הביורוקרטיה ועולי אתיופיה: יחסי תלות במרכז קליטה
התכתבות עם יד ושם
התכתבות בנושא הכרה וסיוע למשפחות הנרצחים בטבח בכפר גונדה מערבה [מרבה]. בין המכותבים: רחל ברקאי, מרגו סטרומזה אוזן, אירנה שטיינפלד, ורד שכטר, אנה ישראל.
הגדה של פסח Passover Haggadah
ציורים: צגיי בריהון
יהודי אתיופיה: ביבליוגרפיה מוערת תשמ"ח-תשנ"ח
חלום בין סורגים: סיפורם של אסירי ציון מאתיופיה
סיפורם של אסירי ציון: יצחק מלקו, חרות טקלה, יוסף זבדיה, ראובן מהרי, טדסה באיוך, יעקב יצחק, חיים ביינסן, נתן ונדום, פנטהון בירו, דגן מולה, אסמרה אאיצ'ו, אינדלאו אנדרג'ה טיגבה, שמשון צגהון, קס ברקו בן ברוך, אדיסו וודג'יה, יעקב אליאס.
יציאת אתיופיה
בספרו 'יציאת אתיופיה' מתאר מיכה פלדמן את עלייתם של 'ביתא ישראל', אלה יהודי אתיופיה, מאז תחילתה בראשית שנות השמונים ועד 'מבצע שלמה' במאי 1991. באמצעות יומן אישי, השזור בסיפוריהם של העולים, מגולל המחבר את סיפור גבורתם של יהודי אתיופיה, שבשנות השמונים יצאו באלפיהם מן הכפרים שבצפון אתיופיה והלכו במשך שבועות לסודאן. שם, במחנות הפליטים של דרום סודאן, הם לוקים במחלות ובתת-תזונה שממיתות בהם אלפים, ואת החיים מניע רק הרצון לשוב לציון ולהתאחד עם העם היושב בירושלים. עם כינון יחסים דיפלומטיים בין אתיופיה לישראל והקמת שגרירות ישראל באדיס אבבה בינואר 1990 פוגש המחבר את שארית הפליטה של יהודי אתיופיה, ומסייע להם לעלות ארצה. גולת הכותרת של פעילותו כשליח הסוכנות היהודית שם היא העלאתם של יותר מ-14 אלף יהודים מאדיס אבבה הנצורה בסוף-שבוע אחד במאי 1991. רגעים מרתקים מזומנים לקורא בסיפור האהבה הזה המתרקם בין המחבר ליהודי אתיופיה, סיפור אהבה שנמשך יותר מעשר שנים.
"הביאו לי את יהודי אתיופיה": הסיפור האמיתי - כך העלה "המוסד" את יהודי אתיופיה מסודאן
"הביאו לי את יהודי אתיופיה" - היתה פנייתו הנרגשת של ראש ממשלת ישראל מנחם בגין אל ראש "המוסד" יצחק חופי. בשנת 1977 ובשנות השמונים, כאשר בעולם ארגנו קונצרטים של רוק למען נפגעי הרעב באפריקה, התגייסה מדינת ישראל למבצע שיצק תוכן חדש למלה "ציונות" וביסס את המוניטין של "המוסד" כארגון ביון בעל איכויות יחודיות. הספר "הביאו לי את יהודי אתיופיה" חושף את הסיפור המלא של מבצעי "המוסד" להעלאת יהודי אתיופיה מסודאן - פרשה יוצאת דופן לא רק בהיסטוריה רבת המעללים של "המוסד", אלא גם בקורות עולם הביון בכלל. המחבר נמנה עם קבוצה קטנה של אנשי "המוסד" שבסיוע צמוד של חיל הים וחיל האוויר פעלה בחשאי במדבריות סודאן וחילצה את יהודי אתיופיה ממחנות הפליטים מוכי הרעב והמגפות. בלשון קולחת, רוויה בהומור דק, לעתים ציני, מביא המחבר, תוך שילוב ניסיונו המבצעי העשיר בשורות "המוסד" עם כישוריו כעיתונאי בכיר ב"מעריב", את חוויותיו מאותה תקופה מסעירה. הוא מגולל סיפור גבורה שאינו חף מאינטריגות, מתאר מבצעים בלא לחפות על טעויות שנעשו וחושף את הפן האנושי שבמפגש המרגש, המעורר אמפתיה, עם "האחים", יהודי אתיופיה.