תוצאות חיפוש: "מבצע משה" (173)

אירוע מקוון בשיתוף ארגון אסירי ציון - משפחות הרוגי מלכות ונעדרים יוצאי אתיופיה ועמותת מסוואת לזכרם של יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לארץ ישראל.

מנחה: ציונה דסטה נגה

שירה: חגית יאסו

 

תמלול:

1

00:00:00,608 --> 00:00:04,191

אז תודה שחזרתם לפתיחתו של המושב השני.

 

2

00:00:04,192 --> 00:00:10,232

במושב זה יהיו לנו שתי עדויות

של נשים שעברו את המסע מסודן לארץ ישראל

 

3

00:00:10,233 --> 00:00:12,066

והרצאה נוספת.

 

4

00:00:12,067 --> 00:00:17,024

לעדות הראשונה אני מתכבדת להזמין

את הגברת תמר דסטה לספר את סיפורה האישי.

 

5

00:00:17,025 --> 00:00:21,941

תמר עלתה לישראל דרך סודן

בשנת 1983 בגיל שמונה,

 

6

00:00:21,942 --> 00:00:26,524

למדה בארץ לתואר ראשון בחינוך וארכיאולוגיה

באוניברסיטת בן-גוריון

 

7

00:00:26,525 --> 00:00:31,191

ותואר שני בלימודי מנהיגות קהילתית

במכון שכטר למדעי היהדות.

 

8

00:00:31,192 --> 00:00:35,982

כיום עובדת תמר בעיריית ירושלים

בחטיבה לקידום נוער וצעירים

 

9

00:00:35,983 --> 00:00:38,857

ביחידת השירות לצעירים.

 

10

00:00:38,858 --> 00:00:39,900

תמר, בבקשה.

 

11

00:00:42,275 --> 00:00:44,149

תודה רבה.

 

12

00:00:44,150 --> 00:00:50,649

אני אתחיל בלהגיד תודה לכל הצוות

ולכל המארגנים ש...

 

13

00:00:50,650 --> 00:00:55,691

תודה על ההזדמנות לממש את החובה הזאת,

לספר את סיפורם.

 

14

00:00:55,692 --> 00:01:03,316

הסיפור שלי הוא חלק

מסיפור מאוד גדול של קהילה שלמה,

 

15

00:01:03,317 --> 00:01:04,733

אז תודה רבה לכולם.

 

16

00:01:07,567 --> 00:01:11,607

אני אתחיל בווידוי קטן.

 

17

00:01:11,608 --> 00:01:13,649

במשך ארבעה עשורים

 

18

00:01:13,650 --> 00:01:17,194

סודן היא בשבילי פצע פתוח

 

19

00:01:17,195 --> 00:01:22,067

שמעולם לא הרשיתי לעצמי לפתוח אותו.

 

20

00:01:24,525 --> 00:01:29,357

בשנה האחרונה אני יותר ויותר מבינה

 

21

00:01:29,358 --> 00:01:31,400

שאנחנו צריכים לספר את הסיפור שלהם.

 

22

00:01:33,442 --> 00:01:36,024

לא קל.

 

23

00:01:36,025 --> 00:01:40,067

זה מפחיד, אני מוכרחה להגיד

שהיה לי שבוע מאוד מאוד מורכב,

 

24

00:01:41,733 --> 00:01:44,483

אבל אני מקווה שאני אצלח אותו יחד איתכם.

 

25

00:01:46,169 --> 00:01:50,357

הסיפור שלי ושל המשפחה שלי מתחיל ב-1980.

 

26

00:01:50,358 --> 00:01:57,941

גרנו בצפון מערב אתיופיה, באולקייץ',

בכפר מאוד קטן, משפחתי מאוד.

 

27

00:01:57,942 --> 00:01:59,941

החלום של ירושלים תמיד היה שם,

 

28

00:01:59,942 --> 00:02:08,732

אבל אני לא חושבת שמישהו מאיתנו שם

חשב שזה יתממש בדורנו,

 

29

00:02:08,733 --> 00:02:12,607

עד שערב אחד הגיעו קבוצה של משפחות,

 

30

00:02:12,608 --> 00:02:19,607

נחתו בלב הכפר שלנו

וביקשו לשהות אצלנו מספר ימים.

 

31

00:02:19,608 --> 00:02:22,591

המשפחות האלה הגיעו מתיגראי.

 

32

00:02:22,592 --> 00:02:27,900

למעשה, המשפחה הגרעינית

או חלק מהמשפחה הגרעינית של פרידה אקלום.

 

33

00:02:29,942 --> 00:02:32,732

הם רצו לשהות אצלנו

כדי לנוח קצת מהדרך

 

34

00:02:32,733 --> 00:02:40,482

וגם כדי להתארגן מחדש

לקראת המשך המסע שלהם,

 

35

00:02:40,483 --> 00:02:43,274

אז ביום הסתרנו אותם בעמק

 

36

00:02:43,275 --> 00:02:47,607

כדי שהשכנים הלא יהודים שלנו

לא יגלו את הסיפור

 

37

00:02:47,608 --> 00:02:50,025

ובלילה הם היו באים לאזור המגורים

 

38

00:02:51,608 --> 00:02:58,941

גם כדי ללון איתנו וגם כדי להכין

דאבו קולו ודברים מהסוג הזה,

 

39

00:02:58,942 --> 00:03:00,192

צידה לדרך.

 

40

00:03:02,692 --> 00:03:07,149

אחרי כמה ימים הם יצאו להמשך המסע.

 

41

00:03:07,150 --> 00:03:13,316

מאותו רגע זה היה ברור שאנחנו

לא הולכים להיות אדישים לסיפור הזה,

 

42

00:03:13,317 --> 00:03:16,982

כי הם אמרו לנו שהמטרה

היא בעצם להגיע לירושלים בסוף.

 

43

00:03:16,983 --> 00:03:19,692

סודן היא תחנה בדרך לירושלים,

 

44

00:03:21,442 --> 00:03:24,524

וכבר אחרי שהם יצאו

אנחנו התחלנו להתארגן.

 

45

00:03:24,525 --> 00:03:29,524

אימא הפעילה לחצים על אבא

שיארגן קבוצה,

 

46

00:03:29,525 --> 00:03:33,233

וזה מה שהוא עשה,

ארגן קבוצה, שכר מורי דרך

 

47

00:03:34,900 --> 00:03:41,857

ואחרי מספר חודשים,

כבר חודשיים או משהו בסגנון הזה,

 

48

00:03:41,858 --> 00:03:46,206

כבר היינו בדרך החוצה.

 

49

00:03:46,207 --> 00:03:53,274

כדי שהתושבים או השכנים שלנו

לא יזהו את העניין,

 

50

00:03:53,275 --> 00:03:54,774

יצאנו ביום שישי,

 

51

00:03:54,775 --> 00:03:58,232

כי הם ידעו שאנחנו ביום שישי,

זה יום שבת שלנו

 

52

00:03:58,233 --> 00:04:02,732

ואנחנו לא עושים

שום פעילות ביום הזה.

 

53

00:04:02,733 --> 00:04:08,024

לצערנו, לא הצלחנו בדיסקרטיות,

 

54

00:04:08,025 --> 00:04:09,524

ואחרי כמה קילומטרים,

 

55

00:04:09,525 --> 00:04:14,982

כשאנחנו צועדים באמצע הלילה

ועדיין בתחומי הכפר,

 

56

00:04:14,983 --> 00:04:19,482

נשמעו יריות

והייתה בהלה מאוד מאוד גדולה

 

57

00:04:19,483 --> 00:04:23,816

והתפזרנו קצת ואחר כך התאספנו שוב,

 

58

00:04:23,817 --> 00:04:27,566

והם פשוט אמרו לנו

באופן מאוד מובהק:

 

59

00:04:27,567 --> 00:04:30,400

אנחנו לא רוצים לפגוע בכם,

אנחנו רוצים רק את הכסף שלכם.

 

60

00:04:32,608 --> 00:04:34,691

אבא שלי ככה ניסה לדבר אל ליבם,

 

61

00:04:34,692 --> 00:04:40,274

אבל בתגובה הם כיוונו

רובה לרקתו ואמרו לו:

 

62

00:04:40,275 --> 00:04:43,317

או כסף או שאנחנו...

 

63

00:04:46,275 --> 00:04:49,150

לא ניתן לך לצאת או משהו בסגנון הזה.

 

64

00:04:50,858 --> 00:04:54,982

התעשתנו, הוצאנו את הכסף

ונתנו להם והמשכנו בדרך.

 

65

00:04:54,983 --> 00:04:56,524

הדרך הייתה מאוד קשה,

 

66

00:04:56,525 --> 00:05:01,899

כי בעיקר הלכנו בלילה וביום הסתתרנו.

 

67

00:05:01,900 --> 00:05:05,718

היא הייתה קשה גם בגלל הרכב האוכלוסייה.

 

68

00:05:05,719 --> 00:05:13,566

רק בתא המשפחתי הפרטי שלי

הייתה אחות בהיריון מתקדם,

 

69

00:05:13,567 --> 00:05:18,775

אחות שבועיים אחרי לידה, סבתא עיוורת,

 

70

00:05:20,900 --> 00:05:23,941

אז זה פחות או יותר ההרכב,

 

71

00:05:23,942 --> 00:05:29,566

וזה לכשעצמו לא עושה את המסע הזה לקל.

 

72

00:05:29,567 --> 00:05:33,399

הלכנו שלושה שבועות

עד שהגענו לגבול סודן.

 

73

00:05:33,400 --> 00:05:35,858

בגבול סודן כבר יכולנו ללכת ביום.

 

74

00:05:39,275 --> 00:05:45,732

אני ככה מתמצתת כדי לעבור לסודן

ובגלל מסגרת הזמן שלנו.

 

75

00:05:45,733 --> 00:05:47,316

קרו המון דברים בדרך,

 

76

00:05:47,317 --> 00:05:52,566

אנשים שנרדמו בלילה

ואנשים שהלכו לאיבוד בדרך,

 

77

00:05:52,567 --> 00:05:57,858

וכשהגענו לגבול סודן,

כבר התחלנו ללכת במשך היום.

 

78

00:06:01,358 --> 00:06:08,607

באחד הימים פשוט ראינו

שצבא דוהר לעברנו,

 

79

00:06:08,608 --> 00:06:14,316

וגם פה הייתה בהלה מאוד מאוד גדולה

והשטח היה מאוד פתוח,

 

80

00:06:14,317 --> 00:06:17,358

והתפזרנו, כל אחד ניסה להציל את עצמו.

 

81

00:06:20,108 --> 00:06:24,816

הם לא ויתרו לנו, הם רדפו אחרינו

ובסוף הצליחו לאסוף את כולנו.

 

82

00:06:24,817 --> 00:06:30,025

היחידים שהם לא הצליחו לאסוף

זה את מורי הדרך שלנו, שהצליחו לברוח.

 

83

00:06:32,317 --> 00:06:38,316

הם הושיבו אותנו על האדמה

והתחילו במסע של תחקור,

 

84

00:06:38,317 --> 00:06:43,191

של מי אנחנו, מה המטרות שלנו,

לאן אנחנו הולכים.

 

85

00:06:43,192 --> 00:06:48,732

המבוגרים שבינינו ככה

באינטואיציה מאוד מפוכחת אמרו:

 

86

00:06:48,733 --> 00:06:50,274

אנחנו לא יודעים לאן אנחנו הולכים.

 

87

00:06:50,275 --> 00:06:53,982

האנשים האלה שהצליחו לברוח

הם חטפו אותנו.

 

88

00:06:53,983 --> 00:06:59,441

אנחנו בעצם לא יודעים

אפילו איפה אנחנו ולאן אנחנו הולכים.

 

89

00:06:59,442 --> 00:07:02,107

הם לא קנו את זה.

 

90

00:07:02,108 --> 00:07:07,607

למרות שהחבר'ה הדומיננטיים

בתוך הקבוצה המשיכו עם הגרסה הזאת,

 

91

00:07:07,608 --> 00:07:09,849

הם לא האמינו לסיפור הזה.

 

92

00:07:09,850 --> 00:07:12,732

אני זוכרת תמונה אחת קשה,

 

93

00:07:12,733 --> 00:07:18,691

זה שאחד החיילים הלך במהירות,

חתך חבל שהיה קשור לחמור

 

94

00:07:18,692 --> 00:07:24,941

ובא, קשר את הבחור הדומיננטי

בקבוצה שלנו והוציא לו את הלשון

 

95

00:07:24,942 --> 00:07:27,650

והוא אמר לו: אם לא תדבר,

אני חותך לך את הלשון.

 

96

00:07:29,650 --> 00:07:33,107

זה היה פחד מאוד...

לנו כילדים, אני לא הבנתי.

 

97

00:07:33,108 --> 00:07:36,482

ראיתי התרחשות,

אבל לא באמת הבנתי מה קורה.

 

98

00:07:36,483 --> 00:07:39,608

היה פחד גדול, אבל לא באמת

הבנתי ממה אני מפחדת.

 

99

00:07:41,275 --> 00:07:45,566

בסוף הם איכשהו שחררו אותנו.

 

100

00:07:45,567 --> 00:07:49,607

אני קוראת לזה נס,

אבל הם שחררו אותנו

 

101

00:07:49,608 --> 00:07:53,733

והיינו עכשיו צריכים לצעוד לבד,

בלי מורי דרך.

 

102

00:07:55,608 --> 00:07:58,233

למזלנו הגענו, הגענו לסודן.

 

103

00:08:01,217 --> 00:08:07,566

המבוגרים שלנו ככה גיששו,

ביררו והלכנו לגדריף.

 

104

00:08:07,567 --> 00:08:13,941

בהתחלה נכנסנו לתוך משפחות שהכרנו

והן היו לפנינו שם,

 

105

00:08:13,942 --> 00:08:16,816

ואחר כך כבר שכרנו בקתות.

 

106

00:08:16,817 --> 00:08:20,774

לכאורה סודן הייתה נפלאה בהתחלה.

הכול היה...

 

107

00:08:20,775 --> 00:08:27,649

מקום חדש, שפה חדשה,

אנשים עוד קיוו למצוא עבודה ולהתפרנס.

 

108

00:08:27,650 --> 00:08:30,191

הבעיות התחילו עם הזמן.

 

109

00:08:30,192 --> 00:08:35,474

פתאום אין מים, אין אוכל, אין עבודה.

 

110

00:08:35,475 --> 00:08:40,149

לקח זמן עד שאנשי הקומיטי

באו לתת לנו את הכספים

 

111

00:08:40,150 --> 00:08:42,066

והיינו צריכים להסתדר לבד,

 

112

00:08:42,067 --> 00:08:45,857

ובסודן אין ברזים בתוך הבקתות

 

113

00:08:45,858 --> 00:08:52,691

והיינו צריכים לשוטט ברחובות

ולחפש ברזים דולפים

 

114

00:08:52,692 --> 00:09:00,275

או להקיש על דלתות הבתים

של העשירים ולהתחנן למים.

 

115

00:09:02,733 --> 00:09:08,899

מי שהיה בגדריף יודע

שקרשים ודברים מהסוג הזה,

 

116

00:09:08,900 --> 00:09:13,191

זה לא החלק הכי חזק שלהם,

 

117

00:09:13,192 --> 00:09:18,191

אז היינו צריכים ללכת

למקומות שהיו בהם מרעה

 

118

00:09:18,192 --> 00:09:23,942

ואספנו את הגללים

כדי שנוכל להשתמש בזה לאש.

