הגשר הראשון: עדותם של חניכים יהודים יוצאי אתיופיה מכפר בתיה 1955-1995
התראיינו ודבריהם מובאים בספר: הקבוצה הראשונה - גדליה אוריה, גבייה אדמקה, חיים ביינסי, זימנה ברהני, עקיבא ברוך, תדסה באיוך (נח ראובן), יוסף דוד, יוסף מספן טרונך - יופי, אברהם קהתי; הקבוצה השניה - יפה אליהו, יעקב אליאס, יצחק אדגר - יאיר, תרצה אדגר - תקי, יוסף זבדיה - אספה גטה, דן ביאדגלין, אורה יונה, מוגס (משה) רחמים, איינהו אלמנך, איינהו (שמחה) ג'נבר, עקיבא אליאס.
לא התראיינו: הקבוצה הראשונה - רחל טואבה, מלכה אברהם, אלי אבבה; הקבוצה השנייה - רחל טספיה, מתי אליאס, ברוך טגניה, פטיגו תדסה - תדסה זכאי.
"הילד והגשר" וסיפורים אחרים מאתיופיה
סיפורים מאת חילה איסוס פקאדו, אדם רטה, מולוגטה גודטה, סלומון למא.
מאמהרית: אולגה קפליוק, גדי מלקו, אברהם ירדאי, אברהם וולדה צדק, סלומון מרשה, נצנת פרדה.
תרגום סיפור לאנגלית: מרגו עיון
איורים: עלמו אישטה
ממתינים בדרכם: המסע של זרע ביתא ישראל מאתיופיה
ממתינים בדרכם מתאר את מסע עלייתם מאתיופיה של אנשי זרע ביתא ישראל, המוכרים יותר בשם הפלאשמורה. זוהי קהילת יהודים מתוך ביתא ישראל שהתנצרו בעבר ושבו ליהדות. זהותם הדתית המורכבת ומדיניותן המהוססת של ממשלות ישראל הביאו לכך שרבים מהם חיים בהמתנה ממושכת במחנות המעבר באתיופיה כבר למעלה מעשרים שנה, ושרויים במצב המתנה מתמשך.
ספר זה הוא תיעוד ראשון מסוגו, המתבסס על ביקוריה הרבים של החוקרת באתיופיה במהלך השנים 2005-2014, ושהותה במחיצת העולים בכל התחנות שעברו בדרכם לישראל. הספר בוחן היבטים שונים של עלייתם ושל משמעותה ובהם מעמדם כעולים, כמהגרים וכפליטים, זהותם הדתית, שינויים במושג הבית ובהגדרת המשפחה וכן תפיסות זמן שונות המתקיימות בקרבם במקביל. במחקר אתנוגרפי מקיף זה, המחברת מנתחת את הקשר העמוק והמורכב בין קהילת זרע ביתא ישראל לבין החברה בארץ.
לכאורה זה הסיפור שלהם, אך למעשה מדובר בסיפורה של החברה הישראלית כולה, על גבולותיה המדינתיים והחברתיים, ועל תהליכי ההגירה הגלובליים המתרחשים כיום בעולם.
ד"ר רוית תלמי-כהן היא אנתרופולוגית יישומית, חוקרת ומרצה בתוכנית ללימודי אפריקה באוניברסיטת תל אביב ובמכון להגירה ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין. במשך שנים רבות ערכה תלמי-כהן מחקר באתיופיה ובארץ, וכיום היא מתמקדת בפליטות של מבקשי מקלט מאפריקה בישראל ובעלייה מצרפת בעשור האחרון. עוד היא עוסקת בפעילות חברתית וציבורית בסוגיות הקשורות לעלייה ולהגירה.
