תיאור
אירוע מקוון בשיתוף ארגון אסירי ציון - משפחות הרוגי מלכות ונעדרים יוצאי אתיופיה ועמותת מסוואת לזכרם של יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לארץ ישראל.
מנחה: ציונה דסטה נגה
שירה: חגית יאסו
תמלול:
1
00:00:00,608 --> 00:00:04,191
אז תודה שחזרתם לפתיחתו של המושב השני.
2
00:00:04,192 --> 00:00:10,232
במושב זה יהיו לנו שתי עדויות
של נשים שעברו את המסע מסודן לארץ ישראל
3
00:00:10,233 --> 00:00:12,066
והרצאה נוספת.
4
00:00:12,067 --> 00:00:17,024
לעדות הראשונה אני מתכבדת להזמין
את הגברת תמר דסטה לספר את סיפורה האישי.
5
00:00:17,025 --> 00:00:21,941
תמר עלתה לישראל דרך סודן
בשנת 1983 בגיל שמונה,
6
00:00:21,942 --> 00:00:26,524
למדה בארץ לתואר ראשון בחינוך וארכיאולוגיה
באוניברסיטת בן-גוריון
7
00:00:26,525 --> 00:00:31,191
ותואר שני בלימודי מנהיגות קהילתית
במכון שכטר למדעי היהדות.
8
00:00:31,192 --> 00:00:35,982
כיום עובדת תמר בעיריית ירושלים
בחטיבה לקידום נוער וצעירים
9
00:00:35,983 --> 00:00:38,857
ביחידת השירות לצעירים.
10
00:00:38,858 --> 00:00:39,900
תמר, בבקשה.
11
00:00:42,275 --> 00:00:44,149
תודה רבה.
12
00:00:44,150 --> 00:00:50,649
אני אתחיל בלהגיד תודה לכל הצוות
ולכל המארגנים ש...
13
00:00:50,650 --> 00:00:55,691
תודה על ההזדמנות לממש את החובה הזאת,
לספר את סיפורם.
14
00:00:55,692 --> 00:01:03,316
הסיפור שלי הוא חלק
מסיפור מאוד גדול של קהילה שלמה,
15
00:01:03,317 --> 00:01:04,733
אז תודה רבה לכולם.
16
00:01:07,567 --> 00:01:11,607
אני אתחיל בווידוי קטן.
17
00:01:11,608 --> 00:01:13,649
במשך ארבעה עשורים
18
00:01:13,650 --> 00:01:17,194
סודן היא בשבילי פצע פתוח
19
00:01:17,195 --> 00:01:22,067
שמעולם לא הרשיתי לעצמי לפתוח אותו.
20
00:01:24,525 --> 00:01:29,357
בשנה האחרונה אני יותר ויותר מבינה
21
00:01:29,358 --> 00:01:31,400
שאנחנו צריכים לספר את הסיפור שלהם.
22
00:01:33,442 --> 00:01:36,024
לא קל.
23
00:01:36,025 --> 00:01:40,067
זה מפחיד, אני מוכרחה להגיד
שהיה לי שבוע מאוד מאוד מורכב,
24
00:01:41,733 --> 00:01:44,483
אבל אני מקווה שאני אצלח אותו יחד איתכם.
25
00:01:46,169 --> 00:01:50,357
הסיפור שלי ושל המשפחה שלי מתחיל ב-1980.
26
00:01:50,358 --> 00:01:57,941
גרנו בצפון מערב אתיופיה, באולקייץ',
בכפר מאוד קטן, משפחתי מאוד.
27
00:01:57,942 --> 00:01:59,941
החלום של ירושלים תמיד היה שם,
28
00:01:59,942 --> 00:02:08,732
אבל אני לא חושבת שמישהו מאיתנו שם
חשב שזה יתממש בדורנו,
29
00:02:08,733 --> 00:02:12,607
עד שערב אחד הגיעו קבוצה של משפחות,
30
00:02:12,608 --> 00:02:19,607
נחתו בלב הכפר שלנו
וביקשו לשהות אצלנו מספר ימים.
31
00:02:19,608 --> 00:02:22,591
המשפחות האלה הגיעו מתיגראי.
32
00:02:22,592 --> 00:02:27,900
למעשה, המשפחה הגרעינית
או חלק מהמשפחה הגרעינית של פרידה אקלום.
33
00:02:29,942 --> 00:02:32,732
הם רצו לשהות אצלנו
כדי לנוח קצת מהדרך
34
00:02:32,733 --> 00:02:40,482
וגם כדי להתארגן מחדש
לקראת המשך המסע שלהם,
35
00:02:40,483 --> 00:02:43,274
אז ביום הסתרנו אותם בעמק
36
00:02:43,275 --> 00:02:47,607
כדי שהשכנים הלא יהודים שלנו
לא יגלו את הסיפור
37
00:02:47,608 --> 00:02:50,025
ובלילה הם היו באים לאזור המגורים
38
00:02:51,608 --> 00:02:58,941
גם כדי ללון איתנו וגם כדי להכין
דאבו קולו ודברים מהסוג הזה,
39
00:02:58,942 --> 00:03:00,192
צידה לדרך.
40
00:03:02,692 --> 00:03:07,149
אחרי כמה ימים הם יצאו להמשך המסע.
41
00:03:07,150 --> 00:03:13,316
מאותו רגע זה היה ברור שאנחנו
לא הולכים להיות אדישים לסיפור הזה,
42
00:03:13,317 --> 00:03:16,982
כי הם אמרו לנו שהמטרה
היא בעצם להגיע לירושלים בסוף.
43
00:03:16,983 --> 00:03:19,692
סודן היא תחנה בדרך לירושלים,
44
00:03:21,442 --> 00:03:24,524
וכבר אחרי שהם יצאו
אנחנו התחלנו להתארגן.
45
00:03:24,525 --> 00:03:29,524
אימא הפעילה לחצים על אבא
שיארגן קבוצה,
46
00:03:29,525 --> 00:03:33,233
וזה מה שהוא עשה,
ארגן קבוצה, שכר מורי דרך
47
00:03:34,900 --> 00:03:41,857
ואחרי מספר חודשים,
כבר חודשיים או משהו בסגנון הזה,
48
00:03:41,858 --> 00:03:46,206
כבר היינו בדרך החוצה.
49
00:03:46,207 --> 00:03:53,274
כדי שהתושבים או השכנים שלנו
לא יזהו את העניין,
50
00:03:53,275 --> 00:03:54,774
יצאנו ביום שישי,
51
00:03:54,775 --> 00:03:58,232
כי הם ידעו שאנחנו ביום שישי,
זה יום שבת שלנו
52
00:03:58,233 --> 00:04:02,732
ואנחנו לא עושים
שום פעילות ביום הזה.
53
00:04:02,733 --> 00:04:08,024
לצערנו, לא הצלחנו בדיסקרטיות,
54
00:04:08,025 --> 00:04:09,524
ואחרי כמה קילומטרים,
55
00:04:09,525 --> 00:04:14,982
כשאנחנו צועדים באמצע הלילה
ועדיין בתחומי הכפר,
56
00:04:14,983 --> 00:04:19,482
נשמעו יריות
והייתה בהלה מאוד מאוד גדולה
57
00:04:19,483 --> 00:04:23,816
והתפזרנו קצת ואחר כך התאספנו שוב,
58
00:04:23,817 --> 00:04:27,566
והם פשוט אמרו לנו
באופן מאוד מובהק:
59
00:04:27,567 --> 00:04:30,400
אנחנו לא רוצים לפגוע בכם,
אנחנו רוצים רק את הכסף שלכם.
60
00:04:32,608 --> 00:04:34,691
אבא שלי ככה ניסה לדבר אל ליבם,
61
00:04:34,692 --> 00:04:40,274
אבל בתגובה הם כיוונו
רובה לרקתו ואמרו לו:
62
00:04:40,275 --> 00:04:43,317
או כסף או שאנחנו...
63
00:04:46,275 --> 00:04:49,150
לא ניתן לך לצאת או משהו בסגנון הזה.
64
00:04:50,858 --> 00:04:54,982
התעשתנו, הוצאנו את הכסף
ונתנו להם והמשכנו בדרך.
65
00:04:54,983 --> 00:04:56,524
הדרך הייתה מאוד קשה,
66
00:04:56,525 --> 00:05:01,899
כי בעיקר הלכנו בלילה וביום הסתתרנו.
67
00:05:01,900 --> 00:05:05,718
היא הייתה קשה גם בגלל הרכב האוכלוסייה.
68
00:05:05,719 --> 00:05:13,566
רק בתא המשפחתי הפרטי שלי
הייתה אחות בהיריון מתקדם,
69
00:05:13,567 --> 00:05:18,775
אחות שבועיים אחרי לידה, סבתא עיוורת,
70
00:05:20,900 --> 00:05:23,941
אז זה פחות או יותר ההרכב,
71
00:05:23,942 --> 00:05:29,566
וזה לכשעצמו לא עושה את המסע הזה לקל.
72
00:05:29,567 --> 00:05:33,399
הלכנו שלושה שבועות
עד שהגענו לגבול סודן.
73
00:05:33,400 --> 00:05:35,858
בגבול סודן כבר יכולנו ללכת ביום.
74
00:05:39,275 --> 00:05:45,732
אני ככה מתמצתת כדי לעבור לסודן
ובגלל מסגרת הזמן שלנו.
75
00:05:45,733 --> 00:05:47,316
קרו המון דברים בדרך,
76
00:05:47,317 --> 00:05:52,566
אנשים שנרדמו בלילה
ואנשים שהלכו לאיבוד בדרך,
77
00:05:52,567 --> 00:05:57,858
וכשהגענו לגבול סודן,
כבר התחלנו ללכת במשך היום.
78
00:06:01,358 --> 00:06:08,607
באחד הימים פשוט ראינו
שצבא דוהר לעברנו,
79
00:06:08,608 --> 00:06:14,316
וגם פה הייתה בהלה מאוד מאוד גדולה
והשטח היה מאוד פתוח,
80
00:06:14,317 --> 00:06:17,358
והתפזרנו, כל אחד ניסה להציל את עצמו.
81
00:06:20,108 --> 00:06:24,816
הם לא ויתרו לנו, הם רדפו אחרינו
ובסוף הצליחו לאסוף את כולנו.
82
00:06:24,817 --> 00:06:30,025
היחידים שהם לא הצליחו לאסוף
זה את מורי הדרך שלנו, שהצליחו לברוח.
83
00:06:32,317 --> 00:06:38,316
הם הושיבו אותנו על האדמה
והתחילו במסע של תחקור,
84
00:06:38,317 --> 00:06:43,191
של מי אנחנו, מה המטרות שלנו,
לאן אנחנו הולכים.
85
00:06:43,192 --> 00:06:48,732
המבוגרים שבינינו ככה
באינטואיציה מאוד מפוכחת אמרו:
86
00:06:48,733 --> 00:06:50,274
אנחנו לא יודעים לאן אנחנו הולכים.
87
00:06:50,275 --> 00:06:53,982
האנשים האלה שהצליחו לברוח
הם חטפו אותנו.
88
00:06:53,983 --> 00:06:59,441
אנחנו בעצם לא יודעים
אפילו איפה אנחנו ולאן אנחנו הולכים.
89
00:06:59,442 --> 00:07:02,107
הם לא קנו את זה.
90
00:07:02,108 --> 00:07:07,607
למרות שהחבר'ה הדומיננטיים
בתוך הקבוצה המשיכו עם הגרסה הזאת,
91
00:07:07,608 --> 00:07:09,849
הם לא האמינו לסיפור הזה.
92
00:07:09,850 --> 00:07:12,732
אני זוכרת תמונה אחת קשה,
93
00:07:12,733 --> 00:07:18,691
זה שאחד החיילים הלך במהירות,
חתך חבל שהיה קשור לחמור
94
00:07:18,692 --> 00:07:24,941
ובא, קשר את הבחור הדומיננטי
בקבוצה שלנו והוציא לו את הלשון
95
00:07:24,942 --> 00:07:27,650
והוא אמר לו: אם לא תדבר,
אני חותך לך את הלשון.
96
00:07:29,650 --> 00:07:33,107
זה היה פחד מאוד...
לנו כילדים, אני לא הבנתי.
97
00:07:33,108 --> 00:07:36,482
ראיתי התרחשות,
אבל לא באמת הבנתי מה קורה.
98
00:07:36,483 --> 00:07:39,608
היה פחד גדול, אבל לא באמת
הבנתי ממה אני מפחדת.
99
00:07:41,275 --> 00:07:45,566
בסוף הם איכשהו שחררו אותנו.
100
00:07:45,567 --> 00:07:49,607
אני קוראת לזה נס,
אבל הם שחררו אותנו
101
00:07:49,608 --> 00:07:53,733
והיינו עכשיו צריכים לצעוד לבד,
בלי מורי דרך.
102
00:07:55,608 --> 00:07:58,233
למזלנו הגענו, הגענו לסודן.
103
00:08:01,217 --> 00:08:07,566
המבוגרים שלנו ככה גיששו,
ביררו והלכנו לגדריף.
104
00:08:07,567 --> 00:08:13,941
בהתחלה נכנסנו לתוך משפחות שהכרנו
והן היו לפנינו שם,
105
00:08:13,942 --> 00:08:16,816
ואחר כך כבר שכרנו בקתות.
106
00:08:16,817 --> 00:08:20,774
לכאורה סודן הייתה נפלאה בהתחלה.
הכול היה...
107
00:08:20,775 --> 00:08:27,649
מקום חדש, שפה חדשה,
אנשים עוד קיוו למצוא עבודה ולהתפרנס.
108
00:08:27,650 --> 00:08:30,191
הבעיות התחילו עם הזמן.
109
00:08:30,192 --> 00:08:35,474
פתאום אין מים, אין אוכל, אין עבודה.
110
00:08:35,475 --> 00:08:40,149
לקח זמן עד שאנשי הקומיטי
באו לתת לנו את הכספים
111
00:08:40,150 --> 00:08:42,066
והיינו צריכים להסתדר לבד,
112
00:08:42,067 --> 00:08:45,857
ובסודן אין ברזים בתוך הבקתות
113
00:08:45,858 --> 00:08:52,691
והיינו צריכים לשוטט ברחובות
ולחפש ברזים דולפים
114
00:08:52,692 --> 00:09:00,275
או להקיש על דלתות הבתים
של העשירים ולהתחנן למים.
115
00:09:02,733 --> 00:09:08,899
מי שהיה בגדריף יודע
שקרשים ודברים מהסוג הזה,
116
00:09:08,900 --> 00:09:13,191
זה לא החלק הכי חזק שלהם,
117
00:09:13,192 --> 00:09:18,191
אז היינו צריכים ללכת
למקומות שהיו בהם מרעה
118
00:09:18,192 --> 00:09:23,942
ואספנו את הגללים
כדי שנוכל להשתמש בזה לאש.
