የፍለጋ ውጤት: "מבצע משה" (173)

בתיק מסמכים והתכתבויות הקשורות בעליית יהודי אתיופיה - מבצע משה. בתוך כך, דיור, תעסוקה והכשרה מקצועית, מאבק העדה האתיופית, בקשות אישיות לעזרה, עלייה וקליטה, סקירה על יהדות אתיופיה ואסירי ציון אתיופיה ועוד. בתיק יש השחרות עקב הגנה על צענת הפרט. החומר המושחר מוגבל לעיון עד שנת 2060.

אירוע מקוון בשיתוף ארגון אסירי ציון - משפחות הרוגי מלכות ונעדרים יוצאי אתיופיה ועמותת מסוואת לזכרם של יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לארץ ישראל.

מנחה: ציונה דסטה נגה

שירה: חגית יאסו

 

תמלול:

1

00:00:00,608 --> 00:00:04,191

אז תודה שחזרתם לפתיחתו של המושב השני.

 

2

00:00:04,192 --> 00:00:10,232

במושב זה יהיו לנו שתי עדויות

של נשים שעברו את המסע מסודן לארץ ישראל

 

3

00:00:10,233 --> 00:00:12,066

והרצאה נוספת.

 

4

00:00:12,067 --> 00:00:17,024

לעדות הראשונה אני מתכבדת להזמין

את הגברת תמר דסטה לספר את סיפורה האישי.

 

5

00:00:17,025 --> 00:00:21,941

תמר עלתה לישראל דרך סודן

בשנת 1983 בגיל שמונה,

 

6

00:00:21,942 --> 00:00:26,524

למדה בארץ לתואר ראשון בחינוך וארכיאולוגיה

באוניברסיטת בן-גוריון

 

7

00:00:26,525 --> 00:00:31,191

ותואר שני בלימודי מנהיגות קהילתית

במכון שכטר למדעי היהדות.

 

8

00:00:31,192 --> 00:00:35,982

כיום עובדת תמר בעיריית ירושלים

בחטיבה לקידום נוער וצעירים

 

9

00:00:35,983 --> 00:00:38,857

ביחידת השירות לצעירים.

 

10

00:00:38,858 --> 00:00:39,900

תמר, בבקשה.

 

11

00:00:42,275 --> 00:00:44,149

תודה רבה.

 

12

00:00:44,150 --> 00:00:50,649

אני אתחיל בלהגיד תודה לכל הצוות

ולכל המארגנים ש...

 

13

00:00:50,650 --> 00:00:55,691

תודה על ההזדמנות לממש את החובה הזאת,

לספר את סיפורם.

 

14

00:00:55,692 --> 00:01:03,316

הסיפור שלי הוא חלק

מסיפור מאוד גדול של קהילה שלמה,

 

15

00:01:03,317 --> 00:01:04,733

אז תודה רבה לכולם.

 

16

00:01:07,567 --> 00:01:11,607

אני אתחיל בווידוי קטן.

 

17

00:01:11,608 --> 00:01:13,649

במשך ארבעה עשורים

 

18

00:01:13,650 --> 00:01:17,194

סודן היא בשבילי פצע פתוח

 

19

00:01:17,195 --> 00:01:22,067

שמעולם לא הרשיתי לעצמי לפתוח אותו.

 

20

00:01:24,525 --> 00:01:29,357

בשנה האחרונה אני יותר ויותר מבינה

 

21

00:01:29,358 --> 00:01:31,400

שאנחנו צריכים לספר את הסיפור שלהם.

 

22

00:01:33,442 --> 00:01:36,024

לא קל.

 

23

00:01:36,025 --> 00:01:40,067

זה מפחיד, אני מוכרחה להגיד

שהיה לי שבוע מאוד מאוד מורכב,

 

24

00:01:41,733 --> 00:01:44,483

אבל אני מקווה שאני אצלח אותו יחד איתכם.