 

119

00:09:26,958 --> 00:09:34,482

עם הזמן הייתה צפיפות והיה פחד,

הם התחילו לחשוד,

 

120

00:09:34,483 --> 00:09:40,024

לאסוף את הגברים בלילה,

לקחת אותם, ממש להוציא אותם מהבקתות

 

121

00:09:40,025 --> 00:09:48,357

והם היו חוזרים בבוקר תשושים ומוכים

אחרי לילה של חקירות.

 

122

00:09:48,358 --> 00:09:54,442

אבא שלי ככה לימים תמיד היה מתלונן:

האוזן הזאת לא עובדת. אני לא שומע בה.

 

123

00:09:55,983 --> 00:10:00,024

הוא אף פעם לא סיפר שהכו אותם,

שהכו אותו באופן אישי,

 

124

00:10:00,025 --> 00:10:07,025

אבל עם הזמן הוא כבר הרשה לעצמו לספר

שזה מהמכות של הסודנים.

 

125

00:10:11,900 --> 00:10:15,482

באיזשהו שלב אני חליתי,

אני ואחותי חלינו.

 

126

00:10:15,483 --> 00:10:21,441

זה היו מחלות של חום והזיות

ועוד כל מיני דברים.

 

127

00:10:21,442 --> 00:10:27,566

אימא שלי, הצד הדומיננטי במשפחה,

היא הייתה מתפעלת את אבא שלי,

 

128

00:10:27,567 --> 00:10:29,691

ואז היא אמרה לו:

לא, אתה לוקח אותן,

 

129

00:10:29,692 --> 00:10:34,649

אתה מחפש מרפאות ולוקח אותן לטיפול,

וזה מה שהוא עשה.

 

130

00:10:34,650 --> 00:10:40,317

הוא מצא מרפאה וכל בוקר

היינו הולכים לקבל את הזריקה.

 

131

00:10:42,400 --> 00:10:48,899

היא הייתה יוצאת בבוקר

לשוטט ולחפש עדרים כדי לקחת חלב.

 

132

00:10:48,900 --> 00:10:53,524

היא רצתה להיות בטוחה

שזה חלב של פרה או של עז

 

133

00:10:53,525 --> 00:10:57,441

ולא, חלילה, של חיה אחרת,

 

134

00:10:57,442 --> 00:11:00,983

כי זה מה שאכלנו ועל זה חיינו.

 

135

00:11:03,733 --> 00:11:10,191

לצד זה שביום היא תפקדה כמו לביאה

ודאגה לכל המשפחה,

 

136

00:11:10,192 --> 00:11:12,857

בינתיים האחות שלי הגדולה ילדה

 

137

00:11:12,858 --> 00:11:16,399

ויש אחיין קטן שצריך לטפל בו.

 

138

00:11:16,400 --> 00:11:17,941

היא תפקדה כאילו כלום.

 

139

00:11:17,942 --> 00:11:23,524

אבל אני, שאני הבת הקטנה,

תמיד ישנתי איתה,

 

140

00:11:23,525 --> 00:11:27,649

פתאום שמתי לב שבלילות

היא נורא סובלת.

 

141

00:11:27,650 --> 00:11:31,567

היא כמעט ולא ישנה

והיא מתפתלת מכאבים.

 

142

00:11:34,067 --> 00:11:38,149

אחרי שהבראנו, באופן מאוד מוזר,

 

143

00:11:38,150 --> 00:11:43,899

היא כבר הרשתה לעצמה

להרגיש לא טוב גם ביום

 

144

00:11:43,900 --> 00:11:45,900

והמצב שלה הלך והידרדר,

 

145

00:11:49,108 --> 00:11:53,482

ואז הבנו שיש מחנות

ויש שם את הצלב האדום

 

146

00:11:53,483 --> 00:11:59,316

ויש שם יותר רופאים

ואפשרות לקבל טיפול.

 

147

00:11:59,317 --> 00:12:03,733

אבא שלי לקח אותה

כשהיא הייתה כבר במצב לא כל כך טוב.

 

148

00:12:07,942 --> 00:12:14,857

הוא לקח אותה בתקווה

שהיא תמצא שם את התרופה ויטפלו בה שם

 

149

00:12:14,858 --> 00:12:17,732

והיא תחזור אלינו בריאה.

 

150

00:12:17,733 --> 00:12:18,942

זה לקח המון זמן.

 

151

00:12:21,275 --> 00:12:22,857

אחותי אומרת שחודשים.

 

152

00:12:22,858 --> 00:12:26,107

אני לא יודעת להעריך זמן

כי הייתי די קטנה.

 

153

00:12:26,108 --> 00:12:31,900

אני רק יודעת שאני נורא סבלתי

וגרמתי גם לאחרים לסבול כי בכיתי נורא,

 

154

00:12:33,525 --> 00:12:36,024

השתוללתי שם,

 

155

00:12:36,025 --> 00:12:39,066

כי הדמות היחידה שהייתה לי

נעלמה לי פתאום

 

156

00:12:39,067 --> 00:12:43,775

ואני אפילו לא יודעת לאן היא נעלמה

ומה קורה לה ואם היא תחזור.

 

157

00:12:46,192 --> 00:12:52,150

באיזשהו שלב אחותי ככה אמרה:

טוב, בואו ניקח אותה שתראה אותה.

 

158

00:12:54,650 --> 00:12:58,774

היה קשה לצאת מהמתחם שהיינו בו

 

159

00:12:58,775 --> 00:13:03,149

כי הדרך לשם היא מסוכנת, בעיקר לנשים,

 

160

00:13:03,150 --> 00:13:08,649

אבל בכל זאת לא הייתה ברירה,

אז אני ואחותי הלכנו,

 

161

00:13:08,650 --> 00:13:14,607

לקחנו מונית, סוג של מונית,

 

162

00:13:14,608 --> 00:13:16,066

שלקחה אותנו לשם.

 

163

00:13:16,067 --> 00:13:19,233

בדרך קנינו קצת פומלות, קצת בננות.

 

164

00:13:21,358 --> 00:13:23,942

לא ידענו באמת מה מצבה.

 

165

00:13:26,150 --> 00:13:29,732

כל החודשים האלה לא ראינו אותה בכלל.

 

166

00:13:29,733 --> 00:13:31,150

ו...

 

167

00:13:33,650 --> 00:13:34,900

כשהגענו לשם,

 

168

00:13:37,942 --> 00:13:39,942

היא הייתה בתוך מיטה.

 

169

00:13:41,733 --> 00:13:43,650

היא הייתה חצי בן אדם,

 

170

00:13:46,108 --> 00:13:48,108

שלד, עצמות.

 

171

00:13:49,817 --> 00:13:55,274

בקושי דיברה

והתנועות שלה היו כבדות מאוד,

 

172

00:13:55,275 --> 00:14:01,607

והדבר היחיד שאני ככה...

זכור לי מעבר לתמונה הכללית הזאת

 

173

00:14:01,608 --> 00:14:04,316

זה ש...

 

174

00:14:04,317 --> 00:14:10,691

היא ככה הצביעה בכבדות

על הבננות שהיו שם מונחות

 

175

00:14:10,692 --> 00:14:13,775

ואבא שלי חשב שהיא רוצה לאכול,

 

176

00:14:15,442 --> 00:14:22,316

ואחותי הזדרזה

לקלף את הבננה והושיטה לה,

 

177

00:14:22,317 --> 00:14:26,816

והתנועה הבאה שלה זו הייתה לעברי,

 

178

00:14:26,817 --> 00:14:29,275

שתיתני לה את הבננה.

 

179

00:14:32,608 --> 00:14:35,899

חזרנו משם, גם פה לא באמת הבנתי,

 

180

00:14:35,900 --> 00:14:39,858

אני לא חוויתי מוות,

אני לא יודעת שדבר כזה קיים,

 

181

00:14:41,775 --> 00:14:46,274

רק ידעתי ש... הבנתי,

ראיתי שאימא שלי היא לא אותה אימא,

 

182

00:14:46,275 --> 00:14:51,941

היא לא האימא החזקה, הגדולה, היפה,

 

183

00:14:51,942 --> 00:14:55,774

שום דבר ממה שהכרתי לא היה שם.

 

184

00:14:55,775 --> 00:14:57,733

כמעט ולא הכרתי אותה.

 

185

00:15:00,733 --> 00:15:04,525

חזרנו לגדריף.

 

186

00:15:08,942 --> 00:15:13,483

אחרי כמה ימים אבא חזר יחד עם אימא,

 

187

00:15:15,108 --> 00:15:20,525

אבל היא כבר הייתה במצב סופני.

 

188

00:15:24,150 --> 00:15:26,774

כיוון שהם הבינו את המצב,

 

189

00:15:26,775 --> 00:15:34,024

הלכנו פשוט לאזור אחר,

שסבתא שלי ודודים שלי גרו שם,

 

190

00:15:34,025 --> 00:15:41,275

ובאותו לילה התעוררתי לקול של בכי.

היה בכי, היו צעקות.

 

191

00:15:43,650 --> 00:15:46,942

בכיתי יחד איתם,

אבל לא באמת הבנתי על מה אני בוכה.

 

192

00:15:48,733 --> 00:15:52,982

ראיתי... הבנתי שקרה משהו,

לא באמת הבנתי מה קרה,

 

193

00:15:52,983 --> 00:15:55,442

רק הבנתי שזה איזה משהו סביב אימא שלי.

 

194

00:15:57,317 --> 00:16:04,817

למחרת בבוקר שלושה גברים מתוך המשפחה,

אבא שלי ועוד דודים,

 

195

00:16:06,650 --> 00:16:09,316

הזמינו רכב.

 

196

00:16:09,317 --> 00:16:13,067

אני זוכרת את הנסיעה כי יצאנו מהחצר...

 

197

00:16:17,067 --> 00:16:19,525

והם לקחו אותה ו...

 

198

00:16:21,358 --> 00:16:24,982

והבנתי שקרה משהו,

 

199

00:16:24,983 --> 00:16:31,900

אבל לא הבנתי כמה מה שקרה

הוא משמעותי וקריטי לחיים שלי.

 

200

00:16:33,858 --> 00:16:39,066

תמיד שואלים אותי: מה, אבל תמר,

עכשיו, ממרום הגיל שלך את מבינה,

 

201

00:16:39,067 --> 00:16:44,149

אנשים נולדים ואף אחד לא חי לנצח,

אז מה כל כך קשה באירוע הזה?

 

202

00:16:44,150 --> 00:16:46,275

מה כל כך טראומטי באירוע הזה?

 

203

00:16:47,900 --> 00:16:55,232

לי כילדה קטנה האירוע הזה,

הוא מלווה אותי 40 שנה,

 

204

00:16:55,233 --> 00:16:56,900

כאילו זה קרה אתמול.

 

205

00:16:58,650 --> 00:17:01,774

אני מניחה שרובכם הורים,

 

206

00:17:01,775 --> 00:17:08,607

ואתם יודעים כמה זמן לוקח לילדים

לגמול אותם מטיטולים וממוצץ.

 

207

00:17:08,608 --> 00:17:13,149

אני אף פעם לא נרדמתי

בלי שאימא שלי תמשש לי את השיער

 

208

00:17:13,150 --> 00:17:15,858

ואני עם הפנים בתוך בית החזה שלה.

 

209

00:17:17,608 --> 00:17:23,275

אני לא הכרתי מוות,

והכרתי אותו דרך האדם הכי קרוב אליי.

 

210

00:17:25,317 --> 00:17:27,317

הוא היה יום אחד והוא נעלם לי.

 

211

00:17:31,483 --> 00:17:34,400

כשהגענו לארץ, הגענו לאשקלון,

 

212

00:17:36,775 --> 00:17:40,482

נורא כעסתי. כעסתי מאוד.

 

213

00:17:40,483 --> 00:17:44,899

כעסתי על אלוהים, כעסתי...

 

214

00:17:44,900 --> 00:17:48,775

על אנשי הקומיטי,

כי התחלתי לשמוע דברים, להבין דברים.

 

215

00:17:51,692 --> 00:17:55,608

כעסתי אחר כך כשקראתי קצת היסטוריה,

כעסתי על המדינה.

 

216

00:17:57,775 --> 00:18:01,857

הבנתי שב-70 ו... יכולנו להגיע באופן ישיר,

 

217

00:18:01,858 --> 00:18:09,857

אז השאלות של אם היינו מגיעים באופן ישיר,

אולי הייתי זוכה לגדול עם אימא,

 

218

00:18:09,858 --> 00:18:13,024

וכששמעתי...

 

219

00:18:13,025 --> 00:18:20,649

כשהיא הייתה, יכלו לעשות יותר,

להגיע במהירות במקום שנהיה שם שנתיים וחצי.

 

220

00:18:20,650 --> 00:18:23,149

הם לא הגיעו. הם...

 

221

00:18:23,150 --> 00:18:24,900

הנגלות באו...

 

222

00:18:26,775 --> 00:18:29,649

לעיתים רחוקות.

 

223

00:18:29,650 --> 00:18:35,732

ידעו שאנחנו מתים שם,

ידעו שאנחנו מתים שם בכמויות,

 

224

00:18:35,733 --> 00:18:38,982

ולא ממחלות

 

225

00:18:38,983 --> 00:18:41,107

שאי אפשר להירפא מהן.

 

226

00:18:41,108 --> 00:18:45,899

יכלו לשלוח אנטיביוטיקה,

לשלוח קצת רופאים,

 

227

00:18:45,900 --> 00:18:47,566

והם לא עשו את זה,

 

228

00:18:47,567 --> 00:18:55,547

אז במשך שנים כל הדברים האלה הצטברו

והפכו את הזיכרון הזה לקשה יותר.

 

229

00:18:57,483 --> 00:18:59,191

יש גם חיים פה.

 

230

00:18:59,192 --> 00:19:00,949

פתאום אין לך כתובת.

 

231

00:19:00,950 --> 00:19:03,192

רגע, מי מגדל אותי?

למי אני שייך היום?

 

232

00:19:05,525 --> 00:19:08,691

ולא היה לזה מענה פה בארץ.

 

233

00:19:08,692 --> 00:19:13,275

שנות ה-80, הרווחה היא לא

כמו הרווחה של היום.

 

234

00:19:15,483 --> 00:19:18,149

אבל...

 

235

00:19:18,150 --> 00:19:22,357

עם השנים למדתי

שאם אני רוצה להישאר שפויה,

 

236

00:19:22,358 --> 00:19:24,357

אני צריכה לשחרר,

 

237

00:19:24,358 --> 00:19:27,686

אני צריכה לסלוח למי שצריך,

 

238

00:19:27,687 --> 00:19:32,399

אני צריכה בעיקר לתת לעצמי

את ההזדמנות לחיות,

 

239

00:19:32,400 --> 00:19:34,567

לחיות עם ה...

 

240

00:19:36,317 --> 00:19:37,899

עם הדמות של אימא,

 

241

00:19:37,900 --> 00:19:45,498

האימא החזקה שלי, האימא החולמת שלי,

האימא הלוחמת שלי.

 

242

00:19:45,499 --> 00:19:46,692

היא נלחמה.

 

243

00:19:48,483 --> 00:19:51,191

אני כל הזמן מסתכלת,

יש לנו שמלה בבית,

 

244

00:19:51,192 --> 00:19:54,816

שמלה חדשה שאימא לא הספיקה ללבוש,

 

245

00:19:54,817 --> 00:20:01,316

וזו שמלה שהיא קנתה

בתקופה שהתארגנו לקראת סודן.

 

246

00:20:01,317 --> 00:20:03,357

שמלת ירושלים.

 

247

00:20:03,358 --> 00:20:10,816

היא אפילו לא הספיקה לרקום

את הרקמה האופיינית לשמלות האתיופיות.

