יונה בוגלה

צילום: IPPA, ארכיון דן הדני, הספרייה הלאומית

1908-1987

יונה בוגלה היה תלמידם של פרופ' תמרת וד"ר יעקוב פייטלוביץ ואך ממשיך פועלו החלוצי של פייטלוביץ. עקב היותו של בוגלה איש חינוך הוא ראה בו כפתרון לבעיה היהודית באתיופיה ודרך להתקדמות חברתית וקליטה טובה יותר במדינת ישראל. בוגלה היה דמות מרכזית בקהילה היהודית באתיופיה ואף לקח חלק משמעותי כמעט בכל בנושאים איתם התמודדו בני הקהילה באתיופיה מול יהדות העולם. על אף זאת, מנהיגותו של בוגלה לא התקבלה אצל כלל הציבור. כמנהיג קהילה ייצג בוגלה השקפת-עולם משכילה ואוניברסאלית. דבר זה גרר עימות עם המנהיגות הדתית הבכירה של העדה ועם חלקים בציבור.

בוגלה נולד ב-1908 בכפר וולקה שליד העיר גונדר לאביו בירו בוגלה ולאימו בלטו רדא. בילדותו למד קרוא וכתוב בשפה האמהרית ולימודי קודש בבית הכנסת בכפר. בגיל 13 היה אחד מארבעת התלמידים שנשלחו על ידי הד"ר יעקוב פייטלוביץ ללימודים בארץ ישראל ובאירופה. בוגלה נשלח לבית הספר "תחכמוני" בירושלים ושם למד יהדות. מעבר לכך למד בוגלה לימודי יהדות, לימודים כללים ולימודי שפות בגרמניה, שוויץ ובבית הספר כי"ח בפריז.

עם שובו לאתיופיה ב-1932 החל ללמד בבית הספר היהודי באדיס אבבה בהנהלתו של פרופ' עמנואל תאמרת ואף מילא את מקומו של תאמרת עת יצא לביקור בכפרים יחד עם עו"ד קרלו אלברטו ויטרבו. בשנת 1936 נסגר בית הספר באדיס אבבה. בתום הכיבוש האיטלקי ושובו של הקיסר היילה סלאסי לשלטון התמנה בוגלה לאחראי על התרגום של משרד החינוך האתיופי.

ב-1953 עזב את משרתו בעידודו של ד"ר יעקב פייטלוביץ וקיבל על עצמו לנהל את בית-הספר לחינוך מורים בתנאי פנימייה. בית הספר הוקם על ידי הסוכנות היהודית באסמרה. עם תחילת עבודתו של בוגלה בבית-הספר נרשמו 57 תלמידים ותלמידות ללימודים. כחלק מתפיסת העולם שלו תמך בוגלה בלימוד מעורב של נשים וגברים ואף בחר את 27 התלמידים והתלמידות שנשלחו ללימודים בכפר בתיה. הקבוצה הראשונה של התלמידים יצאה בינואר 1955. קבוצה נוספת של תלמידים יצאה באוקטובר 1956.

בשנים שלאחר מכן נפתחו באתיופיה מספר רב של בתי ספר יהודים. חלק משמעותי מבין המורים שלימדו בהם היו בוגרי כפר בתיה ששבו לאתיופיה ב-1957. לאחר תקופת פעילות קצרה נסגרו כל בתי הספר החדשים עקב חוסר תקציב. בין בתי הספר שנסגרו ניתן למצוא גם את בית הספר באסמרה. במקום בית הספר באסמרה נפתח בית ספר חדש בכפר וואזבה גם הוא בתנאי פנימייה. כפר זה נבחר עקב מיקומו בראש עמק בין שני נהרות אשר קיימת בו אדמה פורייה שבה ניתן לגדל מיני ירקות. ב-1958 הוצתו מספר מבנים במתחם בית הספר וכתוצאה מכך הוא נסגר לצמיתות. בהמשך נפתח במקומו בית הספר בכפר אמבובר. כחלק מהפעילות הענפה של בוגלה הוא עמל על פתיחת בתי ספר חדשים כל שיכל עד 1970. פעילותו זו של בוגלה נעשתה במשותף עם FWA וארגון אורט העולמי. אך למרות זאת ולמרות ניסיונותיו החוזרים ונשנים כל בתי הספר שנפתחו נסגרו לאחר זמן קצר. בשנת 1979 עלה בוגלה למדינת ישראל.

יונה בוגלה נפטר ב-14 באוגוסט 1987 בפתח תקווה ונטמן בהר המנוחות בירושלים היכן שגם מורו פרופ' תמרת עמנואל נקבר. בוגלה נקבר בעיר שאהב ובה החל את דרכו כתלמיד צעיר בבית הספר תחכמוני.

מקורות:

שלוה וייל, "יונה בוגלה, ממנהיגי ביתא ישראל", פעמים 33 (1987), עמ' 144-140

על כנפי היונה - חוברת טקסטים לרגל 100 שנה להולדתו של יונה בוגלה, 2008, הוצאת גפן