:16:24,983 --> 00:16:31,900
אבל לא הבנתי כמה מה שקרה
הוא משמעותי וקריטי לחיים שלי.
200
00:16:33,858 --> 00:16:39,066
תמיד שואלים אותי: מה, אבל תמר,
עכשיו, ממרום הגיל שלך את מבינה,
201
00:16:39,067 --> 00:16:44,149
אנשים נולדים ואף אחד לא חי לנצח,
אז מה כל כך קשה באירוע הזה?
202
00:16:44,150 --> 00:16:46,275
מה כל כך טראומטי באירוע הזה?
203
00:16:47,900 --> 00:16:55,232
לי כילדה קטנה האירוע הזה,
הוא מלווה אותי 40 שנה,
204
00:16:55,233 --> 00:16:56,900
כאילו זה קרה אתמול.
205
00:16:58,650 --> 00:17:01,774
אני מניחה שרובכם הורים,
206
00:17:01,775 --> 00:17:08,607
ואתם יודעים כמה זמן לוקח לילדים
לגמול אותם מטיטולים וממוצץ.
207
00:17:08,608 --> 00:17:13,149
אני אף פעם לא נרדמתי
בלי שאימא שלי תמשש לי את השיער
208
00:17:13,150 --> 00:17:15,858
ואני עם הפנים בתוך בית החזה שלה.
209
00:17:17,608 --> 00:17:23,275
אני לא הכרתי מוות,
והכרתי אותו דרך האדם הכי קרוב אליי.
210
00:17:25,317 --> 00:17:27,317
הוא היה יום אחד והוא נעלם לי.
211
00:17:31,483 --> 00:17:34,400
כשהגענו לארץ, הגענו לאשקלון,
212
00:17:36,775 --> 00:17:40,482
נורא כעסתי. כעסתי מאוד.
213
00:17:40,483 --> 00:17:44,899
כעסתי על אלוהים, כעסתי...
214
00:17:44,900 --> 00:17:48,775
על אנשי הקומיטי,
כי התחלתי לשמוע דברים, להבין דברים.
215
00:17:51,692 --> 00:17:55,608
כעסתי אחר כך כשקראתי קצת היסטוריה,
כעסתי על המדינה.
216
00:17:57,775 --> 00:18:01,857
הבנתי שב-70 ו... יכולנו להגיע באופן ישיר,
217
00:18:01,858 --> 00:18:09,857
אז השאלות של אם היינו מגיעים באופן ישיר,
אולי הייתי זוכה לגדול עם אימא,
218
00:18:09,858 --> 00:18:13,024
וכששמעתי...
219
00:18:13,025 --> 00:18:20,649
כשהיא הייתה, יכלו לעשות יותר,
להגיע במהירות במקום שנהיה שם שנתיים וחצי.
220
00:18:20,650 --> 00:18:23,149
הם לא הגיעו. הם...
221
00:18:23,150 --> 00:18:24,900
הנגלות באו...
222
00:18:26,775 --> 00:18:29,649
לעיתים רחוקות.
223
00:18:29,650 --> 00:18:35,732
ידעו שאנחנו מתים שם,
ידעו שאנחנו מתים שם בכמויות,
224
00:18:35,733 --> 00:18:38,982
ולא ממחלות
225
00:18:38,983 --> 00:18:41,107
שאי אפשר להירפא מהן.
226
00:18:41,108 --> 00:18:45,899
יכלו לשלוח אנטיביוטיקה,
לשלוח קצת רופאים,
227
00:18:45,900 --> 00:18:47,566
והם לא עשו את זה,
228
00:18:47,567 --> 00:18:55,547
אז במשך שנים כל הדברים האלה הצטברו
והפכו את הזיכרון הזה לקשה יותר.
229
00:18:57,483 --> 00:18:59,191
יש גם חיים פה.
230
00:18:59,192 --> 00:19:00,949
פתאום אין לך כתובת.
231
00:19:00,950 --> 00:19:03,192
רגע, מי מגדל אותי?
למי אני שייך היום?
232
00:19:05,525 --> 00:19:08,691
ולא היה לזה מענה פה בארץ.
233
00:19:08,692 --> 00:19:13,275
שנות ה-80, הרווחה היא לא
כמו הרווחה של היום.
234
00:19:15,483 --> 00:19:18,149
אבל...
235
00:19:18,150 --> 00:19:22,357
עם השנים למדתי
שאם אני רוצה להישאר שפויה,
236
00:19:22,358 --> 00:19:24,357
אני צריכה לשחרר,
237
00:19:24,358 --> 00:19:27,686
אני צריכה לסלוח למי שצריך,
238
00:19:27,687 --> 00:19:32,399
אני צריכה בעיקר לתת לעצמי
את ההזדמנות לחיות,
239
00:19:32,400 --> 00:19:34,567
לחיות עם ה...
240
00:19:36,317 --> 00:19:37,899
עם הדמות של אימא,
241
00:19:37,900 --> 00:19:45,498
האימא החזקה שלי, האימא החולמת שלי,
האימא הלוחמת שלי.
242
00:19:45,499 --> 00:19:46,692
היא נלחמה.
243
00:19:48,483 --> 00:19:51,191
אני כל הזמן מסתכלת,
יש לנו שמלה בבית,
244
00:19:51,192 --> 00:19:54,816
שמלה חדשה שאימא לא הספיקה ללבוש,
245
00:19:54,817 --> 00:20:01,316
וזו שמלה שהיא קנתה
בתקופה שהתארגנו לקראת סודן.
246
00:20:01,317 --> 00:20:03,357
שמלת ירושלים.
247
00:20:03,358 --> 00:20:10,816
היא אפילו לא הספיקה לרקום
את הרקמה האופיינית לשמלות האתיופיות.
248
00:20:10,817 --> 00:20:12,983
כשאני מביטה על השמלה הזאת,
249
00:20:15,400 --> 00:20:18,899
אני מבינה את החלום
ואני חיה את החלום שלה.
250
00:20:18,900 --> 00:20:25,149
אני חיה בירושלים
והבטחתי לה שאני אצעד בכל ירושלים
251
00:20:25,150 --> 00:20:30,149
במטרה שהיא תחווה את ירושלים,
שהיא תראה את ירושלים.
252
00:20:30,150 --> 00:20:35,525
אני חושבת על מה היא הייתה רוצה
שאני אהיה פה,
253
00:20:37,608 --> 00:20:41,274
איזה בן אדם היא הייתה רוצה שאני אהיה,
254
00:20:41,275 --> 00:20:45,441
ולפי זה אני מעצבת את עצמי.
255
00:20:45,442 --> 00:20:52,732
אימא שלי היא אמנם פיזית איננה,
אבל היא חיה איתי.
256
00:20:52,733 --> 00:20:56,941
הסיפור של אימא שלי הוא הסיפור של הקהילה,
257
00:20:56,942 --> 00:21:03,441
קהילה שלחמה, קודם כול חלמה,
אחר כך לחמה, צעדה,
258
00:21:03,442 --> 00:21:07,524
קהילה עם עוצמות.
259
00:21:07,525 --> 00:21:09,732
כן, נגמר.
260
00:21:09,733 --> 00:21:13,482
קהילה עם נחישות,
261
00:21:13,483 --> 00:21:16,232
עם תעצומות נפש,
262
00:21:16,233 --> 00:21:19,357
שלמרות הקשיים
263
00:21:19,358 --> 00:21:23,233
היא הייתה חדורת מטרה.
264
00:21:24,775 --> 00:21:30,066
היא ידעה שיהיו לזה,
למטרה הזאת, מחירים,
265
00:21:30,067 --> 00:21:31,817
אבל זה לא הרתיע אותה,
266
00:21:33,358 --> 00:21:40,149
ויצאנו, יצאנו אל הלא נודע
עם שאיפה לירושלים,
267
00:21:40,150 --> 00:21:43,899
וזה מה שאני זוכרת,
זה מה שאני בוחרת היום,
268
00:21:43,900 --> 00:21:48,375
ממקום בוגר יותר, שלם יותר,
269
00:21:51,317 --> 00:21:55,442
ממקום שהשלים עם כל מה שאני יודעת היום,
270
00:21:57,192 --> 00:22:02,982
לחיות את הגבורה שלהם,
להיות גאה בסיפור הזה שלהם.
271
00:22:02,983 --> 00:22:09,275
האתוס הזה הוא האתוס הציוני
שלנו כקהילה ואימא שלי חלק ממנו,
272
00:22:12,608 --> 00:22:17,024
וגם האחיין שלי נולד בסודן ולא שרד
273
00:22:17,025 --> 00:22:23,066
ועוד אלפים אחרים שחלמו
274
00:22:23,067 --> 00:22:26,191
ולא זכו להגשים את החלום,
275
00:22:26,192 --> 00:22:30,816
אבל היום הזה, יום הזיכרון הזה,
276
00:22:30,817 --> 00:22:35,399
הוא היום שבו אנחנו מספרים את הסיפור שלהם,
277
00:22:35,400 --> 00:22:39,357
ודרכם גם אנחנו מספרים
את הסיפור הציוני שלנו,
278
00:22:39,358 --> 00:22:45,399
את הנרטיב שלנו,
שבמשך שנים בתחושה שלי נגנב מאיתנו,
279
00:22:45,400 --> 00:22:49,357
סיפרו שהצילו אותנו,
280
00:22:49,358 --> 00:22:57,149
סיפרו שאנחנו הפאסיביים,
שמבצע שלמה, מבצע משה,
281
00:22:57,150 --> 00:23:03,149
כאילו, פעם שמעתי מישהי שאומרת:
מבצעים יש רק ברמי לוי.
282
00:23:03,150 --> 00:23:05,692
המבצעים האלה הם לא הסיפור שלנו.
283
00:23:07,900 --> 00:23:14,316
האנשים האלה, שחקוקים בהר הרצל,
הם הסיפור שלנו.
284
00:23:14,317 --> 00:23:16,982
הם האתוס שלנו, של הציונות.
285
00:23:16,983 --> 00:23:22,566
הם האתוס של קהילה שחלמה והגשימה.
286
00:23:22,567 --> 00:23:24,357
ואני חושבת שאנחנו צריכים...
287
00:23:24,358 --> 00:23:30,524
אני שמחה לראות שיותר ויותר,
גם המצעדים האלה שחבר'ה עושים
288
00:23:30,525 --> 00:23:35,108
וגם המפגש הזה וגם ההתכנסות בהר הרצל
289
00:23:36,817 --> 00:23:41,691
הם סנונית ראשונה,
אבל יש לנו הרבה מה לעשות.
290
00:23:41,692 --> 00:23:44,650
אנחנו צריכים לתקן הרבה...
291
00:23:47,192 --> 00:23:52,232
הרבה ממה ש...
מהנרטיב שסופר עד עכשיו.
292
00:23:52,233 --> 00:23:57,357
זה לוקח זמן ואנחנו צריכים
להיות נחושים כדי לתקן את זה,
293
00:23:57,358 --> 00:24:03,569
כי זה עוול בשביל אותם אלה
שחקוקים בהר הרצל,
294
00:24:03,570 --> 00:24:09,357
בשביל אותם אלה שאפילו
קבורה נאותה לא זכו,
295
00:24:09,358 --> 00:24:11,274
וזאת החובה שלנו.
296
00:24:11,275 --> 00:24:14,441
רווית אמרה לי:
תמר, זו החובה שלנו,
297
00:24:14,442 --> 00:24:18,691
ואני מאותו יום בוחרת
להשתמש במושג הזה
298
00:24:18,692 --> 00:24:21,903
ומזכירה לעצמי שזו גם החובה שלי,
299
00:24:21,904 --> 00:24:28,816
עם כל הכאב ועם כל הקושי
לשחזר את סודן.
300
00:24:28,817 --> 00:24:33,274
סודן תמיד תהיה פצע פתוח בעבורי,
301
00:24:33,275 --> 00:24:36,566
אבל יחד עם זאת,
302
00:24:36,567 --> 00:24:42,691
אני חושבת שאנחנו בהתחלה
של דרך מופלאה של לספר את הסיפור
303
00:24:42,692 --> 00:24:45,399
ולהעלות אותו,
כמו שנאמר פה כמה פעמים,
304
00:24:45,400 --> 00:24:49,149
להעלות אותו על נס,
כי זה הסיפור האמיתי.