 

248

00:20:10,817 --> 00:20:12,983

כשאני מביטה על השמלה הזאת,

 

249

00:20:15,400 --> 00:20:18,899

אני מבינה את החלום

ואני חיה את החלום שלה.

 

250

00:20:18,900 --> 00:20:25,149

אני חיה בירושלים

והבטחתי לה שאני אצעד בכל ירושלים

 

251

00:20:25,150 --> 00:20:30,149

במטרה שהיא תחווה את ירושלים,

שהיא תראה את ירושלים.

 

252

00:20:30,150 --> 00:20:35,525

אני חושבת על מה היא הייתה רוצה

שאני אהיה פה,

 

253

00:20:37,608 --> 00:20:41,274

איזה בן אדם היא הייתה רוצה שאני אהיה,

 

254

00:20:41,275 --> 00:20:45,441

ולפי זה אני מעצבת את עצמי.

 

255

00:20:45,442 --> 00:20:52,732

אימא שלי היא אמנם פיזית איננה,

אבל היא חיה איתי.

 

256

00:20:52,733 --> 00:20:56,941

הסיפור של אימא שלי הוא הסיפור של הקהילה,

 

257

00:20:56,942 --> 00:21:03,441

קהילה שלחמה, קודם כול חלמה,

אחר כך לחמה, צעדה,

 

258

00:21:03,442 --> 00:21:07,524

קהילה עם עוצמות.

 

259

00:21:07,525 --> 00:21:09,732

כן, נגמר.

 

260

00:21:09,733 --> 00:21:13,482

קהילה עם נחישות,

 

261

00:21:13,483 --> 00:21:16,232

עם תעצומות נפש,

 

262

00:21:16,233 --> 00:21:19,357

שלמרות הקשיים

 

263

00:21:19,358 --> 00:21:23,233

היא הייתה חדורת מטרה.

 

264

00:21:24,775 --> 00:21:30,066

היא ידעה שיהיו לזה,

למטרה הזאת, מחירים,

 

265

00:21:30,067 --> 00:21:31,817

אבל זה לא הרתיע אותה,

 

266

00:21:33,358 --> 00:21:40,149

ויצאנו, יצאנו אל הלא נודע

עם שאיפה לירושלים,

 

267

00:21:40,150 --> 00:21:43,899

וזה מה שאני זוכרת,

זה מה שאני בוחרת היום,

 

268

00:21:43,900 --> 00:21:48,375

ממקום בוגר יותר, שלם יותר,

 

269

00:21:51,317 --> 00:21:55,442

ממקום שהשלים עם כל מה שאני יודעת היום,

 

270

00:21:57,192 --> 00:22:02,982

לחיות את הגבורה שלהם,

להיות גאה בסיפור הזה שלהם.

 

271

00:22:02,983 --> 00:22:09,275

האתוס הזה הוא האתוס הציוני

שלנו כקהילה ואימא שלי חלק ממנו,

 

272

00:22:12,608 --> 00:22:17,024

וגם האחיין שלי נולד בסודן ולא שרד

 

273

00:22:17,025 --> 00:22:23,066

ועוד אלפים אחרים שחלמו

 

274

00:22:23,067 --> 00:22:26,191

ולא זכו להגשים את החלום,

 

275

00:22:26,192 --> 00:22:30,816

אבל היום הזה, יום הזיכרון הזה,

 

276

00:22:30,817 --> 00:22:35,399

הוא היום שבו אנחנו מספרים את הסיפור שלהם,

 

277

00:22:35,400 --> 00:22:39,357

ודרכם גם אנחנו מספרים

את הסיפור הציוני שלנו,

 

278

00:22:39,358 --> 00:22:45,399

את הנרטיב שלנו,

שבמשך שנים בתחושה שלי נגנב מאיתנו,

 

279

00:22:45,400 --> 00:22:49,357

סיפרו שהצילו אותנו,

 

280

00:22:49,358 --> 00:22:57,149

סיפרו שאנחנו הפאסיביים,

שמבצע שלמה, מבצע משה,

 

281

00:22:57,150 --> 00:23:03,149

כאילו, פעם שמעתי מישהי שאומרת:

מבצעים יש רק ברמי לוי.

 

282

00:23:03,150 --> 00:23:05,692

המבצעים האלה הם לא הסיפור שלנו.

 

283

00:23:07,900 --> 00:23:14,316

האנשים האלה, שחקוקים בהר הרצל,

הם הסיפור שלנו.

 

284

00:23:14,317 --> 00:23:16,982

הם האתוס שלנו, של הציונות.

 

285

00:23:16,983 --> 00:23:22,566

הם האתוס של קהילה שחלמה והגשימה.

 

286

00:23:22,567 --> 00:23:24,357

ואני חושבת שאנחנו צריכים...

 

287

00:23:24,358 --> 00:23:30,524

אני שמחה לראות שיותר ויותר,

גם המצעדים האלה שחבר'ה עושים

 

288

00:23:30,525 --> 00:23:35,108

וגם המפגש הזה וגם ההתכנסות בהר הרצל

 

289

00:23:36,817 --> 00:23:41,691

הם סנונית ראשונה,

אבל יש לנו הרבה מה לעשות.

 

290

00:23:41,692 --> 00:23:44,650

אנחנו צריכים לתקן הרבה...

 

291

00:23:47,192 --> 00:23:52,232

הרבה ממה ש...

מהנרטיב שסופר עד עכשיו.

 

292

00:23:52,233 --> 00:23:57,357

זה לוקח זמן ואנחנו צריכים

להיות נחושים כדי לתקן את זה,

 

293

00:23:57,358 --> 00:24:03,569

כי זה עוול בשביל אותם אלה

שחקוקים בהר הרצל,

 

294

00:24:03,570 --> 00:24:09,357

בשביל אותם אלה שאפילו

קבורה נאותה לא זכו,

 

295

00:24:09,358 --> 00:24:11,274

וזאת החובה שלנו.

 

296

00:24:11,275 --> 00:24:14,441

רווית אמרה לי:

תמר, זו החובה שלנו,

 

297

00:24:14,442 --> 00:24:18,691

ואני מאותו יום בוחרת

להשתמש במושג הזה

 

298

00:24:18,692 --> 00:24:21,903

ומזכירה לעצמי שזו גם החובה שלי,

 

299

00:24:21,904 --> 00:24:28,816

עם כל הכאב ועם כל הקושי

לשחזר את סודן.

 

300

00:24:28,817 --> 00:24:33,274

סודן תמיד תהיה פצע פתוח בעבורי,

 

301

00:24:33,275 --> 00:24:36,566

אבל יחד עם זאת,

 

302

00:24:36,567 --> 00:24:42,691

אני חושבת שאנחנו בהתחלה

של דרך מופלאה של לספר את הסיפור

 

303

00:24:42,692 --> 00:24:45,399

ולהעלות אותו,

כמו שנאמר פה כמה פעמים,

 

304

00:24:45,400 --> 00:24:49,149

להעלות אותו על נס,

כי זה הסיפור האמיתי.

 

305

00:24:49,150 --> 00:24:50,733

תודה רבה על ההזדמנות.

 

306

00:24:54,400 --> 00:24:58,191

תודה, גברת תמר דסטה,

על העדות המרתקת, באמת,

 

307

00:24:58,192 --> 00:25:01,566

ועל זה ששיתפת אותנו בסיפורך האישי.

 

308

00:25:01,567 --> 00:25:05,774

להרצאה השנייה של הערב אני מתכבדת

להזמין את עו"ד מיטל זאודה

 

309

00:25:05,775 --> 00:25:10,024

מארגון אסירי ציון,

משפחות הרוגי מלכות ונעדרים יוצאי אתיופיה.

 

310

00:25:10,025 --> 00:25:17,399

עו"ד מיטל זאודה ממשרד עו"ד אולניק לינוי

עוסקת במימוש זכויות רפואיות,

 

311

00:25:17,400 --> 00:25:22,732

בת להורים אסירי ציון

ופעילה בארגון אסירי ציון יוצאי אתיופיה.

 

312

00:25:22,733 --> 00:25:26,941

במסגרת פעילותה בארגון

מסייעת עו"ד זאודה לחברי הארגון

 

313

00:25:26,942 --> 00:25:29,857

במיצוי זכויותיהם מול המוסדות השונים.

 

314

00:25:29,858 --> 00:25:34,441

הרצאתה של עו"ד זאודה

תעסוק בנושא של ציונות וגבורה.

 

315

00:25:34,442 --> 00:25:35,983

עו"ד זאודה, בבקשה.

 

316

00:25:38,692 --> 00:25:39,817

שלום לכולם.

 

317

00:25:41,567 --> 00:25:42,857

שמי מיטל זאודה,

 

318

00:25:42,858 --> 00:25:47,066

עו"ד למימוש זכויות רפואיות

ממשרד עו"ד אולניק לינוי.

 

319

00:25:47,067 --> 00:25:51,274

כבוד הוא לי להיות כאן הערב

ולדבר על גיבורי ישראל'

 

320

00:25:51,275 --> 00:25:56,024

כ-4,000 מיהודי אתיופיה,

שלצערי לא זכו להגיע לארץ הקודש,

 

321

00:25:56,025 --> 00:26:01,649

גיבורים אמיתיים שירושלים, ארץ הקודש,

עמדה לנגד עיניהם לאורך כל המסע,

 

322

00:26:01,650 --> 00:26:06,607

גם אם זה אומר שהם משלמים על זה בחייהם,

וזוהי ציונות בעיניי.

 

323

00:26:06,608 --> 00:26:08,732

אני אספר קצת על עצמי.

 

324

00:26:08,733 --> 00:26:14,191

נולדתי באתיופיה ב-1986.

עליתי לארץ ב-1990.

 

325

00:26:14,192 --> 00:26:16,274

יש לי תשעה אחים ואחיות.

 

326

00:26:16,275 --> 00:26:18,524

יחד איתי אנחנו עשרה אחים.

 

327

00:26:18,525 --> 00:26:21,857

שלושה מתוך עשרת האחים

עלו לארץ דרך סודן,

 

328

00:26:21,858 --> 00:26:24,232

אח אחד ושתי אחיות.

 

329

00:26:24,233 --> 00:26:29,107

את סיפור העלייה של האחים שלי

שמעתי במלואו רק לפני מספר שנים.

 

330

00:26:29,108 --> 00:26:33,274

תמיד הייתה הרגשה שלא מדברים

על העלייה דרך סודן

 

331

00:26:33,275 --> 00:26:35,316

ובטח לא על מה שהם עברו שם.

 

332

00:26:35,317 --> 00:26:39,482

שמעתי מסיפורים, אבל אף פעם

לא שמעתי את זה ממקור ראשון.

 

333

00:26:39,483 --> 00:26:46,857

במהלך השנים התחלתי לשאול את הוריי

שאלות על העלייה והפעילות שלהם באתיופיה,

 

334

00:26:46,858 --> 00:26:49,857

ונדהמתי לגלות סיפור עלייה מדהים.

 

335

00:26:49,858 --> 00:26:51,941

הוריי אסירי ציון,

 

336

00:26:51,942 --> 00:26:56,191

סיכנו את חייהם וחיי ילדיהם

למען העלאת יהודי אתיופיה.

 

337

00:26:56,192 --> 00:26:59,566

הבית באתיופיה שימש

כמקום מפגש ומסתור

 

338

00:26:59,567 --> 00:27:02,482

לקבוצות שהתאגדו לעלות לארץ ישראל,

 

339

00:27:02,483 --> 00:27:06,232

כאשר מסביב לבית מסתובבים

חיילי צבא אתיופיה,

 

340

00:27:06,233 --> 00:27:09,399

שסימנו את הבית וחשדו בפעילות אסורה.

 

341

00:27:09,400 --> 00:27:12,607

למרות החשש והסכנה שריחפה מעל הבית,

 

342

00:27:12,608 --> 00:27:14,691

הקבוצות לא הפסיקו להגיע

 

343

00:27:14,692 --> 00:27:20,024

ואימא בכל פעם הייתה מכינה לקבוצות

צידה לדרך, בגדים אם צריך

 

344

00:27:20,025 --> 00:27:25,816

והייתה שולחת אותם בברכת הדרך

ותפילות שיגיעו בשלום לארץ הקודש.

 

345

00:27:25,817 --> 00:27:29,649

אחים שלי, שעשו את המסע דרך סודן,

 

346

00:27:29,650 --> 00:27:35,357

היו חשופים לפעילות של ההורים

וביקשו להצטרף לאחת הקבוצות.

 

347

00:27:35,358 --> 00:27:38,107

שאלתי את אמי איך זה מרגיש,

 

348

00:27:38,108 --> 00:27:41,732

מה עובר בראש כששלושה מהילדים שלה,

ועוד הגדולים,

 

349

00:27:41,733 --> 00:27:47,941

שזה אח בכור ושתי האחיות שמתחתיו,

מבקשים להיות חלק מהמסע לסודן.

 

350

00:27:47,942 --> 00:27:54,191

אימא שלי לוקחת נשימה עמוקה

ועונה לי שזה הדבר הכי קשה שהיא עשתה.

 

351

00:27:54,192 --> 00:27:58,607

אפילו עכשיו, כשעבר כל כך הרבה זמן,

קשה לה לדבר על זה.

 

352

00:27:58,608 --> 00:28:01,149

דבר אחד היא יודעת להגיד,

 

353

00:28:01,150 --> 00:28:07,607

שהיא שמה את ילדיה בידיו של השם

והתפללה שיביא את ילדיה בשלום לארץ הקודש,

 

354

00:28:07,608 --> 00:28:10,149

וברוך השם, כך היה.

 

355

00:28:10,150 --> 00:28:14,107

לפני מספר שנים אחותי הגדולה,

שעלתה דרך סודן,

 

356

00:28:14,108 --> 00:28:17,316

השתתפה בפרויקט מדהים

שנקרא "אחוות נשים",

 

357

00:28:17,317 --> 00:28:20,566

פרויקט שמאגד נשים

שעלו דרך סודן,

 

358

00:28:20,567 --> 00:28:25,399

כאשר המטרה של הפרויקט

היא לעזור לאותן נשים לשתף את סיפורן

 

359

00:28:25,400 --> 00:28:27,441

ולהתמודד עם העבר שלהן.

 

360

00:28:27,442 --> 00:28:30,357

אותן נשים נפגשו פעם בשבוע,

פעם בשבועיים

 

361

00:28:30,358 --> 00:28:37,399

ולאט לאט חשפו ושיתפו מה עבר עליהן

במסע, במדבר, במחנה הפליטים בסודן.

 

362

00:28:37,400 --> 00:28:40,732

השיתוף היה דרך תמונות,

כתיבה, צילומים.

 

363

00:28:40,733 --> 00:28:44,441

אני יכולה להגיד כצופה מהצד

כמה טוב זה עשה לאחותי

 

364

00:28:44,442 --> 00:28:48,857

וכמה שזה עזר לה

בדרך ההתמודדות שלה עם סיפור המסע.

 

365

00:28:48,858 --> 00:28:51,441

שמתי לב שזו הזדמנות מצוינת בשבילי,

 

366

00:28:51,442 --> 00:28:56,566

וזו הייתה הפעם הראשונה במהלך הפרויקט

שאזרתי אומץ כדי לשאול שאלות.