119
00:09:26,958 --> 00:09:34,482
עם הזמן הייתה צפיפות והיה פחד,
הם התחילו לחשוד,
120
00:09:34,483 --> 00:09:40,024
לאסוף את הגברים בלילה,
לקחת אותם, ממש להוציא אותם מהבקתות
121
00:09:40,025 --> 00:09:48,357
והם היו חוזרים בבוקר תשושים ומוכים
אחרי לילה של חקירות.
122
00:09:48,358 --> 00:09:54,442
אבא שלי ככה לימים תמיד היה מתלונן:
האוזן הזאת לא עובדת. אני לא שומע בה.
123
00:09:55,983 --> 00:10:00,024
הוא אף פעם לא סיפר שהכו אותם,
שהכו אותו באופן אישי,
124
00:10:00,025 --> 00:10:07,025
אבל עם הזמן הוא כבר הרשה לעצמו לספר
שזה מהמכות של הסודנים.
125
00:10:11,900 --> 00:10:15,482
באיזשהו שלב אני חליתי,
אני ואחותי חלינו.
126
00:10:15,483 --> 00:10:21,441
זה היו מחלות של חום והזיות
ועוד כל מיני דברים.
127
00:10:21,442 --> 00:10:27,566
אימא שלי, הצד הדומיננטי במשפחה,
היא הייתה מתפעלת את אבא שלי,
128
00:10:27,567 --> 00:10:29,691
ואז היא אמרה לו:
לא, אתה לוקח אותן,
129
00:10:29,692 --> 00:10:34,649
אתה מחפש מרפאות ולוקח אותן לטיפול,
וזה מה שהוא עשה.
130
00:10:34,650 --> 00:10:40,317
הוא מצא מרפאה וכל בוקר
היינו הולכים לקבל את הזריקה.
131
00:10:42,400 --> 00:10:48,899
היא הייתה יוצאת בבוקר
לשוטט ולחפש עדרים כדי לקחת חלב.
132
00:10:48,900 --> 00:10:53,524
היא רצתה להיות בטוחה
שזה חלב של פרה או של עז
133
00:10:53,525 --> 00:10:57,441
ולא, חלילה, של חיה אחרת,
134
00:10:57,442 --> 00:11:00,983
כי זה מה שאכלנו ועל זה חיינו.
135
00:11:03,733 --> 00:11:10,191
לצד זה שביום היא תפקדה כמו לביאה
ודאגה לכל המשפחה,
136
00:11:10,192 --> 00:11:12,857
בינתיים האחות שלי הגדולה ילדה
137
00:11:12,858 --> 00:11:16,399
ויש אחיין קטן שצריך לטפל בו.
138
00:11:16,400 --> 00:11:17,941
היא תפקדה כאילו כלום.
139
00:11:17,942 --> 00:11:23,524
אבל אני, שאני הבת הקטנה,
תמיד ישנתי איתה,
140
00:11:23,525 --> 00:11:27,649
פתאום שמתי לב שבלילות
היא נורא סובלת.
141
00:11:27,650 --> 00:11:31,567
היא כמעט ולא ישנה
והיא מתפתלת מכאבים.
142
00:11:34,067 --> 00:11:38,149
אחרי שהבראנו, באופן מאוד מוזר,
143
00:11:38,150 --> 00:11:43,899
היא כבר הרשתה לעצמה
להרגיש לא טוב גם ביום
144
00:11:43,900 --> 00:11:45,900
והמצב שלה הלך והידרדר,
145
00:11:49,108 --> 00:11:53,482
ואז הבנו שיש מחנות
ויש שם את הצלב האדום
146
00:11:53,483 --> 00:11:59,316
ויש שם יותר רופאים
ואפשרות לקבל טיפול.
147
00:11:59,317 --> 00:12:03,733
אבא שלי לקח אותה
כשהיא הייתה כבר במצב לא כל כך טוב.
148
00:12:07,942 --> 00:12:14,857
הוא לקח אותה בתקווה
שהיא תמצא שם את התרופה ויטפלו בה שם
149
00:12:14,858 --> 00:12:17,732
והיא תחזור אלינו בריאה.
150
00:12:17,733 --> 00:12:18,942
זה לקח המון זמן.
151
00:12:21,275 --> 00:12:22,857
אחותי אומרת שחודשים.
152
00:12:22,858 --> 00:12:26,107
אני לא יודעת להעריך זמן
כי הייתי די קטנה.
153
00:12:26,108 --> 00:12:31,900
אני רק יודעת שאני נורא סבלתי
וגרמתי גם לאחרים לסבול כי בכיתי נורא,
154
00:12:33,525 --> 00:12:36,024
השתוללתי שם,
155
00:12:36,025 --> 00:12:39,066
כי הדמות היחידה שהייתה לי
נעלמה לי פתאום
156
00:12:39,067 --> 00:12:43,775
ואני אפילו לא יודעת לאן היא נעלמה
ומה קורה לה ואם היא תחזור.
157
00:12:46,192 --> 00:12:52,150
באיזשהו שלב אחותי ככה אמרה:
טוב, בואו ניקח אותה שתראה אותה.
158
00:12:54,650 --> 00:12:58,774
היה קשה לצאת מהמתחם שהיינו בו
159
00:12:58,775 --> 00:13:03,149
כי הדרך לשם היא מסוכנת, בעיקר לנשים,
160
00:13:03,150 --> 00:13:08,649
אבל בכל זאת לא הייתה ברירה,
אז אני ואחותי הלכנו,
161
00:13:08,650 --> 00:13:14,607
לקחנו מונית, סוג של מונית,
162
00:13:14,608 --> 00:13:16,066
שלקחה אותנו לשם.
163
00:13:16,067 --> 00:13:19,233
בדרך קנינו קצת פומלות, קצת בננות.
164
00:13:21,358 --> 00:13:23,942
לא ידענו באמת מה מצבה.
165
00:13:26,150 --> 00:13:29,732
כל החודשים האלה לא ראינו אותה בכלל.
166
00:13:29,733 --> 00:13:31,150
ו...
167
00:13:33,650 --> 00:13:34,900
כשהגענו לשם,
168
00:13:37,942 --> 00:13:39,942
היא הייתה בתוך מיטה.
169
00:13:41,733 --> 00:13:43,650
היא הייתה חצי בן אדם,
170
00:13:46,108 --> 00:13:48,108
שלד, עצמות.
171
00:13:49,817 --> 00:13:55,274
בקושי דיברה
והתנועות שלה היו כבדות מאוד,
172
00:13:55,275 --> 00:14:01,607
והדבר היחיד שאני ככה...
זכור לי מעבר לתמונה הכללית הזאת
173
00:14:01,608 --> 00:14:04,316
זה ש...
174
00:14:04,317 --> 00:14:10,691
היא ככה הצביעה בכבדות
על הבננות שהיו שם מונחות
175
00:14:10,692 --> 00:14:13,775
ואבא שלי חשב שהיא רוצה לאכול,
176
00:14:15,442 --> 00:14:22,316
ואחותי הזדרזה
לקלף את הבננה והושיטה לה,
177
00:14:22,317 --> 00:14:26,816
והתנועה הבאה שלה זו הייתה לעברי,
178
00:14:26,817 --> 00:14:29,275
שתיתני לה את הבננה.
179
00:14:32,608 --> 00:14:35,899
חזרנו משם, גם פה לא באמת הבנתי,
180
00:14:35,900 --> 00:14:39,858
אני לא חוויתי מוות,
אני לא יודעת שדבר כזה קיים,
181
00:14:41,775 --> 00:14:46,274
רק ידעתי ש... הבנתי,
ראיתי שאימא שלי היא לא אותה אימא,
182
00:14:46,275 --> 00:14:51,941
היא לא האימא החזקה, הגדולה, היפה,
183
00:14:51,942 --> 00:14:55,774
שום דבר ממה שהכרתי לא היה שם.
184
00:14:55,775 --> 00:14:57,733
כמעט ולא הכרתי אותה.
185
00:15:00,733 --> 00:15:04,525
חזרנו לגדריף.
186
00:15:08,942 --> 00:15:13,483
אחרי כמה ימים אבא חזר יחד עם אימא,
187
00:15:15,108 --> 00:15:20,525
אבל היא כבר הייתה במצב סופני.
188
00:15:24,150 --> 00:15:26,774
כיוון שהם הבינו את המצב,
189
00:15:26,775 --> 00:15:34,024
הלכנו פשוט לאזור אחר,
שסבתא שלי ודודים שלי גרו שם,
190
00:15:34,025 --> 00:15:41,275
ובאותו לילה התעוררתי לקול של בכי.
היה בכי, היו צעקות.
191
00:15:43,650 --> 00:15:46,942
בכיתי יחד איתם,
אבל לא באמת הבנתי על מה אני בוכה.
192
00:15:48,733 --> 00:15:52,982
ראיתי... הבנתי שקרה משהו,
לא באמת הבנתי מה קרה,
193
00:15:52,983 --> 00:15:55,442
רק הבנתי שזה איזה משהו סביב אימא שלי.
194
00:15:57,317 --> 00:16:04,817
למחרת בבוקר שלושה גברים מתוך המשפחה,
אבא שלי ועוד דודים,
195
00:16:06,650 --> 00:16:09,316
הזמינו רכב.
196
00:16:09,317 --> 00:16:13,067
אני זוכרת את הנסיעה כי יצאנו מהחצר...
197
00:16:17,067 --> 00:16:19,525
והם לקחו אותה ו...
198
00:16:21,358 --> 00:16:24,982
והבנתי שקרה משהו,
199
00:16:24,983 --> 00:16:31,900
אבל לא הבנתי כמה מה שקרה
הוא משמעותי וקריטי לחיים שלי.
200
00:16:33,858 --> 00:16:39,066
תמיד שואלים אותי: מה, אבל תמר,
עכשיו, ממרום הגיל שלך את מבינה,
201
00:16:39,067 --> 00:16:44,149
אנשים נולדים ואף אחד לא חי לנצח,
אז מה כל כך קשה באירוע הזה?
202
00:16:44,150 --> 00:16:46,275
מה כל כך טראומטי באירוע הזה?
203
00:16:47,900 --> 00:16:55,232
לי כילדה קטנה האירוע הזה,
הוא מלווה אותי 40 שנה,
204
00:16:55,233 --> 00:16:56,900
כאילו זה קרה אתמול.
205
00:16:58,650 --> 00:17:01,774
אני מניחה שרובכם הורים,
206
00:17:01,775 --> 00:17:08,607
ואתם יודעים כמה זמן לוקח לילדים
לגמול אותם מטיטולים וממוצץ.
207
00:17:08,608 --> 00:17:13,149
אני אף פעם לא נרדמתי
בלי שאימא שלי תמשש לי את השיער
208
00:17:13,150 --> 00:17:15,858
ואני עם הפנים בתוך בית החזה שלה.
209
00:17:17,608 --> 00:17:23,275
אני לא הכרתי מוות,
והכרתי אותו דרך האדם הכי קרוב אליי.
210
00:17:25,317 --> 00:17:27,317
הוא היה יום אחד והוא נעלם לי.
211
00:17:31,483 --> 00:17:34,400
כשהגענו לארץ, הגענו לאשקלון,
212
00:17:36,775 --> 00:17:40,482
נורא כעסתי. כעסתי מאוד.
213
00:17:40,483 --> 00:17:44,899
כעסתי על אלוהים, כעסתי...
214
00:17:44,900 --> 00:17:48,775
על אנשי הקומיטי,
כי התחלתי לשמוע דברים, להבין דברים.
215
00:17:51,692 --> 00:17:55,608
כעסתי אחר כך כשקראתי קצת היסטוריה,
כעסתי על המדינה.
216
00:17:57,775 --> 00:18:01,857
הבנתי שב-70 ו... יכולנו להגיע באופן ישיר,
217
00:18:01,858 --> 00:18:09,857
אז השאלות של אם היינו מגיעים באופן ישיר,
אולי הייתי זוכה לגדול עם אימא,
218
00:18:09,858 --> 00:18:13,024
וכששמעתי...
219
00:18:13,025 --> 00:18:20,649
כשהיא הייתה, יכלו לעשות יותר,
להגיע במהירות במקום שנהיה שם שנתיים וחצי.
220
00:18:20,650 --> 00:18:23,149
הם לא הגיעו. הם...
221
00:18:23,150 --> 00:18:24,900
הנגלות באו...
222
00:18:26,775 --> 00:18:29,649
לעיתים רחוקות.
223
00:18:29,650 --> 00:18:35,732
ידעו שאנחנו מתים שם,
ידעו שאנחנו מתים שם בכמויות,
224
00:18:35,733 --> 00:18:38,982
ולא ממחלות
225
00:18:38,983 --> 00:18:41,107
שאי אפשר להירפא מהן.
226
00:18:41,108 --> 00:18:45,899
יכלו לשלוח אנטיביוטיקה,
לשלוח קצת רופאים,
227
00:18:45,900 --> 00:18:47,566
והם לא עשו את זה,
228
00:18:47,567 --> 00:18:55,547
אז במשך שנים כל הדברים האלה הצטברו
והפכו את הזיכרון הזה לקשה יותר.
229
00:18:57,483 --> 00:18:59,191
יש גם חיים פה.
230
00:18:59,192 --> 00:19:00,949
פתאום אין לך כתובת.
231
00:19:00,950 --> 00:19:03,192
רגע, מי מגדל אותי?
למי אני שייך היום?
232
00:19:05,525 --> 00:19:08,691
ולא היה לזה מענה פה בארץ.
233
00:19:08,692 --> 00:19:13,275
שנות ה-80, הרווחה היא לא
כמו הרווחה של היום.
234
00:19:15,483 --> 00:19:18,149
אבל...
235
00:19:18,150 --> 00:19:22,357
עם השנים למדתי
שאם אני רוצה להישאר שפויה,
236
00:19:22,358 --> 00:19:24,357
אני צריכה לשחרר,
237
00:19:24,358 --> 00:19:27,686
אני צריכה לסלוח למי שצריך,
238
00:19:27,687 --> 00:19:32,399
אני צריכה בעיקר לתת לעצמי
את ההזדמנות לחיות,
239
00:19:32,400 --> 00:19:34,567
לחיות עם ה...
240
00:19:36,317 --> 00:19:37,899
עם הדמות של אימא,
241
00:19:37,900 --> 00:19:45,498
האימא החזקה שלי, האימא החולמת שלי,
האימא הלוחמת שלי.
242
00:19:45,499 --> 00:19:46,692
היא נלחמה.
243
00:19:48,483 --> 00:19:51,191
אני כל הזמן מסתכלת,
יש לנו שמלה בבית,
244
00:19:51,192 --> 00:19:54,816
שמלה חדשה שאימא לא הספיקה ללבוש,
245
00:19:54,817 --> 00:20:01,316
וזו שמלה שהיא קנתה
בתקופה שהתארגנו לקראת סודן.
246
00:20:01,317 --> 00:20:03,357
שמלת ירושלים.
247
00:20:03,358 --> 00:20:10,816
היא אפילו לא הספיקה לרקום
את הרקמה האופיינית לשמלות האתיופיות.