305
00:24:49,150 --> 00:24:50,733
תודה רבה על ההזדמנות.
306
00:24:54,400 --> 00:24:58,191
תודה, גברת תמר דסטה,
על העדות המרתקת, באמת,
307
00:24:58,192 --> 00:25:01,566
ועל זה ששיתפת אותנו בסיפורך האישי.
308
00:25:01,567 --> 00:25:05,774
להרצאה השנייה של הערב אני מתכבדת
להזמין את עו"ד מיטל זאודה
309
00:25:05,775 --> 00:25:10,024
מארגון אסירי ציון,
משפחות הרוגי מלכות ונעדרים יוצאי אתיופיה.
310
00:25:10,025 --> 00:25:17,399
עו"ד מיטל זאודה ממשרד עו"ד אולניק לינוי
עוסקת במימוש זכויות רפואיות,
311
00:25:17,400 --> 00:25:22,732
בת להורים אסירי ציון
ופעילה בארגון אסירי ציון יוצאי אתיופיה.
312
00:25:22,733 --> 00:25:26,941
במסגרת פעילותה בארגון
מסייעת עו"ד זאודה לחברי הארגון
313
00:25:26,942 --> 00:25:29,857
במיצוי זכויותיהם מול המוסדות השונים.
314
00:25:29,858 --> 00:25:34,441
הרצאתה של עו"ד זאודה
תעסוק בנושא של ציונות וגבורה.
315
00:25:34,442 --> 00:25:35,983
עו"ד זאודה, בבקשה.
316
00:25:38,692 --> 00:25:39,817
שלום לכולם.
317
00:25:41,567 --> 00:25:42,857
שמי מיטל זאודה,
318
00:25:42,858 --> 00:25:47,066
עו"ד למימוש זכויות רפואיות
ממשרד עו"ד אולניק לינוי.
319
00:25:47,067 --> 00:25:51,274
כבוד הוא לי להיות כאן הערב
ולדבר על גיבורי ישראל'
320
00:25:51,275 --> 00:25:56,024
כ-4,000 מיהודי אתיופיה,
שלצערי לא זכו להגיע לארץ הקודש,
321
00:25:56,025 --> 00:26:01,649
גיבורים אמיתיים שירושלים, ארץ הקודש,
עמדה לנגד עיניהם לאורך כל המסע,
322
00:26:01,650 --> 00:26:06,607
גם אם זה אומר שהם משלמים על זה בחייהם,
וזוהי ציונות בעיניי.
323
00:26:06,608 --> 00:26:08,732
אני אספר קצת על עצמי.
324
00:26:08,733 --> 00:26:14,191
נולדתי באתיופיה ב-1986.
עליתי לארץ ב-1990.
325
00:26:14,192 --> 00:26:16,274
יש לי תשעה אחים ואחיות.
326
00:26:16,275 --> 00:26:18,524
יחד איתי אנחנו עשרה אחים.
327
00:26:18,525 --> 00:26:21,857
שלושה מתוך עשרת האחים
עלו לארץ דרך סודן,
328
00:26:21,858 --> 00:26:24,232
אח אחד ושתי אחיות.
329
00:26:24,233 --> 00:26:29,107
את סיפור העלייה של האחים שלי
שמעתי במלואו רק לפני מספר שנים.
330
00:26:29,108 --> 00:26:33,274
תמיד הייתה הרגשה שלא מדברים
על העלייה דרך סודן
331
00:26:33,275 --> 00:26:35,316
ובטח לא על מה שהם עברו שם.
332
00:26:35,317 --> 00:26:39,482
שמעתי מסיפורים, אבל אף פעם
לא שמעתי את זה ממקור ראשון.
333
00:26:39,483 --> 00:26:46,857
במהלך השנים התחלתי לשאול את הוריי
שאלות על העלייה והפעילות שלהם באתיופיה,
334
00:26:46,858 --> 00:26:49,857
ונדהמתי לגלות סיפור עלייה מדהים.
335
00:26:49,858 --> 00:26:51,941
הוריי אסירי ציון,
336
00:26:51,942 --> 00:26:56,191
סיכנו את חייהם וחיי ילדיהם
למען העלאת יהודי אתיופיה.
337
00:26:56,192 --> 00:26:59,566
הבית באתיופיה שימש
כמקום מפגש ומסתור
338
00:26:59,567 --> 00:27:02,482
לקבוצות שהתאגדו לעלות לארץ ישראל,
339
00:27:02,483 --> 00:27:06,232
כאשר מסביב לבית מסתובבים
חיילי צבא אתיופיה,
340
00:27:06,233 --> 00:27:09,399
שסימנו את הבית וחשדו בפעילות אסורה.
341
00:27:09,400 --> 00:27:12,607
למרות החשש והסכנה שריחפה מעל הבית,
342
00:27:12,608 --> 00:27:14,691
הקבוצות לא הפסיקו להגיע
343
00:27:14,692 --> 00:27:20,024
ואימא בכל פעם הייתה מכינה לקבוצות
צידה לדרך, בגדים אם צריך
344
00:27:20,025 --> 00:27:25,816
והייתה שולחת אותם בברכת הדרך
ותפילות שיגיעו בשלום לארץ הקודש.
345
00:27:25,817 --> 00:27:29,649
אחים שלי, שעשו את המסע דרך סודן,
346
00:27:29,650 --> 00:27:35,357
היו חשופים לפעילות של ההורים
וביקשו להצטרף לאחת הקבוצות.
347
00:27:35,358 --> 00:27:38,107
שאלתי את אמי איך זה מרגיש,
348
00:27:38,108 --> 00:27:41,732
מה עובר בראש כששלושה מהילדים שלה,
ועוד הגדולים,
349
00:27:41,733 --> 00:27:47,941
שזה אח בכור ושתי האחיות שמתחתיו,
מבקשים להיות חלק מהמסע לסודן.
350
00:27:47,942 --> 00:27:54,191
אימא שלי לוקחת נשימה עמוקה
ועונה לי שזה הדבר הכי קשה שהיא עשתה.
351
00:27:54,192 --> 00:27:58,607
אפילו עכשיו, כשעבר כל כך הרבה זמן,
קשה לה לדבר על זה.
352
00:27:58,608 --> 00:28:01,149
דבר אחד היא יודעת להגיד,
353
00:28:01,150 --> 00:28:07,607
שהיא שמה את ילדיה בידיו של השם
והתפללה שיביא את ילדיה בשלום לארץ הקודש,
354
00:28:07,608 --> 00:28:10,149
וברוך השם, כך היה.
355
00:28:10,150 --> 00:28:14,107
לפני מספר שנים אחותי הגדולה,
שעלתה דרך סודן,
356
00:28:14,108 --> 00:28:17,316
השתתפה בפרויקט מדהים
שנקרא "אחוות נשים",
357
00:28:17,317 --> 00:28:20,566
פרויקט שמאגד נשים
שעלו דרך סודן,
358
00:28:20,567 --> 00:28:25,399
כאשר המטרה של הפרויקט
היא לעזור לאותן נשים לשתף את סיפורן
359
00:28:25,400 --> 00:28:27,441
ולהתמודד עם העבר שלהן.
360
00:28:27,442 --> 00:28:30,357
אותן נשים נפגשו פעם בשבוע,
פעם בשבועיים
361
00:28:30,358 --> 00:28:37,399
ולאט לאט חשפו ושיתפו מה עבר עליהן
במסע, במדבר, במחנה הפליטים בסודן.
362
00:28:37,400 --> 00:28:40,732
השיתוף היה דרך תמונות,
כתיבה, צילומים.
363
00:28:40,733 --> 00:28:44,441
אני יכולה להגיד כצופה מהצד
כמה טוב זה עשה לאחותי
364
00:28:44,442 --> 00:28:48,857
וכמה שזה עזר לה
בדרך ההתמודדות שלה עם סיפור המסע.
365
00:28:48,858 --> 00:28:51,441
שמתי לב שזו הזדמנות מצוינת בשבילי,
366
00:28:51,442 --> 00:28:56,566
וזו הייתה הפעם הראשונה במהלך הפרויקט
שאזרתי אומץ כדי לשאול שאלות.
367
00:28:56,567 --> 00:29:00,316
הרגשתי שהיא הייתה בשלה מספיק
כדי לשתף אותי ואת ילדיה
368
00:29:00,317 --> 00:29:04,441
במה שהיא עברה בזמן המסע
והשהות במחנה הפליטים בסודן,
369
00:29:04,442 --> 00:29:07,982
הרעב, הקושי שהיה לשרוד את היומיום,
370
00:29:07,983 --> 00:29:12,899
העובדה שהיא הייתה בסכנה תמידית
והייתה צריכה להסתיר את הזהות שלה,
371
00:29:12,900 --> 00:29:17,941
כי מי שזהותו נחשפה, לצערי,
היה עלול למצוא את מותו.
372
00:29:17,942 --> 00:29:22,482
הסכנה, כמובן, ריחפה מעל ראשם
של הגברים והנשים כאחד,
373
00:29:22,483 --> 00:29:25,524
אבל אצל הנשים הסכנה הייתה
הרבה יותר גדולה.
374
00:29:25,525 --> 00:29:29,607
הנשים נאלצו לעבור הטרדות
ומקרי אונס קשים ביותר.
375
00:29:29,608 --> 00:29:33,691
אישה שנתפסה בגלל יהדותה
או פעילות ציונות,
376
00:29:33,692 --> 00:29:38,232
אם זה בקניה, סודן, ג'יבוטי,
נאלצה להיכנס לכלא כמו כל הגברים,
377
00:29:38,233 --> 00:29:40,857
ולא משנה אם היא בהיריון
או לא בהיריון.
378
00:29:40,858 --> 00:29:43,899
אחיינית של אימא שלי נולדה בכלא
379
00:29:43,900 --> 00:29:47,524
לאחר שאימא שלה נכנסה לכלא
בהיריון מתקדם
380
00:29:47,525 --> 00:29:51,066
ונאלצה לעבור את הלידה בכלא בתת-תנאים,
381
00:29:51,067 --> 00:29:57,357
והאמת, אחרי ששמעתי את הסיפורים,
הבנתי למה לקח להם הרבה מאוד זמן לשתף
382
00:29:57,358 --> 00:30:01,732
ולמה הם בחרו להדחיק
ברגע שהגיעו לארץ ישראל.
383
00:30:01,733 --> 00:30:09,191
כפי שציינתי, היה...
אני עוסקת בתחום מימוש זכויות רפואיות.
384
00:30:09,192 --> 00:30:16,357
מימוש זכויות רפואיות זה כל קצבה
או זכות שאדם יכול לקבל כתוצאה ממצב רפואי,
385
00:30:16,358 --> 00:30:20,524
וזה מוביל אותי לזכויות של אסירי ציון.
386
00:30:20,525 --> 00:30:22,024
מה זה אסיר ציון?
387
00:30:22,025 --> 00:30:27,232
אסיר ציון בהתאם לחוק התגמולים
של אסירי ציון ובני משפחותיהם
388
00:30:27,233 --> 00:30:32,941
זה אזרח ישראלי שהיה במאסר
או שהה שישה חודשים לפחות במעצר
389
00:30:32,942 --> 00:30:36,482
בגלל פעילות ציונית,
בשל פעילות ציונית
390
00:30:36,483 --> 00:30:39,191
בארץ שבה אותה פעילות הייתה אסורה.
391
00:30:39,192 --> 00:30:45,232
דבר נוסף זה אזרח ישראלי שהיה במאסר
או שהיה שישה חודשים לפחות במעצר
392
00:30:45,233 --> 00:30:49,857
בגלל יהדותו בארץ שבה
אותה פעילות הייתה אסורה.
393
00:30:49,858 --> 00:30:53,941
דבר שלישי, מי שנמצא במאסר,
במעצר או בהגליה
394
00:30:53,942 --> 00:30:57,024
בגלל פעילות ציונית או בגלל יהדותו
395
00:30:57,025 --> 00:31:00,649
ונעלמו עקבותיו
בחלוף שישה חודשים מיום המעצר.