 

367

00:28:56,567 --> 00:29:00,316

הרגשתי שהיא הייתה בשלה מספיק

כדי לשתף אותי ואת ילדיה

 

368

00:29:00,317 --> 00:29:04,441

במה שהיא עברה בזמן המסע

והשהות במחנה הפליטים בסודן,

 

369

00:29:04,442 --> 00:29:07,982

הרעב, הקושי שהיה לשרוד את היומיום,

 

370

00:29:07,983 --> 00:29:12,899

העובדה שהיא הייתה בסכנה תמידית

והייתה צריכה להסתיר את הזהות שלה,

 

371

00:29:12,900 --> 00:29:17,941

כי מי שזהותו נחשפה, לצערי,

היה עלול למצוא את מותו.

 

372

00:29:17,942 --> 00:29:22,482

הסכנה, כמובן, ריחפה מעל ראשם

של הגברים והנשים כאחד,

 

373

00:29:22,483 --> 00:29:25,524

אבל אצל הנשים הסכנה הייתה

הרבה יותר גדולה.

 

374

00:29:25,525 --> 00:29:29,607

הנשים נאלצו לעבור הטרדות

ומקרי אונס קשים ביותר.

 

375

00:29:29,608 --> 00:29:33,691

אישה שנתפסה בגלל יהדותה

או פעילות ציונות,

 

376

00:29:33,692 --> 00:29:38,232

אם זה בקניה, סודן, ג'יבוטי,

נאלצה להיכנס לכלא כמו כל הגברים,

 

377

00:29:38,233 --> 00:29:40,857

ולא משנה אם היא בהיריון

או לא בהיריון.

 

378

00:29:40,858 --> 00:29:43,899

אחיינית של אימא שלי נולדה בכלא

 

379

00:29:43,900 --> 00:29:47,524

לאחר שאימא שלה נכנסה לכלא

בהיריון מתקדם

 

380

00:29:47,525 --> 00:29:51,066

ונאלצה לעבור את הלידה בכלא בתת-תנאים,

 

381

00:29:51,067 --> 00:29:57,357

והאמת, אחרי ששמעתי את הסיפורים,

הבנתי למה לקח להם הרבה מאוד זמן לשתף

 

382

00:29:57,358 --> 00:30:01,732

ולמה הם בחרו להדחיק

ברגע שהגיעו לארץ ישראל.

 

383

00:30:01,733 --> 00:30:09,191

כפי שציינתי, היה...

אני עוסקת בתחום מימוש זכויות רפואיות.

 

384

00:30:09,192 --> 00:30:16,357

מימוש זכויות רפואיות זה כל קצבה

או זכות שאדם יכול לקבל כתוצאה ממצב רפואי,

 

385

00:30:16,358 --> 00:30:20,524

וזה מוביל אותי לזכויות של אסירי ציון.

 

386

00:30:20,525 --> 00:30:22,024

מה זה אסיר ציון?

 

387

00:30:22,025 --> 00:30:27,232

אסיר ציון בהתאם לחוק התגמולים

של אסירי ציון ובני משפחותיהם

 

388

00:30:27,233 --> 00:30:32,941

זה אזרח ישראלי שהיה במאסר

או שהה שישה חודשים לפחות במעצר

 

389

00:30:32,942 --> 00:30:36,482

בגלל פעילות ציונית,

בשל פעילות ציונית

 

390

00:30:36,483 --> 00:30:39,191

בארץ שבה אותה פעילות הייתה אסורה.

 

391

00:30:39,192 --> 00:30:45,232

דבר נוסף זה אזרח ישראלי שהיה במאסר

או שהיה שישה חודשים לפחות במעצר

 

392

00:30:45,233 --> 00:30:49,857

בגלל יהדותו בארץ שבה

אותה פעילות הייתה אסורה.

 

393

00:30:49,858 --> 00:30:53,941

דבר שלישי, מי שנמצא במאסר,

במעצר או בהגליה

 

394

00:30:53,942 --> 00:30:57,024

בגלל פעילות ציונית או בגלל יהדותו

 

395

00:30:57,025 --> 00:31:00,649

ונעלמו עקבותיו

בחלוף שישה חודשים מיום המעצר.

 

396

00:31:00,650 --> 00:31:07,149

לצערי, כל מי שעלה דרך סודן

ונגרם לו נזק גופני או נפשי

 

397

00:31:07,150 --> 00:31:11,274

וכל מי שנספה דרך סודן

בדרכם לעלות לארץ ישראל

 

398

00:31:11,275 --> 00:31:14,482

תוך כדי סיכון חייהם,

מסירות נפש וגבורה,

 

399

00:31:14,483 --> 00:31:18,441

לא עונים להגדרה של אסיר ציון,

ולכן אינם זכאים לזכויות

 

400

00:31:18,442 --> 00:31:21,691

בהתאם לחוק תגמולים לאסירי ציון

ולבני משפחותיהם,

 

401

00:31:21,692 --> 00:31:29,941

ולשם כך הוקם ארגון אסירי ציון בשנת 2000

על ידי אדיסו וודג'ה רובל ז"ל,

 

402

00:31:29,942 --> 00:31:32,107

במטרה לפעול להכרה ביהודי אתיופיה

 

403

00:31:32,108 --> 00:31:36,691

שעלו דרך המדינות קניה,

ג'יבוטי וסודן כאסירי ציון,

 

404

00:31:36,692 --> 00:31:41,774

לפעול להגברת המודעות

בקרב אזרחי המדינה למורשת אסירי ציון,

 

405

00:31:41,775 --> 00:31:46,399

למורשת יהודי אתיופיה בכלל,

הנעדרים והנספים,

 

406

00:31:46,400 --> 00:31:48,899

אדיסו וודג'ה רובל ז"ל

 

407

00:31:48,900 --> 00:31:53,191

כיהן כיו"ר ארגון אסירי ציון

יוצאי אתיופיה והרוגי מלכות

 

408

00:31:53,192 --> 00:31:57,441

עד ליום פטירתו ביום 15 במרץ 2021.

 

409

00:31:57,442 --> 00:32:04,191

אני לא חושבת שיש מישהו מבני הקהילה

ומחוץ לקהילה שלא מכיר את אדיסו ז"ל.

 

410

00:32:04,192 --> 00:32:07,441

הוא שימש כסמל וגיבור הקהילה,

לוחם אמיתי.

 

411

00:32:07,442 --> 00:32:11,566

כששומעים את סיפור חייו

ומה עבר בכלא במשך מספר שנים,

 

412

00:32:11,567 --> 00:32:16,649

זה נשמע כאילו זה לקוח מתוך סרט,

אבל לא, זה סיפור חייו של גיבור אמיתי.

 

413

00:32:16,650 --> 00:32:21,024

את אדיסו הכרתי בפן האישי

ובפן המקצועי.

 

414

00:32:21,025 --> 00:32:28,024

בפן האישי אדיסו הוא קרוב משפחה

וחבר יקר מאוד של אבי ז"ל, ברהנו זלקה,

 

415

00:32:28,025 --> 00:32:32,649

שפעלו יחד באתיופיה

תוך סיכון חייהם להעלאת יהודי אתיופיה,

 

416

00:32:32,650 --> 00:32:38,441

וגם פה, בישראל, פעלו להנצחה של אלו

שלא זכו להגיע לארץ ישראל,

 

417

00:32:38,442 --> 00:32:44,482

להכרה והוקרה של אלו שפעלו

למען העלאת יהודי אתיופיה כאסירי ציון.

 

418

00:32:44,483 --> 00:32:49,024

בפן המקצועי, כפי שציינתי,

אני עובדת במשרד העו"ד אולניק לינוי.

 

419

00:32:49,025 --> 00:32:51,024

אני יחד עם בעלת המשרד

 

420

00:32:51,025 --> 00:32:55,399

נותנות יעוץ וליווי בהתנדבות

לארגון אסירי ציון,

 

421

00:32:55,400 --> 00:33:01,274

פועלות להעלאת המודעות, לשינוי החקיקה

ולהתאמת החוק לאסירי ציון יוצאי אתיופיה.

 

422

00:33:01,275 --> 00:33:05,441

במהלך העבודה המשותפת עם הארגון

ראיתי כמה חשוב לארגון,

 

423

00:33:05,442 --> 00:33:09,482

ובייחוד ליו"ר הארגון,

אדיסו וודג'ה ראובן ז"ל,

 

424

00:33:09,483 --> 00:33:11,566

שהלך לישון במחשבות על הארגון

 

425

00:33:11,567 --> 00:33:14,816

וקם כל בוקר במחשבות

על איך אפשר לעזור,

 

426

00:33:14,817 --> 00:33:18,066

איך אפשר לשנות

ועם מי אפשר לשבת להיפגש

 

427

00:33:18,067 --> 00:33:22,524

כדי לקדם את זכויותיהם

של אסירי ציון ואלו שטרם הוכרו.

 

428

00:33:22,525 --> 00:33:26,982

זו המורשת שהוא השאיר לארגון

ולכל מי שהיה בקרבתו,

 

429

00:33:26,983 --> 00:33:30,149

ואנחנו, כמובן, יחד עם הארגון

ממשיכים את דרכו

 

430

00:33:30,150 --> 00:33:35,639

ופועלים על מנת לקדם את זכויותיהם

של אסירי ציון ואלו שטרם הוכרו.

 

431

00:33:35,640 --> 00:33:39,316

במהלך הליווי של המשרד

יחד עם ארגון אסירי ציון

 

432

00:33:39,317 --> 00:33:41,941

נפגשנו בשנה האחרונה עם מספר גורמים

 

433

00:33:41,942 --> 00:33:46,024

והצפנו את הפערים שיש בהליך ההכרה

של אסירי ציון יוצאי אתיופיה

 

434

00:33:46,025 --> 00:33:47,859

בכל השלבים השונים,

 

435

00:33:47,860 --> 00:33:50,816

אם זה בהכרה הראשונית,

אם זה בוועדות הרפואיות,

 

436

00:33:50,817 --> 00:33:53,232

אם זה בקצבאות המוענקות להם.

 

437

00:33:53,233 --> 00:33:57,732

זכינו לאוזן קשבת

עם כל הגורמים הבכירים שנפגשנו איתם,

 

438

00:33:57,733 --> 00:34:02,274

אך לצערי, הדרך לפתרון

הפערים עוד ארוכה

 

439

00:34:02,275 --> 00:34:06,857

ואנו זקוקים לליווי ותמיכה

של בכירי הציבור ומקבלי ההחלטות,

 

440

00:34:06,858 --> 00:34:12,482

ואני פונה אליכם בנימה אישית,

מקבלי ההחלטות והבכירים שנמצאים פה בקהל,

 

441

00:34:12,483 --> 00:34:17,524

להושיט יד ולהתלוות אלינו

לקידום זכויותיהם של גיבורי ישראל אלו.

 

442

00:34:17,525 --> 00:34:21,399

רוב האזרחים אשר פונים אליי

לייעוץ בנושא אסירי ציון

 

443

00:34:21,400 --> 00:34:23,899

הינם אזרחים לאחר גיל הפרישה,

 

444

00:34:23,900 --> 00:34:26,691

כך שרוב הפונים

אינם דוברים את השפה העברית,

 

445

00:34:26,692 --> 00:34:29,441

והייעוץ שלי ניתן לרוב

בשפה האמהרית.

 

446

00:34:29,442 --> 00:34:31,316

זה הזמן להודות להוריי,

 

447

00:34:31,317 --> 00:34:37,066

שהתעקשו לדבר איתי באמהרית

ושכנעו אותי לעשות בגרות באמהרית.

 

448

00:34:37,067 --> 00:34:40,232

טפסי הבקשה להכרה של אסירי ציון

 

449

00:34:40,233 --> 00:34:44,524

וטופס התביעה לנכות של אסירי ציון

הם בשפה העברית,

 

450

00:34:44,525 --> 00:34:52,066

הוועדות הרפואיות המתקיימות בביטוח לאומי

מתקיימות בשפה העברית ללא מתורגמן,

 

451

00:34:52,067 --> 00:34:56,524

ופה באמת עולה השאלה כיצד אזרח

יכול למצות את זכויותיו

 

452

00:34:56,525 --> 00:34:59,441

ללא הנגשה מתאימה וללא הבנת התהליך,

 

453

00:34:59,442 --> 00:35:03,274

אם זה בטפסים, אם זה בוועדות,

אם זה פקידי הקבלה,

 

454

00:35:03,275 --> 00:35:08,024

ולכן אנו במשרד פועלים כדי שפערי שפה,

נגישות או חוסר בקיאות

 

455

00:35:08,025 --> 00:35:11,899

לעולם לא ימנעו מאדם

את מימוש זכויותיו הרפואיות.

 

456

00:35:11,900 --> 00:35:15,149

במסגרת הליווי והייעוץ יצרה עמי קשר

 

457

00:35:15,150 --> 00:35:20,066

אישה אשר ביקשה להתייעץ איתי

בנוגע לזכויות של אסירי ציון.

 

458

00:35:20,067 --> 00:35:22,274

היא חשפה בפניי שכיום,

 

459

00:35:22,275 --> 00:35:27,024

לאור העלאת המודעות של זכויות אסירי ציון

והשיח שיש בחברה,

 

460

00:35:27,025 --> 00:35:31,566

היא החלה לחוות פלאשבקים וסיוטים

ממה שעברה בסודן,

 

461

00:35:31,567 --> 00:35:33,316

מקרה אונס קשה ביותר,

 

462

00:35:33,317 --> 00:35:38,066

אשר כולל התעללות פיזית והטרדה

במשך תקופה ארוכה בגלל יהדותה,

 

463

00:35:38,067 --> 00:35:42,316

ורק בשנה האחרונה,

לאחר יותר מ-30 שנה לאחר המסע מסודן,

 

464

00:35:42,317 --> 00:35:46,857

החלה לקבל טיפול פסיכיאטרי

על הנזק הנפשי שנגרם לה בדרך לישראל

 

465

00:35:46,858 --> 00:35:49,857

והחלה לאט לאט לשתף את הקרובים לה.

 

466

00:35:49,858 --> 00:35:53,899

לאחר שיחה ארוכה וסיפור חיים כואב

נאלצתי לבשר לה

 

467

00:35:53,900 --> 00:35:58,191

שבהתאם לחוק היא לא זכאית

להכרה כאסירת ציון.

 

468

00:35:58,192 --> 00:36:01,316

הסיפור הכואב של אותה אישה

הוא אחד מיני רבים,

 

469

00:36:01,317 --> 00:36:06,649

וכולי תקווה שיום אחד אוכל לבשר להן

שהן עונות להגדרה של אסירות ציון

 

470

00:36:06,650 --> 00:36:08,982

וזכאיות לזכויות.

 

471

00:36:08,983 --> 00:36:13,107

יום זה הוא יום בסימן גבורה נשית.

 

472

00:36:13,108 --> 00:36:18,441

בראש ובראשונה אני אנצל את המעמד

להודות לגיבורה אישית שלי, אמי היקרה,

 

473

00:36:18,442 --> 00:36:23,899

על שלימדת אותנו מהי ציונות,

מהי אמונה, מסירות נפש ואהבת הארץ.

 

474

00:36:23,900 --> 00:36:29,066

מאחלת שתהיי לנו בריאה ותזכי לספר

באופן אישי את סיפורך גם לנינים.

 

475

00:36:29,067 --> 00:36:32,857

היא צופה בנו עכשיו,

אז אימא, זה בשבילך.

 

476

00:36:32,858 --> 00:36:36,524

נשים יקרות, אני רוצה

להגיד לכן כמה אתן אמיצות.

 

477

00:36:36,525 --> 00:36:39,857

כל מה שעברתן מחזק ומחשל אותנו הנשים.

 

478

00:36:39,858 --> 00:36:45,149

גם אם אנחנו לא מכירות באופן אישי,

שתדעו שבשבילנו אתן גיבורות אמיתיות.