ציונות הפוך על הפוך: סיפור הבאתם של בני הפלאשמורה לישראל
סיפור הבאתם של בני הפלאשמורה עלה לתודעה הציבורית במהלך מבצע שלמה בחודש מאי 1991. עם תום המבצע החל מאבק ציבורי להבאתם ארצה. הספר מתאר את תולדות בני הפלאשמורה מהתנצרותם באתיופיה באמצע המאה ה-19 ועד ימינו. מלווה בתיעוד מפורט הכולל חוות דעת של רבנים ומומחים והמלצות ועדות שרים והחלטות שקיבלו ממשלות שונות. המחבר היה מעורב במפעל הבאתם של בני הפלאשמורה בשנים 2008-2004, שבהן שימש כנציג הסוכנות היהודית באתיופיה, תקופה בה התקבלו החלטות משמעותיות הקשורות לסיום הבאתם המאורגנת לישראל. במסגרת תפקידו הוביל המחבר את מכלול הפעולות הקשורות להבאתם ארצה של למעלה מ-14,000 נפשות לישראל, הליך מורכב שתחילתו בגונדר והמשכו באדיס-אבבה ומשם בטיסות סדירות לישראל. אורי קונפורטי נולד ביפו, בן למשפחת עולים מבולגריה. בשלושים שנות עבודתו בסוכנות היהודית עסק בשדה הקליטה והעלייה, הן כמנהל מרכזי קליטה ומנהל אזור והן כשליח עלייה בבולגריה בשנים 2000-1995. במסגרת שליחותו בבאלקאנים לקח חלק בהבאתם של פליטי קוסובו לישראל. בשנים 2008-2004 שימש כנציג הסוכנות היהודית באתיופיה במעמד קונסול והוביל לסיום הבאתם המאורגנת של בני הפלאשמורה לישראל. על תקופה זו נסוב הספר.
יציאת אתיופיה
בספרו 'יציאת אתיופיה' מתאר מיכה פלדמן את עלייתם של 'ביתא ישראל', אלה יהודי אתיופיה, מאז תחילתה בראשית שנות השמונים ועד 'מבצע שלמה' במאי 1991. באמצעות יומן אישי, השזור בסיפוריהם של העולים, מגולל המחבר את סיפור גבורתם של יהודי אתיופיה, שבשנות השמונים יצאו באלפיהם מן הכפרים שבצפון אתיופיה והלכו במשך שבועות לסודאן. שם, במחנות הפליטים של דרום סודאן, הם לוקים במחלות ובתת-תזונה שממיתות בהם אלפים, ואת החיים מניע רק הרצון לשוב לציון ולהתאחד עם העם היושב בירושלים. עם כינון יחסים דיפלומטיים בין אתיופיה לישראל והקמת שגרירות ישראל באדיס אבבה בינואר 1990 פוגש המחבר את שארית הפליטה של יהודי אתיופיה, ומסייע להם לעלות ארצה. גולת הכותרת של פעילותו כשליח הסוכנות היהודית שם היא העלאתם של יותר מ-14 אלף יהודים מאדיס אבבה הנצורה בסוף-שבוע אחד במאי 1991. רגעים מרתקים מזומנים לקורא בסיפור האהבה הזה המתרקם בין המחבר ליהודי אתיופיה, סיפור אהבה שנמשך יותר מעשר שנים.
מסיני לאתיופיה: עולמה ההלכתי והרעיוני של יהדות אתיופיה
נדירים הם המקרים שבהם עַם מקבל דרישת שלום מעברו הרחוק, בדמות קהילה שאבדה וחזרה לחיות בתוכו. כזה הוא סיפורה המופלא של "ביתא ישראל", קהילת יוצאי אתיופיה, העתיקה בקהילות ישראל ששבה לחיות בקרב עַמה ההיסטורי כשהיא עמוסת מסורות עתיקות, סיפורים ומנהגים המיוחדים רק לה. ייחוד זה זימן לה התמודדות עם שאלה כבדת משקל: האם ראוי שתשיל מעליה מסורת בת אלפי שנים שנשמרה בתנאים קשים ביותר לטובת אימוץ ההלכה האורתודוקסית?
הספר מסיני לאתיופיה נועד להשמיע את קולה העמום של קהילת "ביתא ישראל", בעומק ומתוך מעורבות רגשית, ולהציב אותה כשווה בשיח היהודי בדורנו. לדידו של המחבר, הרב שרון שלום, היכרות מעמיקה עם יסודות קיומה היא בסיס לדו-שיח פורה בין המסורות השונות של היהדות. לפיכך הוא נרתם למאמץ נועז ראשון מסוגו: ניסיון לחבר מעין "קיצור-שולחן-ערוך" המגשר בין ההלכה הכלל-ישראלית המקובלת לבין הלכת "ביתא ישראל".
