תוצאות חיפוש: (42)

עיתון מרכז ההיגוי של יוצאי אתיופיה במערכת החינוך - האגודה לקידום החינוך. עורך: גרמאו מנגיסטו. עורך משנה: ד"ר אנבסה טפרה. חברי מערכת: דוד מהרט, רחל אלמיהו-שמעון, אדנקו סבחת.

בין הנושאים: חינוך, פתיחת שנת הלימודים, ד"ר אנבסה טפרה התמנה למרצה בכיר לבלשנות באוניברסיטת תל אביב, קורס תקשורת לבני נוער יוצאי אתיופיה, אברה מנגיסטו, מחקר של שירה אשטו בנושא הנרטיבים השונים של מסע עליית יהודי אתיופיה, הספר "בטן מלאה דמעות" מאת נעמי שמואל.

עיתון מרכז ההיגוי של יוצאי אתיופיה במערכת החינוך - האגודה לקידום החינוך. עורך: גרמאו מנגיסטו. עורך משנה: ד"ר אנבסה טפרה. חברי מערכת: דוד מהרט, רחל אלמיהו-שמעון, אדנקו סבחת.

בין הנושאים: חג הסגד, אושרה תוכנית מערכתית לשילוב יוצאי אתיופיה, צה"ל סוגר את תכנית "אמיר" להכנת חיילים יוצאי אתיופיה לשירות צבאי, הממשלה אישרה את עליית הממתינים בגונדר ובאדיס אבבה, יוצאי אתיופיה בגן יבנה, גברים גרושים, אובדנות בקרב יוצאי אתיופיה, הציירת אבקילש בלאי. 

עלון לסיכום קורס תקשורת בחינוכית [הטלוויזיה החינוכית] לבני נוער יוצאי אתיופיה, בשיתוף האגף לקליטת תלמידים עולים במשרד החינוך. עורכת ומנהלת הקורס: לילך רחמני. יוזמי הקורס: דני אדינו אבבה ויואב לין. חברי מערכת ומשתתפי הקורס: סיוון סנדקה, שושנה דסלין, אורפז מקונן, רויטל מנטסנוט, דניאל גטה, אורלי גובזה, ניצן ביטאו, אור יסייס, ישראל טגנה, חנה יזנה אמרה, אשגרו מלסה, וורקיטו טאמראט, וודה וודג', מלאט וואסיה, יוהנס אצ'נפה, אגרנש דינקו, טאמירו אלהין. 

מחבר הספר יצא לאתיופיה בשנת 1992 בראש משלחת מטעם מדינת ישראל כדי לבדוק את סוגיית שארית היהודים שנותרה בארץ זו ולהתוות דרכים להשבתם ליהדות באתיופיה. באותו זמן  חיו עשרות אלפים מהם בכפריהם במחוזות סביב אגם טנה. כשלושת אלפים המתינו באדיס-אבבה לעלייה ארצה.

מתוך דברי המחבר בהקדמה: 'ראשונים היינו לאסוף מידע בכפרי שארית היהודים. איש לא קדם לנו בכך. באנו "בדקה התשעים", בטרם התחולל שינוי מהפכני שסימניו כבר היו מצויים בכפרים: אלפים "ישבו על המזוודות" לפני יציאתם להמתנה לעלייה ארצה באדיס-אבבה. ההשגחה העליונה זימנה לנו הזדמנות בלתי חוזרת לראות מציאות ייחודית בתולדות יהודי אתיופיה ולתעדה. יכולנו לעמוד על מאפייני הקבוצה ולהבין את תופעת ההתנצרות מתוך מפגש בלתי אמצעי עם המציאות ועם האנשים.'

ספר המסע מתעד את ראשית ההתעוררות לשוב ליהדות ולעלות לישראל. בשנים שלאחר מכן התחולל תהליך היסטורי כשארבעים ושישה אלף בני שארית יהודי אתיופיה הגשימו את חלומם; הם נטשו את כפריהם, שבו לחיים יהודיים בקהילות הממתינים לעלייה באדיס-אבבה ובגונדר, נאבקו על זכות עלייתם והצליחו. הם חיים בישראל כיהודים וכישראלים לכל דבר.

עלילתו של הספר "בטן מלאה דמעות" מתרחשת בישראל ועוסקת במשפחה יהודית-אתיופית, שבעודה מתאמצת להתמודד עם ההוויה הישראלית ולהיקלט בה, נוחתת עליה טרגדיה שוברת לב המאיימת לפרק אותה ולשבור את רוחה. העלילה נעה בין העבר להווה – בין מבט רך ואוהב בחיי הכפר באתיופיה על אנשיו, סיפוריו, מנהגיו, צבעיו וריחותיו, לבין מבט מפוכח, נטול רומנטיקה, ועם זאת מלא חמלה, בכאן ועכשיו.

פעמים רבות במפגשים בין בני נוער נזרקת לחלל האוויר השאלה "איזו מוזיקה אתה שומע". כששאלה זו נשאלת ברור לשני הצדדים שמה שמונח על הכף הוא הרבה יותר מסתם החלפת מידע על טעמים מוזיקליים. התשובה וחילופי הדברים שיבואו בעקבותיה יעידו, במידה רבה, מיהם בני השיח ולפי התשובה ישקלו שני הצדדים את היתרונות והחסרונות החברתיים בהתחברות והאם יש בסיס להמשך הקשר.

הספר הנוכחי עוסק בשאלה תמימה לכאורה זו: "איזו מוזיקה שומעים צעירים בישראל כיום", וליתר דיוק – "איזו מוזיקה שומעים צעירים יוצאי אתיופיה בישראל כיום". בעזרת ניתוח הטעמים המוזיקליים של בני הנוער והפרשנויות שהם עצמם מעניקים לטעמים אלו מבקש הספר לבחון שאלות רחבות יותר של זהות, מיצוב בחברה הישראלית והמשמעות הסמלית של מוזיקה שחורה עבור צעירים אלה.

דוד רטנר לוקח אותנו למסע שעובר בין ברוקלין, קינגסטון ואדיס אבבה, ולעבר שכונות מגוריהם של הצעירים בישראל; מסע שבו מוזכרים בנשימה אחת היילה סלאסי וטופאק שאקור, פרנץ פאנון ובוב מארלי, פייר בורדייה ואייל גולן. בתוך כך זוכה הקורא להצצה נדירה ובלתי מתווכת אל עולמם של צעירים יוצאי אתיופיה בישראל של ימינו; הצצה אל החלומות והשאיפות של הצעירים, אל הקשיים והאכזבות שהם חווים, אל תפיסותיהם המרתקות ביחס לחברה הישראלית ואל התפקיד החשוב שהטעמים המוזיקליים שלהם ממלאים בכל אלה.

זהו ספרו הראשון של דוד רטנר, בעל תואר דוקטור מאוניברסיטת בן גוריון. כיום עובד רטנר על ספרו השני אשר עוסק בתנועות הפוליטיות ובמחתרות שפעלו בשנות ה-70 וה-80 באתיופיה.