 

25

00:01:46,169 --> 00:01:50,357

הסיפור שלי ושל המשפחה שלי מתחיל ב-1980.

 

26

00:01:50,358 --> 00:01:57,941

גרנו בצפון מערב אתיופיה, באולקייץ',

בכפר מאוד קטן, משפחתי מאוד.

 

27

00:01:57,942 --> 00:01:59,941

החלום של ירושלים תמיד היה שם,

 

28

00:01:59,942 --> 00:02:08,732

אבל אני לא חושבת שמישהו מאיתנו שם

חשב שזה יתממש בדורנו,

 

29

00:02:08,733 --> 00:02:12,607

עד שערב אחד הגיעו קבוצה של משפחות,

 

30

00:02:12,608 --> 00:02:19,607

נחתו בלב הכפר שלנו

וביקשו לשהות אצלנו מספר ימים.

 

31

00:02:19,608 --> 00:02:22,591

המשפחות האלה הגיעו מתיגראי.

 

32

00:02:22,592 --> 00:02:27,900

למעשה, המשפחה הגרעינית

או חלק מהמשפחה הגרעינית של פרידה אקלום.

 

33

00:02:29,942 --> 00:02:32,732

הם רצו לשהות אצלנו

כדי לנוח קצת מהדרך

 

34

00:02:32,733 --> 00:02:40,482

וגם כדי להתארגן מחדש

לקראת המשך המסע שלהם,

 

35

00:02:40,483 --> 00:02:43,274

אז ביום הסתרנו אותם בעמק

 

36

00:02:43,275 --> 00:02:47,607

כדי שהשכנים הלא יהודים שלנו

לא יגלו את הסיפור

 

37

00:02:47,608 --> 00:02:50,025

ובלילה הם היו באים לאזור המגורים

 

38

00:02:51,608 --> 00:02:58,941

גם כדי ללון איתנו וגם כדי להכין

דאבו קולו ודברים מהסוג הזה,

 

39

00:02:58,942 --> 00:03:00,192

צידה לדרך.

 

40

00:03:02,692 --> 00:03:07,149

אחרי כמה ימים הם יצאו להמשך המסע.

 

41

00:03:07,150 --> 00:03:13,316

מאותו רגע זה היה ברור שאנחנו

לא הולכים להיות אדישים לסיפור הזה,

 

42

00:03:13,317 --> 00:03:16,982

כי הם אמרו לנו שהמטרה

היא בעצם להגיע לירושלים בסוף.

 

43

00:03:16,983 --> 00:03:19,692

סודן היא תחנה בדרך לירושלים,

 

44

00:03:21,442 --> 00:03:24,524

וכבר אחרי שהם יצאו

אנחנו התחלנו להתארגן.

 

45

00:03:24,525 --> 00:03:29,524

אימא הפעילה לחצים על אבא

שיארגן קבוצה,

 

46

00:03:29,525 --> 00:03:33,233

וזה מה שהוא עשה,

ארגן קבוצה, שכר מורי דרך

 

47

00:03:34,900 --> 00:03:41,857

ואחרי מספר חודשים,

כבר חודשיים או משהו בסגנון הזה,

 

48

00:03:41,858 --> 00:03:46,206

כבר היינו בדרך החוצה.

 

49

00:03:46,207 --> 00:03:53,274

כדי שהתושבים או השכנים שלנו

לא יזהו את העניין,

 

50

00:03:53,275 --> 00:03:54,774

יצאנו ביום שישי,

 

51

00:03:54,775 --> 00:03:58,232

כי הם ידעו שאנחנו ביום שישי,

זה יום שבת שלנו

 

52

00:03:58,233 --> 00:04:02,732

ואנחנו לא עושים

שום פעילות ביום הזה.