הרב שרון שלום עלה לארץ בשנת 1982 , במבצע "בת גלים". משמש כיום רב קהילת "קדושי ישראל" בקרית גת. משלים עבודת דוקטור בפילוסופיה יהודית, מרצה במכללת אלקנה, באוניברסיטת בר אילן ובמכון הגבוה לתורה באוניברסיטה.
"יפה עשה הרב שרון שלום להציע לבני עדתו מעין מדריך הלכתי, כעין קיצור-שולחן-ערוך לבני העדה האתיופית. את אשר עשה, עשה מתוך הבנה עמוקה לצורכי הקהילה, למועקתה ולזעקותיה."
- הרב פרופ' דניאל שפרבר
"כמה טוב עשה בני הרב שרון. שמחתי לראות חיבור זה, התרגשתי מאוד... המנהגים הללו הפיחו בנו חיים, המנהגים הללו הם כמו עמוד האש ועמוד הענן שהיו מורה הדרך של עם ישראל במשך המסע ממצרים לירושלים."
- כהין קייס תפסהקו מלכי צדק פקדו
שיחות על אהבה ופחד: הדיאלוג בין בת הרב לבן הקייס
בן הקייס עלה ארצה עם משפחתו מאתיופיה. בת הרב היא דור שלישי לניצולי שואה. הם נפגשו לראשונה במהלך פעילותה של בת הרב במרכז הקליטה ושוחחו מעט על החיים, על אקטואליה ואף על אהבה. דרכיהם נפרדו, אך עשר שנים מאוחר יותר הם נפגשים שוב במפתיע בכנס אקדמי. היא כבר עמוק בתחום הרפואה והוא עורך דין פעיל, ומתברר ששניהם טרם מצאו זוגיות. הקשר מתחדש ומתחמם במהרה, והשניים יוצאים למסע נוסף של חיפוש עצמי תוך בירור עמוק של זהותם ותוך התמודדות עם התנגדויות במשפחה. האם האהבה תנצח את הפחד?
שיחות על אהבה ופחד הוא ספר מרגש ונוגע ללב, ספוג באופטימיות ובאהבת האדם, המגולל את השיחות בין בן הקייס לבת הרב ופותח צוהר לעולמה של יהדות אתיופיה, לאתגרים שחווים בניה ולשאלות המהותיות המלוות כל קשר מורכב. רוחב היריעה הנפרש בספר זה הופך אותו לבעל ערך חברתי המעצב השקפת עולם סובלנית, מאירת פנים ומחויבת למסורת ישראל.
הרב ד"ר שרון שלום עלה לארץ בשנת 1982 ב"מבצע אחים". הוא משמש כיום כרב קהילת "קדושי ישראל" בקרית גת, כמרצה בכיר במחלקה ליהדות בקריה האקדמית אונו וכחבר בארגונים שונים. ספרו הקודם "מסיני לאתיופיה" (ידיעות ספרים, 2012) עורר הדים רבים, נחשב לספר מכונן בקרב הדור הצעיר ואף זכה בשנת 2018 בפרס עמינח לעידוד היצירה הציונית הדתית.
"בספרו הנוכחי הוא נוגע בידיים חשופות, בלב פתוח ורגיש ובתבונה רבה, בקשיים ובמורכבויות של אתגר השילוב, מן הרובד הפילוסופי המופשט, דרך התופעות החברתיות ועד לנקודות האינטימיות ביותר שבין אדם למשפחתו ובין איש לאשתו". - הרב פרופ' יהודה ברנדס
"ספר מפתיע בפשטותו ובעומקו כאחד, מרתק בזוויות של מפגש בין תרבויות, ומאיר שבעים פנים בחיים. את סודות הסגולה החבויה בו יוכלו כל קוראת וקורא לגלות ולחשוף על ידי עיון אחראי, מחויב ופתוח". - פרופ' צביה ולדן
"בספרך אתה לוקח אותנו צעד נוסף קדימה המביא אותנו להתמזגות עץ אפרים ועץ יהודה... נכון הוא שהצעד הזה מעורר פחד מהבלתי נודע... אך אסור שהוא יהווה מכשול ומעצור בפני מימוש זכותנו לבנות את עמנו, יחד שבטי ישראל". - הרב ראובן-טל יאסו