248
00:20:10,817 --> 00:20:12,983
כשאני מביטה על השמלה הזאת,
249
00:20:15,400 --> 00:20:18,899
אני מבינה את החלום
ואני חיה את החלום שלה.
250
00:20:18,900 --> 00:20:25,149
אני חיה בירושלים
והבטחתי לה שאני אצעד בכל ירושלים
251
00:20:25,150 --> 00:20:30,149
במטרה שהיא תחווה את ירושלים,
שהיא תראה את ירושלים.
252
00:20:30,150 --> 00:20:35,525
אני חושבת על מה היא הייתה רוצה
שאני אהיה פה,
253
00:20:37,608 --> 00:20:41,274
איזה בן אדם היא הייתה רוצה שאני אהיה,
254
00:20:41,275 --> 00:20:45,441
ולפי זה אני מעצבת את עצמי.
255
00:20:45,442 --> 00:20:52,732
אימא שלי היא אמנם פיזית איננה,
אבל היא חיה איתי.
256
00:20:52,733 --> 00:20:56,941
הסיפור של אימא שלי הוא הסיפור של הקהילה,
257
00:20:56,942 --> 00:21:03,441
קהילה שלחמה, קודם כול חלמה,
אחר כך לחמה, צעדה,
258
00:21:03,442 --> 00:21:07,524
קהילה עם עוצמות.
259
00:21:07,525 --> 00:21:09,732
כן, נגמר.
260
00:21:09,733 --> 00:21:13,482
קהילה עם נחישות,
261
00:21:13,483 --> 00:21:16,232
עם תעצומות נפש,
262
00:21:16,233 --> 00:21:19,357
שלמרות הקשיים
263
00:21:19,358 --> 00:21:23,233
היא הייתה חדורת מטרה.
264
00:21:24,775 --> 00:21:30,066
היא ידעה שיהיו לזה,
למטרה הזאת, מחירים,
265
00:21:30,067 --> 00:21:31,817
אבל זה לא הרתיע אותה,
266
00:21:33,358 --> 00:21:40,149
ויצאנו, יצאנו אל הלא נודע
עם שאיפה לירושלים,
267
00:21:40,150 --> 00:21:43,899
וזה מה שאני זוכרת,
זה מה שאני בוחרת היום,
268
00:21:43,900 --> 00:21:48,375
ממקום בוגר יותר, שלם יותר,
269
00:21:51,317 --> 00:21:55,442
ממקום שהשלים עם כל מה שאני יודעת היום,
270
00:21:57,192 --> 00:22:02,982
לחיות את הגבורה שלהם,
להיות גאה בסיפור הזה שלהם.
271
00:22:02,983 --> 00:22:09,275
האתוס הזה הוא האתוס הציוני
שלנו כקהילה ואימא שלי חלק ממנו,
272
00:22:12,608 --> 00:22:17,024
וגם האחיין שלי נולד בסודן ולא שרד
273
00:22:17,025 --> 00:22:23,066
ועוד אלפים אחרים שחלמו
274
00:22:23,067 --> 00:22:26,191
ולא זכו להגשים את החלום,
275
00:22:26,192 --> 00:22:30,816
אבל היום הזה, יום הזיכרון הזה,
276
00:22:30,817 --> 00:22:35,399
הוא היום שבו אנחנו מספרים את הסיפור שלהם,
277
00:22:35,400 --> 00:22:39,357
ודרכם גם אנחנו מספרים
את הסיפור הציוני שלנו,
278
00:22:39,358 --> 00:22:45,399
את הנרטיב שלנו,
שבמשך שנים בתחושה שלי נגנב מאיתנו,
279
00:22:45,400 --> 00:22:49,357
סיפרו שהצילו אותנו,
280
00:22:49,358 --> 00:22:57,149
סיפרו שאנחנו הפאסיביים,
שמבצע שלמה, מבצע משה,
281
00:22:57,150 --> 00:23:03,149
כאילו, פעם שמעתי מישהי שאומרת:
מבצעים יש רק ברמי לוי.
282
00:23:03,150 --> 00:23:05,692
המבצעים האלה הם לא הסיפור שלנו.
283
00:23:07,900 --> 00:23:14,316
האנשים האלה, שחקוקים בהר הרצל,
הם הסיפור שלנו.
284
00:23:14,317 --> 00:23:16,982
הם האתוס שלנו, של הציונות.
285
00:23:16,983 --> 00:23:22,566
הם האתוס של קהילה שחלמה והגשימה.
286
00:23:22,567 --> 00:23:24,357
ואני חושבת שאנחנו צריכים...
287
00:23:24,358 --> 00:23:30,524
אני שמחה לראות שיותר ויותר,
גם המצעדים האלה שחבר'ה עושים
288
00:23:30,525 --> 00:23:35,108
וגם המפגש הזה וגם ההתכנסות בהר הרצל
289
00:23:36,817 --> 00:23:41,691
הם סנונית ראשונה,
אבל יש לנו הרבה מה לעשות.
290
00:23:41,692 --> 00:23:44,650
אנחנו צריכים לתקן הרבה...
291
00:23:47,192 --> 00:23:52,232
הרבה ממה ש...
מהנרטיב שסופר עד עכשיו.
292
00:23:52,233 --> 00:23:57,357
זה לוקח זמן ואנחנו צריכים
להיות נחושים כדי לתקן את זה,
293
00:23:57,358 --> 00:24:03,569
כי זה עוול בשביל אותם אלה
שחקוקים בהר הרצל,
294
00:24:03,570 --> 00:24:09,357
בשביל אותם אלה שאפילו
קבורה נאותה לא זכו,
295
00:24:09,358 --> 00:24:11,274
וזאת החובה שלנו.
296
00:24:11,275 --> 00:24:14,441
רווית אמרה לי:
תמר, זו החובה שלנו,
297
00:24:14,442 --> 00:24:18,691
ואני מאותו יום בוחרת
להשתמש במושג הזה
298
00:24:18,692 --> 00:24:21,903
ומזכירה לעצמי שזו גם החובה שלי,
299
00:24:21,904 --> 00:24:28,816
עם כל הכאב ועם כל הקושי
לשחזר את סודן.
300
00:24:28,817 --> 00:24:33,274
סודן תמיד תהיה פצע פתוח בעבורי,
301
00:24:33,275 --> 00:24:36,566
אבל יחד עם זאת,
302
00:24:36,567 --> 00:24:42,691
אני חושבת שאנחנו בהתחלה
של דרך מופלאה של לספר את הסיפור
303
00:24:42,692 --> 00:24:45,399
ולהעלות אותו,
כמו שנאמר פה כמה פעמים,
304
00:24:45,400 --> 00:24:49,149
להעלות אותו על נס,
כי זה הסיפור האמיתי.
305
00:24:49,150 --> 00:24:50,733
תודה רבה על ההזדמנות.
306
00:24:54,400 --> 00:24:58,191
תודה, גברת תמר דסטה,
על העדות המרתקת, באמת,
307
00:24:58,192 --> 00:25:01,566
ועל זה ששיתפת אותנו בסיפורך האישי.
308
00:25:01,567 --> 00:25:05,774
להרצאה השנייה של הערב אני מתכבדת
להזמין את עו"ד מיטל זאודה
309
00:25:05,775 --> 00:25:10,024
מארגון אסירי ציון,
משפחות הרוגי מלכות ונעדרים יוצאי אתיופיה.
310
00:25:10,025 --> 00:25:17,399
עו"ד מיטל זאודה ממשרד עו"ד אולניק לינוי
עוסקת במימוש זכויות רפואיות,
311
00:25:17,400 --> 00:25:22,732
בת להורים אסירי ציון
ופעילה בארגון אסירי ציון יוצאי אתיופיה.
312
00:25:22,733 --> 00:25:26,941
במסגרת פעילותה בארגון
מסייעת עו"ד זאודה לחברי הארגון
313
00:25:26,942 --> 00:25:29,857
במיצוי זכויותיהם מול המוסדות השונים.
314
00:25:29,858 --> 00:25:34,441
הרצאתה של עו"ד זאודה
תעסוק בנושא של ציונות וגבורה.
315
00:25:34,442 --> 00:25:35,983
עו"ד זאודה, בבקשה.
316
00:25:38,692 --> 00:25:39,817
שלום לכולם.
317
00:25:41,567 --> 00:25:42,857
שמי מיטל זאודה,
318
00:25:42,858 --> 00:25:47,066
עו"ד למימוש זכויות רפואיות
ממשרד עו"ד אולניק לינוי.
319
00:25:47,067 --> 00:25:51,274
כבוד הוא לי להיות כאן הערב
ולדבר על גיבורי ישראל'
320
00:25:51,275 --> 00:25:56,024
כ-4,000 מיהודי אתיופיה,
שלצערי לא זכו להגיע לארץ הקודש,
321
00:25:56,025 --> 00:26:01,649
גיבורים אמיתיים שירושלים, ארץ הקודש,
עמדה לנגד עיניהם לאורך כל המסע,
322
00:26:01,650 --> 00:26:06,607
גם אם זה אומר שהם משלמים על זה בחייהם,
וזוהי ציונות בעיניי.
323
00:26:06,608 --> 00:26:08,732
אני אספר קצת על עצמי.
324
00:26:08,733 --> 00:26:14,191
נולדתי באתיופיה ב-1986.
עליתי לארץ ב-1990.
325
00:26:14,192 --> 00:26:16,274
יש לי תשעה אחים ואחיות.
326
00:26:16,275 --> 00:26:18,524
יחד איתי אנחנו עשרה אחים.
327
00:26:18,525 --> 00:26:21,857
שלושה מתוך עשרת האחים
עלו לארץ דרך סודן,
328
00:26:21,858 --> 00:26:24,232
אח אחד ושתי אחיות.
329
00:26:24,233 --> 00:26:29,107
את סיפור העלייה של האחים שלי
שמעתי במלואו רק לפני מספר שנים.
330
00:26:29,108 --> 00:26:33,274
תמיד הייתה הרגשה שלא מדברים
על העלייה דרך סודן
331
00:26:33,275 --> 00:26:35,316
ובטח לא על מה שהם עברו שם.
332
00:26:35,317 --> 00:26:39,482
שמעתי מסיפורים, אבל אף פעם
לא שמעתי את זה ממקור ראשון.
333
00:26:39,483 --> 00:26:46,857
במהלך השנים התחלתי לשאול את הוריי
שאלות על העלייה והפעילות שלהם באתיופיה,
334
00:26:46,858 --> 00:26:49,857
ונדהמתי לגלות סיפור עלייה מדהים.
335
00:26:49,858 --> 00:26:51,941
הוריי אסירי ציון,
336
00:26:51,942 --> 00:26:56,191
סיכנו את חייהם וחיי ילדיהם
למען העלאת יהודי אתיופיה.
337
00:26:56,192 --> 00:26:59,566
הבית באתיופיה שימש
כמקום מפגש ומסתור
338
00:26:59,567 --> 00:27:02,482
לקבוצות שהתאגדו לעלות לארץ ישראל,
339
00:27:02,483 --> 00:27:06,232
כאשר מסביב לבית מסתובבים
חיילי צבא אתיופיה,
340
00:27:06,233 --> 00:27:09,399
שסימנו את הבית וחשדו בפעילות אסורה.
341
00:27:09,400 --> 00:27:12,607
למרות החשש והסכנה שריחפה מעל הבית,
342
00:27:12,608 --> 00:27:14,691
הקבוצות לא הפסיקו להגיע
343
00:27:14,692 --> 00:27:20,024
ואימא בכל פעם הייתה מכינה לקבוצות
צידה לדרך, בגדים אם צריך
344
00:27:20,025 --> 00:27:25,816
והייתה שולחת אותם בברכת הדרך
ותפילות שיגיעו בשלום לארץ הקודש.
345
00:27:25,817 --> 00:27:29,649
אחים שלי, שעשו את המסע דרך סודן,
346
00:27:29,650 --> 00:27:35,357
היו חשופים לפעילות של ההורים
וביקשו להצטרף לאחת הקבוצות.
347
00:27:35,358 --> 00:27:38,107
שאלתי את אמי איך זה מרגיש,
348
00:27:38,108 --> 00:27:41,732
מה עובר בראש כששלושה מהילדים שלה,
ועוד הגדולים,
349
00:27:41,733 --> 00:27:47,941
שזה אח בכור ושתי האחיות שמתחתיו,
מבקשים להיות חלק מהמסע לסודן.
350
00:27:47,942 --> 00:27:54,191
אימא שלי לוקחת נשימה עמוקה
ועונה לי שזה הדבר הכי קשה שהיא עשתה.
351
00:27:54,192 --> 00:27:58,607
אפילו עכשיו, כשעבר כל כך הרבה זמן,
קשה לה לדבר על זה.
352
00:27:58,608 --> 00:28:01,149
דבר אחד היא יודעת להגיד,
353
00:28:01,150 --> 00:28:07,607
שהיא שמה את ילדיה בידיו של השם
והתפללה שיביא את ילדיה בשלום לארץ הקודש,
354
00:28:07,608 --> 00:28:10,149
וברוך השם, כך היה.
355
00:28:10,150 --> 00:28:14,107
לפני מספר שנים אחותי הגדולה,
שעלתה דרך סודן,
356
00:28:14,108 --> 00:28:17,316
השתתפה בפרויקט מדהים
שנקרא "אחוות נשים",
357
00:28:17,317 --> 00:28:20,566
פרויקט שמאגד נשים
שעלו דרך סודן,
358
00:28:20,567 --> 00:28:25,399
כאשר המטרה של הפרויקט
היא לעזור לאותן נשים לשתף את סיפורן
359
00:28:25,400 --> 00:28:27,441
ולהתמודד עם העבר שלהן.
360
00:28:27,442 --> 00:28:30,357
אותן נשים נפגשו פעם בשבוע,
פעם בשבועיים
361
00:28:30,358 --> 00:28:37,399
ולאט לאט חשפו ושיתפו מה עבר עליהן
במסע, במדבר, במחנה הפליטים בסודן.
362
00:28:37,400 --> 00:28:40,732
השיתוף היה דרך תמונות,
כתיבה, צילומים.
363
00:28:40,733 --> 00:28:44,441
אני יכולה להגיד כצופה מהצד
כמה טוב זה עשה לאחותי
364
00:28:44,442 --> 00:28:48,857
וכמה שזה עזר לה
בדרך ההתמודדות שלה עם סיפור המסע.
365
00:28:48,858 --> 00:28:51,441
שמתי לב שזו הזדמנות מצוינת בשבילי,
366
00:28:51,442 --> 00:28:56,566
וזו הייתה הפעם הראשונה במהלך הפרויקט
שאזרתי אומץ כדי לשאול שאלות.
367
00:28:56,567 --> 00:29:00,316
הרגשתי שהיא הייתה בשלה מספיק
כדי לשתף אותי ואת ילדיה
368
00:29:00,317 --> 00:29:04,441
במה שהיא עברה בזמן המסע
והשהות במחנה הפליטים בסודן,
369
00:29:04,442 --> 00:29:07,982
הרעב, הקושי שהיה לשרוד את היומיום,
370
00:29:07,983 --> 00:29:12,899
העובדה שהיא הייתה בסכנה תמידית
והייתה צריכה להסתיר את הזהות שלה,
371
00:29:12,900 --> 00:29:17,941
כי מי שזהותו נחשפה, לצערי,
היה עלול למצוא את מותו.