 

479

00:36:45,150 --> 00:36:53,107

חשוב שתספרו ותשתפו את הסיפור שלכן

כדי שכולן ידעו שמה שעברתן לא היה לחינם.

 

480

00:36:53,108 --> 00:36:54,774

זכיתן להגיע לארץ הקודש,

 

481

00:36:54,775 --> 00:37:00,232

וכל אחת במקום שלה זכתה לבנות בית

ולגדל משפחה לתפארת.

 

482

00:37:00,233 --> 00:37:03,899

מקווה שגם מדינת ישראל

תוכל להכיר בפועלכן

 

483

00:37:03,900 --> 00:37:08,607

ולהעניק לכן את הזכויות המגיעות לכן,

כי מגיע לכן.

 

484

00:37:08,608 --> 00:37:09,775

תודה רבה.

 

485

00:37:12,817 --> 00:37:16,575

תודה, תודה רבה לעו"ד מיטל זאודה

על ההרצאה המרתקת,

 

486

00:37:16,576 --> 00:37:23,149

ואכן, שיתוף הסיפור

הוא חלק מתהליך ריפוי אישי גדול.

 

487

00:37:23,150 --> 00:37:24,982

בתקווה לימים טובים יותר.

 

488

00:37:24,983 --> 00:37:27,274

כעת אנחנו נשמע שיר נוסף.

 

489

00:37:27,275 --> 00:37:31,357

הזמרת חגית יאסו הקליטה

במיוחד לאירוע זה בהקלטה חדשה

 

490

00:37:31,358 --> 00:37:33,732

את השיר "המסע לארץ ישראל".

 

491

00:37:33,733 --> 00:37:37,191

מילים: חיים אידיסיס,

לחן: שלמה גרוניך.

 

492

00:37:37,192 --> 00:37:38,442

בבקשה.

 

493

00:37:50,275 --> 00:37:55,524

"הירח משגיח מעל

 

494

00:37:55,525 --> 00:38:00,992

"על גבי שק האוכל הדל.

 

495

00:38:00,993 --> 00:38:06,399

"המדבר מתחתיי, אין סופו לפנים

 

496

00:38:06,400 --> 00:38:14,149

"ואמי מבטיחה לאחיי הקטנים,

 

497

00:38:14,150 --> 00:38:21,941

"עוד מעט, עוד קצת, להרים רגליים,

 

498

00:38:21,942 --> 00:38:28,274

"מאמץ אחרון, לפני ירושלים.

 

499

00:38:28,275 --> 00:38:33,191

"אור ירח החזק מעמד,

 

500

00:38:33,192 --> 00:38:38,649

"שק האוכל שלנו אבד,

 

501

00:38:38,650 --> 00:38:44,066

"המדבר לא נגמר, יללות של תנים

 

502

00:38:44,067 --> 00:38:51,732

"ואימי מרגיעה את אחי הקטנים,

 

503

00:38:51,733 --> 00:38:59,441

"עוד מעט, עוד קצת, בקרוב ניגאל,

 

504

00:38:59,442 --> 00:39:05,607

"לא נפסיק ללכת לארץ ישראל.

 

505

00:39:05,608 --> 00:39:13,191

"עוד מעט, עוד קצת, בקרוב ניגאל,

 

506

00:39:13,192 --> 00:39:19,650

"לא נפסיק ללכת לארץ ישראל.

 

507

00:39:30,595 --> 00:39:35,399

"ובלילה תקפו שודדים

 

508

00:39:35,400 --> 00:39:40,768

"בסכין גם בחרב חדה.

 

509

00:39:40,769 --> 00:39:46,316

"במדבר דם אימי, הירח עדי

 

510

00:39:46,317 --> 00:39:53,941

"ואני מבטיחה לאחי הקטנים,

 

511

00:39:53,942 --> 00:40:01,607

"עוד מעט, עוד קצת, יתגשם החלום.

 

512

00:40:01,608 --> 00:40:08,525

"עוד מעט נגיע לארץ ישראל.

 

513

00:40:10,442 --> 00:40:15,524

"בירח דמותה של אימי,

 

514

00:40:15,525 --> 00:40:20,941

"מביטה בי, אימא, אל תיעלמי.

 

515

00:40:20,942 --> 00:40:26,691

"לו הייתה לצידי, היא הייתה יכולה

 

516

00:40:26,692 --> 00:40:35,982

"לשכנע אותם שאני יהודי.

 

517

00:40:35,983 --> 00:40:43,774

"עוד מעט, עוד קצת, בקרוב נגיאל,

 

518

00:40:43,775 --> 00:40:49,982

"לא נפסיק ללכת לארץ ישראל.

 

519

00:40:49,983 --> 00:40:57,540

"עוד מעט, עוד קצת, להרים עיניים,

 

520

00:40:57,541 --> 00:41:05,916

"מאמץ אחרון לפני ירושלים".

 

521

00:41:11,858 --> 00:41:15,649

נודה כולנו לחגית יאסו על השיר המרגש.

 

522

00:41:15,650 --> 00:41:21,357

לעדות השנייה והאחרונה של היום

אני מתכבדת להזמין את הגברת ענבל רדה

 

523

00:41:21,358 --> 00:41:23,024

לספר את סיפורה האישי.

 

524

00:41:23,025 --> 00:41:29,066

ענבל עלתה מאתיופיה לישראל

דרך סודן בגיל 20 ללא משפחה כלל,

 

525

00:41:29,067 --> 00:41:32,732

ורק עם בנה התינוק דוד,

שהיה בן שמונה חודשים.

 

526

00:41:32,733 --> 00:41:36,591

ענבל ובנה עברו מסע קשה ומפרך

בדרכם לארץ ישראל.

 

527

00:41:36,592 --> 00:41:41,941

כיום ענבל נשואה עם שני ילדים

ושלושה נכדים.

 

528

00:41:41,942 --> 00:41:45,316

היא עובדת כאחות אחראית

באורטופדית כף רגל סוכרתית

 

529

00:41:45,317 --> 00:41:48,399

במרכז הרפואי שמיר אסף הרופא.

 

530

00:41:48,400 --> 00:41:49,525

בבקשה, ענבל.

 

531

00:41:59,067 --> 00:42:00,233

ענבל איתנו?

 

532

00:42:01,983 --> 00:42:03,607

כן, ענבל...

 

533

00:42:03,608 --> 00:42:05,483

כן, ענבל איתנו, אני ראיתי אותה.

 

534

00:42:08,608 --> 00:42:09,733

בואו נראה.

 

535

00:42:20,483 --> 00:42:21,858

ענבל, את שומעת אותנו?

 

536

00:42:30,342 --> 00:42:32,316

אולי נחכה לה כמה דקות? נסמס לה?

 

537

00:42:32,317 --> 00:42:33,317

כן, שנייה.

 

538

00:43:10,400 --> 00:43:11,483

רגע.

 

539

00:43:19,608 --> 00:43:21,774

ענבל, את שומעת אותי דרך הזום?

 

540

00:43:21,775 --> 00:43:23,399

עכשיו אני שומעת.

 

541

00:43:23,400 --> 00:43:27,191

אוקיי, יופי, אז רק...

 

542

00:43:27,192 --> 00:43:31,232

המצלמה שלך עדיין סגורה. אה, זהו. מעולה.

 

543

00:43:31,233 --> 00:43:32,274

סליחה.

 

544

00:43:32,275 --> 00:43:37,982

שלום לכולם.

אני ענבל, ענבל רדה, תושבת רחובות.

 

545

00:43:37,983 --> 00:43:43,691

קודם כול, אני מודה לכם שאפשרתם לי

 

546

00:43:43,692 --> 00:43:47,024

לספר את יציאת המצרים שלי,

 

547

00:43:47,025 --> 00:43:51,192

שהיא חלק מסיפורי הגבורה

של יהודי אתיופיה.

 

548

00:43:54,317 --> 00:43:59,607

אני עליתי ב-1984.

 

549

00:43:59,608 --> 00:44:03,692

נולדתי באזור גונדר.

 

550

00:44:06,108 --> 00:44:11,024

בשנות ה-80 התחילו, המסע...

 

551

00:44:11,025 --> 00:44:18,275

אנשים יוצאים והולכים בקבוצות,

יוצאים למסע.

 

552

00:44:21,400 --> 00:44:25,191

אני הייתי עם ילד קטן

בן שמונה חודשים.

 

553

00:44:25,192 --> 00:44:27,067

התחלתי את המסע,

 

554

00:44:28,858 --> 00:44:36,024

ויום אחד בלילה ליוו אותי

ההורים שלי לקבוצה של אנשים,

 

555

00:44:36,025 --> 00:44:38,024

להצטרף למסע.

 

556

00:44:38,025 --> 00:44:42,691

כל המשפחה לא יכולנו

לצאת לדרך למסע ביחד.

 

557

00:44:42,692 --> 00:44:48,442

אבא שלי היה פעיל בעיר,

שם בכפר אצלנו,

 

558

00:44:50,942 --> 00:44:55,774

והממשלה הייתה נגד העלייה

 

559

00:44:55,775 --> 00:44:59,358

ולא היינו יכולים לצאת ביחד כמשפחה,

 

560

00:45:01,442 --> 00:45:06,857

ושני האחים שלי, האחיינים,

בני 12 ו-15-14,

 

561

00:45:06,858 --> 00:45:11,566

יצאו למסע לפניי,

שלושה-ארבעה חודשים לפניי.

 

562

00:45:11,567 --> 00:45:16,232

אני הצטרפתי לקבוצה של אנשים...

 

563

00:45:16,233 --> 00:45:17,733

זה הסיפור האישי שלה.

 

564

00:45:20,317 --> 00:45:21,691

שומעים?

 

565

00:45:21,692 --> 00:45:24,607

כן, סליחה. עכשיו בסדר.

 

566

00:45:24,608 --> 00:45:25,692

אוקיי.

 

567

00:45:28,150 --> 00:45:30,649

ליוו אותי שני ההורים בלילה,

 

568

00:45:30,650 --> 00:45:35,775

ולמחרת בבוקר, לקראת הבוקר,

הייתי צריכה לצאת למסע.

 

569

00:45:37,358 --> 00:45:40,107

הגעתי לקבוצה של אנשים.

 

570

00:45:40,108 --> 00:45:45,357

אמרו לי... מכאן...

מטאדה... לכפר אחר,

 

571

00:45:45,358 --> 00:45:50,441

שאני צריכה ללכת עם עוד אדם,

 

572

00:45:50,442 --> 00:45:53,024

עוד פעם נתחלק לקבוצות,

 

573

00:45:53,025 --> 00:45:59,732

אני עם התינוק שלי בן שמונה חודשים

על הגב במנשא שעשוי מעור,

 

574

00:45:59,733 --> 00:46:02,857

התחלתי את המסע, נפרדתי מההורים

 

575

00:46:02,858 --> 00:46:10,316

ויצאתי עם גבר מבוגר,

שהוא היה עם סוס ואני ברגל.

 

576

00:46:10,317 --> 00:46:15,066

אמרו לי: תלכי איתו

עד כפר שנקרא גאינה,

 

577

00:46:15,067 --> 00:46:22,275

זה יכול להיות בערך... אני לא זוכרת,

אולי שלוש-ארבע שעות הליכה.

 

578

00:46:24,525 --> 00:46:28,357

בעצם בסביבה הזאת

אנשים אם היו רואים,

 

579

00:46:28,358 --> 00:46:35,441

היו מלשינים ומכניסים אותנו לכלא,

אז יצאתי עם האיש הזה, שאני לא מכירה אותו,

 

580

00:46:35,442 --> 00:46:37,941

הוא אמר לי:

 

581

00:46:37,942 --> 00:46:44,399

מכאן עד...

מטאדה עד המקום הזה שאנחנו נלך

 

582

00:46:44,400 --> 00:46:48,649

את צריכה לקחת את עצמך

וללכת, להמשיך ללכת.

 

583

00:46:48,650 --> 00:46:55,441

אני, לפני שיתפסו אותי

אני דוהר עם הסוס שלי והולך.

 

584

00:46:55,442 --> 00:47:03,649

אמרתי לו: אדוני, אני יצאתי איתך.

אני מבקשת שתחכה לי ואני אבוא איתך.

 

585

00:47:03,650 --> 00:47:10,524

הוא אמר: אני חייב לברוח

שלא יתפסו אותי ואז תבואי אחריי.

 

586

00:47:10,525 --> 00:47:14,274

לא מכירה את הדרך, לא מכירה אנשים.

 

587

00:47:14,275 --> 00:47:21,899

אישה צעירה, בגיל 20,

עם ילד על הגב, התחלתי ללכת,

 

588

00:47:21,900 --> 00:47:25,607

והתחלתי לרוץ אחרי הסוס

 

589

00:47:25,608 --> 00:47:29,316

והיה קשה, היה מאמץ אדיר.

 

590

00:47:29,317 --> 00:47:31,233

לאט לאט האדם נעלם לי

 

591

00:47:32,817 --> 00:47:37,524

והלכתי לכיוון...

לאותו כיוון שהוא הלך.

 

592

00:47:37,525 --> 00:47:41,649

בדרך אני פוגשת אנשים,

שואלת אותם:

 

593

00:47:41,650 --> 00:47:47,107

איך נקרא... איפה גאינה?

 

594

00:47:47,108 --> 00:47:49,899

אז אומרים לי:

תלכי ככה, תלכי ככה.

 

595

00:47:49,900 --> 00:47:54,275

הלכתי מותשת ומפוחדת, מבוהלת.

 

596

00:47:57,233 --> 00:48:03,483

לקראת הערב הגעתי למקום הזה.

גם במקום הזה אני לא מכירה לאן ללכת.

 

597

00:48:05,525 --> 00:48:08,733

זה מקום שביתא ישראל גרו שם.

 

598

00:48:10,900 --> 00:48:17,650

אף פעם לא יצאתי מהאזור שלי

למקום כל כך נידח וכפר.

 

599

00:48:20,692 --> 00:48:23,649

שאלתי אנשים שם...

 

600

00:48:23,650 --> 00:48:28,774

במקרה אני זכרתי שהיו איזו משפחה

שהיו באים אלינו מהאזור הזה.

 

601

00:48:28,775 --> 00:48:32,732

שאלתי איפה גר ככה וככה,

אז אמרו לי "פה".

 

602

00:48:32,733 --> 00:48:34,900

הלכתי לכיוון הבית שלהם,

 

603

00:48:36,900 --> 00:48:41,691

היה כלב שיכול לנשוך אותי.

 

604

00:48:41,692 --> 00:48:47,149

עמדתי שם, אמרתי לילד:

תקרא בבקשה לאימא שלך.

 

605

00:48:47,150 --> 00:48:52,232

אז אימא שלו יצאה,

היא לא זיהתה אותי.

 

606

00:48:52,233 --> 00:48:55,357

אמרתי: אני בת של זה, אנחנו משפחה,

 

607

00:48:55,358 --> 00:49:01,042

פשוט אמרו לי ללכת לפה

ולחכות עם הקבוצה כדי לצאת לסודן.

 

608

00:49:02,733 --> 00:49:06,816

כמובן, היא לקחה אותי,

היא נתנה לי לשתות, לאכול

 

609

00:49:06,817 --> 00:49:11,107

ולקחה אותי לקבוצת האנשים שהצטרפו.

 

610

00:49:11,108 --> 00:49:18,816

כשהלכתי לשם, ראיתי מלא אנשים

מכל מיני מקומות שהצטרפו,

 

611

00:49:18,817 --> 00:49:24,750

סוסים, חמורים,

אנשים שהכינו את עצמם לצעידה, מבשלים,

 

612

00:49:26,275 --> 00:49:28,900

והצטרפתי, כמובן, אני לא מכירה אף אחד.

