הצעות דחופות לסדר היום של הכנסת. מהצעה 1209 - 1424
הצעות לדיונים במליאת הכנסת שהגישו חברי כנסת ליו"ר הכנסת שלמה הלל. בנושאים שונים: מתנחלים והתנחלויות, העלייה מאתיופיה, חינוך תעסוקה, שביתות, כלכלה, יחסי יהודים ערבים, מדיניות בשטחים, גיוס בנות לצה"ל, אלימות ומקרי אונס, כספים ייחודיים, טרור, יהדות חברה ומדינה, המצב בגבולות, טאבה, הבנקים, יחסי ישראל מצרים, שכר לימוד, מדיניות החוץ, אסירי ציון, אבטלה, אלימות במגרשי כדורגל, הביטחון בכבישי יו"ש, ראול ולנברג.
בתיק הצעה דחופה לסדר היום של ח"כ מתתיהו פלד בנושא קליטת יהודי אתיופיה.
קשרים
חוברת מאת ענת פנסו וזאב פרץ, ג'וינט ישראל, אגך חינוך ונוער, ואגף שילוב עולים, תעסוקה ויזמות: תוכנית התערבות חינוכית לקידום פדגוגי-חברתי-תרבותי של נוער עולה מאתיופיה בחטיבות הביניים (טיוטא מספר 2).
בהלצ'ין - מרכז ליהדות אתיופיה
חוברות ועלונים של עמותת בהלצ'ין:
חוברת מאת דני בודובסקי ויוסף דוד בנושא יהודי אתיופיה - רקע היסטורי, מאפייני הקהילה ותרבותה, מבט לעתיד ורשימת קריאה. צילום שער: דני בודובסקי - בית הכנסת באמבובר;
חוברת אודות בהלצ'ין - מרכז ליהדות אתיופיה (המכון למורשת "ביתא ישראל") בעברית ואמהרית, כולל פירוט תולדות המרכז, מבנה המרכז (האגף לחינוך ולהדרכה, ספריה על שם רישארד וג'ולייט גוטמן, האגף לשירותים קהילתיים - ביתאצ'ין ומועצת הקייסים-בהקמה, משכן קבע ומוזיאון ביתא ישראל - בתכנון), רשימה שמית של חברי העמותה (יו"ר כבוד: קס מנשה זמרו, מנהל כללי: אל בן גל, המייסדים, הועד המנהל, הועדה המייעצת, ועדת ביקורת, הועדה האקדמית);
עלון בנושא מערך השירותים והפעילויות של העמותה: חינוך והסברה, הספרייה, תיעוד ופרסום, תיעוד אורקולי, אילנות יוחסין ושירותי יעוץ משפחתיים וקהילתיים - ביתאצ'ין.
פאנא - הלפיד 36
בטאון חודשי בשפה האמהרית והטיגרינית לעולי אתיופיה מטעם איחוד האירגונים של עולי אתיופיה בישראל.
עורך ראשי: רחמים אלעזר. עורך: פאסיל לגאסה.
בין הנושאים: פרשת השמדת מנות הדם, חינוך מיווחד, אזרחות בישראל, סיכום שנה.
פאנא - הלפיד 41
בטאון חודשי בשפה האמהרית והטיגרינית לעולי אתיופיה, מטעם איחוד האירגונים של עולי אתיופיה בישראל.
עורך: מהרי אמסלו; מערכת: צגה פנטהון-מלקו [צגה מלקו], שלמה מולה; עורך טיגרינית: אברהם ירדאי.
בין הנושאים: חברה וקהילה, חינוך ותרבות, בריאות, מדע וטכנולוגיה, פעילות הארגון.
אלמז פוסעת בשבילי ילדותה
בספר זה מעלה אלמז אשר עלתה עם משפחתה מאתיופיה לארץ ישראל, זיכרונות מימי ילדותה.
אלמז מתארת דרך עיניים של ילדה את הכפר שבו גדלה ואת חברי ילדותה, וכיצד עזבו היא ומשפחתה את כל המוכר להם כדי להגיע אל ארץ ישראל, מקום אשר מצד אחד חלמו עליו שנים ואף קראו לו בית, ומצד שני הוא חדש וזר להם.
באמצעות זיכרונותיה מספקת לנו אלמז הצצה אל התרבות האתיופית, ובו־בזמן אל חוויות ילדות שכל ילד יכול להזדהות עמן. ספר זה פותח שער להכרת תרבותם ועולמם של יהודי אתיופיה, ובכך עשוי לסייע לאנשי חינוך שעובדים עם ילדים בגילים שונים בקבלת האחר והשונה.