396
00:31:00,650 --> 00:31:07,149
לצערי, כל מי שעלה דרך סודן
ונגרם לו נזק גופני או נפשי
397
00:31:07,150 --> 00:31:11,274
וכל מי שנספה דרך סודן
בדרכם לעלות לארץ ישראל
398
00:31:11,275 --> 00:31:14,482
תוך כדי סיכון חייהם,
מסירות נפש וגבורה,
399
00:31:14,483 --> 00:31:18,441
לא עונים להגדרה של אסיר ציון,
ולכן אינם זכאים לזכויות
400
00:31:18,442 --> 00:31:21,691
בהתאם לחוק תגמולים לאסירי ציון
ולבני משפחותיהם,
401
00:31:21,692 --> 00:31:29,941
ולשם כך הוקם ארגון אסירי ציון בשנת 2000
על ידי אדיסו וודג'ה רובל ז"ל,
402
00:31:29,942 --> 00:31:32,107
במטרה לפעול להכרה ביהודי אתיופיה
403
00:31:32,108 --> 00:31:36,691
שעלו דרך המדינות קניה,
ג'יבוטי וסודן כאסירי ציון,
404
00:31:36,692 --> 00:31:41,774
לפעול להגברת המודעות
בקרב אזרחי המדינה למורשת אסירי ציון,
405
00:31:41,775 --> 00:31:46,399
למורשת יהודי אתיופיה בכלל,
הנעדרים והנספים,
406
00:31:46,400 --> 00:31:48,899
אדיסו וודג'ה רובל ז"ל
407
00:31:48,900 --> 00:31:53,191
כיהן כיו"ר ארגון אסירי ציון
יוצאי אתיופיה והרוגי מלכות
408
00:31:53,192 --> 00:31:57,441
עד ליום פטירתו ביום 15 במרץ 2021.
409
00:31:57,442 --> 00:32:04,191
אני לא חושבת שיש מישהו מבני הקהילה
ומחוץ לקהילה שלא מכיר את אדיסו ז"ל.
410
00:32:04,192 --> 00:32:07,441
הוא שימש כסמל וגיבור הקהילה,
לוחם אמיתי.
411
00:32:07,442 --> 00:32:11,566
כששומעים את סיפור חייו
ומה עבר בכלא במשך מספר שנים,
412
00:32:11,567 --> 00:32:16,649
זה נשמע כאילו זה לקוח מתוך סרט,
אבל לא, זה סיפור חייו של גיבור אמיתי.
413
00:32:16,650 --> 00:32:21,024
את אדיסו הכרתי בפן האישי
ובפן המקצועי.
414
00:32:21,025 --> 00:32:28,024
בפן האישי אדיסו הוא קרוב משפחה
וחבר יקר מאוד של אבי ז"ל, ברהנו זלקה,
415
00:32:28,025 --> 00:32:32,649
שפעלו יחד באתיופיה
תוך סיכון חייהם להעלאת יהודי אתיופיה,
416
00:32:32,650 --> 00:32:38,441
וגם פה, בישראל, פעלו להנצחה של אלו
שלא זכו להגיע לארץ ישראל,
417
00:32:38,442 --> 00:32:44,482
להכרה והוקרה של אלו שפעלו
למען העלאת יהודי אתיופיה כאסירי ציון.
418
00:32:44,483 --> 00:32:49,024
בפן המקצועי, כפי שציינתי,
אני עובדת במשרד העו"ד אולניק לינוי.
419
00:32:49,025 --> 00:32:51,024
אני יחד עם בעלת המשרד
420
00:32:51,025 --> 00:32:55,399
נותנות יעוץ וליווי בהתנדבות
לארגון אסירי ציון,
421
00:32:55,400 --> 00:33:01,274
פועלות להעלאת המודעות, לשינוי החקיקה
ולהתאמת החוק לאסירי ציון יוצאי אתיופיה.
422
00:33:01,275 --> 00:33:05,441
במהלך העבודה המשותפת עם הארגון
ראיתי כמה חשוב לארגון,
423
00:33:05,442 --> 00:33:09,482
ובייחוד ליו"ר הארגון,
אדיסו וודג'ה ראובן ז"ל,
424
00:33:09,483 --> 00:33:11,566
שהלך לישון במחשבות על הארגון
425
00:33:11,567 --> 00:33:14,816
וקם כל בוקר במחשבות
על איך אפשר לעזור,
426
00:33:14,817 --> 00:33:18,066
איך אפשר לשנות
ועם מי אפשר לשבת להיפגש
427
00:33:18,067 --> 00:33:22,524
כדי לקדם את זכויותיהם
של אסירי ציון ואלו שטרם הוכרו.
428
00:33:22,525 --> 00:33:26,982
זו המורשת שהוא השאיר לארגון
ולכל מי שהיה בקרבתו,
429
00:33:26,983 --> 00:33:30,149
ואנחנו, כמובן, יחד עם הארגון
ממשיכים את דרכו
430
00:33:30,150 --> 00:33:35,639
ופועלים על מנת לקדם את זכויותיהם
של אסירי ציון ואלו שטרם הוכרו.
431
00:33:35,640 --> 00:33:39,316
במהלך הליווי של המשרד
יחד עם ארגון אסירי ציון
432
00:33:39,317 --> 00:33:41,941
נפגשנו בשנה האחרונה עם מספר גורמים
433
00:33:41,942 --> 00:33:46,024
והצפנו את הפערים שיש בהליך ההכרה
של אסירי ציון יוצאי אתיופיה
434
00:33:46,025 --> 00:33:47,859
בכל השלבים השונים,
435
00:33:47,860 --> 00:33:50,816
אם זה בהכרה הראשונית,
אם זה בוועדות הרפואיות,
436
00:33:50,817 --> 00:33:53,232
אם זה בקצבאות המוענקות להם.
437
00:33:53,233 --> 00:33:57,732
זכינו לאוזן קשבת
עם כל הגורמים הבכירים שנפגשנו איתם,
438
00:33:57,733 --> 00:34:02,274
אך לצערי, הדרך לפתרון
הפערים עוד ארוכה
439
00:34:02,275 --> 00:34:06,857
ואנו זקוקים לליווי ותמיכה
של בכירי הציבור ומקבלי ההחלטות,
440
00:34:06,858 --> 00:34:12,482
ואני פונה אליכם בנימה אישית,
מקבלי ההחלטות והבכירים שנמצאים פה בקהל,
441
00:34:12,483 --> 00:34:17,524
להושיט יד ולהתלוות אלינו
לקידום זכויותיהם של גיבורי ישראל אלו.
442
00:34:17,525 --> 00:34:21,399
רוב האזרחים אשר פונים אליי
לייעוץ בנושא אסירי ציון
443
00:34:21,400 --> 00:34:23,899
הינם אזרחים לאחר גיל הפרישה,
444
00:34:23,900 --> 00:34:26,691
כך שרוב הפונים
אינם דוברים את השפה העברית,
445
00:34:26,692 --> 00:34:29,441
והייעוץ שלי ניתן לרוב
בשפה האמהרית.
446
00:34:29,442 --> 00:34:31,316
זה הזמן להודות להוריי,
447
00:34:31,317 --> 00:34:37,066
שהתעקשו לדבר איתי באמהרית
ושכנעו אותי לעשות בגרות באמהרית.
448
00:34:37,067 --> 00:34:40,232
טפסי הבקשה להכרה של אסירי ציון
449
00:34:40,233 --> 00:34:44,524
וטופס התביעה לנכות של אסירי ציון
הם בשפה העברית,
450
00:34:44,525 --> 00:34:52,066
הוועדות הרפואיות המתקיימות בביטוח לאומי
מתקיימות בשפה העברית ללא מתורגמן,
451
00:34:52,067 --> 00:34:56,524
ופה באמת עולה השאלה כיצד אזרח
יכול למצות את זכויותיו
452
00:34:56,525 --> 00:34:59,441
ללא הנגשה מתאימה וללא הבנת התהליך,
453
00:34:59,442 --> 00:35:03,274
אם זה בטפסים, אם זה בוועדות,
אם זה פקידי הקבלה,
454
00:35:03,275 --> 00:35:08,024
ולכן אנו במשרד פועלים כדי שפערי שפה,
נגישות או חוסר בקיאות
455
00:35:08,025 --> 00:35:11,899
לעולם לא ימנעו מאדם
את מימוש זכויותיו הרפואיות.
456
00:35:11,900 --> 00:35:15,149
במסגרת הליווי והייעוץ יצרה עמי קשר
457
00:35:15,150 --> 00:35:20,066
אישה אשר ביקשה להתייעץ איתי
בנוגע לזכויות של אסירי ציון.
458
00:35:20,067 --> 00:35:22,274
היא חשפה בפניי שכיום,
459
00:35:22,275 --> 00:35:27,024
לאור העלאת המודעות של זכויות אסירי ציון
והשיח שיש בחברה,
460
00:35:27,025 --> 00:35:31,566
היא החלה לחוות פלאשבקים וסיוטים
ממה שעברה בסודן,
461
00:35:31,567 --> 00:35:33,316
מקרה אונס קשה ביותר,
462
00:35:33,317 --> 00:35:38,066
אשר כולל התעללות פיזית והטרדה
במשך תקופה ארוכה בגלל יהדותה,
463
00:35:38,067 --> 00:35:42,316
ורק בשנה האחרונה,
לאחר יותר מ-30 שנה לאחר המסע מסודן,
464
00:35:42,317 --> 00:35:46,857
החלה לקבל טיפול פסיכיאטרי
על הנזק הנפשי שנגרם לה בדרך לישראל
465
00:35:46,858 --> 00:35:49,857
והחלה לאט לאט לשתף את הקרובים לה.
466
00:35:49,858 --> 00:35:53,899
לאחר שיחה ארוכה וסיפור חיים כואב
נאלצתי לבשר לה
467
00:35:53,900 --> 00:35:58,191
שבהתאם לחוק היא לא זכאית
להכרה כאסירת ציון.
468
00:35:58,192 --> 00:36:01,316
הסיפור הכואב של אותה אישה
הוא אחד מיני רבים,
469
00:36:01,317 --> 00:36:06,649
וכולי תקווה שיום אחד אוכל לבשר להן
שהן עונות להגדרה של אסירות ציון
470
00:36:06,650 --> 00:36:08,982
וזכאיות לזכויות.
471
00:36:08,983 --> 00:36:13,107
יום זה הוא יום בסימן גבורה נשית.
472
00:36:13,108 --> 00:36:18,441
בראש ובראשונה אני אנצל את המעמד
להודות לגיבורה אישית שלי, אמי היקרה,
473
00:36:18,442 --> 00:36:23,899
על שלימדת אותנו מהי ציונות,
מהי אמונה, מסירות נפש ואהבת הארץ.
474
00:36:23,900 --> 00:36:29,066
מאחלת שתהיי לנו בריאה ותזכי לספר
באופן אישי את סיפורך גם לנינים.
475
00:36:29,067 --> 00:36:32,857
היא צופה בנו עכשיו,
אז אימא, זה בשבילך.
476
00:36:32,858 --> 00:36:36,524
נשים יקרות, אני רוצה
להגיד לכן כמה אתן אמיצות.
477
00:36:36,525 --> 00:36:39,857
כל מה שעברתן מחזק ומחשל אותנו הנשים.
478
00:36:39,858 --> 00:36:45,149
גם אם אנחנו לא מכירות באופן אישי,
שתדעו שבשבילנו אתן גיבורות אמיתיות.
479
00:36:45,150 --> 00:36:53,107
חשוב שתספרו ותשתפו את הסיפור שלכן
כדי שכולן ידעו שמה שעברתן לא היה לחינם.
480
00:36:53,108 --> 00:36:54,774
זכיתן להגיע לארץ הקודש,
481
00:36:54,775 --> 00:37:00,232
וכל אחת במקום שלה זכתה לבנות בית
ולגדל משפחה לתפארת.