 

613

00:49:30,692 --> 00:49:38,649

למחרת בבוקר הגיעו כל הקבוצה,

אנשים שההורים שלי אמרו "תלכו איתם"

 

614

00:49:38,650 --> 00:49:43,857

ופגשתי אותם שם והיינו 300 איש,

 

615

00:49:43,858 --> 00:49:50,274

היו מבוגרים, זקנים,

ילדים קטנים, נשים בהיריון,

 

616

00:49:50,275 --> 00:49:55,149

ואז התחילו דיונים מי מלווה אותנו.

 

617

00:49:55,150 --> 00:50:02,357

השיגו איזה מלווה, שילמנו כסף עבורו

והתחילו מורי הדרך להוביל אותנו,

 

618

00:50:02,358 --> 00:50:03,858

קבוצה של מורי דרך.

 

619

00:50:06,358 --> 00:50:10,649

אנחנו הולכים, הולכים, לא נגמר,

עברנו את כל הגבול,

 

620

00:50:10,650 --> 00:50:15,774

בלילה הולכים, ביום ישנים,

 

621

00:50:15,775 --> 00:50:18,900

החום היה נוראי

 

622

00:50:20,650 --> 00:50:24,982

ואנחנו מחפשים איזה נהר

או איזה מים,

 

623

00:50:24,983 --> 00:50:28,482

אנחנו יושבים שם

ומעבירים קצת...

 

624

00:50:28,483 --> 00:50:30,399

ומתחילים ללכת.

 

625

00:50:30,400 --> 00:50:35,024

הדרך כל כך קשה, מעייפת,

 

626

00:50:35,025 --> 00:50:38,948

אבל לא מאבדים תקווה,

הולכים, הולכים, זו המטרה.

 

627

00:50:38,949 --> 00:50:43,482

תמיד היה חלום,

החלום לא בא בחינם.

 

628

00:50:43,483 --> 00:50:45,358

צריך להתאמץ בשביל החלום.

 

629

00:50:48,817 --> 00:50:54,149

עברנו את כל הגבול,

הגענו לגבול סודן,

 

630

00:50:54,150 --> 00:50:59,941

מורי הדרך אמרו לנו: תשמעו,

עכשיו אתם מתקרבים לגבול סודן

 

631

00:50:59,942 --> 00:51:03,982

ואנחנו לא נלך איתכם

 

632

00:51:03,983 --> 00:51:08,274

כי אנחנו מפחדים שסודנים

יתפסו אותנו ויהרגו אותנו

 

633

00:51:08,275 --> 00:51:09,692

ואתם צריכים ללכת.

 

634

00:51:12,317 --> 00:51:17,857

כמובן, הגעתם, תביאו לנו כסף.

אין להם מה לעשות עם הכסף בסודן.

 

635

00:51:17,858 --> 00:51:23,691

אין להם מה לעשות עם דברים,

כלים לבישול וכל מיני דברים, ציוד,

 

636

00:51:23,692 --> 00:51:25,941

חמורים שהיו,

 

637

00:51:25,942 --> 00:51:28,357

והחזירו אותם.

 

638

00:51:28,358 --> 00:51:31,149

נתנו את כל מה שצריך

 

639

00:51:31,150 --> 00:51:33,774

לא עברה איזה חצי שעה,

 

640

00:51:33,775 --> 00:51:37,108

פתאום כמה שודדים

 

641

00:51:38,858 --> 00:51:44,649

עוברים את כל האנשים בשיירה

ורצים קדימה לעצור את הראשון

 

642

00:51:44,650 --> 00:51:47,732

ואמרו לנו: תחזרו אחורה

 

643

00:51:47,733 --> 00:51:54,067

לאזור כזה נמוך, רחוק מהדרך ומקום חם,

 

644

00:51:56,067 --> 00:52:03,233

שם כולם היו עם נשק חם,

מצוידים וכל כך רעים.

 

645

00:52:04,817 --> 00:52:08,066

התחילו להגיד לנו:

תביאו כל מה שיש לכם,

 

646

00:52:08,067 --> 00:52:15,024

והתחילו להפריד

את הנשים הצעירות לבד,

 

647

00:52:15,025 --> 00:52:19,399

את הגברים לבד ו...

 

648

00:52:19,400 --> 00:52:22,066

בעצם התחילו להכות באנשים.

 

649

00:52:22,067 --> 00:52:30,691

אני זוכרת, אני לא אשכח,

אדם מבוגר, היה עם סוס.

 

650

00:52:30,692 --> 00:52:34,941

אמר לו: תביא מה שיש לך.

כל מה שיש לך.

 

651

00:52:34,942 --> 00:52:40,774

אז הוא הביא לו כל מה שהיה לו,

ולא הספיק לו.

 

652

00:52:40,775 --> 00:52:42,524

הוא אמר: אתה צריך להביא,

 

653

00:52:42,525 --> 00:52:47,566

הוא אמר לו:

אתה, בטח יש לך מלא כסף, תביא לי,

 

654

00:52:47,567 --> 00:52:54,441

והוא נתן לו בנשק בגב והוא נפל

 

655

00:52:54,442 --> 00:52:59,607

וקם מפחד והוא אמר לו:

טוב, עכשיו אני אתן לך את כל מה שיש לי.

 

656

00:52:59,608 --> 00:53:06,316

הוא הלך לסוס שלו ושם שם בכרית של הסוס,

 

657

00:53:06,317 --> 00:53:09,441

פתח את כל הכסף ונתן לו,

 

658

00:53:09,442 --> 00:53:12,524

ואז התחיל להכות אותו,

למה שיקרת בכלל?

 

659

00:53:12,525 --> 00:53:14,316

לא הספיק לו שנתן לו.

 

660

00:53:14,317 --> 00:53:17,525

ככה הגיע התור שלי.

 

661

00:53:19,192 --> 00:53:25,441

הוא אמר לי:

אני נראית כזה...

 

662

00:53:25,442 --> 00:53:27,775

שבאה מהעיר, לא כפרית,

 

663

00:53:29,400 --> 00:53:34,941

הוא אמר לי:

בטח את באת מהעיר ומלאת כסף, תביאי כסף.

 

664

00:53:34,942 --> 00:53:40,232

אני עם הילד וזה, אמרתי לו:

תשמע, אני סטודנטית.

 

665

00:53:40,233 --> 00:53:45,857

רק ילדתי, לא עבדתי, אין לי כסף,

זה מה שיש לי, נתתי לו מה שיש לי.

 

666

00:53:45,858 --> 00:53:49,357

הוא אמר לי: אם אני...

 

667

00:53:49,358 --> 00:53:53,066

כשאני מחפש ואני מוצא כסף,

את מתה פה.

 

668

00:53:53,067 --> 00:53:54,483

אמרתי: אין בעיה.

 

669

00:53:56,442 --> 00:54:01,191

ואז כל כך... 300 אנשים,

הוא היה צריך להספיק.

 

670

00:54:01,192 --> 00:54:05,233

העבירו אותי לצד השני,

שאני עם הנשים הצעירות, שמו אותי בצד,

 

671

00:54:07,067 --> 00:54:09,566

התחיל...

 

672

00:54:09,567 --> 00:54:12,232

לקחת מאנשים אחרים.

 

673

00:54:12,233 --> 00:54:14,816

התחילו לקחת, לקחת.

 

674

00:54:14,817 --> 00:54:22,857

בסוף איזה רכב סודני,

שמעו שעובר משם ועזבו אותנו,

 

675

00:54:22,858 --> 00:54:26,275

לקחו את הכסף שיש להם

והתחילו לרוץ.

 

676

00:54:28,608 --> 00:54:32,150

ואנחנו אמרנו: וואו, ברוך השם.

 

677

00:54:33,942 --> 00:54:42,066

בלי לעבור את העינויים האלה

ולא אנסו אותנו ולא נהרג מישהו, חס וחלילה,

 

678

00:54:42,067 --> 00:54:45,191

ואנחנו נמשיך ללכת.

 

679

00:54:45,192 --> 00:54:52,024

היה צוהריים, החום לוהט,

האדמה קרועה ורק...

 

680

00:54:52,025 --> 00:54:57,781

שום דבר אין באדמה,

לא מים, לא עלים.

 

681

00:54:57,782 --> 00:55:04,941

הכול מדברי, הרוח שנושבת,

היא יכולה לעבור כמו כוויה.

 

682

00:55:04,942 --> 00:55:09,024

התחלנו ללכת ואנשים התחילו ליפול בדרך.

 

683

00:55:09,025 --> 00:55:10,857

כבר לקחו לנו את המים.

 

684

00:55:10,858 --> 00:55:17,817

לי לקחו את כל מה שהיה לי,

המים והאוכל של התינוק שהיה לי,

 

685

00:55:19,733 --> 00:55:23,525

דייסה, סוכר, משהו שאפשר לתת לתינוק.

 

686

00:55:25,233 --> 00:55:27,316

שום דבר לא השאירו לנו.

 

687

00:55:27,317 --> 00:55:33,816

אנחנו התחלנו ללכת,

לחפש מים כשהכול יבש, אין שום דבר,

 

688

00:55:33,817 --> 00:55:36,566

אנשים התחילו ליפול בדרך,

 

689

00:55:36,567 --> 00:55:40,941

נופלים ולא קמים, נופלים ולא קמים.

 

690

00:55:40,942 --> 00:55:43,732

אני אמרתי לעצמי:

 

691

00:55:43,733 --> 00:55:45,524

אלוהים, תן לי כוח.

 

692

00:55:45,525 --> 00:55:48,816

אני לא רוצה ליפול.

 

693

00:55:48,817 --> 00:55:55,732

יש לי אחריות, יש לי תינוק,

יש לי חלום ואני חייבת להגיע עם התינוק,

 

694

00:55:55,733 --> 00:56:00,732

והתינוק שלי על הגב

היה תשוש עם דופק חלש,

 

695

00:56:00,733 --> 00:56:02,816

בקושי נושם.

 

696

00:56:02,817 --> 00:56:07,482

אמרתי: אני לא אפול

וסחבתי הרבה, הלכתי, הלכתי.

 

697

00:56:07,483 --> 00:56:16,899

הגעתי לאיזה עץ יבש, עץ גדול,

משהו, היה איזה צל

 

698

00:56:16,900 --> 00:56:22,732

והתחלתי להיות מטושטשת

ולראות צבעים בעיניים,

 

699

00:56:22,733 --> 00:56:27,232

אמרתי: טוב, זה כנראה הגיע הזמן,

אני צריכה לנוח.

 

700

00:56:27,233 --> 00:56:34,232

הורדתי את הילד

והושבתי אותו במנשא שהיה עשוי מעור

 

701

00:56:34,233 --> 00:56:35,941

ושכבתי לידו.

 

702

00:56:35,942 --> 00:56:43,567

אני הייתי מותשת והוא גם,

סגר עיניים, בקושי נושם.

 

703

00:56:46,192 --> 00:56:50,482

פתאום השתין איזו טיפה של שתן

 

704

00:56:50,483 --> 00:56:55,816

שקצת ראה מעל העור, נזל,

 

705

00:56:55,817 --> 00:57:01,317

והוא פתח עיניים כאילו חשב

שהעין נגעה בשתן ונתן לפה.

 

706

00:57:03,025 --> 00:57:09,982

אמרתי: זהו, זה הסוף שלו וגם שלי,

כנראה אנחנו נישאר פה.

 

707

00:57:09,983 --> 00:57:12,566

התחלתי להתפלל.

 

708

00:57:12,567 --> 00:57:21,149

פתאום מישהו שאני הכרתי אותו עוד בכפר,

קוראים לו גביהו,

 

709

00:57:21,150 --> 00:57:25,607

שהוא הלך לנהר של סודן, לגבול,

 

710

00:57:25,608 --> 00:57:31,108

והוא לקח מים ובא,

חזר בחזרה לתת טיפה מים לאנשים,

 

711

00:57:33,983 --> 00:57:37,942

והוא ראה אותי שאני נפלתי שם,

הוא נתן לי קצת מים.

 

712

00:57:39,692 --> 00:57:48,066

עכשיו תשתי קצת, אל תשתי הרבה,

גם לילד טיפה ותמשיכי ללכת ותגיעי לנהר.

 

713

00:57:48,067 --> 00:57:50,774

את מתקרבת, אל תתייאשי ותלכי.

 

714

00:57:50,775 --> 00:57:55,566

הוא נתן לי כוח, התחלתי ללכת בדרך.

 

715

00:57:55,567 --> 00:58:01,774

הגעתי לנהר שהוא נהר גדול בגבול סודן,

 

716

00:58:01,775 --> 00:58:03,525

בין סודן ובין אתיופיה.

 

717

00:58:05,317 --> 00:58:11,399

שם אני נכנסתי לתוך המים והתיישבתי

ושתיתי מתוך המים.

 

718

00:58:11,400 --> 00:58:13,081

המים היו מזוהמים.

 

719

00:58:13,082 --> 00:58:18,149

היו בצבע אפור כזה, מלוכלך.

 

720

00:58:18,150 --> 00:58:23,941

התחלתי להקיא ולהקיא,

כאבי בטן, סחרחורות.

 

721

00:58:23,942 --> 00:58:29,941

משם גם התחילו... הסודנים הגיעו

 

722

00:58:29,942 --> 00:58:38,297

ורוצים לקחת אותנו,

אנחנו נעביר אתכם לנקודות שיש פליטים

 

723

00:58:38,298 --> 00:58:40,774

ותשלמו כסף ככה וככה.

 

724

00:58:40,775 --> 00:58:42,692

כמובן, לא נשאר לי כסף,

 

725

00:58:45,608 --> 00:58:48,545

אז ה...

 

726

00:58:48,546 --> 00:58:50,149

אנשים שהיו שם,

 

727

00:58:50,150 --> 00:58:58,691

האיש שלקח אותנו ביחד מהכפר,

שההורים שלי צירפו אותי אליו,

 

728

00:58:58,692 --> 00:59:01,274

קוראים לו אדנה ברהנו,

 

729

00:59:01,275 --> 00:59:02,941

אני מודה לו בהזדמנות זו,

 

730

00:59:02,942 --> 00:59:10,316

שילם עבורי ועליתי למשאית לכיוון סודן,

 

731

00:59:10,317 --> 00:59:12,358

למקום שנקרא אודלו.

 

732

00:59:15,025 --> 00:59:22,191

המשאית מסיעה המון המון אנשים,

התחילו ליפול אחד על השני

 

733

00:59:22,192 --> 00:59:28,441

והתחילו לדרוך על התינוק שלי,

שבקושי החזקתי אותו,

 

734

00:59:28,442 --> 00:59:32,816

וחם, לוהט ואין כלום.

 

735

00:59:32,817 --> 00:59:35,482

הדרך לא דרך.

 

736

00:59:35,483 --> 00:59:40,482

זה לא כביש. המשאית נוטה לכיוון הזה,

אנשים נופלים.

 

737

00:59:40,483 --> 00:59:43,732

היא נוטה לכיוון הזה, אנשים נופלים.

 

738

00:59:43,733 --> 00:59:47,024

והגענו בלילה לאודלו,

 

739

00:59:47,025 --> 00:59:52,817

שם קיבלנו איזה אוהל,

נכנסנו לאוהל הזה...

 

740

00:59:56,233 --> 01:00:00,482

זה היה מזעזע לראות את האדמה

 

741

01:00:00,483 --> 01:00:06,024

שיש בה כבר מהיובש מלא סדקים,

 

742

01:00:06,025 --> 01:00:08,024

אין כלום.