 

53

00:04:02,733 --> 00:04:08,024

לצערנו, לא הצלחנו בדיסקרטיות,

 

54

00:04:08,025 --> 00:04:09,524

ואחרי כמה קילומטרים,

 

55

00:04:09,525 --> 00:04:14,982

כשאנחנו צועדים באמצע הלילה

ועדיין בתחומי הכפר,

 

56

00:04:14,983 --> 00:04:19,482

נשמעו יריות

והייתה בהלה מאוד מאוד גדולה

 

57

00:04:19,483 --> 00:04:23,816

והתפזרנו קצת ואחר כך התאספנו שוב,

 

58

00:04:23,817 --> 00:04:27,566

והם פשוט אמרו לנו

באופן מאוד מובהק:

 

59

00:04:27,567 --> 00:04:30,400

אנחנו לא רוצים לפגוע בכם,

אנחנו רוצים רק את הכסף שלכם.

 

60

00:04:32,608 --> 00:04:34,691

אבא שלי ככה ניסה לדבר אל ליבם,

 

61

00:04:34,692 --> 00:04:40,274

אבל בתגובה הם כיוונו

רובה לרקתו ואמרו לו:

 

62

00:04:40,275 --> 00:04:43,317

או כסף או שאנחנו...

 

63

00:04:46,275 --> 00:04:49,150

לא ניתן לך לצאת או משהו בסגנון הזה.

 

64

00:04:50,858 --> 00:04:54,982

התעשתנו, הוצאנו את הכסף

ונתנו להם והמשכנו בדרך.

 

65

00:04:54,983 --> 00:04:56,524

הדרך הייתה מאוד קשה,

 

66

00:04:56,525 --> 00:05:01,899

כי בעיקר הלכנו בלילה וביום הסתתרנו.

 

67

00:05:01,900 --> 00:05:05,718

היא הייתה קשה גם בגלל הרכב האוכלוסייה.

 

68

00:05:05,719 --> 00:05:13,566

רק בתא המשפחתי הפרטי שלי

הייתה אחות בהיריון מתקדם,

 

69

00:05:13,567 --> 00:05:18,775

אחות שבועיים אחרי לידה, סבתא עיוורת,

 

70

00:05:20,900 --> 00:05:23,941

אז זה פחות או יותר ההרכב,

 

71

00:05:23,942 --> 00:05:29,566

וזה לכשעצמו לא עושה את המסע הזה לקל.

 

72

00:05:29,567 --> 00:05:33,399

הלכנו שלושה שבועות

עד שהגענו לגבול סודן.

 

73

00:05:33,400 --> 00:05:35,858

בגבול סודן כבר יכולנו ללכת ביום.

 

74

00:05:39,275 --> 00:05:45,732

אני ככה מתמצתת כדי לעבור לסודן

ובגלל מסגרת הזמן שלנו.

 

75

00:05:45,733 --> 00:05:47,316

קרו המון דברים בדרך,

 

76

00:05:47,317 --> 00:05:52,566

אנשים שנרדמו בלילה

ואנשים שהלכו לאיבוד בדרך,

 

77

00:05:52,567 --> 00:05:57,858

וכשהגענו לגבול סודן,

כבר התחלנו ללכת במשך היום.

 

78

00:06:01,358 --> 00:06:08,607

באחד הימים פשוט ראינו

שצבא דוהר לעברנו,

 

79

00:06:08,608 --> 00:06:14,316

וגם פה הייתה בהלה מאוד מאוד גדולה

והשטח היה מאוד פתוח,

 

80

00:06:14,317 --> 00:06:17,358

והתפזרנו, כל אחד ניסה להציל את עצמו.

 

81

00:06:20,108 --> 00:06:24,816

הם לא ויתרו לנו, הם רדפו אחרינו

ובסוף הצליחו לאסוף את כולנו.

 

82

00:06:24,817 --> 00:06:30,025

היחידים שהם לא הצליחו לאסוף

זה את מורי הדרך שלנו, שהצליחו לברוח.