372
00:29:17,942 --> 00:29:22,482
הסכנה, כמובן, ריחפה מעל ראשם
של הגברים והנשים כאחד,
373
00:29:22,483 --> 00:29:25,524
אבל אצל הנשים הסכנה הייתה
הרבה יותר גדולה.
374
00:29:25,525 --> 00:29:29,607
הנשים נאלצו לעבור הטרדות
ומקרי אונס קשים ביותר.
375
00:29:29,608 --> 00:29:33,691
אישה שנתפסה בגלל יהדותה
או פעילות ציונות,
376
00:29:33,692 --> 00:29:38,232
אם זה בקניה, סודן, ג'יבוטי,
נאלצה להיכנס לכלא כמו כל הגברים,
377
00:29:38,233 --> 00:29:40,857
ולא משנה אם היא בהיריון
או לא בהיריון.
378
00:29:40,858 --> 00:29:43,899
אחיינית של אימא שלי נולדה בכלא
379
00:29:43,900 --> 00:29:47,524
לאחר שאימא שלה נכנסה לכלא
בהיריון מתקדם
380
00:29:47,525 --> 00:29:51,066
ונאלצה לעבור את הלידה בכלא בתת-תנאים,
381
00:29:51,067 --> 00:29:57,357
והאמת, אחרי ששמעתי את הסיפורים,
הבנתי למה לקח להם הרבה מאוד זמן לשתף
382
00:29:57,358 --> 00:30:01,732
ולמה הם בחרו להדחיק
ברגע שהגיעו לארץ ישראל.
383
00:30:01,733 --> 00:30:09,191
כפי שציינתי, היה...
אני עוסקת בתחום מימוש זכויות רפואיות.
384
00:30:09,192 --> 00:30:16,357
מימוש זכויות רפואיות זה כל קצבה
או זכות שאדם יכול לקבל כתוצאה ממצב רפואי,
385
00:30:16,358 --> 00:30:20,524
וזה מוביל אותי לזכויות של אסירי ציון.
386
00:30:20,525 --> 00:30:22,024
מה זה אסיר ציון?
387
00:30:22,025 --> 00:30:27,232
אסיר ציון בהתאם לחוק התגמולים
של אסירי ציון ובני משפחותיהם
388
00:30:27,233 --> 00:30:32,941
זה אזרח ישראלי שהיה במאסר
או שהה שישה חודשים לפחות במעצר
389
00:30:32,942 --> 00:30:36,482
בגלל פעילות ציונית,
בשל פעילות ציונית
390
00:30:36,483 --> 00:30:39,191
בארץ שבה אותה פעילות הייתה אסורה.
391
00:30:39,192 --> 00:30:45,232
דבר נוסף זה אזרח ישראלי שהיה במאסר
או שהיה שישה חודשים לפחות במעצר
392
00:30:45,233 --> 00:30:49,857
בגלל יהדותו בארץ שבה
אותה פעילות הייתה אסורה.
393
00:30:49,858 --> 00:30:53,941
דבר שלישי, מי שנמצא במאסר,
במעצר או בהגליה
394
00:30:53,942 --> 00:30:57,024
בגלל פעילות ציונית או בגלל יהדותו
395
00:30:57,025 --> 00:31:00,649
ונעלמו עקבותיו
בחלוף שישה חודשים מיום המעצר.
396
00:31:00,650 --> 00:31:07,149
לצערי, כל מי שעלה דרך סודן
ונגרם לו נזק גופני או נפשי
397
00:31:07,150 --> 00:31:11,274
וכל מי שנספה דרך סודן
בדרכם לעלות לארץ ישראל
398
00:31:11,275 --> 00:31:14,482
תוך כדי סיכון חייהם,
מסירות נפש וגבורה,
399
00:31:14,483 --> 00:31:18,441
לא עונים להגדרה של אסיר ציון,
ולכן אינם זכאים לזכויות
400
00:31:18,442 --> 00:31:21,691
בהתאם לחוק תגמולים לאסירי ציון
ולבני משפחותיהם,
401
00:31:21,692 --> 00:31:29,941
ולשם כך הוקם ארגון אסירי ציון בשנת 2000
על ידי אדיסו וודג'ה רובל ז"ל,
402
00:31:29,942 --> 00:31:32,107
במטרה לפעול להכרה ביהודי אתיופיה
403
00:31:32,108 --> 00:31:36,691
שעלו דרך המדינות קניה,
ג'יבוטי וסודן כאסירי ציון,
404
00:31:36,692 --> 00:31:41,774
לפעול להגברת המודעות
בקרב אזרחי המדינה למורשת אסירי ציון,
405
00:31:41,775 --> 00:31:46,399
למורשת יהודי אתיופיה בכלל,
הנעדרים והנספים,
406
00:31:46,400 --> 00:31:48,899
אדיסו וודג'ה רובל ז"ל
407
00:31:48,900 --> 00:31:53,191
כיהן כיו"ר ארגון אסירי ציון
יוצאי אתיופיה והרוגי מלכות
408
00:31:53,192 --> 00:31:57,441
עד ליום פטירתו ביום 15 במרץ 2021.
409
00:31:57,442 --> 00:32:04,191
אני לא חושבת שיש מישהו מבני הקהילה
ומחוץ לקהילה שלא מכיר את אדיסו ז"ל.
410
00:32:04,192 --> 00:32:07,441
הוא שימש כסמל וגיבור הקהילה,
לוחם אמיתי.
411
00:32:07,442 --> 00:32:11,566
כששומעים את סיפור חייו
ומה עבר בכלא במשך מספר שנים,
412
00:32:11,567 --> 00:32:16,649
זה נשמע כאילו זה לקוח מתוך סרט,
אבל לא, זה סיפור חייו של גיבור אמיתי.
413
00:32:16,650 --> 00:32:21,024
את אדיסו הכרתי בפן האישי
ובפן המקצועי.
414
00:32:21,025 --> 00:32:28,024
בפן האישי אדיסו הוא קרוב משפחה
וחבר יקר מאוד של אבי ז"ל, ברהנו זלקה,
415
00:32:28,025 --> 00:32:32,649
שפעלו יחד באתיופיה
תוך סיכון חייהם להעלאת יהודי אתיופיה,
416
00:32:32,650 --> 00:32:38,441
וגם פה, בישראל, פעלו להנצחה של אלו
שלא זכו להגיע לארץ ישראל,
417
00:32:38,442 --> 00:32:44,482
להכרה והוקרה של אלו שפעלו
למען העלאת יהודי אתיופיה כאסירי ציון.
418
00:32:44,483 --> 00:32:49,024
בפן המקצועי, כפי שציינתי,
אני עובדת במשרד העו"ד אולניק לינוי.
419
00:32:49,025 --> 00:32:51,024
אני יחד עם בעלת המשרד
420
00:32:51,025 --> 00:32:55,399
נותנות יעוץ וליווי בהתנדבות
לארגון אסירי ציון,
421
00:32:55,400 --> 00:33:01,274
פועלות להעלאת המודעות, לשינוי החקיקה
ולהתאמת החוק לאסירי ציון יוצאי אתיופיה.
422
00:33:01,275 --> 00:33:05,441
במהלך העבודה המשותפת עם הארגון
ראיתי כמה חשוב לארגון,
423
00:33:05,442 --> 00:33:09,482
ובייחוד ליו"ר הארגון,
אדיסו וודג'ה ראובן ז"ל,
424
00:33:09,483 --> 00:33:11,566
שהלך לישון במחשבות על הארגון
425
00:33:11,567 --> 00:33:14,816
וקם כל בוקר במחשבות
על איך אפשר לעזור,
426
00:33:14,817 --> 00:33:18,066
איך אפשר לשנות
ועם מי אפשר לשבת להיפגש
427
00:33:18,067 --> 00:33:22,524
כדי לקדם את זכויותיהם
של אסירי ציון ואלו שטרם הוכרו.
428
00:33:22,525 --> 00:33:26,982
זו המורשת שהוא השאיר לארגון
ולכל מי שהיה בקרבתו,
429
00:33:26,983 --> 00:33:30,149
ואנחנו, כמובן, יחד עם הארגון
ממשיכים את דרכו
430
00:33:30,150 --> 00:33:35,639
ופועלים על מנת לקדם את זכויותיהם
של אסירי ציון ואלו שטרם הוכרו.
431
00:33:35,640 --> 00:33:39,316
במהלך הליווי של המשרד
יחד עם ארגון אסירי ציון
432
00:33:39,317 --> 00:33:41,941
נפגשנו בשנה האחרונה עם מספר גורמים
433
00:33:41,942 --> 00:33:46,024
והצפנו את הפערים שיש בהליך ההכרה
של אסירי ציון יוצאי אתיופיה
434
00:33:46,025 --> 00:33:47,859
בכל השלבים השונים,
435
00:33:47,860 --> 00:33:50,816
אם זה בהכרה הראשונית,
אם זה בוועדות הרפואיות,
436
00:33:50,817 --> 00:33:53,232
אם זה בקצבאות המוענקות להם.
437
00:33:53,233 --> 00:33:57,732
זכינו לאוזן קשבת
עם כל הגורמים הבכירים שנפגשנו איתם,
438
00:33:57,733 --> 00:34:02,274
אך לצערי, הדרך לפתרון
הפערים עוד ארוכה
439
00:34:02,275 --> 00:34:06,857
ואנו זקוקים לליווי ותמיכה
של בכירי הציבור ומקבלי ההחלטות,
440
00:34:06,858 --> 00:34:12,482
ואני פונה אליכם בנימה אישית,
מקבלי ההחלטות והבכירים שנמצאים פה בקהל,
441
00:34:12,483 --> 00:34:17,524
להושיט יד ולהתלוות אלינו
לקידום זכויותיהם של גיבורי ישראל אלו.
442
00:34:17,525 --> 00:34:21,399
רוב האזרחים אשר פונים אליי
לייעוץ בנושא אסירי ציון
443
00:34:21,400 --> 00:34:23,899
הינם אזרחים לאחר גיל הפרישה,
444
00:34:23,900 --> 00:34:26,691
כך שרוב הפונים
אינם דוברים את השפה העברית,
445
00:34:26,692 --> 00:34:29,441
והייעוץ שלי ניתן לרוב
בשפה האמהרית.
446
00:34:29,442 --> 00:34:31,316
זה הזמן להודות להוריי,
447
00:34:31,317 --> 00:34:37,066
שהתעקשו לדבר איתי באמהרית
ושכנעו אותי לעשות בגרות באמהרית.
448
00:34:37,067 --> 00:34:40,232
טפסי הבקשה להכרה של אסירי ציון
449
00:34:40,233 --> 00:34:44,524
וטופס התביעה לנכות של אסירי ציון
הם בשפה העברית,
450
00:34:44,525 --> 00:34:52,066
הוועדות הרפואיות המתקיימות בביטוח לאומי
מתקיימות בשפה העברית ללא מתורגמן,
451
00:34:52,067 --> 00:34:56,524
ופה באמת עולה השאלה כיצד אזרח
יכול למצות את זכויותיו
452
00:34:56,525 --> 00:34:59,441
ללא הנגשה מתאימה וללא הבנת התהליך,
453
00:34:59,442 --> 00:35:03,274
אם זה בטפסים, אם זה בוועדות,
אם זה פקידי הקבלה,
454
00:35:03,275 --> 00:35:08,024
ולכן אנו במשרד פועלים כדי שפערי שפה,
נגישות או חוסר בקיאות
455
00:35:08,025 --> 00:35:11,899
לעולם לא ימנעו מאדם
את מימוש זכויותיו הרפואיות.
456
00:35:11,900 --> 00:35:15,149
במסגרת הליווי והייעוץ יצרה עמי קשר
457
00:35:15,150 --> 00:35:20,066
אישה אשר ביקשה להתייעץ איתי
בנוגע לזכויות של אסירי ציון.
458
00:35:20,067 --> 00:35:22,274
היא חשפה בפניי שכיום,
459
00:35:22,275 --> 00:35:27,024
לאור העלאת המודעות של זכויות אסירי ציון
והשיח שיש בחברה,
460
00:35:27,025 --> 00:35:31,566
היא החלה לחוות פלאשבקים וסיוטים
ממה שעברה בסודן,
461
00:35:31,567 --> 00:35:33,316
מקרה אונס קשה ביותר,
462
00:35:33,317 --> 00:35:38,066
אשר כולל התעללות פיזית והטרדה
במשך תקופה ארוכה בגלל יהדותה,
463
00:35:38,067 --> 00:35:42,316
ורק בשנה האחרונה,
לאחר יותר מ-30 שנה לאחר המסע מסודן,
464
00:35:42,317 --> 00:35:46,857
החלה לקבל טיפול פסיכיאטרי
על הנזק הנפשי שנגרם לה בדרך לישראל
465
00:35:46,858 --> 00:35:49,857
והחלה לאט לאט לשתף את הקרובים לה.
466
00:35:49,858 --> 00:35:53,899
לאחר שיחה ארוכה וסיפור חיים כואב
נאלצתי לבשר לה
467
00:35:53,900 --> 00:35:58,191
שבהתאם לחוק היא לא זכאית
להכרה כאסירת ציון.
468
00:35:58,192 --> 00:36:01,316
הסיפור הכואב של אותה אישה
הוא אחד מיני רבים,
469
00:36:01,317 --> 00:36:06,649
וכולי תקווה שיום אחד אוכל לבשר להן
שהן עונות להגדרה של אסירות ציון
470
00:36:06,650 --> 00:36:08,982
וזכאיות לזכויות.
471
00:36:08,983 --> 00:36:13,107
יום זה הוא יום בסימן גבורה נשית.
472
00:36:13,108 --> 00:36:18,441
בראש ובראשונה אני אנצל את המעמד
להודות לגיבורה אישית שלי, אמי היקרה,
473
00:36:18,442 --> 00:36:23,899
על שלימדת אותנו מהי ציונות,
מהי אמונה, מסירות נפש ואהבת הארץ.
474
00:36:23,900 --> 00:36:29,066
מאחלת שתהיי לנו בריאה ותזכי לספר
באופן אישי את סיפורך גם לנינים.
475
00:36:29,067 --> 00:36:32,857
היא צופה בנו עכשיו,
אז אימא, זה בשבילך.
476
00:36:32,858 --> 00:36:36,524
נשים יקרות, אני רוצה
להגיד לכן כמה אתן אמיצות.
477
00:36:36,525 --> 00:36:39,857
כל מה שעברתן מחזק ומחשל אותנו הנשים.
478
00:36:39,858 --> 00:36:45,149
גם אם אנחנו לא מכירות באופן אישי,
שתדעו שבשבילנו אתן גיבורות אמיתיות.