482
00:37:00,233 --> 00:37:03,899
מקווה שגם מדינת ישראל
תוכל להכיר בפועלכן
483
00:37:03,900 --> 00:37:08,607
ולהעניק לכן את הזכויות המגיעות לכן,
כי מגיע לכן.
484
00:37:08,608 --> 00:37:09,775
תודה רבה.
485
00:37:12,817 --> 00:37:16,575
תודה, תודה רבה לעו"ד מיטל זאודה
על ההרצאה המרתקת,
486
00:37:16,576 --> 00:37:23,149
ואכן, שיתוף הסיפור
הוא חלק מתהליך ריפוי אישי גדול.
487
00:37:23,150 --> 00:37:24,982
בתקווה לימים טובים יותר.
488
00:37:24,983 --> 00:37:27,274
כעת אנחנו נשמע שיר נוסף.
489
00:37:27,275 --> 00:37:31,357
הזמרת חגית יאסו הקליטה
במיוחד לאירוע זה בהקלטה חדשה
490
00:37:31,358 --> 00:37:33,732
את השיר "המסע לארץ ישראל".
491
00:37:33,733 --> 00:37:37,191
מילים: חיים אידיסיס,
לחן: שלמה גרוניך.
492
00:37:37,192 --> 00:37:38,442
בבקשה.
493
00:37:50,275 --> 00:37:55,524
"הירח משגיח מעל
494
00:37:55,525 --> 00:38:00,992
"על גבי שק האוכל הדל.
495
00:38:00,993 --> 00:38:06,399
"המדבר מתחתיי, אין סופו לפנים
496
00:38:06,400 --> 00:38:14,149
"ואמי מבטיחה לאחיי הקטנים,
497
00:38:14,150 --> 00:38:21,941
"עוד מעט, עוד קצת, להרים רגליים,
498
00:38:21,942 --> 00:38:28,274
"מאמץ אחרון, לפני ירושלים.
499
00:38:28,275 --> 00:38:33,191
"אור ירח החזק מעמד,
500
00:38:33,192 --> 00:38:38,649
"שק האוכל שלנו אבד,
501
00:38:38,650 --> 00:38:44,066
"המדבר לא נגמר, יללות של תנים
502
00:38:44,067 --> 00:38:51,732
"ואימי מרגיעה את אחי הקטנים,
503
00:38:51,733 --> 00:38:59,441
"עוד מעט, עוד קצת, בקרוב ניגאל,
504
00:38:59,442 --> 00:39:05,607
"לא נפסיק ללכת לארץ ישראל.
505
00:39:05,608 --> 00:39:13,191
"עוד מעט, עוד קצת, בקרוב ניגאל,
506
00:39:13,192 --> 00:39:19,650
"לא נפסיק ללכת לארץ ישראל.
507
00:39:30,595 --> 00:39:35,399
"ובלילה תקפו שודדים
508
00:39:35,400 --> 00:39:40,768
"בסכין גם בחרב חדה.
509
00:39:40,769 --> 00:39:46,316
"במדבר דם אימי, הירח עדי
510
00:39:46,317 --> 00:39:53,941
"ואני מבטיחה לאחי הקטנים,
511
00:39:53,942 --> 00:40:01,607
"עוד מעט, עוד קצת, יתגשם החלום.
512
00:40:01,608 --> 00:40:08,525
"עוד מעט נגיע לארץ ישראל.
513
00:40:10,442 --> 00:40:15,524
"בירח דמותה של אימי,
514
00:40:15,525 --> 00:40:20,941
"מביטה בי, אימא, אל תיעלמי.
515
00:40:20,942 --> 00:40:26,691
"לו הייתה לצידי, היא הייתה יכולה
516
00:40:26,692 --> 00:40:35,982
"לשכנע אותם שאני יהודי.
517
00:40:35,983 --> 00:40:43,774
"עוד מעט, עוד קצת, בקרוב נגיאל,
518
00:40:43,775 --> 00:40:49,982
"לא נפסיק ללכת לארץ ישראל.
519
00:40:49,983 --> 00:40:57,540
"עוד מעט, עוד קצת, להרים עיניים,
520
00:40:57,541 --> 00:41:05,916
"מאמץ אחרון לפני ירושלים".
521
00:41:11,858 --> 00:41:15,649
נודה כולנו לחגית יאסו על השיר המרגש.
522
00:41:15,650 --> 00:41:21,357
לעדות השנייה והאחרונה של היום
אני מתכבדת להזמין את הגברת ענבל רדה
523
00:41:21,358 --> 00:41:23,024
לספר את סיפורה האישי.
524
00:41:23,025 --> 00:41:29,066
ענבל עלתה מאתיופיה לישראל
דרך סודן בגיל 20 ללא משפחה כלל,
525
00:41:29,067 --> 00:41:32,732
ורק עם בנה התינוק דוד,
שהיה בן שמונה חודשים.
526
00:41:32,733 --> 00:41:36,591
ענבל ובנה עברו מסע קשה ומפרך
בדרכם לארץ ישראל.
527
00:41:36,592 --> 00:41:41,941
כיום ענבל נשואה עם שני ילדים
ושלושה נכדים.
528
00:41:41,942 --> 00:41:45,316
היא עובדת כאחות אחראית
באורטופדית כף רגל סוכרתית
529
00:41:45,317 --> 00:41:48,399
במרכז הרפואי שמיר אסף הרופא.
530
00:41:48,400 --> 00:41:49,525
בבקשה, ענבל.
531
00:41:59,067 --> 00:42:00,233
ענבל איתנו?
532
00:42:01,983 --> 00:42:03,607
כן, ענבל...
533
00:42:03,608 --> 00:42:05,483
כן, ענבל איתנו, אני ראיתי אותה.
534
00:42:08,608 --> 00:42:09,733
בואו נראה.
535
00:42:20,483 --> 00:42:21,858
ענבל, את שומעת אותנו?
536
00:42:30,342 --> 00:42:32,316
אולי נחכה לה כמה דקות? נסמס לה?
537
00:42:32,317 --> 00:42:33,317
כן, שנייה.
538
00:43:10,400 --> 00:43:11,483
רגע.
539
00:43:19,608 --> 00:43:21,774
ענבל, את שומעת אותי דרך הזום?
540
00:43:21,775 --> 00:43:23,399
עכשיו אני שומעת.
541
00:43:23,400 --> 00:43:27,191
אוקיי, יופי, אז רק...
542
00:43:27,192 --> 00:43:31,232
המצלמה שלך עדיין סגורה. אה, זהו. מעולה.
543
00:43:31,233 --> 00:43:32,274
סליחה.
544
00:43:32,275 --> 00:43:37,982
שלום לכולם.
אני ענבל, ענבל רדה, תושבת רחובות.
545
00:43:37,983 --> 00:43:43,691
קודם כול, אני מודה לכם שאפשרתם לי
546
00:43:43,692 --> 00:43:47,024
לספר את יציאת המצרים שלי,
547
00:43:47,025 --> 00:43:51,192
שהיא חלק מסיפורי הגבורה
של יהודי אתיופיה.
548
00:43:54,317 --> 00:43:59,607
אני עליתי ב-1984.
549
00:43:59,608 --> 00:44:03,692
נולדתי באזור גונדר.
550
00:44:06,108 --> 00:44:11,024
בשנות ה-80 התחילו, המסע...
551
00:44:11,025 --> 00:44:18,275
אנשים יוצאים והולכים בקבוצות,
יוצאים למסע.
552
00:44:21,400 --> 00:44:25,191
אני הייתי עם ילד קטן
בן שמונה חודשים.
553
00:44:25,192 --> 00:44:27,067
התחלתי את המסע,
554
00:44:28,858 --> 00:44:36,024
ויום אחד בלילה ליוו אותי
ההורים שלי לקבוצה של אנשים,
555
00:44:36,025 --> 00:44:38,024
להצטרף למסע.
556
00:44:38,025 --> 00:44:42,691
כל המשפחה לא יכולנו
לצאת לדרך למסע ביחד.
557
00:44:42,692 --> 00:44:48,442
אבא שלי היה פעיל בעיר,
שם בכפר אצלנו,
558
00:44:50,942 --> 00:44:55,774
והממשלה הייתה נגד העלייה
559
00:44:55,775 --> 00:44:59,358
ולא היינו יכולים לצאת ביחד כמשפחה,
560
00:45:01,442 --> 00:45:06,857
ושני האחים שלי, האחיינים,
בני 12 ו-15-14,
561
00:45:06,858 --> 00:45:11,566
יצאו למסע לפניי,
שלושה-ארבעה חודשים לפניי.
562
00:45:11,567 --> 00:45:16,232
אני הצטרפתי לקבוצה של אנשים...
563
00:45:16,233 --> 00:45:17,733
זה הסיפור האישי שלה.
564
00:45:20,317 --> 00:45:21,691
שומעים?
565
00:45:21,692 --> 00:45:24,607
כן, סליחה. עכשיו בסדר.
566
00:45:24,608 --> 00:45:25,692
אוקיי.
567
00:45:28,150 --> 00:45:30,649
ליוו אותי שני ההורים בלילה,
568
00:45:30,650 --> 00:45:35,775
ולמחרת בבוקר, לקראת הבוקר,
הייתי צריכה לצאת למסע.
569
00:45:37,358 --> 00:45:40,107
הגעתי לקבוצה של אנשים.
570
00:45:40,108 --> 00:45:45,357
אמרו לי... מכאן...
מטאדה... לכפר אחר,
571
00:45:45,358 --> 00:45:50,441
שאני צריכה ללכת עם עוד אדם,
572
00:45:50,442 --> 00:45:53,024
עוד פעם נתחלק לקבוצות,
573
00:45:53,025 --> 00:45:59,732
אני עם התינוק שלי בן שמונה חודשים
על הגב במנשא שעשוי מעור,
574
00:45:59,733 --> 00:46:02,857
התחלתי את המסע, נפרדתי מההורים
575
00:46:02,858 --> 00:46:10,316
ויצאתי עם גבר מבוגר,
שהוא היה עם סוס ואני ברגל.
576
00:46:10,317 --> 00:46:15,066
אמרו לי: תלכי איתו
עד כפר שנקרא גאינה,
577
00:46:15,067 --> 00:46:22,275
זה יכול להיות בערך... אני לא זוכרת,
אולי שלוש-ארבע שעות הליכה.
578
00:46:24,525 --> 00:46:28,357
בעצם בסביבה הזאת
אנשים אם היו רואים,
579
00:46:28,358 --> 00:46:35,441
היו מלשינים ומכניסים אותנו לכלא,
אז יצאתי עם האיש הזה, שאני לא מכירה אותו,
580
00:46:35,442 --> 00:46:37,941
הוא אמר לי:
581
00:46:37,942 --> 00:46:44,399
מכאן עד...
מטאדה עד המקום הזה שאנחנו נלך
582
00:46:44,400 --> 00:46:48,649
את צריכה לקחת את עצמך
וללכת, להמשיך ללכת.
583
00:46:48,650 --> 00:46:55,441
אני, לפני שיתפסו אותי
אני דוהר עם הסוס שלי והולך.
584
00:46:55,442 --> 00:47:03,649
אמרתי לו: אדוני, אני יצאתי איתך.
אני מבקשת שתחכה לי ואני אבוא איתך.
585
00:47:03,650 --> 00:47:10,524
הוא אמר: אני חייב לברוח
שלא יתפסו אותי ואז תבואי אחריי.
586
00:47:10,525 --> 00:47:14,274
לא מכירה את הדרך, לא מכירה אנשים.
587
00:47:14,275 --> 00:47:21,899
אישה צעירה, בגיל 20,
עם ילד על הגב, התחלתי ללכת,
588
00:47:21,900 --> 00:47:25,607
והתחלתי לרוץ אחרי הסוס
589
00:47:25,608 --> 00:47:29,316
והיה קשה, היה מאמץ אדיר.
590
00:47:29,317 --> 00:47:31,233
לאט לאט האדם נעלם לי
591
00:47:32,817 --> 00:47:37,524
והלכתי לכיוון...
לאותו כיוון שהוא הלך.