 

83

00:06:32,317 --> 00:06:38,316

הם הושיבו אותנו על האדמה

והתחילו במסע של תחקור,

 

84

00:06:38,317 --> 00:06:43,191

של מי אנחנו, מה המטרות שלנו,

לאן אנחנו הולכים.

 

85

00:06:43,192 --> 00:06:48,732

המבוגרים שבינינו ככה

באינטואיציה מאוד מפוכחת אמרו:

 

86

00:06:48,733 --> 00:06:50,274

אנחנו לא יודעים לאן אנחנו הולכים.

 

87

00:06:50,275 --> 00:06:53,982

האנשים האלה שהצליחו לברוח

הם חטפו אותנו.

 

88

00:06:53,983 --> 00:06:59,441

אנחנו בעצם לא יודעים

אפילו איפה אנחנו ולאן אנחנו הולכים.

 

89

00:06:59,442 --> 00:07:02,107

הם לא קנו את זה.

 

90

00:07:02,108 --> 00:07:07,607

למרות שהחבר'ה הדומיננטיים

בתוך הקבוצה המשיכו עם הגרסה הזאת,

 

91

00:07:07,608 --> 00:07:09,849

הם לא האמינו לסיפור הזה.

 

92

00:07:09,850 --> 00:07:12,732

אני זוכרת תמונה אחת קשה,

 

93

00:07:12,733 --> 00:07:18,691

זה שאחד החיילים הלך במהירות,

חתך חבל שהיה קשור לחמור

 

94

00:07:18,692 --> 00:07:24,941

ובא, קשר את הבחור הדומיננטי

בקבוצה שלנו והוציא לו את הלשון

 

95

00:07:24,942 --> 00:07:27,650

והוא אמר לו: אם לא תדבר,

אני חותך לך את הלשון.

 

96

00:07:29,650 --> 00:07:33,107

זה היה פחד מאוד...

לנו כילדים, אני לא הבנתי.

 

97

00:07:33,108 --> 00:07:36,482

ראיתי התרחשות,

אבל לא באמת הבנתי מה קורה.

 

98

00:07:36,483 --> 00:07:39,608

היה פחד גדול, אבל לא באמת

הבנתי ממה אני מפחדת.

 

99

00:07:41,275 --> 00:07:45,566

בסוף הם איכשהו שחררו אותנו.

 

100

00:07:45,567 --> 00:07:49,607

אני קוראת לזה נס,

אבל הם שחררו אותנו

 

101

00:07:49,608 --> 00:07:53,733

והיינו עכשיו צריכים לצעוד לבד,

בלי מורי דרך.

 

102

00:07:55,608 --> 00:07:58,233

למזלנו הגענו, הגענו לסודן.

 

103

00:08:01,217 --> 00:08:07,566

המבוגרים שלנו ככה גיששו,

ביררו והלכנו לגדריף.

 

104

00:08:07,567 --> 00:08:13,941

בהתחלה נכנסנו לתוך משפחות שהכרנו

והן היו לפנינו שם,

 

105

00:08:13,942 --> 00:08:16,816

ואחר כך כבר שכרנו בקתות.

 

106

00:08:16,817 --> 00:08:20,774

לכאורה סודן הייתה נפלאה בהתחלה.

הכול היה...

 

107

00:08:20,775 --> 00:08:27,649

מקום חדש, שפה חדשה,

אנשים עוד קיוו למצוא עבודה ולהתפרנס.

 

108

00:08:27,650 --> 00:08:30,191

הבעיות התחילו עם הזמן.

 

109

00:08:30,192 --> 00:08:35,474

פתאום אין מים, אין אוכל, אין עבודה.