479
00:36:45,150 --> 00:36:53,107
חשוב שתספרו ותשתפו את הסיפור שלכן
כדי שכולן ידעו שמה שעברתן לא היה לחינם.
480
00:36:53,108 --> 00:36:54,774
זכיתן להגיע לארץ הקודש,
481
00:36:54,775 --> 00:37:00,232
וכל אחת במקום שלה זכתה לבנות בית
ולגדל משפחה לתפארת.
482
00:37:00,233 --> 00:37:03,899
מקווה שגם מדינת ישראל
תוכל להכיר בפועלכן
483
00:37:03,900 --> 00:37:08,607
ולהעניק לכן את הזכויות המגיעות לכן,
כי מגיע לכן.
484
00:37:08,608 --> 00:37:09,775
תודה רבה.
485
00:37:12,817 --> 00:37:16,575
תודה, תודה רבה לעו"ד מיטל זאודה
על ההרצאה המרתקת,
486
00:37:16,576 --> 00:37:23,149
ואכן, שיתוף הסיפור
הוא חלק מתהליך ריפוי אישי גדול.
487
00:37:23,150 --> 00:37:24,982
בתקווה לימים טובים יותר.
488
00:37:24,983 --> 00:37:27,274
כעת אנחנו נשמע שיר נוסף.
489
00:37:27,275 --> 00:37:31,357
הזמרת חגית יאסו הקליטה
במיוחד לאירוע זה בהקלטה חדשה
490
00:37:31,358 --> 00:37:33,732
את השיר "המסע לארץ ישראל".
491
00:37:33,733 --> 00:37:37,191
מילים: חיים אידיסיס,
לחן: שלמה גרוניך.
492
00:37:37,192 --> 00:37:38,442
בבקשה.
493
00:37:50,275 --> 00:37:55,524
"הירח משגיח מעל
494
00:37:55,525 --> 00:38:00,992
"על גבי שק האוכל הדל.
495
00:38:00,993 --> 00:38:06,399
"המדבר מתחתיי, אין סופו לפנים
496
00:38:06,400 --> 00:38:14,149
"ואמי מבטיחה לאחיי הקטנים,
497
00:38:14,150 --> 00:38:21,941
"עוד מעט, עוד קצת, להרים רגליים,
498
00:38:21,942 --> 00:38:28,274
"מאמץ אחרון, לפני ירושלים.
499
00:38:28,275 --> 00:38:33,191
"אור ירח החזק מעמד,
500
00:38:33,192 --> 00:38:38,649
"שק האוכל שלנו אבד,
501
00:38:38,650 --> 00:38:44,066
"המדבר לא נגמר, יללות של תנים
502
00:38:44,067 --> 00:38:51,732
"ואימי מרגיעה את אחי הקטנים,
503
00:38:51,733 --> 00:38:59,441
"עוד מעט, עוד קצת, בקרוב ניגאל,
504
00:38:59,442 --> 00:39:05,607
"לא נפסיק ללכת לארץ ישראל.
505
00:39:05,608 --> 00:39:13,191
"עוד מעט, עוד קצת, בקרוב ניגאל,
506
00:39:13,192 --> 00:39:19,650
"לא נפסיק ללכת לארץ ישראל.
507
00:39:30,595 --> 00:39:35,399
"ובלילה תקפו שודדים
508
00:39:35,400 --> 00:39:40,768
"בסכין גם בחרב חדה.
509
00:39:40,769 --> 00:39:46,316
"במדבר דם אימי, הירח עדי
510
00:39:46,317 --> 00:39:53,941
"ואני מבטיחה לאחי הקטנים,
511
00:39:53,942 --> 00:40:01,607
"עוד מעט, עוד קצת, יתגשם החלום.
512
00:40:01,608 --> 00:40:08,525
"עוד מעט נגיע לארץ ישראל.
513
00:40:10,442 --> 00:40:15,524
"בירח דמותה של אימי,
514
00:40:15,525 --> 00:40:20,941
"מביטה בי, אימא, אל תיעלמי.
515
00:40:20,942 --> 00:40:26,691
"לו הייתה לצידי, היא הייתה יכולה
516
00:40:26,692 --> 00:40:35,982
"לשכנע אותם שאני יהודי.
517
00:40:35,983 --> 00:40:43,774
"עוד מעט, עוד קצת, בקרוב נגיאל,
518
00:40:43,775 --> 00:40:49,982
"לא נפסיק ללכת לארץ ישראל.
519
00:40:49,983 --> 00:40:57,540
"עוד מעט, עוד קצת, להרים עיניים,
520
00:40:57,541 --> 00:41:05,916
"מאמץ אחרון לפני ירושלים".
521
00:41:11,858 --> 00:41:15,649
נודה כולנו לחגית יאסו על השיר המרגש.
522
00:41:15,650 --> 00:41:21,357
לעדות השנייה והאחרונה של היום
אני מתכבדת להזמין את הגברת ענבל רדה
523
00:41:21,358 --> 00:41:23,024
לספר את סיפורה האישי.
524
00:41:23,025 --> 00:41:29,066
ענבל עלתה מאתיופיה לישראל
דרך סודן בגיל 20 ללא משפחה כלל,
525
00:41:29,067 --> 00:41:32,732
ורק עם בנה התינוק דוד,
שהיה בן שמונה חודשים.
526
00:41:32,733 --> 00:41:36,591
ענבל ובנה עברו מסע קשה ומפרך
בדרכם לארץ ישראל.
527
00:41:36,592 --> 00:41:41,941
כיום ענבל נשואה עם שני ילדים
ושלושה נכדים.
528
00:41:41,942 --> 00:41:45,316
היא עובדת כאחות אחראית
באורטופדית כף רגל סוכרתית
529
00:41:45,317 --> 00:41:48,399
במרכז הרפואי שמיר אסף הרופא.
530
00:41:48,400 --> 00:41:49,525
בבקשה, ענבל.
531
00:41:59,067 --> 00:42:00,233
ענבל איתנו?
532
00:42:01,983 --> 00:42:03,607
כן, ענבל...
533
00:42:03,608 --> 00:42:05,483
כן, ענבל איתנו, אני ראיתי אותה.
534
00:42:08,608 --> 00:42:09,733
בואו נראה.
535
00:42:20,483 --> 00:42:21,858
ענבל, את שומעת אותנו?
536
00:42:30,342 --> 00:42:32,316
אולי נחכה לה כמה דקות? נסמס לה?
537
00:42:32,317 --> 00:42:33,317
כן, שנייה.
538
00:43:10,400 --> 00:43:11,483
רגע.
539
00:43:19,608 --> 00:43:21,774
ענבל, את שומעת אותי דרך הזום?
540
00:43:21,775 --> 00:43:23,399
עכשיו אני שומעת.
541
00:43:23,400 --> 00:43:27,191
אוקיי, יופי, אז רק...
542
00:43:27,192 --> 00:43:31,232
המצלמה שלך עדיין סגורה. אה, זהו. מעולה.
543
00:43:31,233 --> 00:43:32,274
סליחה.
544
00:43:32,275 --> 00:43:37,982
שלום לכולם.
אני ענבל, ענבל רדה, תושבת רחובות.
545
00:43:37,983 --> 00:43:43,691
קודם כול, אני מודה לכם שאפשרתם לי
546
00:43:43,692 --> 00:43:47,024
לספר את יציאת המצרים שלי,
547
00:43:47,025 --> 00:43:51,192
שהיא חלק מסיפורי הגבורה
של יהודי אתיופיה.
548
00:43:54,317 --> 00:43:59,607
אני עליתי ב-1984.
549
00:43:59,608 --> 00:44:03,692
נולדתי באזור גונדר.
550
00:44:06,108 --> 00:44:11,024
בשנות ה-80 התחילו, המסע...
551
00:44:11,025 --> 00:44:18,275
אנשים יוצאים והולכים בקבוצות,
יוצאים למסע.
552
00:44:21,400 --> 00:44:25,191
אני הייתי עם ילד קטן
בן שמונה חודשים.
553
00:44:25,192 --> 00:44:27,067
התחלתי את המסע,
554
00:44:28,858 --> 00:44:36,024
ויום אחד בלילה ליוו אותי
ההורים שלי לקבוצה של אנשים,
555
00:44:36,025 --> 00:44:38,024
להצטרף למסע.
556
00:44:38,025 --> 00:44:42,691
כל המשפחה לא יכולנו
לצאת לדרך למסע ביחד.
557
00:44:42,692 --> 00:44:48,442
אבא שלי היה פעיל בעיר,
שם בכפר אצלנו,
558
00:44:50,942 --> 00:44:55,774
והממשלה הייתה נגד העלייה
559
00:44:55,775 --> 00:44:59,358
ולא היינו יכולים לצאת ביחד כמשפחה,
560
00:45:01,442 --> 00:45:06,857
ושני האחים שלי, האחיינים,
בני 12 ו-15-14,
561
00:45:06,858 --> 00:45:11,566
יצאו למסע לפניי,
שלושה-ארבעה חודשים לפניי.
562
00:45:11,567 --> 00:45:16,232
אני הצטרפתי לקבוצה של אנשים...
563
00:45:16,233 --> 00:45:17,733
זה הסיפור האישי שלה.
564
00:45:20,317 --> 00:45:21,691
שומעים?
565
00:45:21,692 --> 00:45:24,607
כן, סליחה. עכשיו בסדר.
566
00:45:24,608 --> 00:45:25,692
אוקיי.
567
00:45:28,150 --> 00:45:30,649
ליוו אותי שני ההורים בלילה,
568
00:45:30,650 --> 00:45:35,775
ולמחרת בבוקר, לקראת הבוקר,
הייתי צריכה לצאת למסע.
569
00:45:37,358 --> 00:45:40,107
הגעתי לקבוצה של אנשים.
570
00:45:40,108 --> 00:45:45,357
אמרו לי... מכאן...
מטאדה... לכפר אחר,
571
00:45:45,358 --> 00:45:50,441
שאני צריכה ללכת עם עוד אדם,
572
00:45:50,442 --> 00:45:53,024
עוד פעם נתחלק לקבוצות,
573
00:45:53,025 --> 00:45:59,732
אני עם התינוק שלי בן שמונה חודשים
על הגב במנשא שעשוי מעור,
574
00:45:59,733 --> 00:46:02,857
התחלתי את המסע, נפרדתי מההורים
575
00:46:02,858 --> 00:46:10,316
ויצאתי עם גבר מבוגר,
שהוא היה עם סוס ואני ברגל.
576
00:46:10,317 --> 00:46:15,066
אמרו לי: תלכי איתו
עד כפר שנקרא גאינה,
577
00:46:15,067 --> 00:46:22,275
זה יכול להיות בערך... אני לא זוכרת,
אולי שלוש-ארבע שעות הליכה.
578
00:46:24,525 --> 00:46:28,357
בעצם בסביבה הזאת
אנשים אם היו רואים,
579
00:46:28,358 --> 00:46:35,441
היו מלשינים ומכניסים אותנו לכלא,
אז יצאתי עם האיש הזה, שאני לא מכירה אותו,
580
00:46:35,442 --> 00:46:37,941
הוא אמר לי:
581
00:46:37,942 --> 00:46:44,399
מכאן עד...
מטאדה עד המקום הזה שאנחנו נלך
582
00:46:44,400 --> 00:46:48,649
את צריכה לקחת את עצמך
וללכת, להמשיך ללכת.
583
00:46:48,650 --> 00:46:55,441
אני, לפני שיתפסו אותי
אני דוהר עם הסוס שלי והולך.
584
00:46:55,442 --> 00:47:03,649
אמרתי לו: אדוני, אני יצאתי איתך.
אני מבקשת שתחכה לי ואני אבוא איתך.
585
00:47:03,650 --> 00:47:10,524
הוא אמר: אני חייב לברוח
שלא יתפסו אותי ואז תבואי אחריי.
586
00:47:10,525 --> 00:47:14,274
לא מכירה את הדרך, לא מכירה אנשים.
587
00:47:14,275 --> 00:47:21,899
אישה צעירה, בגיל 20,
עם ילד על הגב, התחלתי ללכת,
588
00:47:21,900 --> 00:47:25,607
והתחלתי לרוץ אחרי הסוס
589
00:47:25,608 --> 00:47:29,316
והיה קשה, היה מאמץ אדיר.
590
00:47:29,317 --> 00:47:31,233
לאט לאט האדם נעלם לי
591
00:47:32,817 --> 00:47:37,524
והלכתי לכיוון...
לאותו כיוון שהוא הלך.
592
00:47:37,525 --> 00:47:41,649
בדרך אני פוגשת אנשים,
שואלת אותם:
593
00:47:41,650 --> 00:47:47,107
איך נקרא... איפה גאינה?
594
00:47:47,108 --> 00:47:49,899
אז אומרים לי:
תלכי ככה, תלכי ככה.
595
00:47:49,900 --> 00:47:54,275
הלכתי מותשת ומפוחדת, מבוהלת.
596
00:47:57,233 --> 00:48:03,483
לקראת הערב הגעתי למקום הזה.
גם במקום הזה אני לא מכירה לאן ללכת.
597
00:48:05,525 --> 00:48:08,733
זה מקום שביתא ישראל גרו שם.
598
00:48:10,900 --> 00:48:17,650
אף פעם לא יצאתי מהאזור שלי
למקום כל כך נידח וכפר.
599
00:48:20,692 --> 00:48:23,649
שאלתי אנשים שם...
600
00:48:23,650 --> 00:48:28,774
במקרה אני זכרתי שהיו איזו משפחה
שהיו באים אלינו מהאזור הזה.
601
00:48:28,775 --> 00:48:32,732
שאלתי איפה גר ככה וככה,
אז אמרו לי "פה".
602
00:48:32,733 --> 00:48:34,900
הלכתי לכיוון הבית שלהם,
603
00:48:36,900 --> 00:48:41,691
היה כלב שיכול לנשוך אותי.
604
00:48:41,692 --> 00:48:47,149
עמדתי שם, אמרתי לילד:
תקרא בבקשה לאימא שלך.
605
00:48:47,150 --> 00:48:52,232
אז אימא שלו יצאה,
היא לא זיהתה אותי.
606
00:48:52,233 --> 00:48:55,357
אמרתי: אני בת של זה, אנחנו משפחה,
607
00:48:55,358 --> 00:49:01,042
פשוט אמרו לי ללכת לפה
ולחכות עם הקבוצה כדי לצאת לסודן.
608
00:49:02,733 --> 00:49:06,816
כמובן, היא לקחה אותי,
היא נתנה לי לשתות, לאכול
609
00:49:06,817 --> 00:49:11,107
ולקחה אותי לקבוצת האנשים שהצטרפו.
610
00:49:11,108 --> 00:49:18,816
כשהלכתי לשם, ראיתי מלא אנשים
מכל מיני מקומות שהצטרפו,
611
00:49:18,817 --> 00:49:24,750
סוסים, חמורים,
אנשים שהכינו את עצמם לצעידה, מבשלים,
612
00:49:26,275 --> 00:49:28,900
והצטרפתי, כמובן, אני לא מכירה אף אחד.