592
00:47:37,525 --> 00:47:41,649
בדרך אני פוגשת אנשים,
שואלת אותם:
593
00:47:41,650 --> 00:47:47,107
איך נקרא... איפה גאינה?
594
00:47:47,108 --> 00:47:49,899
אז אומרים לי:
תלכי ככה, תלכי ככה.
595
00:47:49,900 --> 00:47:54,275
הלכתי מותשת ומפוחדת, מבוהלת.
596
00:47:57,233 --> 00:48:03,483
לקראת הערב הגעתי למקום הזה.
גם במקום הזה אני לא מכירה לאן ללכת.
597
00:48:05,525 --> 00:48:08,733
זה מקום שביתא ישראל גרו שם.
598
00:48:10,900 --> 00:48:17,650
אף פעם לא יצאתי מהאזור שלי
למקום כל כך נידח וכפר.
599
00:48:20,692 --> 00:48:23,649
שאלתי אנשים שם...
600
00:48:23,650 --> 00:48:28,774
במקרה אני זכרתי שהיו איזו משפחה
שהיו באים אלינו מהאזור הזה.
601
00:48:28,775 --> 00:48:32,732
שאלתי איפה גר ככה וככה,
אז אמרו לי "פה".
602
00:48:32,733 --> 00:48:34,900
הלכתי לכיוון הבית שלהם,
603
00:48:36,900 --> 00:48:41,691
היה כלב שיכול לנשוך אותי.
604
00:48:41,692 --> 00:48:47,149
עמדתי שם, אמרתי לילד:
תקרא בבקשה לאימא שלך.
605
00:48:47,150 --> 00:48:52,232
אז אימא שלו יצאה,
היא לא זיהתה אותי.
606
00:48:52,233 --> 00:48:55,357
אמרתי: אני בת של זה, אנחנו משפחה,
607
00:48:55,358 --> 00:49:01,042
פשוט אמרו לי ללכת לפה
ולחכות עם הקבוצה כדי לצאת לסודן.
608
00:49:02,733 --> 00:49:06,816
כמובן, היא לקחה אותי,
היא נתנה לי לשתות, לאכול
609
00:49:06,817 --> 00:49:11,107
ולקחה אותי לקבוצת האנשים שהצטרפו.
610
00:49:11,108 --> 00:49:18,816
כשהלכתי לשם, ראיתי מלא אנשים
מכל מיני מקומות שהצטרפו,
611
00:49:18,817 --> 00:49:24,750
סוסים, חמורים,
אנשים שהכינו את עצמם לצעידה, מבשלים,
612
00:49:26,275 --> 00:49:28,900
והצטרפתי, כמובן, אני לא מכירה אף אחד.
613
00:49:30,692 --> 00:49:38,649
למחרת בבוקר הגיעו כל הקבוצה,
אנשים שההורים שלי אמרו "תלכו איתם"
614
00:49:38,650 --> 00:49:43,857
ופגשתי אותם שם והיינו 300 איש,
615
00:49:43,858 --> 00:49:50,274
היו מבוגרים, זקנים,
ילדים קטנים, נשים בהיריון,
616
00:49:50,275 --> 00:49:55,149
ואז התחילו דיונים מי מלווה אותנו.
617
00:49:55,150 --> 00:50:02,357
השיגו איזה מלווה, שילמנו כסף עבורו
והתחילו מורי הדרך להוביל אותנו,
618
00:50:02,358 --> 00:50:03,858
קבוצה של מורי דרך.
619
00:50:06,358 --> 00:50:10,649
אנחנו הולכים, הולכים, לא נגמר,
עברנו את כל הגבול,
620
00:50:10,650 --> 00:50:15,774
בלילה הולכים, ביום ישנים,
621
00:50:15,775 --> 00:50:18,900
החום היה נוראי
622
00:50:20,650 --> 00:50:24,982
ואנחנו מחפשים איזה נהר
או איזה מים,
623
00:50:24,983 --> 00:50:28,482
אנחנו יושבים שם
ומעבירים קצת...
624
00:50:28,483 --> 00:50:30,399
ומתחילים ללכת.
625
00:50:30,400 --> 00:50:35,024
הדרך כל כך קשה, מעייפת,
626
00:50:35,025 --> 00:50:38,948
אבל לא מאבדים תקווה,
הולכים, הולכים, זו המטרה.
627
00:50:38,949 --> 00:50:43,482
תמיד היה חלום,
החלום לא בא בחינם.
628
00:50:43,483 --> 00:50:45,358
צריך להתאמץ בשביל החלום.
629
00:50:48,817 --> 00:50:54,149
עברנו את כל הגבול,
הגענו לגבול סודן,
630
00:50:54,150 --> 00:50:59,941
מורי הדרך אמרו לנו: תשמעו,
עכשיו אתם מתקרבים לגבול סודן
631
00:50:59,942 --> 00:51:03,982
ואנחנו לא נלך איתכם
632
00:51:03,983 --> 00:51:08,274
כי אנחנו מפחדים שסודנים
יתפסו אותנו ויהרגו אותנו
633
00:51:08,275 --> 00:51:09,692
ואתם צריכים ללכת.
634
00:51:12,317 --> 00:51:17,857
כמובן, הגעתם, תביאו לנו כסף.
אין להם מה לעשות עם הכסף בסודן.
635
00:51:17,858 --> 00:51:23,691
אין להם מה לעשות עם דברים,
כלים לבישול וכל מיני דברים, ציוד,
636
00:51:23,692 --> 00:51:25,941
חמורים שהיו,
637
00:51:25,942 --> 00:51:28,357
והחזירו אותם.
638
00:51:28,358 --> 00:51:31,149
נתנו את כל מה שצריך
639
00:51:31,150 --> 00:51:33,774
לא עברה איזה חצי שעה,
640
00:51:33,775 --> 00:51:37,108
פתאום כמה שודדים
641
00:51:38,858 --> 00:51:44,649
עוברים את כל האנשים בשיירה
ורצים קדימה לעצור את הראשון
642
00:51:44,650 --> 00:51:47,732
ואמרו לנו: תחזרו אחורה
643
00:51:47,733 --> 00:51:54,067
לאזור כזה נמוך, רחוק מהדרך ומקום חם,
644
00:51:56,067 --> 00:52:03,233
שם כולם היו עם נשק חם,
מצוידים וכל כך רעים.
645
00:52:04,817 --> 00:52:08,066
התחילו להגיד לנו:
תביאו כל מה שיש לכם,
646
00:52:08,067 --> 00:52:15,024
והתחילו להפריד
את הנשים הצעירות לבד,
647
00:52:15,025 --> 00:52:19,399
את הגברים לבד ו...
648
00:52:19,400 --> 00:52:22,066
בעצם התחילו להכות באנשים.
649
00:52:22,067 --> 00:52:30,691
אני זוכרת, אני לא אשכח,
אדם מבוגר, היה עם סוס.
650
00:52:30,692 --> 00:52:34,941
אמר לו: תביא מה שיש לך.
כל מה שיש לך.
651
00:52:34,942 --> 00:52:40,774
אז הוא הביא לו כל מה שהיה לו,
ולא הספיק לו.
652
00:52:40,775 --> 00:52:42,524
הוא אמר: אתה צריך להביא,
653
00:52:42,525 --> 00:52:47,566
הוא אמר לו:
אתה, בטח יש לך מלא כסף, תביא לי,
654
00:52:47,567 --> 00:52:54,441
והוא נתן לו בנשק בגב והוא נפל
655
00:52:54,442 --> 00:52:59,607
וקם מפחד והוא אמר לו:
טוב, עכשיו אני אתן לך את כל מה שיש לי.
656
00:52:59,608 --> 00:53:06,316
הוא הלך לסוס שלו ושם שם בכרית של הסוס,
657
00:53:06,317 --> 00:53:09,441
פתח את כל הכסף ונתן לו,
658
00:53:09,442 --> 00:53:12,524
ואז התחיל להכות אותו,
למה שיקרת בכלל?
659
00:53:12,525 --> 00:53:14,316
לא הספיק לו שנתן לו.
660
00:53:14,317 --> 00:53:17,525
ככה הגיע התור שלי.
661
00:53:19,192 --> 00:53:25,441
הוא אמר לי:
אני נראית כזה...
662
00:53:25,442 --> 00:53:27,775
שבאה מהעיר, לא כפרית,
663
00:53:29,400 --> 00:53:34,941
הוא אמר לי:
בטח את באת מהעיר ומלאת כסף, תביאי כסף.
664
00:53:34,942 --> 00:53:40,232
אני עם הילד וזה, אמרתי לו:
תשמע, אני סטודנטית.
665
00:53:40,233 --> 00:53:45,857
רק ילדתי, לא עבדתי, אין לי כסף,
זה מה שיש לי, נתתי לו מה שיש לי.
666
00:53:45,858 --> 00:53:49,357
הוא אמר לי: אם אני...
667
00:53:49,358 --> 00:53:53,066
כשאני מחפש ואני מוצא כסף,
את מתה פה.
668
00:53:53,067 --> 00:53:54,483
אמרתי: אין בעיה.
669
00:53:56,442 --> 00:54:01,191
ואז כל כך... 300 אנשים,
הוא היה צריך להספיק.
670
00:54:01,192 --> 00:54:05,233
העבירו אותי לצד השני,
שאני עם הנשים הצעירות, שמו אותי בצד,
671
00:54:07,067 --> 00:54:09,566
התחיל...
672
00:54:09,567 --> 00:54:12,232
לקחת מאנשים אחרים.
673
00:54:12,233 --> 00:54:14,816
התחילו לקחת, לקחת.
674
00:54:14,817 --> 00:54:22,857
בסוף איזה רכב סודני,
שמעו שעובר משם ועזבו אותנו,
675
00:54:22,858 --> 00:54:26,275
לקחו את הכסף שיש להם
והתחילו לרוץ.
676
00:54:28,608 --> 00:54:32,150
ואנחנו אמרנו: וואו, ברוך השם.
677
00:54:33,942 --> 00:54:42,066
בלי לעבור את העינויים האלה
ולא אנסו אותנו ולא נהרג מישהו, חס וחלילה,
678
00:54:42,067 --> 00:54:45,191
ואנחנו נמשיך ללכת.
679
00:54:45,192 --> 00:54:52,024
היה צוהריים, החום לוהט,
האדמה קרועה ורק...
680
00:54:52,025 --> 00:54:57,781
שום דבר אין באדמה,
לא מים, לא עלים.
681
00:54:57,782 --> 00:55:04,941
הכול מדברי, הרוח שנושבת,
היא יכולה לעבור כמו כוויה.
682
00:55:04,942 --> 00:55:09,024
התחלנו ללכת ואנשים התחילו ליפול בדרך.
683
00:55:09,025 --> 00:55:10,857
כבר לקחו לנו את המים.
684
00:55:10,858 --> 00:55:17,817
לי לקחו את כל מה שהיה לי,
המים והאוכל של התינוק שהיה לי,
685
00:55:19,733 --> 00:55:23,525
דייסה, סוכר, משהו שאפשר לתת לתינוק.
686
00:55:25,233 --> 00:55:27,316
שום דבר לא השאירו לנו.
687
00:55:27,317 --> 00:55:33,816
אנחנו התחלנו ללכת,
לחפש מים כשהכול יבש, אין שום דבר,
688
00:55:33,817 --> 00:55:36,566
אנשים התחילו ליפול בדרך,
689
00:55:36,567 --> 00:55:40,941
נופלים ולא קמים, נופלים ולא קמים.
690
00:55:40,942 --> 00:55:43,732
אני אמרתי לעצמי:
691
00:55:43,733 --> 00:55:45,524
אלוהים, תן לי כוח.
692
00:55:45,525 --> 00:55:48,816
אני לא רוצה ליפול.
693
00:55:48,817 --> 00:55:55,732
יש לי אחריות, יש לי תינוק,
יש לי חלום ואני חייבת להגיע עם התינוק,
694
00:55:55,733 --> 00:56:00,732
והתינוק שלי על הגב
היה תשוש עם דופק חלש,
695
00:56:00,733 --> 00:56:02,816
בקושי נושם.