 

110

00:08:35,475 --> 00:08:40,149

לקח זמן עד שאנשי הקומיטי

באו לתת לנו את הכספים

 

111

00:08:40,150 --> 00:08:42,066

והיינו צריכים להסתדר לבד,

 

112

00:08:42,067 --> 00:08:45,857

ובסודן אין ברזים בתוך הבקתות

 

113

00:08:45,858 --> 00:08:52,691

והיינו צריכים לשוטט ברחובות

ולחפש ברזים דולפים

 

114

00:08:52,692 --> 00:09:00,275

או להקיש על דלתות הבתים

של העשירים ולהתחנן למים.

 

115

00:09:02,733 --> 00:09:08,899

מי שהיה בגדריף יודע

שקרשים ודברים מהסוג הזה,

 

116

00:09:08,900 --> 00:09:13,191

זה לא החלק הכי חזק שלהם,

 

117

00:09:13,192 --> 00:09:18,191

אז היינו צריכים ללכת

למקומות שהיו בהם מרעה

 

118

00:09:18,192 --> 00:09:23,942

ואספנו את הגללים

כדי שנוכל להשתמש בזה לאש.

 

119

00:09:26,958 --> 00:09:34,482

עם הזמן הייתה צפיפות והיה פחד,

הם התחילו לחשוד,

 

120

00:09:34,483 --> 00:09:40,024

לאסוף את הגברים בלילה,

לקחת אותם, ממש להוציא אותם מהבקתות

 

121

00:09:40,025 --> 00:09:48,357

והם היו חוזרים בבוקר תשושים ומוכים

אחרי לילה של חקירות.

 

122

00:09:48,358 --> 00:09:54,442

אבא שלי ככה לימים תמיד היה מתלונן:

האוזן הזאת לא עובדת. אני לא שומע בה.

 

123

00:09:55,983 --> 00:10:00,024

הוא אף פעם לא סיפר שהכו אותם,

שהכו אותו באופן אישי,

 

124

00:10:00,025 --> 00:10:07,025

אבל עם הזמן הוא כבר הרשה לעצמו לספר

שזה מהמכות של הסודנים.

 

125

00:10:11,900 --> 00:10:15,482

באיזשהו שלב אני חליתי,

אני ואחותי חלינו.

 

126

00:10:15,483 --> 00:10:21,441

זה היו מחלות של חום והזיות

ועוד כל מיני דברים.

 

127

00:10:21,442 --> 00:10:27,566

אימא שלי, הצד הדומיננטי במשפחה,

היא הייתה מתפעלת את אבא שלי,

 

128

00:10:27,567 --> 00:10:29,691

ואז היא אמרה לו:

לא, אתה לוקח אותן,

 

129

00:10:29,692 --> 00:10:34,649

אתה מחפש מרפאות ולוקח אותן לטיפול,

וזה מה שהוא עשה.

 

130

00:10:34,650 --> 00:10:40,317

הוא מצא מרפאה וכל בוקר

היינו הולכים לקבל את הזריקה.

 

131

00:10:42,400 --> 00:10:48,899

היא הייתה יוצאת בבוקר

לשוטט ולחפש עדרים כדי לקחת חלב.

 

132

00:10:48,900 --> 00:10:53,524

היא רצתה להיות בטוחה

שזה חלב של פרה או של עז

 

133

00:10:53,525 --> 00:10:57,441

ולא, חלילה, של חיה אחרת,

 

134

00:10:57,442 --> 00:11:00,983

כי זה מה שאכלנו ועל זה חיינו.

 

135

00:11:03,733 --> 00:11:10,191

לצד זה שביום היא תפקדה כמו לביאה

ודאגה לכל המשפחה,

 

136

00:11:10,192 --> 00:11:12,857

בינתיים האחות שלי הגדולה ילדה

 

137

00:11:12,858 --> 00:11:16,399

ויש אחיין קטן שצריך לטפל בו.

 

138

00:11:16,400 --> 00:11:17,941

היא תפקדה כאילו כלום.