613
00:49:30,692 --> 00:49:38,649
למחרת בבוקר הגיעו כל הקבוצה,
אנשים שההורים שלי אמרו "תלכו איתם"
614
00:49:38,650 --> 00:49:43,857
ופגשתי אותם שם והיינו 300 איש,
615
00:49:43,858 --> 00:49:50,274
היו מבוגרים, זקנים,
ילדים קטנים, נשים בהיריון,
616
00:49:50,275 --> 00:49:55,149
ואז התחילו דיונים מי מלווה אותנו.
617
00:49:55,150 --> 00:50:02,357
השיגו איזה מלווה, שילמנו כסף עבורו
והתחילו מורי הדרך להוביל אותנו,
618
00:50:02,358 --> 00:50:03,858
קבוצה של מורי דרך.
619
00:50:06,358 --> 00:50:10,649
אנחנו הולכים, הולכים, לא נגמר,
עברנו את כל הגבול,
620
00:50:10,650 --> 00:50:15,774
בלילה הולכים, ביום ישנים,
621
00:50:15,775 --> 00:50:18,900
החום היה נוראי
622
00:50:20,650 --> 00:50:24,982
ואנחנו מחפשים איזה נהר
או איזה מים,
623
00:50:24,983 --> 00:50:28,482
אנחנו יושבים שם
ומעבירים קצת...
624
00:50:28,483 --> 00:50:30,399
ומתחילים ללכת.
625
00:50:30,400 --> 00:50:35,024
הדרך כל כך קשה, מעייפת,
626
00:50:35,025 --> 00:50:38,948
אבל לא מאבדים תקווה,
הולכים, הולכים, זו המטרה.
627
00:50:38,949 --> 00:50:43,482
תמיד היה חלום,
החלום לא בא בחינם.
628
00:50:43,483 --> 00:50:45,358
צריך להתאמץ בשביל החלום.
629
00:50:48,817 --> 00:50:54,149
עברנו את כל הגבול,
הגענו לגבול סודן,
630
00:50:54,150 --> 00:50:59,941
מורי הדרך אמרו לנו: תשמעו,
עכשיו אתם מתקרבים לגבול סודן
631
00:50:59,942 --> 00:51:03,982
ואנחנו לא נלך איתכם
632
00:51:03,983 --> 00:51:08,274
כי אנחנו מפחדים שסודנים
יתפסו אותנו ויהרגו אותנו
633
00:51:08,275 --> 00:51:09,692
ואתם צריכים ללכת.
634
00:51:12,317 --> 00:51:17,857
כמובן, הגעתם, תביאו לנו כסף.
אין להם מה לעשות עם הכסף בסודן.
635
00:51:17,858 --> 00:51:23,691
אין להם מה לעשות עם דברים,
כלים לבישול וכל מיני דברים, ציוד,
636
00:51:23,692 --> 00:51:25,941
חמורים שהיו,
637
00:51:25,942 --> 00:51:28,357
והחזירו אותם.
638
00:51:28,358 --> 00:51:31,149
נתנו את כל מה שצריך
639
00:51:31,150 --> 00:51:33,774
לא עברה איזה חצי שעה,
640
00:51:33,775 --> 00:51:37,108
פתאום כמה שודדים
641
00:51:38,858 --> 00:51:44,649
עוברים את כל האנשים בשיירה
ורצים קדימה לעצור את הראשון
642
00:51:44,650 --> 00:51:47,732
ואמרו לנו: תחזרו אחורה
643
00:51:47,733 --> 00:51:54,067
לאזור כזה נמוך, רחוק מהדרך ומקום חם,
644
00:51:56,067 --> 00:52:03,233
שם כולם היו עם נשק חם,
מצוידים וכל כך רעים.
645
00:52:04,817 --> 00:52:08,066
התחילו להגיד לנו:
תביאו כל מה שיש לכם,
646
00:52:08,067 --> 00:52:15,024
והתחילו להפריד
את הנשים הצעירות לבד,
647
00:52:15,025 --> 00:52:19,399
את הגברים לבד ו...
648
00:52:19,400 --> 00:52:22,066
בעצם התחילו להכות באנשים.
649
00:52:22,067 --> 00:52:30,691
אני זוכרת, אני לא אשכח,
אדם מבוגר, היה עם סוס.
650
00:52:30,692 --> 00:52:34,941
אמר לו: תביא מה שיש לך.
כל מה שיש לך.
651
00:52:34,942 --> 00:52:40,774
אז הוא הביא לו כל מה שהיה לו,
ולא הספיק לו.
652
00:52:40,775 --> 00:52:42,524
הוא אמר: אתה צריך להביא,
653
00:52:42,525 --> 00:52:47,566
הוא אמר לו:
אתה, בטח יש לך מלא כסף, תביא לי,
654
00:52:47,567 --> 00:52:54,441
והוא נתן לו בנשק בגב והוא נפל
655
00:52:54,442 --> 00:52:59,607
וקם מפחד והוא אמר לו:
טוב, עכשיו אני אתן לך את כל מה שיש לי.
656
00:52:59,608 --> 00:53:06,316
הוא הלך לסוס שלו ושם שם בכרית של הסוס,
657
00:53:06,317 --> 00:53:09,441
פתח את כל הכסף ונתן לו,
658
00:53:09,442 --> 00:53:12,524
ואז התחיל להכות אותו,
למה שיקרת בכלל?
659
00:53:12,525 --> 00:53:14,316
לא הספיק לו שנתן לו.
660
00:53:14,317 --> 00:53:17,525
ככה הגיע התור שלי.
661
00:53:19,192 --> 00:53:25,441
הוא אמר לי:
אני נראית כזה...
662
00:53:25,442 --> 00:53:27,775
שבאה מהעיר, לא כפרית,
663
00:53:29,400 --> 00:53:34,941
הוא אמר לי:
בטח את באת מהעיר ומלאת כסף, תביאי כסף.
664
00:53:34,942 --> 00:53:40,232
אני עם הילד וזה, אמרתי לו:
תשמע, אני סטודנטית.
665
00:53:40,233 --> 00:53:45,857
רק ילדתי, לא עבדתי, אין לי כסף,
זה מה שיש לי, נתתי לו מה שיש לי.
666
00:53:45,858 --> 00:53:49,357
הוא אמר לי: אם אני...
667
00:53:49,358 --> 00:53:53,066
כשאני מחפש ואני מוצא כסף,
את מתה פה.
668
00:53:53,067 --> 00:53:54,483
אמרתי: אין בעיה.
669
00:53:56,442 --> 00:54:01,191
ואז כל כך... 300 אנשים,
הוא היה צריך להספיק.
670
00:54:01,192 --> 00:54:05,233
העבירו אותי לצד השני,
שאני עם הנשים הצעירות, שמו אותי בצד,
671
00:54:07,067 --> 00:54:09,566
התחיל...
672
00:54:09,567 --> 00:54:12,232
לקחת מאנשים אחרים.
673
00:54:12,233 --> 00:54:14,816
התחילו לקחת, לקחת.
674
00:54:14,817 --> 00:54:22,857
בסוף איזה רכב סודני,
שמעו שעובר משם ועזבו אותנו,
675
00:54:22,858 --> 00:54:26,275
לקחו את הכסף שיש להם
והתחילו לרוץ.
676
00:54:28,608 --> 00:54:32,150
ואנחנו אמרנו: וואו, ברוך השם.
677
00:54:33,942 --> 00:54:42,066
בלי לעבור את העינויים האלה
ולא אנסו אותנו ולא נהרג מישהו, חס וחלילה,
678
00:54:42,067 --> 00:54:45,191
ואנחנו נמשיך ללכת.
679
00:54:45,192 --> 00:54:52,024
היה צוהריים, החום לוהט,
האדמה קרועה ורק...
680
00:54:52,025 --> 00:54:57,781
שום דבר אין באדמה,
לא מים, לא עלים.
681
00:54:57,782 --> 00:55:04,941
הכול מדברי, הרוח שנושבת,
היא יכולה לעבור כמו כוויה.
682
00:55:04,942 --> 00:55:09,024
התחלנו ללכת ואנשים התחילו ליפול בדרך.
683
00:55:09,025 --> 00:55:10,857
כבר לקחו לנו את המים.
684
00:55:10,858 --> 00:55:17,817
לי לקחו את כל מה שהיה לי,
המים והאוכל של התינוק שהיה לי,
685
00:55:19,733 --> 00:55:23,525
דייסה, סוכר, משהו שאפשר לתת לתינוק.
686
00:55:25,233 --> 00:55:27,316
שום דבר לא השאירו לנו.
687
00:55:27,317 --> 00:55:33,816
אנחנו התחלנו ללכת,
לחפש מים כשהכול יבש, אין שום דבר,
688
00:55:33,817 --> 00:55:36,566
אנשים התחילו ליפול בדרך,
689
00:55:36,567 --> 00:55:40,941
נופלים ולא קמים, נופלים ולא קמים.
690
00:55:40,942 --> 00:55:43,732
אני אמרתי לעצמי:
691
00:55:43,733 --> 00:55:45,524
אלוהים, תן לי כוח.
692
00:55:45,525 --> 00:55:48,816
אני לא רוצה ליפול.
693
00:55:48,817 --> 00:55:55,732
יש לי אחריות, יש לי תינוק,
יש לי חלום ואני חייבת להגיע עם התינוק,
694
00:55:55,733 --> 00:56:00,732
והתינוק שלי על הגב
היה תשוש עם דופק חלש,
695
00:56:00,733 --> 00:56:02,816
בקושי נושם.
696
00:56:02,817 --> 00:56:07,482
אמרתי: אני לא אפול
וסחבתי הרבה, הלכתי, הלכתי.
697
00:56:07,483 --> 00:56:16,899
הגעתי לאיזה עץ יבש, עץ גדול,
משהו, היה איזה צל
698
00:56:16,900 --> 00:56:22,732
והתחלתי להיות מטושטשת
ולראות צבעים בעיניים,
699
00:56:22,733 --> 00:56:27,232
אמרתי: טוב, זה כנראה הגיע הזמן,
אני צריכה לנוח.
700
00:56:27,233 --> 00:56:34,232
הורדתי את הילד
והושבתי אותו במנשא שהיה עשוי מעור
701
00:56:34,233 --> 00:56:35,941
ושכבתי לידו.
702
00:56:35,942 --> 00:56:43,567
אני הייתי מותשת והוא גם,
סגר עיניים, בקושי נושם.
703
00:56:46,192 --> 00:56:50,482
פתאום השתין איזו טיפה של שתן
704
00:56:50,483 --> 00:56:55,816
שקצת ראה מעל העור, נזל,
705
00:56:55,817 --> 00:57:01,317
והוא פתח עיניים כאילו חשב
שהעין נגעה בשתן ונתן לפה.
706
00:57:03,025 --> 00:57:09,982
אמרתי: זהו, זה הסוף שלו וגם שלי,
כנראה אנחנו נישאר פה.
707
00:57:09,983 --> 00:57:12,566
התחלתי להתפלל.
708
00:57:12,567 --> 00:57:21,149
פתאום מישהו שאני הכרתי אותו עוד בכפר,
קוראים לו גביהו,
709
00:57:21,150 --> 00:57:25,607
שהוא הלך לנהר של סודן, לגבול,
710
00:57:25,608 --> 00:57:31,108
והוא לקח מים ובא,
חזר בחזרה לתת טיפה מים לאנשים,
711
00:57:33,983 --> 00:57:37,942
והוא ראה אותי שאני נפלתי שם,
הוא נתן לי קצת מים.
712
00:57:39,692 --> 00:57:48,066
עכשיו תשתי קצת, אל תשתי הרבה,
גם לילד טיפה ותמשיכי ללכת ותגיעי לנהר.
713
00:57:48,067 --> 00:57:50,774
את מתקרבת, אל תתייאשי ותלכי.
714
00:57:50,775 --> 00:57:55,566
הוא נתן לי כוח, התחלתי ללכת בדרך.
715
00:57:55,567 --> 00:58:01,774
הגעתי לנהר שהוא נהר גדול בגבול סודן,
716
00:58:01,775 --> 00:58:03,525
בין סודן ובין אתיופיה.
717
00:58:05,317 --> 00:58:11,399
שם אני נכנסתי לתוך המים והתיישבתי
ושתיתי מתוך המים.
718
00:58:11,400 --> 00:58:13,081
המים היו מזוהמים.
719
00:58:13,082 --> 00:58:18,149
היו בצבע אפור כזה, מלוכלך.
720
00:58:18,150 --> 00:58:23,941
התחלתי להקיא ולהקיא,
כאבי בטן, סחרחורות.
721
00:58:23,942 --> 00:58:29,941
משם גם התחילו... הסודנים הגיעו
722
00:58:29,942 --> 00:58:38,297
ורוצים לקחת אותנו,
אנחנו נעביר אתכם לנקודות שיש פליטים
723
00:58:38,298 --> 00:58:40,774
ותשלמו כסף ככה וככה.
724
00:58:40,775 --> 00:58:42,692
כמובן, לא נשאר לי כסף,
725
00:58:45,608 --> 00:58:48,545
אז ה...
726
00:58:48,546 --> 00:58:50,149
אנשים שהיו שם,
727
00:58:50,150 --> 00:58:58,691
האיש שלקח אותנו ביחד מהכפר,
שההורים שלי צירפו אותי אליו,
728
00:58:58,692 --> 00:59:01,274
קוראים לו אדנה ברהנו,
729
00:59:01,275 --> 00:59:02,941
אני מודה לו בהזדמנות זו,
730
00:59:02,942 --> 00:59:10,316
שילם עבורי ועליתי למשאית לכיוון סודן,
731
00:59:10,317 --> 00:59:12,358
למקום שנקרא אודלו.
732
00:59:15,025 --> 00:59:22,191
המשאית מסיעה המון המון אנשים,
התחילו ליפול אחד על השני
733
00:59:22,192 --> 00:59:28,441
והתחילו לדרוך על התינוק שלי,
שבקושי החזקתי אותו,
734
00:59:28,442 --> 00:59:32,816
וחם, לוהט ואין כלום.
735
00:59:32,817 --> 00:59:35,482
הדרך לא דרך.
736
00:59:35,483 --> 00:59:40,482
זה לא כביש. המשאית נוטה לכיוון הזה,
אנשים נופלים.
737
00:59:40,483 --> 00:59:43,732
היא נוטה לכיוון הזה, אנשים נופלים.
738
00:59:43,733 --> 00:59:47,024
והגענו בלילה לאודלו,
739
00:59:47,025 --> 00:59:52,817
שם קיבלנו איזה אוהל,
נכנסנו לאוהל הזה...
740
00:59:56,233 --> 01:00:00,482
זה היה מזעזע לראות את האדמה
741
01:00:00,483 --> 01:00:06,024
שיש בה כבר מהיובש מלא סדקים,
742
01:00:06,025 --> 01:00:08,024
אין כלום.
743
01:00:08,025 --> 01:00:13,524
התחילו להביא לנו אוכל, לחם שיש בו...
744
01:00:13,525 --> 01:00:16,458
מסריח, שאי אפשר לאכול אותו.