 

743

01:00:08,025 --> 01:00:13,524

התחילו להביא לנו אוכל, לחם שיש בו...

 

744

01:00:13,525 --> 01:00:16,458

מסריח, שאי אפשר לאכול אותו.

 

745

01:00:19,817 --> 01:00:25,774

התחילו להביא לנו בשר,

שאני לא יודעת ממה עשוי,

 

746

01:00:25,775 --> 01:00:29,482

אמרו לנו "תאכלו",

כמובן, אנחנו לקחנו ולא אכלנו

 

747

01:00:29,483 --> 01:00:33,441

כי אף אחד לא אוכל את הבשר שלא...

 

748

01:00:33,442 --> 01:00:37,691

שמרנו על היהדות שלנו לאורך שנים,

 

749

01:00:37,692 --> 01:00:40,150

ואז התחילו גם שם...

 

750

01:00:50,567 --> 01:00:51,607

ענבל?

 

751

01:00:51,608 --> 01:00:52,857

שומעים אותי? סליחה.

 

752

01:00:52,858 --> 01:00:53,983

כן, עכשיו.

 

753

01:00:57,150 --> 01:00:58,650

אז התחילו...

 

754

01:01:01,608 --> 01:01:07,316

התחילו גם שם רעב ומחלות, שלשולים

 

755

01:01:07,317 --> 01:01:10,317

ואנשים נהיו חולים,

אני חליתי וגם הילד,

 

756

01:01:12,192 --> 01:01:18,942

בקיצור הגענו...

אחרי חודשיים הגעתי לתוך סודן,

 

757

01:01:20,567 --> 01:01:23,482

שנקרא...

 

758

01:01:23,483 --> 01:01:25,149

גדריף,

 

759

01:01:25,150 --> 01:01:30,024

ושם היינו תקופה...

 

760

01:01:30,025 --> 01:01:32,649

תקופה של כמה חודשים.

 

761

01:01:32,650 --> 01:01:41,066

גם החיים שם היו נוראיים,

כל הזמן הסתתרנו מהסודנים,

 

762

01:01:41,067 --> 01:01:44,566

היה ממש קשה גם שם,

 

763

01:01:44,567 --> 01:01:48,067

מחלות, רעב ואין טיפול רפואי,

 

764

01:01:49,817 --> 01:01:54,900

צפיפות של אנשים באותה דירה ששכרנו.

 

765

01:01:57,317 --> 01:01:59,857

יום אחד...

 

766

01:01:59,858 --> 01:02:02,649

אני שמעתי מקודם את אסנקאו,

 

767

01:02:02,650 --> 01:02:05,524

בהזדמנות זו אני אומרת לו תודה,

 

768

01:02:05,525 --> 01:02:09,567

אסנקאו הגיע ואמר לנו: היום יש...

 

769

01:02:11,192 --> 01:02:17,066

יש עלייה ואתם צריכים לצאת בלילה

וללכת לכיוון הזה,

 

770

01:02:17,067 --> 01:02:20,817

ולעלות... לנסות לעלות לישראל.

 

771

01:02:23,650 --> 01:02:28,191

בלילה אני בסודן שם, בגדריף,

 

772

01:02:28,192 --> 01:02:33,191

פגשתי את האחים שלי שהלכו לפני

 

773

01:02:33,192 --> 01:02:37,274

ומשם הלכנו בחושך,

לא רואים שום דבר,

 

774

01:02:37,275 --> 01:02:43,357

חושך, לכיוון המשאית אנחנו הולכים.

 

775

01:02:43,358 --> 01:02:46,566

הגענו בקושי למשאית.

 

776

01:02:46,567 --> 01:02:50,858

אנשים נופלים וקמים, נכנסים לבור,

לא רואים כלום,

 

777

01:02:53,775 --> 01:02:56,482

הגענו לשם

 

778

01:02:56,483 --> 01:02:59,857

והתחלנו לעלות בדחיפות,

 

779

01:02:59,858 --> 01:03:03,607

אחד דוחף את השני,

היו שתי משאיות,

 

780

01:03:03,608 --> 01:03:06,857

מי עולה קודם, מי לא עולה,

 

781

01:03:06,858 --> 01:03:08,732

התחלנו להילחם,

 

782

01:03:08,733 --> 01:03:13,316

מי שיש לו כוח הוא עולה,

מי שאין לו כוח כבר לא זה,

 

783

01:03:13,317 --> 01:03:16,442

אחד דורך על השני ועלינו למשאית.

 

784

01:03:18,067 --> 01:03:25,108

המשאית הזאת התמלאה

מעבר ליכולת שלה.

 

785

01:03:27,358 --> 01:03:33,149

היו שתי משאיות,

התחלנו לנסוע והנסיעה,

 

786

01:03:33,150 --> 01:03:38,525

אנשים נופלים, אין איפה להיאחז במשאית,

 

787

01:03:40,650 --> 01:03:43,191

ואני ראיתי ש...

 

788

01:03:43,192 --> 01:03:48,566

אחרי שעליתי למשאית

ראיתי שאנשים מצטופפים ובוכים

 

789

01:03:48,567 --> 01:03:51,024

"ואני מת, אני מת, תוציאו אותי".

 

790

01:03:51,025 --> 01:03:56,941

והתחילו לבכות ואנשים

נופלים אחד על השני וממש גיהינום,

 

791

01:03:56,942 --> 01:04:01,941

ואני, התינוק שלי היה על הגב,

אמרתי: אם אני שמה אותו על הגב,

 

792

01:04:01,942 --> 01:04:08,774

ילחצו עליי ואני אשים אותו על הראש,

על הכתף. שמתי אותו על הכתף.

 

793

01:04:08,775 --> 01:04:15,024

מישהי עמדה לידי עם תינוקת גם על הגב

 

794

01:04:15,025 --> 01:04:20,732

והייתה קצת נמוכה ולחצו עליה

והתינוקת נפטרה על המקום.

 

795

01:04:20,733 --> 01:04:27,525

אמרתי: הילד שלי לא ייפול פה.

אני צריכה להילחם להביא אותו לפה.

 

796

01:04:29,608 --> 01:04:33,107

ואני שמתי את התינוק על הכתף

 

797

01:04:33,108 --> 01:04:37,816

ופתאום איבדתי שליטה ונפלתי אחורה

 

798

01:04:37,817 --> 01:04:42,733

והתינוק התגלגל אחורה ונעלם לי,

בין הרגליים של האנשים.

 

799

01:04:44,608 --> 01:04:47,357

התחלתי לחפש אותו,

 

800

01:04:47,358 --> 01:04:54,107

תוך כדי שאני נופלת אני נפלתי

ועליי גם אנשים נפלו ודרכו עליי,

 

801

01:04:54,108 --> 01:04:59,524

לא יכולה לקום, אני שוכבת

ושולחת ידיים לכיוונים אחרים,

 

802

01:04:59,525 --> 01:05:01,733

לכל הכיוונים של הרגליים.

 

803

01:05:03,317 --> 01:05:06,691

מצאתי את היד הקטנה שלו

 

804

01:05:06,692 --> 01:05:09,607

והתחלתי למשוך אותו והייתה התנגדות,

 

805

01:05:09,608 --> 01:05:12,275

כנראה מישהו דרך עליו,

הוא לא בוכה, אין לו כוח,

 

806

01:05:14,317 --> 01:05:18,274

ועמדה מישהי לידי, אמרתי לה...

 

807

01:05:18,275 --> 01:05:21,998

נגעתי בה, אני מתחננת אלייך,

יש לי תינוק שנפל,

 

808

01:05:21,999 --> 01:05:25,441

בואי תעזרי לי לקום, תעשי לי טובה,

 

809

01:05:25,442 --> 01:05:30,232

תעשי מצווה הילד שלי

מתחת לרגליים של האנשים,

 

810

01:05:30,233 --> 01:05:32,482

והיא אומרת לי: איפה? איפה?

 

811

01:05:32,483 --> 01:05:38,357

ואני לוקחת את היד שלה

ומפגישה עם היד שלו,

 

812

01:05:38,358 --> 01:05:42,232

והיא משכה אותו ועזרה לי לקום,

 

813

01:05:42,233 --> 01:05:44,774

אמרה לי: עכשיו את צריכה ללכת,

 

814

01:05:44,775 --> 01:05:49,607

תשתדלי ללכת לפינה,

שתוכלי להיאחז במשהו,

 

815

01:05:49,608 --> 01:05:52,316

באיזה מעקה.

 

816

01:05:52,317 --> 01:05:59,733

איכשהו הגעתי לאיזה צד שיש בו מעקה,

 

817

01:06:02,150 --> 01:06:08,774

החזקתי במעקה ואנשים גם עם המעקה

ודוחפים ולוחצים.

 

818

01:06:08,775 --> 01:06:15,399

הברזל הזה של המשאית

לוחץ לי על רום הבטן

 

819

01:06:15,400 --> 01:06:17,733

ואנשים נפלו עליי, לא יכולה לנשום.

 

820

01:06:20,150 --> 01:06:22,150

כך הגענו...

 

821

01:06:24,233 --> 01:06:28,149

בלי ליפול עוד פעם הגעתי לנקודה הזאת,

 

822

01:06:28,150 --> 01:06:33,441

שאנחנו עולים למטוס.

 

823

01:06:33,442 --> 01:06:38,232

גם שם הכול מדבר ואין שום דבר,

אין יצור חי

 

824

01:06:38,233 --> 01:06:43,650

ושם הורידו אותנו בקבוצות,

תשבו פה, חצי פה, חצי פה.

 

825

01:06:45,567 --> 01:06:50,483

ואני רואה מישהו, הוא אומר לנו:

אל תפתחו עיניים,

 

826

01:06:52,525 --> 01:06:57,024

תכף המטוס מגיע

 

827

01:06:57,025 --> 01:07:00,899

ואל תרוצו ותהיו רגועים וזה.

 

828

01:07:00,900 --> 01:07:05,567

אני אמרתי: מה זה אל תפתחו עיניים?

אני חייבת לראות. מה זה?

 

829

01:07:07,150 --> 01:07:10,941

מרוב הסקרנות שלי אני פותחת עיניים

 

830

01:07:10,942 --> 01:07:15,732

והאדמה של ה...

 

831

01:07:15,733 --> 01:07:20,692

החול נכנס לי לעין כי זה מהמטוס,

 

832

01:07:22,983 --> 01:07:24,983

היה ממש חול מתפזר,

 

833

01:07:26,650 --> 01:07:29,692

ואיכשהו אנשים יצאו משם,

 

834

01:07:31,233 --> 01:07:34,899

החיילים שלנו החמודים.

 

835

01:07:34,900 --> 01:07:38,607

כשראיתי אותם, אמרתי:

וואו, אלוהים,

 

836

01:07:38,608 --> 01:07:42,857

מירושלים, הם הגיעו מירושלם,

 

837

01:07:42,858 --> 01:07:48,774

והתחלתי לבכות, כולם התחילו לבכות

והתחילו לדחוף אותנו לתוך המשאית

 

838

01:07:48,775 --> 01:07:52,857

ונכנסנו... לא למשאית, למטוס.

 

839

01:07:52,858 --> 01:07:57,649

המטוס, לא היה לו כיסא,

הכול היה פתוח מהרצפה.

 

840

01:07:57,650 --> 01:07:59,025

התיישבנו שם.

 

841

01:08:01,358 --> 01:08:06,483

משם אמרתי: וואו,

כנראה החלום עומד להתגשם.

 

842

01:08:09,025 --> 01:08:12,649

ככה הגענו לארץ,

 

843

01:08:12,650 --> 01:08:16,108

והשמחה הייתה גדולה והיינו מאושרים.

 

844

01:08:19,358 --> 01:08:25,774

כמובן, הדאגות להורים שלנו

שנשארו מאחור, למשפחות.

 

845

01:08:25,775 --> 01:08:30,108

כל פעם היו אומרים לנו:

זה נפטר עכשיו, זה נפטר עכשיו.

 

846

01:08:33,233 --> 01:08:34,317

זה היה נורא.

 

847

01:08:37,817 --> 01:08:43,607

בעצם אני אמרתי לעצמי:

אם אני כבר הגעתי,

 

848

01:08:43,608 --> 01:08:51,483

אם עברתי את כל הגיהינום והגעתי לפה,

כנראה אלוהים רוצה שבאמת אני אהיה בן אדם,

 

849

01:08:53,233 --> 01:08:59,399

ועם כל הדברים המזעזעים שראיתי

אמרתי לעצמי:

 

850

01:08:59,400 --> 01:09:06,149

או שאני שקועה במחשבות ובדיכאון

ולראות את המתים שהיו שם,

 

851

01:09:06,150 --> 01:09:10,232

את האנשים שגססו לפניי,

 

852

01:09:10,233 --> 01:09:15,774

אמרתי: טוב, כנראה מפה,

מהתחושה הזאת אני אתרומם

 

853

01:09:15,775 --> 01:09:20,233

ואני אהיה חזקה לעצמי

ואני אעזור למי שאפשר לעזור.

 

854

01:09:23,233 --> 01:09:30,982

אז התחלתי ללמוד פה,

ללמוד קורס אחיות ותארים אקדמיים וכאלה

 

855

01:09:30,983 --> 01:09:33,441

והתחלתי לעבוד בתור אחות,

 

856

01:09:33,442 --> 01:09:39,524

שגם החלום הזה שצריך לעזור

זה המקום הכי מיועד לי.

 

857

01:09:39,525 --> 01:09:44,649

אני כל כך התרגשתי להגיע לנקודה הזאת,

 

858

01:09:44,650 --> 01:09:52,732

והילד, תהיו רגועים,

הילד הזה שלי, דוד שלי, הבן הראשון שלי,

 

859

01:09:52,733 --> 01:09:59,567

הגיע לארץ, לשמחתי היום הוא נשוי,

הביא שלושה ילדים ואני מאושרת.

 

860

01:10:02,275 --> 01:10:03,857

זה הסיפור בקצרה.

 

861

01:10:03,858 --> 01:10:08,774

אי אפשר לספר בדקה את כל ה...

אני סיפרתי בקיצור,

 

862

01:10:08,775 --> 01:10:13,482

אבל היו דברים גם נוראיים בדרך,

 

863

01:10:13,483 --> 01:10:21,926

והסיפור הזה משותף

לכל יהודי אתיופיה,

 

864

01:10:21,927 --> 01:10:24,399

לכל עם ישראל.

 

865

01:10:24,400 --> 01:10:27,732

זה סיפורים שיכולים ללוות אותנו.

 

866

01:10:27,733 --> 01:10:35,149

אני מפה, הסיפורים,

אני קוראת להם סיפורי גבורה, אומץ,

 

867

01:10:35,150 --> 01:10:43,049

אנשים שנמצאים פה,

רובם איבדו את המשפחות שלהם,

 

868

01:10:43,050 --> 01:10:47,858

עברו בדרך, אפילו לא זכו לקבר,

 

869

01:10:50,067 --> 01:10:52,691

הם מתמודדים היום עם...

 

870

01:10:52,692 --> 01:10:55,274

אנשים כבר התבגרו, שהיו צעירים,

 

871

01:10:55,275 --> 01:10:58,775

הם חלקם סובלים מדיכאון שלא מטופל.

 

872

01:11:00,358 --> 01:11:03,399

אנחנו, ש...

 

873

01:11:03,400 --> 01:11:08,149

אנחנו, לפחות שאנחנו יודעים

להתמודד עם המצב הזה,

 

874

01:11:08,150 --> 01:11:13,982

חובתנו לעזור לאנשים

שנמצאים במצב הזה,

 

875

01:11:13,983 --> 01:11:17,024

ללוות אותם, לעזור להם.