 

139

00:11:17,942 --> 00:11:23,524

אבל אני, שאני הבת הקטנה,

תמיד ישנתי איתה,

 

140

00:11:23,525 --> 00:11:27,649

פתאום שמתי לב שבלילות

היא נורא סובלת.

 

141

00:11:27,650 --> 00:11:31,567

היא כמעט ולא ישנה

והיא מתפתלת מכאבים.

 

142

00:11:34,067 --> 00:11:38,149

אחרי שהבראנו, באופן מאוד מוזר,

 

143

00:11:38,150 --> 00:11:43,899

היא כבר הרשתה לעצמה

להרגיש לא טוב גם ביום

 

144

00:11:43,900 --> 00:11:45,900

והמצב שלה הלך והידרדר,

 

145

00:11:49,108 --> 00:11:53,482

ואז הבנו שיש מחנות

ויש שם את הצלב האדום

 

146

00:11:53,483 --> 00:11:59,316

ויש שם יותר רופאים

ואפשרות לקבל טיפול.

 

147

00:11:59,317 --> 00:12:03,733

אבא שלי לקח אותה

כשהיא הייתה כבר במצב לא כל כך טוב.

 

148

00:12:07,942 --> 00:12:14,857

הוא לקח אותה בתקווה

שהיא תמצא שם את התרופה ויטפלו בה שם

 

149

00:12:14,858 --> 00:12:17,732

והיא תחזור אלינו בריאה.

 

150

00:12:17,733 --> 00:12:18,942

זה לקח המון זמן.

 

151

00:12:21,275 --> 00:12:22,857

אחותי אומרת שחודשים.

 

152

00:12:22,858 --> 00:12:26,107

אני לא יודעת להעריך זמן

כי הייתי די קטנה.

 

153

00:12:26,108 --> 00:12:31,900

אני רק יודעת שאני נורא סבלתי

וגרמתי גם לאחרים לסבול כי בכיתי נורא,

 

154

00:12:33,525 --> 00:12:36,024

השתוללתי שם,

 

155

00:12:36,025 --> 00:12:39,066

כי הדמות היחידה שהייתה לי

נעלמה לי פתאום

 

156

00:12:39,067 --> 00:12:43,775

ואני אפילו לא יודעת לאן היא נעלמה

ומה קורה לה ואם היא תחזור.

 

157

00:12:46,192 --> 00:12:52,150

באיזשהו שלב אחותי ככה אמרה:

טוב, בואו ניקח אותה שתראה אותה.

 

158

00:12:54,650 --> 00:12:58,774

היה קשה לצאת מהמתחם שהיינו בו

 

159

00:12:58,775 --> 00:13:03,149

כי הדרך לשם היא מסוכנת, בעיקר לנשים,

 

160

00:13:03,150 --> 00:13:08,649

אבל בכל זאת לא הייתה ברירה,

אז אני ואחותי הלכנו,

 

161

00:13:08,650 --> 00:13:14,607

לקחנו מונית, סוג של מונית,

 

162

00:13:14,608 --> 00:13:16,066

שלקחה אותנו לשם.

 

163

00:13:16,067 --> 00:13:19,233

בדרך קנינו קצת פומלות, קצת בננות.

 

164

00:13:21,358 --> 00:13:23,942

לא ידענו באמת מה מצבה.

 

165

00:13:26,150 --> 00:13:29,732

כל החודשים האלה לא ראינו אותה בכלל.

 

166

00:13:29,733 --> 00:13:31,150

ו...

 

167

00:13:33,650 --> 00:13:34,900

כשהגענו לשם,

 

168

00:13:37,942 --> 00:13:39,942

היא הייתה בתוך מיטה.

 

169

00:13:41,733 --> 00:13:43,650

היא הייתה חצי בן אדם,

 

170

00:13:46,108 --> 00:13:48,108

שלד, עצמות.

 

171

00:13:49,817 --> 00:13:55,274

בקושי דיברה

והתנועות שלה היו כבדות מאוד,

 

172

00:13:55,275 --> 00:14:01,607

והדבר היחיד שאני ככה...