745
01:00:19,817 --> 01:00:25,774
התחילו להביא לנו בשר,
שאני לא יודעת ממה עשוי,
746
01:00:25,775 --> 01:00:29,482
אמרו לנו "תאכלו",
כמובן, אנחנו לקחנו ולא אכלנו
747
01:00:29,483 --> 01:00:33,441
כי אף אחד לא אוכל את הבשר שלא...
748
01:00:33,442 --> 01:00:37,691
שמרנו על היהדות שלנו לאורך שנים,
749
01:00:37,692 --> 01:00:40,150
ואז התחילו גם שם...
750
01:00:50,567 --> 01:00:51,607
ענבל?
751
01:00:51,608 --> 01:00:52,857
שומעים אותי? סליחה.
752
01:00:52,858 --> 01:00:53,983
כן, עכשיו.
753
01:00:57,150 --> 01:00:58,650
אז התחילו...
754
01:01:01,608 --> 01:01:07,316
התחילו גם שם רעב ומחלות, שלשולים
755
01:01:07,317 --> 01:01:10,317
ואנשים נהיו חולים,
אני חליתי וגם הילד,
756
01:01:12,192 --> 01:01:18,942
בקיצור הגענו...
אחרי חודשיים הגעתי לתוך סודן,
757
01:01:20,567 --> 01:01:23,482
שנקרא...
758
01:01:23,483 --> 01:01:25,149
גדריף,
759
01:01:25,150 --> 01:01:30,024
ושם היינו תקופה...
760
01:01:30,025 --> 01:01:32,649
תקופה של כמה חודשים.
761
01:01:32,650 --> 01:01:41,066
גם החיים שם היו נוראיים,
כל הזמן הסתתרנו מהסודנים,
762
01:01:41,067 --> 01:01:44,566
היה ממש קשה גם שם,
763
01:01:44,567 --> 01:01:48,067
מחלות, רעב ואין טיפול רפואי,
764
01:01:49,817 --> 01:01:54,900
צפיפות של אנשים באותה דירה ששכרנו.
765
01:01:57,317 --> 01:01:59,857
יום אחד...
766
01:01:59,858 --> 01:02:02,649
אני שמעתי מקודם את אסנקאו,
767
01:02:02,650 --> 01:02:05,524
בהזדמנות זו אני אומרת לו תודה,
768
01:02:05,525 --> 01:02:09,567
אסנקאו הגיע ואמר לנו: היום יש...
769
01:02:11,192 --> 01:02:17,066
יש עלייה ואתם צריכים לצאת בלילה
וללכת לכיוון הזה,
770
01:02:17,067 --> 01:02:20,817
ולעלות... לנסות לעלות לישראל.
771
01:02:23,650 --> 01:02:28,191
בלילה אני בסודן שם, בגדריף,
772
01:02:28,192 --> 01:02:33,191
פגשתי את האחים שלי שהלכו לפני
773
01:02:33,192 --> 01:02:37,274
ומשם הלכנו בחושך,
לא רואים שום דבר,
774
01:02:37,275 --> 01:02:43,357
חושך, לכיוון המשאית אנחנו הולכים.
775
01:02:43,358 --> 01:02:46,566
הגענו בקושי למשאית.
776
01:02:46,567 --> 01:02:50,858
אנשים נופלים וקמים, נכנסים לבור,
לא רואים כלום,
777
01:02:53,775 --> 01:02:56,482
הגענו לשם
778
01:02:56,483 --> 01:02:59,857
והתחלנו לעלות בדחיפות,
779
01:02:59,858 --> 01:03:03,607
אחד דוחף את השני,
היו שתי משאיות,
780
01:03:03,608 --> 01:03:06,857
מי עולה קודם, מי לא עולה,
781
01:03:06,858 --> 01:03:08,732
התחלנו להילחם,
782
01:03:08,733 --> 01:03:13,316
מי שיש לו כוח הוא עולה,
מי שאין לו כוח כבר לא זה,
783
01:03:13,317 --> 01:03:16,442
אחד דורך על השני ועלינו למשאית.
784
01:03:18,067 --> 01:03:25,108
המשאית הזאת התמלאה
מעבר ליכולת שלה.
785
01:03:27,358 --> 01:03:33,149
היו שתי משאיות,
התחלנו לנסוע והנסיעה,
786
01:03:33,150 --> 01:03:38,525
אנשים נופלים, אין איפה להיאחז במשאית,
787
01:03:40,650 --> 01:03:43,191
ואני ראיתי ש...
788
01:03:43,192 --> 01:03:48,566
אחרי שעליתי למשאית
ראיתי שאנשים מצטופפים ובוכים
789
01:03:48,567 --> 01:03:51,024
"ואני מת, אני מת, תוציאו אותי".
790
01:03:51,025 --> 01:03:56,941
והתחילו לבכות ואנשים
נופלים אחד על השני וממש גיהינום,
791
01:03:56,942 --> 01:04:01,941
ואני, התינוק שלי היה על הגב,
אמרתי: אם אני שמה אותו על הגב,
792
01:04:01,942 --> 01:04:08,774
ילחצו עליי ואני אשים אותו על הראש,
על הכתף. שמתי אותו על הכתף.
793
01:04:08,775 --> 01:04:15,024
מישהי עמדה לידי עם תינוקת גם על הגב
794
01:04:15,025 --> 01:04:20,732
והייתה קצת נמוכה ולחצו עליה
והתינוקת נפטרה על המקום.
795
01:04:20,733 --> 01:04:27,525
אמרתי: הילד שלי לא ייפול פה.
אני צריכה להילחם להביא אותו לפה.
796
01:04:29,608 --> 01:04:33,107
ואני שמתי את התינוק על הכתף
797
01:04:33,108 --> 01:04:37,816
ופתאום איבדתי שליטה ונפלתי אחורה
798
01:04:37,817 --> 01:04:42,733
והתינוק התגלגל אחורה ונעלם לי,
בין הרגליים של האנשים.
799
01:04:44,608 --> 01:04:47,357
התחלתי לחפש אותו,
800
01:04:47,358 --> 01:04:54,107
תוך כדי שאני נופלת אני נפלתי
ועליי גם אנשים נפלו ודרכו עליי,
801
01:04:54,108 --> 01:04:59,524
לא יכולה לקום, אני שוכבת
ושולחת ידיים לכיוונים אחרים,
802
01:04:59,525 --> 01:05:01,733
לכל הכיוונים של הרגליים.
803
01:05:03,317 --> 01:05:06,691
מצאתי את היד הקטנה שלו
804
01:05:06,692 --> 01:05:09,607
והתחלתי למשוך אותו והייתה התנגדות,
805
01:05:09,608 --> 01:05:12,275
כנראה מישהו דרך עליו,
הוא לא בוכה, אין לו כוח,
806
01:05:14,317 --> 01:05:18,274
ועמדה מישהי לידי, אמרתי לה...
807
01:05:18,275 --> 01:05:21,998
נגעתי בה, אני מתחננת אלייך,
יש לי תינוק שנפל,
808
01:05:21,999 --> 01:05:25,441
בואי תעזרי לי לקום, תעשי לי טובה,
809
01:05:25,442 --> 01:05:30,232
תעשי מצווה הילד שלי
מתחת לרגליים של האנשים,
810
01:05:30,233 --> 01:05:32,482
והיא אומרת לי: איפה? איפה?
811
01:05:32,483 --> 01:05:38,357
ואני לוקחת את היד שלה
ומפגישה עם היד שלו,
812
01:05:38,358 --> 01:05:42,232
והיא משכה אותו ועזרה לי לקום,
813
01:05:42,233 --> 01:05:44,774
אמרה לי: עכשיו את צריכה ללכת,
814
01:05:44,775 --> 01:05:49,607
תשתדלי ללכת לפינה,
שתוכלי להיאחז במשהו,
815
01:05:49,608 --> 01:05:52,316
באיזה מעקה.
816
01:05:52,317 --> 01:05:59,733
איכשהו הגעתי לאיזה צד שיש בו מעקה,
817
01:06:02,150 --> 01:06:08,774
החזקתי במעקה ואנשים גם עם המעקה
ודוחפים ולוחצים.
818
01:06:08,775 --> 01:06:15,399
הברזל הזה של המשאית
לוחץ לי על רום הבטן
819
01:06:15,400 --> 01:06:17,733
ואנשים נפלו עליי, לא יכולה לנשום.
820
01:06:20,150 --> 01:06:22,150
כך הגענו...
821
01:06:24,233 --> 01:06:28,149
בלי ליפול עוד פעם הגעתי לנקודה הזאת,
822
01:06:28,150 --> 01:06:33,441
שאנחנו עולים למטוס.
823
01:06:33,442 --> 01:06:38,232
גם שם הכול מדבר ואין שום דבר,
אין יצור חי
824
01:06:38,233 --> 01:06:43,650
ושם הורידו אותנו בקבוצות,
תשבו פה, חצי פה, חצי פה.
825
01:06:45,567 --> 01:06:50,483
ואני רואה מישהו, הוא אומר לנו:
אל תפתחו עיניים,
826
01:06:52,525 --> 01:06:57,024
תכף המטוס מגיע
827
01:06:57,025 --> 01:07:00,899
ואל תרוצו ותהיו רגועים וזה.
828
01:07:00,900 --> 01:07:05,567
אני אמרתי: מה זה אל תפתחו עיניים?
אני חייבת לראות. מה זה?
829
01:07:07,150 --> 01:07:10,941
מרוב הסקרנות שלי אני פותחת עיניים
830
01:07:10,942 --> 01:07:15,732
והאדמה של ה...
831
01:07:15,733 --> 01:07:20,692
החול נכנס לי לעין כי זה מהמטוס,
832
01:07:22,983 --> 01:07:24,983
היה ממש חול מתפזר,
833
01:07:26,650 --> 01:07:29,692
ואיכשהו אנשים יצאו משם,
834
01:07:31,233 --> 01:07:34,899
החיילים שלנו החמודים.
835
01:07:34,900 --> 01:07:38,607
כשראיתי אותם, אמרתי:
וואו, אלוהים,
836
01:07:38,608 --> 01:07:42,857
מירושלים, הם הגיעו מירושלם,
837
01:07:42,858 --> 01:07:48,774
והתחלתי לבכות, כולם התחילו לבכות
והתחילו לדחוף אותנו לתוך המשאית
838
01:07:48,775 --> 01:07:52,857
ונכנסנו... לא למשאית, למטוס.
839
01:07:52,858 --> 01:07:57,649
המטוס, לא היה לו כיסא,
הכול היה פתוח מהרצפה.
840
01:07:57,650 --> 01:07:59,025
התיישבנו שם.
841
01:08:01,358 --> 01:08:06,483
משם אמרתי: וואו,
כנראה החלום עומד להתגשם.
842
01:08:09,025 --> 01:08:12,649
ככה הגענו לארץ,
843
01:08:12,650 --> 01:08:16,108
והשמחה הייתה גדולה והיינו מאושרים.
844
01:08:19,358 --> 01:08:25,774
כמובן, הדאגות להורים שלנו
שנשארו מאחור, למשפחות.
845
01:08:25,775 --> 01:08:30,108
כל פעם היו אומרים לנו:
זה נפטר עכשיו, זה נפטר עכשיו.
846
01:08:33,233 --> 01:08:34,317
זה היה נורא.
847
01:08:37,817 --> 01:08:43,607
בעצם אני אמרתי לעצמי:
אם אני כבר הגעתי,
848
01:08:43,608 --> 01:08:51,483
אם עברתי את כל הגיהינום והגעתי לפה,
כנראה אלוהים רוצה שבאמת אני אהיה בן אדם,
849
01:08:53,233 --> 01:08:59,399
ועם כל הדברים המזעזעים שראיתי
אמרתי לעצמי:
850
01:08:59,400 --> 01:09:06,149
או שאני שקועה במחשבות ובדיכאון
ולראות את המתים שהיו שם,
851
01:09:06,150 --> 01:09:10,232
את האנשים שגססו לפניי,
852
01:09:10,233 --> 01:09:15,774
אמרתי: טוב, כנראה מפה,
מהתחושה הזאת אני אתרומם
853
01:09:15,775 --> 01:09:20,233
ואני אהיה חזקה לעצמי
ואני אעזור למי שאפשר לעזור.
854
01:09:23,233 --> 01:09:30,982
אז התחלתי ללמוד פה,
ללמוד קורס אחיות ותארים אקדמיים וכאלה
855
01:09:30,983 --> 01:09:33,441
והתחלתי לעבוד בתור אחות,
856
01:09:33,442 --> 01:09:39,524
שגם החלום הזה שצריך לעזור
זה המקום הכי מיועד לי.
857
01:09:39,525 --> 01:09:44,649
אני כל כך התרגשתי להגיע לנקודה הזאת,
858
01:09:44,650 --> 01:09:52,732
והילד, תהיו רגועים,
הילד הזה שלי, דוד שלי, הבן הראשון שלי,
859
01:09:52,733 --> 01:09:59,567
הגיע לארץ, לשמחתי היום הוא נשוי,
הביא שלושה ילדים ואני מאושרת.
860
01:10:02,275 --> 01:10:03,857
זה הסיפור בקצרה.
861
01:10:03,858 --> 01:10:08,774
אי אפשר לספר בדקה את כל ה...
אני סיפרתי בקיצור,
862
01:10:08,775 --> 01:10:13,482
אבל היו דברים גם נוראיים בדרך,
863
01:10:13,483 --> 01:10:21,926
והסיפור הזה משותף
לכל יהודי אתיופיה,
864
01:10:21,927 --> 01:10:24,399
לכל עם ישראל.
865
01:10:24,400 --> 01:10:27,732
זה סיפורים שיכולים ללוות אותנו.
866
01:10:27,733 --> 01:10:35,149
אני מפה, הסיפורים,
אני קוראת להם סיפורי גבורה, אומץ,
867
01:10:35,150 --> 01:10:43,049
אנשים שנמצאים פה,
רובם איבדו את המשפחות שלהם,
868
01:10:43,050 --> 01:10:47,858
עברו בדרך, אפילו לא זכו לקבר,
869
01:10:50,067 --> 01:10:52,691
הם מתמודדים היום עם...
870
01:10:52,692 --> 01:10:55,274
אנשים כבר התבגרו, שהיו צעירים,
871
01:10:55,275 --> 01:10:58,775
הם חלקם סובלים מדיכאון שלא מטופל.
872
01:11:00,358 --> 01:11:03,399
אנחנו, ש...
873
01:11:03,400 --> 01:11:08,149
אנחנו, לפחות שאנחנו יודעים
להתמודד עם המצב הזה,
874
01:11:08,150 --> 01:11:13,982
חובתנו לעזור לאנשים
שנמצאים במצב הזה,
875
01:11:13,983 --> 01:11:17,024
ללוות אותם, לעזור להם.
876
01:11:17,025 --> 01:11:19,941
זה המסר שאני רוצה להעביר.
877
01:11:19,942 --> 01:11:21,192
תודה רבה.