696
00:56:02,817 --> 00:56:07,482
אמרתי: אני לא אפול
וסחבתי הרבה, הלכתי, הלכתי.
697
00:56:07,483 --> 00:56:16,899
הגעתי לאיזה עץ יבש, עץ גדול,
משהו, היה איזה צל
698
00:56:16,900 --> 00:56:22,732
והתחלתי להיות מטושטשת
ולראות צבעים בעיניים,
699
00:56:22,733 --> 00:56:27,232
אמרתי: טוב, זה כנראה הגיע הזמן,
אני צריכה לנוח.
700
00:56:27,233 --> 00:56:34,232
הורדתי את הילד
והושבתי אותו במנשא שהיה עשוי מעור
701
00:56:34,233 --> 00:56:35,941
ושכבתי לידו.
702
00:56:35,942 --> 00:56:43,567
אני הייתי מותשת והוא גם,
סגר עיניים, בקושי נושם.
703
00:56:46,192 --> 00:56:50,482
פתאום השתין איזו טיפה של שתן
704
00:56:50,483 --> 00:56:55,816
שקצת ראה מעל העור, נזל,
705
00:56:55,817 --> 00:57:01,317
והוא פתח עיניים כאילו חשב
שהעין נגעה בשתן ונתן לפה.
706
00:57:03,025 --> 00:57:09,982
אמרתי: זהו, זה הסוף שלו וגם שלי,
כנראה אנחנו נישאר פה.
707
00:57:09,983 --> 00:57:12,566
התחלתי להתפלל.
708
00:57:12,567 --> 00:57:21,149
פתאום מישהו שאני הכרתי אותו עוד בכפר,
קוראים לו גביהו,
709
00:57:21,150 --> 00:57:25,607
שהוא הלך לנהר של סודן, לגבול,
710
00:57:25,608 --> 00:57:31,108
והוא לקח מים ובא,
חזר בחזרה לתת טיפה מים לאנשים,
711
00:57:33,983 --> 00:57:37,942
והוא ראה אותי שאני נפלתי שם,
הוא נתן לי קצת מים.
712
00:57:39,692 --> 00:57:48,066
עכשיו תשתי קצת, אל תשתי הרבה,
גם לילד טיפה ותמשיכי ללכת ותגיעי לנהר.
713
00:57:48,067 --> 00:57:50,774
את מתקרבת, אל תתייאשי ותלכי.
714
00:57:50,775 --> 00:57:55,566
הוא נתן לי כוח, התחלתי ללכת בדרך.
715
00:57:55,567 --> 00:58:01,774
הגעתי לנהר שהוא נהר גדול בגבול סודן,
716
00:58:01,775 --> 00:58:03,525
בין סודן ובין אתיופיה.
717
00:58:05,317 --> 00:58:11,399
שם אני נכנסתי לתוך המים והתיישבתי
ושתיתי מתוך המים.
718
00:58:11,400 --> 00:58:13,081
המים היו מזוהמים.
719
00:58:13,082 --> 00:58:18,149
היו בצבע אפור כזה, מלוכלך.
720
00:58:18,150 --> 00:58:23,941
התחלתי להקיא ולהקיא,
כאבי בטן, סחרחורות.
721
00:58:23,942 --> 00:58:29,941
משם גם התחילו... הסודנים הגיעו
722
00:58:29,942 --> 00:58:38,297
ורוצים לקחת אותנו,
אנחנו נעביר אתכם לנקודות שיש פליטים
723
00:58:38,298 --> 00:58:40,774
ותשלמו כסף ככה וככה.
724
00:58:40,775 --> 00:58:42,692
כמובן, לא נשאר לי כסף,
725
00:58:45,608 --> 00:58:48,545
אז ה...
726
00:58:48,546 --> 00:58:50,149
אנשים שהיו שם,
727
00:58:50,150 --> 00:58:58,691
האיש שלקח אותנו ביחד מהכפר,
שההורים שלי צירפו אותי אליו,
728
00:58:58,692 --> 00:59:01,274
קוראים לו אדנה ברהנו,
729
00:59:01,275 --> 00:59:02,941
אני מודה לו בהזדמנות זו,
730
00:59:02,942 --> 00:59:10,316
שילם עבורי ועליתי למשאית לכיוון סודן,
731
00:59:10,317 --> 00:59:12,358
למקום שנקרא אודלו.
732
00:59:15,025 --> 00:59:22,191
המשאית מסיעה המון המון אנשים,
התחילו ליפול אחד על השני
733
00:59:22,192 --> 00:59:28,441
והתחילו לדרוך על התינוק שלי,
שבקושי החזקתי אותו,
734
00:59:28,442 --> 00:59:32,816
וחם, לוהט ואין כלום.
735
00:59:32,817 --> 00:59:35,482
הדרך לא דרך.
736
00:59:35,483 --> 00:59:40,482
זה לא כביש. המשאית נוטה לכיוון הזה,
אנשים נופלים.
737
00:59:40,483 --> 00:59:43,732
היא נוטה לכיוון הזה, אנשים נופלים.
738
00:59:43,733 --> 00:59:47,024
והגענו בלילה לאודלו,
739
00:59:47,025 --> 00:59:52,817
שם קיבלנו איזה אוהל,
נכנסנו לאוהל הזה...
740
00:59:56,233 --> 01:00:00,482
זה היה מזעזע לראות את האדמה
741
01:00:00,483 --> 01:00:06,024
שיש בה כבר מהיובש מלא סדקים,
742
01:00:06,025 --> 01:00:08,024
אין כלום.
743
01:00:08,025 --> 01:00:13,524
התחילו להביא לנו אוכל, לחם שיש בו...
744
01:00:13,525 --> 01:00:16,458
מסריח, שאי אפשר לאכול אותו.
745
01:00:19,817 --> 01:00:25,774
התחילו להביא לנו בשר,
שאני לא יודעת ממה עשוי,
746
01:00:25,775 --> 01:00:29,482
אמרו לנו "תאכלו",
כמובן, אנחנו לקחנו ולא אכלנו
747
01:00:29,483 --> 01:00:33,441
כי אף אחד לא אוכל את הבשר שלא...
748
01:00:33,442 --> 01:00:37,691
שמרנו על היהדות שלנו לאורך שנים,
749
01:00:37,692 --> 01:00:40,150
ואז התחילו גם שם...
750
01:00:50,567 --> 01:00:51,607
ענבל?
751
01:00:51,608 --> 01:00:52,857
שומעים אותי? סליחה.
752
01:00:52,858 --> 01:00:53,983
כן, עכשיו.
753
01:00:57,150 --> 01:00:58,650
אז התחילו...
754
01:01:01,608 --> 01:01:07,316
התחילו גם שם רעב ומחלות, שלשולים
755
01:01:07,317 --> 01:01:10,317
ואנשים נהיו חולים,
אני חליתי וגם הילד,
756
01:01:12,192 --> 01:01:18,942
בקיצור הגענו...
אחרי חודשיים הגעתי לתוך סודן,
757
01:01:20,567 --> 01:01:23,482
שנקרא...
758
01:01:23,483 --> 01:01:25,149
גדריף,
759
01:01:25,150 --> 01:01:30,024
ושם היינו תקופה...
760
01:01:30,025 --> 01:01:32,649
תקופה של כמה חודשים.
761
01:01:32,650 --> 01:01:41,066
גם החיים שם היו נוראיים,
כל הזמן הסתתרנו מהסודנים,
762
01:01:41,067 --> 01:01:44,566
היה ממש קשה גם שם,
763
01:01:44,567 --> 01:01:48,067
מחלות, רעב ואין טיפול רפואי,
764
01:01:49,817 --> 01:01:54,900
צפיפות של אנשים באותה דירה ששכרנו.
765
01:01:57,317 --> 01:01:59,857
יום אחד...
766
01:01:59,858 --> 01:02:02,649
אני שמעתי מקודם את אסנקאו,
767
01:02:02,650 --> 01:02:05,524
בהזדמנות זו אני אומרת לו תודה,
768
01:02:05,525 --> 01:02:09,567
אסנקאו הגיע ואמר לנו: היום יש...
769
01:02:11,192 --> 01:02:17,066
יש עלייה ואתם צריכים לצאת בלילה
וללכת לכיוון הזה,
770
01:02:17,067 --> 01:02:20,817
ולעלות... לנסות לעלות לישראל.
771
01:02:23,650 --> 01:02:28,191
בלילה אני בסודן שם, בגדריף,
772
01:02:28,192 --> 01:02:33,191
פגשתי את האחים שלי שהלכו לפני
773
01:02:33,192 --> 01:02:37,274
ומשם הלכנו בחושך,
לא רואים שום דבר,
774
01:02:37,275 --> 01:02:43,357
חושך, לכיוון המשאית אנחנו הולכים.
775
01:02:43,358 --> 01:02:46,566
הגענו בקושי למשאית.
776
01:02:46,567 --> 01:02:50,858
אנשים נופלים וקמים, נכנסים לבור,
לא רואים כלום,
777
01:02:53,775 --> 01:02:56,482
הגענו לשם
778
01:02:56,483 --> 01:02:59,857
והתחלנו לעלות בדחיפות,
779
01:02:59,858 --> 01:03:03,607
אחד דוחף את השני,
היו שתי משאיות,
780
01:03:03,608 --> 01:03:06,857
מי עולה קודם, מי לא עולה,
781
01:03:06,858 --> 01:03:08,732
התחלנו להילחם,
782
01:03:08,733 --> 01:03:13,316
מי שיש לו כוח הוא עולה,
מי שאין לו כוח כבר לא זה,
783
01:03:13,317 --> 01:03:16,442
אחד דורך על השני ועלינו למשאית.
784
01:03:18,067 --> 01:03:25,108
המשאית הזאת התמלאה
מעבר ליכולת שלה.
785
01:03:27,358 --> 01:03:33,149
היו שתי משאיות,
התחלנו לנסוע והנסיעה,
786
01:03:33,150 --> 01:03:38,525
אנשים נופלים, אין איפה להיאחז במשאית,
787
01:03:40,650 --> 01:03:43,191
ואני ראיתי ש...
788
01:03:43,192 --> 01:03:48,566
אחרי שעליתי למשאית
ראיתי שאנשים מצטופפים ובוכים
789
01:03:48,567 --> 01:03:51,024
"ואני מת, אני מת, תוציאו אותי".
790
01:03:51,025 --> 01:03:56,941
והתחילו לבכות ואנשים
נופלים אחד על השני וממש גיהינום,
791
01:03:56,942 --> 01:04:01,941
ואני, התינוק שלי היה על הגב,
אמרתי: אם אני שמה אותו על הגב,
792
01:04:01,942 --> 01:04:08,774
ילחצו עליי ואני אשים אותו על הראש,
על הכתף. שמתי אותו על הכתף.
793
01:04:08,775 --> 01:04:15,024
מישהי עמדה לידי עם תינוקת גם על הגב
794
01:04:15,025 --> 01:04:20,732
והייתה קצת נמוכה ולחצו עליה
והתינוקת נפטרה על המקום.
795
01:04:20,733 --> 01:04:27,525
אמרתי: הילד שלי לא ייפול פה.
אני צריכה להילחם להביא אותו לפה.
796
01:04:29,608 --> 01:04:33,107
ואני שמתי את התינוק על הכתף
797
01:04:33,108 --> 01:04:37,816
ופתאום איבדתי שליטה ונפלתי אחורה
798
01:04:37,817 --> 01:04:42,733
והתינוק התגלגל אחורה ונעלם לי,
בין הרגליים של האנשים.
799
01:04:44,608 --> 01:04:47,357
התחלתי לחפש אותו,
800
01:04:47,358 --> 01:04:54,107
תוך כדי שאני נופלת אני נפלתי
ועליי גם אנשים נפלו ודרכו עליי,
801
01:04:54,108 --> 01:04:59,524
לא יכולה לקום, אני שוכבת
ושולחת ידיים לכיוונים אחרים,
802
01:04:59,525 --> 01:05:01,733
לכל הכיוונים של הרגליים.
