המרכז בתקשורת

מעשה הגבורה בווסתה צגאי השבוע העלינו למאגר המידע של אתרי המורשת של הקהילה מידע על ווסתה צגאי, המקום הקדוש החשוב ביותר של הקהילה בהרי סמיין. מעשה הגבורה שהוביל להתקדשותו של המקום הוא אחד מסיפורי המופת הנודעים ביותר של הקהילה, סמל לדבקותה ביהדות בחירוף נפש אל מול המלחמות והגזירות של השלטונות הנוצריים. על פי גירסה רווחת של המסורת, הקיסר הסולומוני יצחק גזר על הקהילה היהודית להתנצר בכפייה. 75 מבני הקהילה, שראו את הצבא הנוצרי מתקרב אליהם והבינו שלא יוכלו להמלט, נכנסו לסל גדול קשור בחבל מראש צוק, חתכו את החבל ונפלו אל מותם, כדי שלא יכריחו אותם לעבור על מצוות היהדות. במקום בו נפל כל אחד מהגיבורים החל לנבוע מעיין. בסמוך למקום הקדוש התקיים אחד המרכזים הרוחניים החשובים ביותר של הקהילה – סמיין מנטה. לצפייה במאגר בקישור הבא: https://bit.ly/4vZgRWI

לומדים, מתחברים ומשמרים את המורשת קבוצת לימוד חדשה ללימוד אמהרית נפתחה בתלפיות, ירושלים המרכז למורשת יהדות אתיופיה מרחיב את פעילותו ופותח קורסי שפה פרונטליים ברחבי הארץ. שומרים על השפה, מחזקים את הזהות ומחברים בין הדורות.

אתמול התקיים כנס אינטימי, מרגש ומיוחד לתושבי הכפר "דורו ווהא" לשעבר. במהלך המפגש הוצגו לתושבים מצגת, תמונות וממצאים ארכיאולוגיים מביקורו של ד"ר בר בכפר. התושבים עצמם שפכו אור על ההיסטוריה של המקום, שיתפו בזיכרונות, סיפרו על חיי היום יום בכפר והוסיפו פרטים חשובים שהשלימו נדבך משמעותי במחקר ובתיעוד של המקום. זהו בדיוק החיבור החשוב בין מחקר, תיעוד וזיכרון אישי, המאפשר לנו לשמר את מורשת יהדות אתיופיה באופן מדויק ומכבד לדורות הבאים. כפר אחד תועד, סיפור אחד נשמר. קדימה לכפר הבא!

חיים מותביינור ביינסאי נולד בכפר מיילקו באזור גונדר שבאתיופיה. בגיל 14 נבחר להצטרף לתכנית "כפר בתיה" בניהולו של יונה בוגלה, שבה נשלחו נערים ונערות מהקהילה לארץ על מנת שיוכשרו כמורים לקהילתם. חיים השתייך לקבוצה הראשונה שהגיעה לארץ ב 1955, לאחר מספר שנים של לימודים בכפר בתיה, חזרו חיים וחלק מהנערים לאתיופיה על מנת למלא את שליחותם. עם שובם זכו לפגישה עם הקיסר חיילה סלאסי, שהציע להם להשתלב במשרות בשירות המדינה. אך חיים וחבריו בחרו בדרך אחרת. במקום משרה ממשלתית, הם החליטו לצאת לאזורים הכפריים בצפון אתיופיה כדי לקדם את החינוך בקרב בני קהילתם. חיים וחבריו החלו ללמד בבית הספר היהודי בכפר ווזבה. הם הקדישו את זמנם להוראת הילדים ולחיזוק הזהות והחינוך היהודי במקום. אולם לאחר מספר שנים בית הספר נשרף בידי תושבים נוצרים מקומיים, והפעילות החינוכית במקום הופסקה. משם המשיך חיים ללימודי חקלאות באוניברסיטה, ומונה למשרה ציבורית כמנהל בכיר. במקביל עסק בפעילות ציונית חשאית וסייע לבני הקהילה להגיע לסודן על מנת לעלות לארץ. על פעילות ציוניות זו הוא נעצר בסופו של דבר עקב הלשנה, וישב ארבע שנים בבית הסוהר. לארץ עלה ב-1991 ב"מבצע שלמה". סיפור חייו של חיים הוא סיפור של מסע ארוך: מילדות בכפר באתיופיה, דרך לימודים בישראל, חזרה לארץ הולדתו לשליחות בחינוך פעילות ציונית ומאסר ממושך, ולבסוף עלייה לארץ. זהו סיפור של חינוך, שליחות, אחריות ומחויבות. סיפור חיים הראוי להישמר ולהעבירו לדורות הבאים.    

הענקת תעודת הוקרה על מפעל חיים לד"ר שלמה אקלה מנכ"ל בהלצ'ין לשעבר, על תרומתו הנכבדת רבת השנים לתיעוד ושימור מורשתה של יהדות אתיופיה.

כנס הקסים (הכהנת) של המרכז למורשת יהדות אתיופיה, ז-ח אב התשפ"ו 21-22.7.26. ביומו הראשון של הכנס הקסים נפגשו עם שר התרבות והספורט ח"כ מיקי זוהר, שסקר בפניהם את פעילות המשרד, מאמציו ותרומתו להרחבת המשאבים והפעילות למרכז ולתרבות בכלל; מנכ"ל המשרד לשרותי דת יהודה אבידן, שבישר לאחר שנים רבות של המתנה על תקנים חדשים עבור קסים ורבנים מהקהילה; הרב הראשי ליהודי אתיופיה ראובן וובשת, שעדכן על פעילויות ויוזמות רבות לשיתופי פעולה לקידום מעמד הקסים והרבנים; ויו"ר המרכז פנטהון אספה-דוויט ומנכ"ל המרכז יששכר מקונן, שסקרו בפני הקסים את התוכניות, הפרויקטים הרבים והאתגרים של המרכז. בהמשך שמעו הקסים הרצאות העשרה בנושאים תהליך פיתוח והקמה של מועצת הכהנת, טכנולוגיה בעידן ה-AI ועוד. יומו השני של הכנס החל בתפילה בכותל וסיור בארמון הנציב, לאחר מכן ביקרו הקסים במרכז מורשת בגין ולבסוף חזרו למרכז לדיון מסכם. המרכז למורשת יהדות אתיופיה רואה חשיבות רבה בקיום הכנס השנתי, המאפשר להרחיב את שיתוף הפעולה של המרכז עם ההנהגה הרוחנית, לדון באתגרים המרכזיים ולמצוא חלופות לפתרונם וכן קידום פעילויות בעלי אופי מסורתי ותרבותי לקהילה ולחברה.