זכור לי מעבר לתמונה הכללית הזאת

 

173

00:14:01,608 --> 00:14:04,316

זה ש...

 

174

00:14:04,317 --> 00:14:10,691

היא ככה הצביעה בכבדות

על הבננות שהיו שם מונחות

 

175

00:14:10,692 --> 00:14:13,775

ואבא שלי חשב שהיא רוצה לאכול,

 

176

00:14:15,442 --> 00:14:22,316

ואחותי הזדרזה

לקלף את הבננה והושיטה לה,

 

177

00:14:22,317 --> 00:14:26,816

והתנועה הבאה שלה זו הייתה לעברי,

 

178

00:14:26,817 --> 00:14:29,275

שתיתני לה את הבננה.

 

179

00:14:32,608 --> 00:14:35,899

חזרנו משם, גם פה לא באמת הבנתי,

 

180

00:14:35,900 --> 00:14:39,858

אני לא חוויתי מוות,

אני לא יודעת שדבר כזה קיים,

 

181

00:14:41,775 --> 00:14:46,274

רק ידעתי ש... הבנתי,

ראיתי שאימא שלי היא לא אותה אימא,

 

182

00:14:46,275 --> 00:14:51,941

היא לא האימא החזקה, הגדולה, היפה,

 

183

00:14:51,942 --> 00:14:55,774

שום דבר ממה שהכרתי לא היה שם.

 

184

00:14:55,775 --> 00:14:57,733

כמעט ולא הכרתי אותה.

 

185

00:15:00,733 --> 00:15:04,525

חזרנו לגדריף.

 

186

00:15:08,942 --> 00:15:13,483

אחרי כמה ימים אבא חזר יחד עם אימא,

 

187

00:15:15,108 --> 00:15:20,525

אבל היא כבר הייתה במצב סופני.

 

188

00:15:24,150 --> 00:15:26,774

כיוון שהם הבינו את המצב,

 

189

00:15:26,775 --> 00:15:34,024

הלכנו פשוט לאזור אחר,

שסבתא שלי ודודים שלי גרו שם,

 

190

00:15:34,025 --> 00:15:41,275

ובאותו לילה התעוררתי לקול של בכי.

היה בכי, היו צעקות.

 

191

00:15:43,650 --> 00:15:46,942

בכיתי יחד איתם,

אבל לא באמת הבנתי על מה אני בוכה.

 

192

00:15:48,733 --> 00:15:52,982

ראיתי... הבנתי שקרה משהו,

לא באמת הבנתי מה קרה,

 

193

00:15:52,983 --> 00:15:55,442

רק הבנתי שזה איזה משהו סביב אימא שלי.

 

194

00:15:57,317 --> 00:16:04,817

למחרת בבוקר שלושה גברים מתוך המשפחה,

אבא שלי ועוד דודים,

 

195

00:16:06,650 --> 00:16:09,316

הזמינו רכב.

 

196

00:16:09,317 --> 00:16:13,067

אני זוכרת את הנסיעה כי יצאנו מהחצר...

 

197

00:16:17,067 --> 00:16:19,525

והם לקחו אותה ו...

 

198

00:16:21,358 --> 00:16:24,982

והבנתי שקרה משהו,

 

199

00:16:24,983 --> 00:16:31,900

אבל לא הבנתי כמה מה שקרה

הוא משמעותי וקריטי לחיים שלי.

 

200

00:16:33,858 --> 00:16:39,066

תמיד שואלים אותי: מה, אבל תמר,

עכשיו, ממרום הגיל שלך את מבינה,

 

201

00:16:39,067 --> 00:16:44,149

אנשים נולדים ואף אחד לא חי לנצח,

אז מה כל כך קשה באירוע הזה?

 

202

00:16:44,150 --> 00:16:46,275

מה כל כך טראומטי באירוע הזה?