878
01:11:23,525 --> 01:11:27,441
תודה ששמעתם אותי.
879
01:11:27,442 --> 01:11:33,232
שמענו. ענבל, תודה.
ממש עדות מרתקת ומצמררת.
880
01:11:33,233 --> 01:11:40,049
היא קצת תפסה אותי
וקישרה קצת לסיפורים שקרו לאחרונה,
881
01:11:40,050 --> 01:11:44,232
ותודה ששיתפת אותנו בסיפור האישי שלך.
882
01:11:44,233 --> 01:11:47,899
אני מתכבדת להזמין שוב
את ד"ר שמחה גתהון,
883
01:11:47,900 --> 01:11:53,316
יו"ר המועצה הציבורית של התאגיד הממלכתי,
המרכז למורשת יהדות אתיופיה,
884
01:11:53,317 --> 01:11:57,732
לסכם את הערב המרגש,
המעצים, המדהים הזה,
885
01:11:57,733 --> 01:12:01,900
שאת ונפתלי הבאתם לכאן.
886
01:12:04,525 --> 01:12:05,941
תודה, ציונה היקרה,
887
01:12:05,942 --> 01:12:11,149
קודם כול על כל ההנחיה,
פשוט עשית אותה בצורה מכובדת ורגישה.
888
01:12:11,150 --> 01:12:12,357
אנחנו מודים לך.
889
01:12:12,358 --> 01:12:16,941
גם בסדר שאת עושה אותו,
זו הזדמנות להגיד לך ממש תודה.
890
01:12:16,942 --> 01:12:25,566
אני לא יודעת איך מסכמים ערב שכזה,
שכולו גדוש ברגשות ומציף בכאבים ועצב,
891
01:12:25,567 --> 01:12:27,107
אבל, יש לי אבל גדול,
892
01:12:27,108 --> 01:12:29,692
אבל עם המון עוצמה, עם המון אמונה.
893
01:12:31,525 --> 01:12:36,607
כל אחד מהדוברים כאן
זה מקור השראה בעיניי.
894
01:12:36,608 --> 01:12:39,566
זה נכון, מספרים את הסיפור האישי,
המשפחתי שלהם,
895
01:12:39,567 --> 01:12:41,942
אבל בעצם מספרים את הסיפור
של הקהילה כולה.
896
01:12:44,025 --> 01:12:46,232
אני באמת...
897
01:12:46,233 --> 01:12:50,566
זה כבוד גדול שאתם פה
ואתם מספרים את זה באומץ רב.
898
01:12:50,567 --> 01:12:51,899
זה לא פשוט.
899
01:12:51,900 --> 01:12:56,607
אני יודעת שזה מציף,
גם אנחנו פה יושבים ודומעים לא פחות,
900
01:12:56,608 --> 01:12:59,689
אבל אני רואה בזה באמת
901
01:12:59,690 --> 01:13:03,774
עד כמה הקהילה הזו כל כך חזקה
902
01:13:03,775 --> 01:13:05,941
וכמה אמונה יש בקהילה הזו.
903
01:13:05,942 --> 01:13:11,024
אני חושבת שרק אנשים חזקים יכולים לבוא,
ללכת ברגל 800 קילומטר,
904
01:13:11,025 --> 01:13:14,066
בדרך לקבור את הקרובים בכל זאת
905
01:13:14,067 --> 01:13:16,233
ועם האמונה החזקה הזו להגיע.
906
01:13:18,400 --> 01:13:24,691
נשים, את היום הזה עשינו בסימן של נשים,
זה לא סתם הרבה נשים דיברו כאן.
907
01:13:24,692 --> 01:13:27,899
נכון, יש לנו גם את הגברים שלנו
והם עושים את העבודה,
908
01:13:27,900 --> 01:13:29,357
גם אנשים אחרים מדהימים
909
01:13:29,358 --> 01:13:33,232
שעשו את העבודה במשותף
עם הפעילים הקהילתיים שלנו,
910
01:13:33,233 --> 01:13:39,107
האנשים עצמם, אני רוצה להגיד תודה
לכל מי שהיה שותף למסע ההיסטורי הזה,
911
01:13:39,108 --> 01:13:47,149
שלא יישכח לעולם ולא נשכח
ולא נעבור את הדבר הזה בקלות,
912
01:13:47,150 --> 01:13:50,774
אני יודעת,
אבל אנחנו ננציח אותו בכל מצב.
913
01:13:50,775 --> 01:13:55,649
אני שמחה שיש לנו צעירים,
מבוגרים שרוצים לדעת,
914
01:13:55,650 --> 01:13:58,357
רוצים לספר את הסיפור הזה.
915
01:13:58,358 --> 01:14:01,024
אני גאה שיש לנו את הקהילה הזו
וגם אחרים.
916
01:14:01,025 --> 01:14:04,774
כשאני מסתכלת על כל מי שהיה פה
היום באמת, כל הדוברים,
917
01:14:04,775 --> 01:14:09,232
גם השרים וסגן השר, כמובן,
והקייס שלנו, הברכה,
918
01:14:09,233 --> 01:14:12,982
וגם יזכור, אשר, שדיברת על זה
919
01:14:12,983 --> 01:14:17,066
ובירכת, יותר נכון,
והתפללת בשביל כולנו,
920
01:14:17,067 --> 01:14:19,774
והדוברות ואסנקאו,
921
01:14:19,775 --> 01:14:24,232
ויש כמוך הרבה פעילים שעושים את זה
ולא מספרים עליהם.
922
01:14:24,233 --> 01:14:29,024
אני יודעת שאתם עושים המון עבודה
כדי שיראו וישמעו,
923
01:14:29,025 --> 01:14:32,191
עם ישראל, אזרחי ישראל
ידעו מה קורה שם, מה עשיתם,
924
01:14:32,192 --> 01:14:35,857
ואתם מלמדים אותנו,
כמובן, אסירי ציון, הארגון,
925
01:14:35,858 --> 01:14:40,732
דובר על אגאש אדיסו,
אני אומרת לו אגאש אדוסי ז"ל,
926
01:14:40,733 --> 01:14:44,024
אחד האנשים המדהימים שהכרתי בחיי
927
01:14:44,025 --> 01:14:46,274
וגיבורים של...
928
01:14:46,275 --> 01:14:47,732
הגיבור של הקהילה.
929
01:14:47,733 --> 01:14:50,941
יש כמוהו הרבה,
אבל הוא הגיבור של הקהילה.
930
01:14:50,942 --> 01:14:55,191
אני חושבת שהשם שלו ידובר עוד,
931
01:14:55,192 --> 01:14:58,024
ואני חושבת שזו חובתנו
932
01:14:58,025 --> 01:15:00,524
וגם זה מה שהוא רצה
במפגשים הרבים שעשינו,
933
01:15:00,525 --> 01:15:04,107
אני ונפתלי עם אגאש אדיסו,
זה מה שהיה לו חשוב.
934
01:15:04,108 --> 01:15:06,482
אנחנו נעשה את זה.
935
01:15:06,483 --> 01:15:11,524
ולזמרות המדהימות,
לחגית יאסו, לאיילה אינגדשט,
936
01:15:11,525 --> 01:15:16,191
הקדישו את השיר הזה לנשים,
לאימהות, זה מצמרר, אני ממש מודה להן.
937
01:15:16,192 --> 01:15:20,149
בשמי, בשם המרכז, בשם טל,
בשם כולנו בעצם,
938
01:15:20,150 --> 01:15:27,691
ותמר דסטה, ענבל רטה,
עו"ד מיטל זאודה ואסנקאו,
939
01:15:27,692 --> 01:15:30,566
כל הדוברים, שהיו מדהימים אחד אחד,
940
01:15:30,567 --> 01:15:35,191
ואמן, אמן, אמן, אמן,
אנשים כמוכם ירבו ויעשו את העבודה,
941
01:15:35,192 --> 01:15:41,191
וכל הקהל המדהים הזה,
שהגיע ושומע ואכפת לו.
942
01:15:41,192 --> 01:15:45,899
אנחנו ביחד נעשה,
ננציח ונספר את הסיפורים.
943
01:15:45,900 --> 01:15:51,691
בעצם כשאני מסתכלת על זה,
זה חלק מהמטרות העיקריות של המרכז הזה,
944
01:15:51,692 --> 01:15:54,482
מרכז מורשת יהדות אתיופיה,
לספר את הסיפור של העם הזה,
945
01:15:54,483 --> 01:15:58,857
הקהילה המדהימה הזאת,
הגיבורים האלה והגיבורים שהיו לידם,
946
01:15:58,858 --> 01:16:02,357
וכל הדרכים אפשריות.
947
01:16:02,358 --> 01:16:09,066
אנחנו מזמינים את כולם לבוא להתחבר ולעשות
את הפעולה המדהימה הזאת לדור הבא שלנו,
948
01:16:09,067 --> 01:16:10,233
לעם ישראל כולו.
949
01:16:12,817 --> 01:16:16,732
אני רוצה להגיד תודה
לצוות המדהים של המרכז,
950
01:16:16,733 --> 01:16:20,982
נפתלי בראשו, באמת,
בלעדיך אי אפשר היה לעשות שום דבר,
951
01:16:20,983 --> 01:16:24,691
אני חייבת להגיד לך תודה,
וגם על הסיפור המרגש.
952
01:16:24,692 --> 01:16:28,899
אני דמעתי ואני בטוחה שכל מי שהיה,
ראיתי גם את הצ'אט, שכתבו,
953
01:16:28,900 --> 01:16:32,316
באמת, לא רק אתה עושה את המרכז,
אתה מספר גם את הסיפורים,
954
01:16:32,317 --> 01:16:39,149
אתה בעצמך עברת את המסע הזה
וסיפרת ושיתפת, אני מודה לך על זה,
955
01:16:39,150 --> 01:16:43,069
התרגשתי, כתבתי לך גם באישי,
אנחנו נדבר על זה.
956
01:16:43,070 --> 01:16:47,774
ניר, מדהים,
כל העבודה הנפלאה שאתה עושה,
957
01:16:47,775 --> 01:16:51,149
כל הצוות כולו, תודה,
תודה לכולם, באמת, באמת, באמת,
958
01:16:51,150 --> 01:16:53,732
ועוד דבר, משפט אחרון
שאני אגיד את זה.
959
01:16:53,733 --> 01:17:01,091
את השמות של ההנצחה,
נכון יש בהר הרצל 1,500 מונצחים,
960
01:17:01,092 --> 01:17:04,441
אז באמת משרד רה"מ
עשה את העבודה הזו
961
01:17:04,442 --> 01:17:07,566
יחד עם ארגונים נוספים
בצורה בלתי רגילה,
962
01:17:07,567 --> 01:17:09,691
הנושא הזה עבר אלינו,
אני לא הייתי,
963
01:17:09,692 --> 01:17:13,399
אני רואה את לירית פה למטה,
היי, לירית,
964
01:17:13,400 --> 01:17:18,066
ואנחנו... לקח קצת זמן,
אנחנו כינסנו את הוועדה כבר,
965
01:17:18,067 --> 01:17:20,607
ועדה של המשך ההנצחה של השמות,
966
01:17:20,608 --> 01:17:22,649
אנחנו הולכים לעשות את הדבר הזה.
967
01:17:22,650 --> 01:17:27,232
כל מי שרוצה להשמיע את הסיפור מוזמן.
968
01:17:27,233 --> 01:17:31,732
אני רוצה להגיד תודה גדולה גדולה,
נשים יקרות.
969
01:17:31,733 --> 01:17:34,316
אתן המנוע של הקהילה הו.
970
01:17:34,317 --> 01:17:37,149
אני רוצה שנמשיך להיות כאלה.
971
01:17:37,150 --> 01:17:42,982
עם ישראל מאז ומתמיד מאותגר
ועבר הרבה תלאות בחייו מאז שנוצר,
972
01:17:42,983 --> 01:17:44,941
אבל הוא תמיד הצליח.
973
01:17:44,942 --> 01:17:47,274
אני מאמינה שנצליח גם.
974
01:17:47,275 --> 01:17:48,692
ותודה רבה וערב טוב.
975
01:17:50,525 --> 01:17:53,274
תודה רבה לד"ר שמחה גתהון.
976
01:17:53,275 --> 01:17:56,482
אני רוצה להודות
למרכז למורשת יהדות אתיופיה,
977
01:17:56,483 --> 01:18:02,441
לעמותת מסוואת ולארגון אסירי ציון,
משפחות הרוגי מלכות ונעדרים יוצאי אתיופיה
978
01:18:02,442 --> 01:18:04,607
על הארגון של האירוע הזה,
979
01:18:04,608 --> 01:18:06,107
לכל המשתתפים באירוע,
980
01:18:06,108 --> 01:18:11,692
הגיבורים והגיבורות ששיתפו אותנו
בסיפורים האישיים המדהימים שלהם בשני המושבים,
981
01:18:13,676 --> 01:18:16,732
והם כללו נדבכים רבים ומגוונים.
982
01:18:16,733 --> 01:18:19,107
אני אציין כי האירוע כולו הוקלט
983
01:18:19,108 --> 01:18:22,107
ויפורסם בהמשך בעמוד הפייסבוק
ובעמוד היוטיוב
984
01:18:22,108 --> 01:18:24,607
של המרכז למורשת יהדות אתיופיה.
985
01:18:24,608 --> 01:18:28,607
אחרונים אני רוצה להודות לכם,
הקהל הרב שהגיע לאירוע.
986
01:18:28,608 --> 01:18:30,524
בלעדיכם הוא לא היה קורה.
987
01:18:30,525 --> 01:18:33,857
לזכרם של אחינו ואחיותינו
מקהילת ביתא ישראל,
988
01:18:33,858 --> 01:18:38,649
אשר חירפו נפשם
בניסיון להגיע לארץ ישראל ולירושלם
989
01:18:38,650 --> 01:18:40,357
ובדאבון הלב לא הצליחו.
990
01:18:40,358 --> 01:18:44,357
אנו, אלה שכן הגענו,
אלה שנמצאים כאן, בארץ ישראל,
991
01:18:44,358 --> 01:18:49,607
נמשיך לזכור ולהזכיר
את המעשה הציוני החלוצי והאמיץ שעשיתם
992
01:18:49,608 --> 01:18:52,191
ונמשיך להזכיר את גבורתכם.
993
01:18:52,192 --> 01:18:53,482
יהי זכרם ברוך.
994
01:18:53,483 --> 01:18:56,333
ואני לוקחת באופן אישי בכל שנה
995
01:18:56,334 --> 01:19:02,357
להזכיר במקום העבודה שלי את היום החשוב הזה
ואת האנשים החשובים שלנו.
996
01:19:02,358 --> 01:19:04,567
תודה רבה והמשך ערב נעים.
997
01:19:07,567 --> 01:19:10,692
תודה רבה לכולם והמשך ערב נעים.
סימול: 00002-00006-00017/000009
תאריך: 06/05/2021
מידע נוסף
לסיוע באיתור מידע, איסוף חומרי ארכיון ופרטים נוספים
פנייה לארכיון