803
01:05:03,317 --> 01:05:06,691
מצאתי את היד הקטנה שלו
804
01:05:06,692 --> 01:05:09,607
והתחלתי למשוך אותו והייתה התנגדות,
805
01:05:09,608 --> 01:05:12,275
כנראה מישהו דרך עליו,
הוא לא בוכה, אין לו כוח,
806
01:05:14,317 --> 01:05:18,274
ועמדה מישהי לידי, אמרתי לה...
807
01:05:18,275 --> 01:05:21,998
נגעתי בה, אני מתחננת אלייך,
יש לי תינוק שנפל,
808
01:05:21,999 --> 01:05:25,441
בואי תעזרי לי לקום, תעשי לי טובה,
809
01:05:25,442 --> 01:05:30,232
תעשי מצווה הילד שלי
מתחת לרגליים של האנשים,
810
01:05:30,233 --> 01:05:32,482
והיא אומרת לי: איפה? איפה?
811
01:05:32,483 --> 01:05:38,357
ואני לוקחת את היד שלה
ומפגישה עם היד שלו,
812
01:05:38,358 --> 01:05:42,232
והיא משכה אותו ועזרה לי לקום,
813
01:05:42,233 --> 01:05:44,774
אמרה לי: עכשיו את צריכה ללכת,
814
01:05:44,775 --> 01:05:49,607
תשתדלי ללכת לפינה,
שתוכלי להיאחז במשהו,
815
01:05:49,608 --> 01:05:52,316
באיזה מעקה.
816
01:05:52,317 --> 01:05:59,733
איכשהו הגעתי לאיזה צד שיש בו מעקה,
817
01:06:02,150 --> 01:06:08,774
החזקתי במעקה ואנשים גם עם המעקה
ודוחפים ולוחצים.
818
01:06:08,775 --> 01:06:15,399
הברזל הזה של המשאית
לוחץ לי על רום הבטן
819
01:06:15,400 --> 01:06:17,733
ואנשים נפלו עליי, לא יכולה לנשום.
820
01:06:20,150 --> 01:06:22,150
כך הגענו...
821
01:06:24,233 --> 01:06:28,149
בלי ליפול עוד פעם הגעתי לנקודה הזאת,
822
01:06:28,150 --> 01:06:33,441
שאנחנו עולים למטוס.
823
01:06:33,442 --> 01:06:38,232
גם שם הכול מדבר ואין שום דבר,
אין יצור חי
824
01:06:38,233 --> 01:06:43,650
ושם הורידו אותנו בקבוצות,
תשבו פה, חצי פה, חצי פה.
825
01:06:45,567 --> 01:06:50,483
ואני רואה מישהו, הוא אומר לנו:
אל תפתחו עיניים,
826
01:06:52,525 --> 01:06:57,024
תכף המטוס מגיע
827
01:06:57,025 --> 01:07:00,899
ואל תרוצו ותהיו רגועים וזה.
828
01:07:00,900 --> 01:07:05,567
אני אמרתי: מה זה אל תפתחו עיניים?
אני חייבת לראות. מה זה?
829
01:07:07,150 --> 01:07:10,941
מרוב הסקרנות שלי אני פותחת עיניים
830
01:07:10,942 --> 01:07:15,732
והאדמה של ה...
831
01:07:15,733 --> 01:07:20,692
החול נכנס לי לעין כי זה מהמטוס,
832
01:07:22,983 --> 01:07:24,983
היה ממש חול מתפזר,
833
01:07:26,650 --> 01:07:29,692
ואיכשהו אנשים יצאו משם,
834
01:07:31,233 --> 01:07:34,899
החיילים שלנו החמודים.
835
01:07:34,900 --> 01:07:38,607
כשראיתי אותם, אמרתי:
וואו, אלוהים,
836
01:07:38,608 --> 01:07:42,857
מירושלים, הם הגיעו מירושלם,
837
01:07:42,858 --> 01:07:48,774
והתחלתי לבכות, כולם התחילו לבכות
והתחילו לדחוף אותנו לתוך המשאית
838
01:07:48,775 --> 01:07:52,857
ונכנסנו... לא למשאית, למטוס.
839
01:07:52,858 --> 01:07:57,649
המטוס, לא היה לו כיסא,
הכול היה פתוח מהרצפה.
840
01:07:57,650 --> 01:07:59,025
התיישבנו שם.
841
01:08:01,358 --> 01:08:06,483
משם אמרתי: וואו,
כנראה החלום עומד להתגשם.
842
01:08:09,025 --> 01:08:12,649
ככה הגענו לארץ,
843
01:08:12,650 --> 01:08:16,108
והשמחה הייתה גדולה והיינו מאושרים.
844
01:08:19,358 --> 01:08:25,774
כמובן, הדאגות להורים שלנו
שנשארו מאחור, למשפחות.
845
01:08:25,775 --> 01:08:30,108
כל פעם היו אומרים לנו:
זה נפטר עכשיו, זה נפטר עכשיו.
846
01:08:33,233 --> 01:08:34,317
זה היה נורא.
847
01:08:37,817 --> 01:08:43,607
בעצם אני אמרתי לעצמי:
אם אני כבר הגעתי,
848
01:08:43,608 --> 01:08:51,483
אם עברתי את כל הגיהינום והגעתי לפה,
כנראה אלוהים רוצה שבאמת אני אהיה בן אדם,
849
01:08:53,233 --> 01:08:59,399
ועם כל הדברים המזעזעים שראיתי
אמרתי לעצמי:
850
01:08:59,400 --> 01:09:06,149
או שאני שקועה במחשבות ובדיכאון
ולראות את המתים שהיו שם,
851
01:09:06,150 --> 01:09:10,232
את האנשים שגססו לפניי,
852
01:09:10,233 --> 01:09:15,774
אמרתי: טוב, כנראה מפה,
מהתחושה הזאת אני אתרומם
853
01:09:15,775 --> 01:09:20,233
ואני אהיה חזקה לעצמי
ואני אעזור למי שאפשר לעזור.
854
01:09:23,233 --> 01:09:30,982
אז התחלתי ללמוד פה,
ללמוד קורס אחיות ותארים אקדמיים וכאלה
855
01:09:30,983 --> 01:09:33,441
והתחלתי לעבוד בתור אחות,
856
01:09:33,442 --> 01:09:39,524
שגם החלום הזה שצריך לעזור
זה המקום הכי מיועד לי.
857
01:09:39,525 --> 01:09:44,649
אני כל כך התרגשתי להגיע לנקודה הזאת,
858
01:09:44,650 --> 01:09:52,732
והילד, תהיו רגועים,
הילד הזה שלי, דוד שלי, הבן הראשון שלי,
859
01:09:52,733 --> 01:09:59,567
הגיע לארץ, לשמחתי היום הוא נשוי,
הביא שלושה ילדים ואני מאושרת.
860
01:10:02,275 --> 01:10:03,857
זה הסיפור בקצרה.
861
01:10:03,858 --> 01:10:08,774
אי אפשר לספר בדקה את כל ה...
אני סיפרתי בקיצור,
862
01:10:08,775 --> 01:10:13,482
אבל היו דברים גם נוראיים בדרך,
863
01:10:13,483 --> 01:10:21,926
והסיפור הזה משותף
לכל יהודי אתיופיה,
864
01:10:21,927 --> 01:10:24,399
לכל עם ישראל.
865
01:10:24,400 --> 01:10:27,732
זה סיפורים שיכולים ללוות אותנו.
866
01:10:27,733 --> 01:10:35,149
אני מפה, הסיפורים,
אני קוראת להם סיפורי גבורה, אומץ,
867
01:10:35,150 --> 01:10:43,049
אנשים שנמצאים פה,
רובם איבדו את המשפחות שלהם,
868
01:10:43,050 --> 01:10:47,858
עברו בדרך, אפילו לא זכו לקבר,
869
01:10:50,067 --> 01:10:52,691
הם מתמודדים היום עם...
870
01:10:52,692 --> 01:10:55,274
אנשים כבר התבגרו, שהיו צעירים,
871
01:10:55,275 --> 01:10:58,775
הם חלקם סובלים מדיכאון שלא מטופל.
872
01:11:00,358 --> 01:11:03,399
אנחנו, ש...
873
01:11:03,400 --> 01:11:08,149
אנחנו, לפחות שאנחנו יודעים
להתמודד עם המצב הזה,
874
01:11:08,150 --> 01:11:13,982
חובתנו לעזור לאנשים
שנמצאים במצב הזה,
875
01:11:13,983 --> 01:11:17,024
ללוות אותם, לעזור להם.
876
01:11:17,025 --> 01:11:19,941
זה המסר שאני רוצה להעביר.
877
01:11:19,942 --> 01:11:21,192
תודה רבה.
878
01:11:23,525 --> 01:11:27,441
תודה ששמעתם אותי.
879
01:11:27,442 --> 01:11:33,232
שמענו. ענבל, תודה.
ממש עדות מרתקת ומצמררת.
880
01:11:33,233 --> 01:11:40,049
היא קצת תפסה אותי
וקישרה קצת לסיפורים שקרו לאחרונה,
881
01:11:40,050 --> 01:11:44,232
ותודה ששיתפת אותנו בסיפור האישי שלך.
882
01:11:44,233 --> 01:11:47,899
אני מתכבדת להזמין שוב
את ד"ר שמחה גתהון,
883
01:11:47,900 --> 01:11:53,316
יו"ר המועצה הציבורית של התאגיד הממלכתי,
המרכז למורשת יהדות אתיופיה,
884
01:11:53,317 --> 01:11:57,732
לסכם את הערב המרגש,
המעצים, המדהים הזה,
885
01:11:57,733 --> 01:12:01,900
שאת ונפתלי הבאתם לכאן.
886
01:12:04,525 --> 01:12:05,941
תודה, ציונה היקרה,
887
01:12:05,942 --> 01:12:11,149
קודם כול על כל ההנחיה,
פשוט עשית אותה בצורה מכובדת ורגישה.
888
01:12:11,150 --> 01:12:12,357
אנחנו מודים לך.
889
01:12:12,358 --> 01:12:16,941
גם בסדר שאת עושה אותו,
זו הזדמנות להגיד לך ממש תודה.
890
01:12:16,942 --> 01:12:25,566
אני לא יודעת איך מסכמים ערב שכזה,
שכולו גדוש ברגשות ומציף בכאבים ועצב,
891
01:12:25,567 --> 01:12:27,107
אבל, יש לי אבל גדול,
892
01:12:27,108 --> 01:12:29,692
אבל עם המון עוצמה, עם המון אמונה.
893
01:12:31,525 --> 01:12:36,607
כל אחד מהדוברים כאן
זה מקור השראה בעיניי.
894
01:12:36,608 --> 01:12:39,566
זה נכון, מספרים את הסיפור האישי,
המשפחתי שלהם,
895
01:12:39,567 --> 01:12:41,942
אבל בעצם מספרים את הסיפור
של הקהילה כולה.
896
01:12:44,025 --> 01:12:46,232
אני באמת...
897
01:12:46,233 --> 01:12:50,566
זה כבוד גדול שאתם פה
ואתם מספרים את זה באומץ רב.
898
01:12:50,567 --> 01:12:51,899
זה לא פשוט.
899
01:12:51,900 --> 01:12:56,607
אני יודעת שזה מציף,
גם אנחנו פה יושבים ודומעים לא פחות,
900
01:12:56,608 --> 01:12:59,689
אבל אני רואה בזה באמת
901
01:12:59,690 --> 01:13:03,774
עד כמה הקהילה הזו כל כך חזקה
902
01:13:03,775 --> 01:13:05,941
וכמה אמונה יש בקהילה הזו.
903
01:13:05,942 --> 01:13:11,024
אני חושבת שרק אנשים חזקים יכולים לבוא,
ללכת ברגל 800 קילומטר,
904
01:13:11,025 --> 01:13:14,066
בדרך לקבור את הקרובים בכל זאת
905
01:13:14,067 --> 01:13:16,233
ועם האמונה החזקה הזו להגיע.
906
01:13:18,400 --> 01:13:24,691
נשים, את היום הזה עשינו בסימן של נשים,
זה לא סתם הרבה נשים דיברו כאן.