 

876

01:11:17,025 --> 01:11:19,941

זה המסר שאני רוצה להעביר.

 

877

01:11:19,942 --> 01:11:21,192

תודה רבה.

 

878

01:11:23,525 --> 01:11:27,441

תודה ששמעתם אותי.

 

879

01:11:27,442 --> 01:11:33,232

שמענו. ענבל, תודה.

ממש עדות מרתקת ומצמררת.

 

880

01:11:33,233 --> 01:11:40,049

היא קצת תפסה אותי

וקישרה קצת לסיפורים שקרו לאחרונה,

 

881

01:11:40,050 --> 01:11:44,232

ותודה ששיתפת אותנו בסיפור האישי שלך.

 

882

01:11:44,233 --> 01:11:47,899

אני מתכבדת להזמין שוב

את ד"ר שמחה גתהון,

 

883

01:11:47,900 --> 01:11:53,316

יו"ר המועצה הציבורית של התאגיד הממלכתי,

המרכז למורשת יהדות אתיופיה,

 

884

01:11:53,317 --> 01:11:57,732

לסכם את הערב המרגש,

המעצים, המדהים הזה,

 

885

01:11:57,733 --> 01:12:01,900

שאת ונפתלי הבאתם לכאן.

 

886

01:12:04,525 --> 01:12:05,941

תודה, ציונה היקרה,

 

887

01:12:05,942 --> 01:12:11,149

קודם כול על כל ההנחיה,

פשוט עשית אותה בצורה מכובדת ורגישה.

 

888

01:12:11,150 --> 01:12:12,357

אנחנו מודים לך.

 

889

01:12:12,358 --> 01:12:16,941

גם בסדר שאת עושה אותו,

זו הזדמנות להגיד לך ממש תודה.

 

890

01:12:16,942 --> 01:12:25,566

אני לא יודעת איך מסכמים ערב שכזה,

שכולו גדוש ברגשות ומציף בכאבים ועצב,

 

891

01:12:25,567 --> 01:12:27,107

אבל, יש לי אבל גדול,

 

892

01:12:27,108 --> 01:12:29,692

אבל עם המון עוצמה, עם המון אמונה.

 

893

01:12:31,525 --> 01:12:36,607

כל אחד מהדוברים כאן

זה מקור השראה בעיניי.

 

894

01:12:36,608 --> 01:12:39,566

זה נכון, מספרים את הסיפור האישי,

המשפחתי שלהם,

 

895

01:12:39,567 --> 01:12:41,942

אבל בעצם מספרים את הסיפור

של הקהילה כולה.

 

896

01:12:44,025 --> 01:12:46,232

אני באמת...

 

897

01:12:46,233 --> 01:12:50,566

זה כבוד גדול שאתם פה

ואתם מספרים את זה באומץ רב.

 

898

01:12:50,567 --> 01:12:51,899

זה לא פשוט.

 

899

01:12:51,900 --> 01:12:56,607

אני יודעת שזה מציף,

גם אנחנו פה יושבים ודומעים לא פחות,

 

900

01:12:56,608 --> 01:12:59,689

אבל אני רואה בזה באמת

 

901

01:12:59,690 --> 01:13:03,774

עד כמה הקהילה הזו כל כך חזקה

 

902

01:13:03,775 --> 01:13:05,941

וכמה אמונה יש בקהילה הזו.

 

903

01:13:05,942 --> 01:13:11,024

אני חושבת שרק אנשים חזקים יכולים לבוא,

ללכת ברגל 800 קילומטר,

 

904

01:13:11,025 --> 01:13:14,066

בדרך לקבור את הקרובים בכל זאת

 

905

01:13:14,067 --> 01:13:16,233

ועם האמונה החזקה הזו להגיע.

 

906

01:13:18,400 --> 01:13:24,691

נשים, את היום הזה עשינו בסימן של נשים,

זה לא סתם הרבה נשים דיברו כאן.

 

907

01:13:24,692 --> 01:13:27,899

נכון, יש לנו גם את הגברים שלנו

והם עושים את העבודה,

 

908

01:13:27,900 --> 01:13:29,357

גם אנשים אחרים מדהימים

 

909

01:13:29,358 --> 01:13:33,232

שעשו את העבודה במשותף

עם הפעילים הקהילתיים שלנו,

 

910

01:13:33,233 --> 01:13:39,107

האנשים עצמם, אני רוצה להגיד תודה

לכל מי שהיה שותף למסע ההיסטורי הזה,

 

911

01:13:39,108 --> 01:13:47,149

שלא יישכח לעולם ולא נשכח

ולא נעבור את הדבר הזה בקלות,

 

912

01:13:47,150 --> 01:13:50,774

אני יודעת,

אבל אנחנו ננציח אותו בכל מצב.

 

913

01:13:50,775 --> 01:13:55,649

אני שמחה שיש לנו צעירים,

מבוגרים שרוצים לדעת,

 

914

01:13:55,650 --> 01:13:58,357

רוצים לספר את הסיפור הזה.

 

915

01:13:58,358 --> 01:14:01,024

אני גאה שיש לנו את הקהילה הזו

וגם אחרים.

 

916

01:14:01,025 --> 01:14:04,774

כשאני מסתכלת על כל מי שהיה פה

היום באמת, כל הדוברים,

 

917

01:14:04,775 --> 01:14:09,232

גם השרים וסגן השר, כמובן,

והקייס שלנו, הברכה,

 

918

01:14:09,233 --> 01:14:12,982

וגם יזכור, אשר, שדיברת על זה

 

919

01:14:12,983 --> 01:14:17,066

ובירכת, יותר נכון,

והתפללת בשביל כולנו,

 

920

01:14:17,067 --> 01:14:19,774

והדוברות ואסנקאו,

 

921

01:14:19,775 --> 01:14:24,232

ויש כמוך הרבה פעילים שעושים את זה

ולא מספרים עליהם.

 

922

01:14:24,233 --> 01:14:29,024

אני יודעת שאתם עושים המון עבודה

כדי שיראו וישמעו,

 

923

01:14:29,025 --> 01:14:32,191

עם ישראל, אזרחי ישראל

ידעו מה קורה שם, מה עשיתם,

 

924

01:14:32,192 --> 01:14:35,857

ואתם מלמדים אותנו,

כמובן, אסירי ציון, הארגון,

 

925

01:14:35,858 --> 01:14:40,732

דובר על אגאש אדיסו,

אני אומרת לו אגאש אדוסי ז"ל,

 

926

01:14:40,733 --> 01:14:44,024

אחד האנשים המדהימים שהכרתי בחיי

 

927

01:14:44,025 --> 01:14:46,274

וגיבורים של...

 

928

01:14:46,275 --> 01:14:47,732

הגיבור של הקהילה.

 

929

01:14:47,733 --> 01:14:50,941

יש כמוהו הרבה,

אבל הוא הגיבור של הקהילה.

 

930

01:14:50,942 --> 01:14:55,191

אני חושבת שהשם שלו ידובר עוד,

 

931

01:14:55,192 --> 01:14:58,024

ואני חושבת שזו חובתנו

 

932

01:14:58,025 --> 01:15:00,524

וגם זה מה שהוא רצה

במפגשים הרבים שעשינו,

 

933

01:15:00,525 --> 01:15:04,107

אני ונפתלי עם אגאש אדיסו,

זה מה שהיה לו חשוב.

 

934

01:15:04,108 --> 01:15:06,482

אנחנו נעשה את זה.

 

935

01:15:06,483 --> 01:15:11,524

ולזמרות המדהימות,

לחגית יאסו, לאיילה אינגדשט,

 

936

01:15:11,525 --> 01:15:16,191

הקדישו את השיר הזה לנשים,

לאימהות, זה מצמרר, אני ממש מודה להן.

 

937

01:15:16,192 --> 01:15:20,149

בשמי, בשם המרכז, בשם טל,

בשם כולנו בעצם,

 

938

01:15:20,150 --> 01:15:27,691

ותמר דסטה, ענבל רטה,

עו"ד מיטל זאודה ואסנקאו,

 

939

01:15:27,692 --> 01:15:30,566

כל הדוברים, שהיו מדהימים אחד אחד,

 

940

01:15:30,567 --> 01:15:35,191

ואמן, אמן, אמן, אמן,

אנשים כמוכם ירבו ויעשו את העבודה,

 

941

01:15:35,192 --> 01:15:41,191

וכל הקהל המדהים הזה,

שהגיע ושומע ואכפת לו.

 

942

01:15:41,192 --> 01:15:45,899

אנחנו ביחד נעשה,

ננציח ונספר את הסיפורים.

 

943

01:15:45,900 --> 01:15:51,691

בעצם כשאני מסתכלת על זה,

זה חלק מהמטרות העיקריות של המרכז הזה,

 

944

01:15:51,692 --> 01:15:54,482

מרכז מורשת יהדות אתיופיה,

לספר את הסיפור של העם הזה,

 

945

01:15:54,483 --> 01:15:58,857

הקהילה המדהימה הזאת,

הגיבורים האלה והגיבורים שהיו לידם,

 

946

01:15:58,858 --> 01:16:02,357

וכל הדרכים אפשריות.

 

947

01:16:02,358 --> 01:16:09,066

אנחנו מזמינים את כולם לבוא להתחבר ולעשות

את הפעולה המדהימה הזאת לדור הבא שלנו,

 

948

01:16:09,067 --> 01:16:10,233

לעם ישראל כולו.

 

949

01:16:12,817 --> 01:16:16,732

אני רוצה להגיד תודה

לצוות המדהים של המרכז,

 

950

01:16:16,733 --> 01:16:20,982

נפתלי בראשו, באמת,

בלעדיך אי אפשר היה לעשות שום דבר,

 

951

01:16:20,983 --> 01:16:24,691

אני חייבת להגיד לך תודה,

וגם על הסיפור המרגש.

 

952

01:16:24,692 --> 01:16:28,899

אני דמעתי ואני בטוחה שכל מי שהיה,

ראיתי גם את הצ'אט, שכתבו,

 

953

01:16:28,900 --> 01:16:32,316

באמת, לא רק אתה עושה את המרכז,

אתה מספר גם את הסיפורים,

 

954

01:16:32,317 --> 01:16:39,149

אתה בעצמך עברת את המסע הזה

וסיפרת ושיתפת, אני מודה לך על זה,

 

955

01:16:39,150 --> 01:16:43,069

התרגשתי, כתבתי לך גם באישי,

אנחנו נדבר על זה.

 

956

01:16:43,070 --> 01:16:47,774

ניר, מדהים,

כל העבודה הנפלאה שאתה עושה,

 

957

01:16:47,775 --> 01:16:51,149

כל הצוות כולו, תודה,

תודה לכולם, באמת, באמת, באמת,

 

958

01:16:51,150 --> 01:16:53,732

ועוד דבר, משפט אחרון

שאני אגיד את זה.

 

959

01:16:53,733 --> 01:17:01,091

את השמות של ההנצחה,

נכון יש בהר הרצל 1,500 מונצחים,

 

960

01:17:01,092 --> 01:17:04,441

אז באמת משרד רה"מ

עשה את העבודה הזו

 

961

01:17:04,442 --> 01:17:07,566

יחד עם ארגונים נוספים

בצורה בלתי רגילה,

 

962

01:17:07,567 --> 01:17:09,691

הנושא הזה עבר אלינו,

אני לא הייתי,

 

963

01:17:09,692 --> 01:17:13,399

אני רואה את לירית פה למטה,

היי, לירית,

 

964

01:17:13,400 --> 01:17:18,066

ואנחנו... לקח קצת זמן,

אנחנו כינסנו את הוועדה כבר,

 

965

01:17:18,067 --> 01:17:20,607

ועדה של המשך ההנצחה של השמות,

 

966

01:17:20,608 --> 01:17:22,649

אנחנו הולכים לעשות את הדבר הזה.

 

967

01:17:22,650 --> 01:17:27,232

כל מי שרוצה להשמיע את הסיפור מוזמן.

 

968

01:17:27,233 --> 01:17:31,732

אני רוצה להגיד תודה גדולה גדולה,

נשים יקרות.

 

969

01:17:31,733 --> 01:17:34,316

אתן המנוע של הקהילה הו.

 

970

01:17:34,317 --> 01:17:37,149

אני רוצה שנמשיך להיות כאלה.

 

971

01:17:37,150 --> 01:17:42,982

עם ישראל מאז ומתמיד מאותגר

ועבר הרבה תלאות בחייו מאז שנוצר,

 

972

01:17:42,983 --> 01:17:44,941

אבל הוא תמיד הצליח.

 

973

01:17:44,942 --> 01:17:47,274

אני מאמינה שנצליח גם.

 

974

01:17:47,275 --> 01:17:48,692

ותודה רבה וערב טוב.

 

975

01:17:50,525 --> 01:17:53,274

תודה רבה לד"ר שמחה גתהון.

 

976

01:17:53,275 --> 01:17:56,482

אני רוצה להודות

למרכז למורשת יהדות אתיופיה,

 

977

01:17:56,483 --> 01:18:02,441

לעמותת מסוואת ולארגון אסירי ציון,

משפחות הרוגי מלכות ונעדרים יוצאי אתיופיה

 

978

01:18:02,442 --> 01:18:04,607

על הארגון של האירוע הזה,

 

979

01:18:04,608 --> 01:18:06,107

לכל המשתתפים באירוע,

 

980

01:18:06,108 --> 01:18:11,692

הגיבורים והגיבורות ששיתפו אותנו

בסיפורים האישיים המדהימים שלהם בשני המושבים,

 

981

01:18:13,676 --> 01:18:16,732

והם כללו נדבכים רבים ומגוונים.

 

982

01:18:16,733 --> 01:18:19,107

אני אציין כי האירוע כולו הוקלט

 

983

01:18:19,108 --> 01:18:22,107

ויפורסם בהמשך בעמוד הפייסבוק

ובעמוד היוטיוב

 

984

01:18:22,108 --> 01:18:24,607

של המרכז למורשת יהדות אתיופיה.

 

985

01:18:24,608 --> 01:18:28,607

אחרונים אני רוצה להודות לכם,

הקהל הרב שהגיע לאירוע.

 

986

01:18:28,608 --> 01:18:30,524

בלעדיכם הוא לא היה קורה.

 

987

01:18:30,525 --> 01:18:33,857

לזכרם של אחינו ואחיותינו

מקהילת ביתא ישראל,

 

988

01:18:33,858 --> 01:18:38,649

אשר חירפו נפשם

בניסיון להגיע לארץ ישראל ולירושלם

 

989

01:18:38,650 --> 01:18:40,357

ובדאבון הלב לא הצליחו.

 

990

01:18:40,358 --> 01:18:44,357

אנו, אלה שכן הגענו,

אלה שנמצאים כאן, בארץ ישראל,

 

991

01:18:44,358 --> 01:18:49,607

נמשיך לזכור ולהזכיר

את המעשה הציוני החלוצי והאמיץ שעשיתם

 

992

01:18:49,608 --> 01:18:52,191

ונמשיך להזכיר את גבורתכם.

 

993

01:18:52,192 --> 01:18:53,482

יהי זכרם ברוך.

 

994

01:18:53,483 --> 01:18:56,333

ואני לוקחת באופן אישי בכל שנה

 

995

01:18:56,334 --> 01:19:02,357

להזכיר במקום העבודה שלי את היום החשוב הזה

ואת האנשים החשובים שלנו.

 

996

01:19:02,358 --> 01:19:04,567

תודה רבה והמשך ערב נעים.

 

997

01:19:07,567 --> 01:19:10,692

תודה רבה לכולם והמשך ערב נעים.