907
01:13:24,692 --> 01:13:27,899
נכון, יש לנו גם את הגברים שלנו
והם עושים את העבודה,
908
01:13:27,900 --> 01:13:29,357
גם אנשים אחרים מדהימים
909
01:13:29,358 --> 01:13:33,232
שעשו את העבודה במשותף
עם הפעילים הקהילתיים שלנו,
910
01:13:33,233 --> 01:13:39,107
האנשים עצמם, אני רוצה להגיד תודה
לכל מי שהיה שותף למסע ההיסטורי הזה,
911
01:13:39,108 --> 01:13:47,149
שלא יישכח לעולם ולא נשכח
ולא נעבור את הדבר הזה בקלות,
912
01:13:47,150 --> 01:13:50,774
אני יודעת,
אבל אנחנו ננציח אותו בכל מצב.
913
01:13:50,775 --> 01:13:55,649
אני שמחה שיש לנו צעירים,
מבוגרים שרוצים לדעת,
914
01:13:55,650 --> 01:13:58,357
רוצים לספר את הסיפור הזה.
915
01:13:58,358 --> 01:14:01,024
אני גאה שיש לנו את הקהילה הזו
וגם אחרים.
916
01:14:01,025 --> 01:14:04,774
כשאני מסתכלת על כל מי שהיה פה
היום באמת, כל הדוברים,
917
01:14:04,775 --> 01:14:09,232
גם השרים וסגן השר, כמובן,
והקייס שלנו, הברכה,
918
01:14:09,233 --> 01:14:12,982
וגם יזכור, אשר, שדיברת על זה
919
01:14:12,983 --> 01:14:17,066
ובירכת, יותר נכון,
והתפללת בשביל כולנו,
920
01:14:17,067 --> 01:14:19,774
והדוברות ואסנקאו,
921
01:14:19,775 --> 01:14:24,232
ויש כמוך הרבה פעילים שעושים את זה
ולא מספרים עליהם.
922
01:14:24,233 --> 01:14:29,024
אני יודעת שאתם עושים המון עבודה
כדי שיראו וישמעו,
923
01:14:29,025 --> 01:14:32,191
עם ישראל, אזרחי ישראל
ידעו מה קורה שם, מה עשיתם,
924
01:14:32,192 --> 01:14:35,857
ואתם מלמדים אותנו,
כמובן, אסירי ציון, הארגון,
925
01:14:35,858 --> 01:14:40,732
דובר על אגאש אדיסו,
אני אומרת לו אגאש אדוסי ז"ל,
926
01:14:40,733 --> 01:14:44,024
אחד האנשים המדהימים שהכרתי בחיי
927
01:14:44,025 --> 01:14:46,274
וגיבורים של...
928
01:14:46,275 --> 01:14:47,732
הגיבור של הקהילה.
929
01:14:47,733 --> 01:14:50,941
יש כמוהו הרבה,
אבל הוא הגיבור של הקהילה.
930
01:14:50,942 --> 01:14:55,191
אני חושבת שהשם שלו ידובר עוד,
931
01:14:55,192 --> 01:14:58,024
ואני חושבת שזו חובתנו
932
01:14:58,025 --> 01:15:00,524
וגם זה מה שהוא רצה
במפגשים הרבים שעשינו,
933
01:15:00,525 --> 01:15:04,107
אני ונפתלי עם אגאש אדיסו,
זה מה שהיה לו חשוב.
934
01:15:04,108 --> 01:15:06,482
אנחנו נעשה את זה.
935
01:15:06,483 --> 01:15:11,524
ולזמרות המדהימות,
לחגית יאסו, לאיילה אינגדשט,
936
01:15:11,525 --> 01:15:16,191
הקדישו את השיר הזה לנשים,
לאימהות, זה מצמרר, אני ממש מודה להן.
937
01:15:16,192 --> 01:15:20,149
בשמי, בשם המרכז, בשם טל,
בשם כולנו בעצם,
938
01:15:20,150 --> 01:15:27,691
ותמר דסטה, ענבל רטה,
עו"ד מיטל זאודה ואסנקאו,
939
01:15:27,692 --> 01:15:30,566
כל הדוברים, שהיו מדהימים אחד אחד,
940
01:15:30,567 --> 01:15:35,191
ואמן, אמן, אמן, אמן,
אנשים כמוכם ירבו ויעשו את העבודה,
941
01:15:35,192 --> 01:15:41,191
וכל הקהל המדהים הזה,
שהגיע ושומע ואכפת לו.
942
01:15:41,192 --> 01:15:45,899
אנחנו ביחד נעשה,
ננציח ונספר את הסיפורים.
943
01:15:45,900 --> 01:15:51,691
בעצם כשאני מסתכלת על זה,
זה חלק מהמטרות העיקריות של המרכז הזה,
944
01:15:51,692 --> 01:15:54,482
מרכז מורשת יהדות אתיופיה,
לספר את הסיפור של העם הזה,
945
01:15:54,483 --> 01:15:58,857
הקהילה המדהימה הזאת,
הגיבורים האלה והגיבורים שהיו לידם,
946
01:15:58,858 --> 01:16:02,357
וכל הדרכים אפשריות.
947
01:16:02,358 --> 01:16:09,066
אנחנו מזמינים את כולם לבוא להתחבר ולעשות
את הפעולה המדהימה הזאת לדור הבא שלנו,
948
01:16:09,067 --> 01:16:10,233
לעם ישראל כולו.
949
01:16:12,817 --> 01:16:16,732
אני רוצה להגיד תודה
לצוות המדהים של המרכז,
950
01:16:16,733 --> 01:16:20,982
נפתלי בראשו, באמת,
בלעדיך אי אפשר היה לעשות שום דבר,
951
01:16:20,983 --> 01:16:24,691
אני חייבת להגיד לך תודה,
וגם על הסיפור המרגש.
952
01:16:24,692 --> 01:16:28,899
אני דמעתי ואני בטוחה שכל מי שהיה,
ראיתי גם את הצ'אט, שכתבו,
953
01:16:28,900 --> 01:16:32,316
באמת, לא רק אתה עושה את המרכז,
אתה מספר גם את הסיפורים,
954
01:16:32,317 --> 01:16:39,149
אתה בעצמך עברת את המסע הזה
וסיפרת ושיתפת, אני מודה לך על זה,
955
01:16:39,150 --> 01:16:43,069
התרגשתי, כתבתי לך גם באישי,
אנחנו נדבר על זה.
956
01:16:43,070 --> 01:16:47,774
ניר, מדהים,
כל העבודה הנפלאה שאתה עושה,
957
01:16:47,775 --> 01:16:51,149
כל הצוות כולו, תודה,
תודה לכולם, באמת, באמת, באמת,
958
01:16:51,150 --> 01:16:53,732
ועוד דבר, משפט אחרון
שאני אגיד את זה.
959
01:16:53,733 --> 01:17:01,091
את השמות של ההנצחה,
נכון יש בהר הרצל 1,500 מונצחים,
960
01:17:01,092 --> 01:17:04,441
אז באמת משרד רה"מ
עשה את העבודה הזו
961
01:17:04,442 --> 01:17:07,566
יחד עם ארגונים נוספים
בצורה בלתי רגילה,
962
01:17:07,567 --> 01:17:09,691
הנושא הזה עבר אלינו,
אני לא הייתי,
963
01:17:09,692 --> 01:17:13,399
אני רואה את לירית פה למטה,
היי, לירית,
964
01:17:13,400 --> 01:17:18,066
ואנחנו... לקח קצת זמן,
אנחנו כינסנו את הוועדה כבר,
965
01:17:18,067 --> 01:17:20,607
ועדה של המשך ההנצחה של השמות,
966
01:17:20,608 --> 01:17:22,649
אנחנו הולכים לעשות את הדבר הזה.
967
01:17:22,650 --> 01:17:27,232
כל מי שרוצה להשמיע את הסיפור מוזמן.
968
01:17:27,233 --> 01:17:31,732
אני רוצה להגיד תודה גדולה גדולה,
נשים יקרות.
969
01:17:31,733 --> 01:17:34,316
אתן המנוע של הקהילה הו.
970
01:17:34,317 --> 01:17:37,149
אני רוצה שנמשיך להיות כאלה.
971
01:17:37,150 --> 01:17:42,982
עם ישראל מאז ומתמיד מאותגר
ועבר הרבה תלאות בחייו מאז שנוצר,
972
01:17:42,983 --> 01:17:44,941
אבל הוא תמיד הצליח.
973
01:17:44,942 --> 01:17:47,274
אני מאמינה שנצליח גם.
974
01:17:47,275 --> 01:17:48,692
ותודה רבה וערב טוב.
975
01:17:50,525 --> 01:17:53,274
תודה רבה לד"ר שמחה גתהון.
976
01:17:53,275 --> 01:17:56,482
אני רוצה להודות
למרכז למורשת יהדות אתיופיה,
977
01:17:56,483 --> 01:18:02,441
לעמותת מסוואת ולארגון אסירי ציון,
משפחות הרוגי מלכות ונעדרים יוצאי אתיופיה
978
01:18:02,442 --> 01:18:04,607
על הארגון של האירוע הזה,
979
01:18:04,608 --> 01:18:06,107
לכל המשתתפים באירוע,
980
01:18:06,108 --> 01:18:11,692
הגיבורים והגיבורות ששיתפו אותנו
בסיפורים האישיים המדהימים שלהם בשני המושבים,
981
01:18:13,676 --> 01:18:16,732
והם כללו נדבכים רבים ומגוונים.
982
01:18:16,733 --> 01:18:19,107
אני אציין כי האירוע כולו הוקלט
983
01:18:19,108 --> 01:18:22,107
ויפורסם בהמשך בעמוד הפייסבוק
ובעמוד היוטיוב
984
01:18:22,108 --> 01:18:24,607
של המרכז למורשת יהדות אתיופיה.
985
01:18:24,608 --> 01:18:28,607
אחרונים אני רוצה להודות לכם,
הקהל הרב שהגיע לאירוע.
986
01:18:28,608 --> 01:18:30,524
בלעדיכם הוא לא היה קורה.
987
01:18:30,525 --> 01:18:33,857
לזכרם של אחינו ואחיותינו
מקהילת ביתא ישראל,
988
01:18:33,858 --> 01:18:38,649
אשר חירפו נפשם
בניסיון להגיע לארץ ישראל ולירושלם
989
01:18:38,650 --> 01:18:40,357
ובדאבון הלב לא הצליחו.
990
01:18:40,358 --> 01:18:44,357
אנו, אלה שכן הגענו,
אלה שנמצאים כאן, בארץ ישראל,
991
01:18:44,358 --> 01:18:49,607
נמשיך לזכור ולהזכיר
את המעשה הציוני החלוצי והאמיץ שעשיתם
992
01:18:49,608 --> 01:18:52,191
ונמשיך להזכיר את גבורתכם.
993
01:18:52,192 --> 01:18:53,482
יהי זכרם ברוך.
994
01:18:53,483 --> 01:18:56,333
ואני לוקחת באופן אישי בכל שנה
995
01:18:56,334 --> 01:19:02,357
להזכיר במקום העבודה שלי את היום החשוב הזה
ואת האנשים החשובים שלנו.
996
01:19:02,358 --> 01:19:04,567
תודה רבה והמשך ערב נעים.
997
01:19:07,567 --> 01:19:10,692
תודה רבה לכולם והמשך ערב נעים.
דרך העיניים שלנו 162
דרך העיניים שלנו 263
בין הנושאים: הקשיים במסע דרך סודן לישראל, טקס האזכרה ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל, תכנית קשרים
בין המרואיינים: רונית רדה, אדיסו מאסלה, טזז סמואל, טרוייה מהרי, אלטש בזונך.
יום הזיכרון לעולי אתיופיה שנספו בסודן בדרכם לישראל
חוברת הנצחה והדרכה בנושא יום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל, בהוצאת מרכז ההיגוי לעולי אתיופיה - האגודה לקידום החינוך ותנועת הצופים בישראל - מחלקת צופי שב"א. כתיבה: גדי מלקו [מלאכו] ואורלי ברזל.