 

203

00:16:47,900 --> 00:16:55,232

לי כילדה קטנה האירוע הזה,

הוא מלווה אותי 40 שנה,

 

204

00:16:55,233 --> 00:16:56,900

כאילו זה קרה אתמול.

 

205

00:16:58,650 --> 00:17:01,774

אני מניחה שרובכם הורים,

 

206

00:17:01,775 --> 00:17:08,607

ואתם יודעים כמה זמן לוקח לילדים

לגמול אותם מטיטולים וממוצץ.

 

207

00:17:08,608 --> 00:17:13,149

אני אף פעם לא נרדמתי

בלי שאימא שלי תמשש לי את השיער

 

208

00:17:13,150 --> 00:17:15,858

ואני עם הפנים בתוך בית החזה שלה.

 

209

00:17:17,608 --> 00:17:23,275

אני לא הכרתי מוות,

והכרתי אותו דרך האדם הכי קרוב אליי.

 

210

00:17:25,317 --> 00:17:27,317

הוא היה יום אחד והוא נעלם לי.

 

211

00:17:31,483 --> 00:17:34,400

כשהגענו לארץ, הגענו לאשקלון,

 

212

00:17:36,775 --> 00:17:40,482

נורא כעסתי. כעסתי מאוד.

 

213

00:17:40,483 --> 00:17:44,899

כעסתי על אלוהים, כעסתי...

 

214

00:17:44,900 --> 00:17:48,775

על אנשי הקומיטי,

כי התחלתי לשמוע דברים, להבין דברים.

 

215

00:17:51,692 --> 00:17:55,608

כעסתי אחר כך כשקראתי קצת היסטוריה,

כעסתי על המדינה.

 

216

00:17:57,775 --> 00:18:01,857

הבנתי שב-70 ו... יכולנו להגיע באופן ישיר,

 

217

00:18:01,858 --> 00:18:09,857

אז השאלות של אם היינו מגיעים באופן ישיר,

אולי הייתי זוכה לגדול עם אימא,

 

218

00:18:09,858 --> 00:18:13,024

וכששמעתי...

 

219

00:18:13,025 --> 00:18:20,649

כשהיא הייתה, יכלו לעשות יותר,

להגיע במהירות במקום שנהיה שם שנתיים וחצי.

 

220

00:18:20,650 --> 00:18:23,149

הם לא הגיעו. הם...

 

221

00:18:23,150 --> 00:18:24,900

הנגלות באו...

 

222

00:18:26,775 --> 00:18:29,649

לעיתים רחוקות.

 

223

00:18:29,650 --> 00:18:35,732

ידעו שאנחנו מתים שם,

ידעו שאנחנו מתים שם בכמויות,

 

224

00:18:35,733 --> 00:18:38,982

ולא ממחלות

 

225

00:18:38,983 --> 00:18:41,107

שאי אפשר להירפא מהן.

 

226

00:18:41,108 --> 00:18:45,899

יכלו לשלוח אנטיביוטיקה,

לשלוח קצת רופאים,

 

227

00:18:45,900 --> 00:18:47,566

והם לא עשו את זה,

 

228

00:18:47,567 --> 00:18:55,547

אז במשך שנים כל הדברים האלה הצטברו

והפכו את הזיכרון הזה לקשה יותר.

 

229

00:18:57,483 --> 00:18:59,191

יש גם חיים פה.

 

230

00:18:59,192 --> 00:19:00,949

פתאום אין לך כתובת.

 

231

00:19:00,950 --> 00:19:03,192

רגע, מי מגדל אותי?

למי אני שייך היום?

 

232

00:19:05,525 --> 00:19:08,691

ולא היה לזה מענה פה בארץ.

 

233

00:19:08,692 --> 00:19:13,275

שנות ה-80, הרווחה היא לא

כמו הרווחה של היום.

 

234

00:19:15,483 --> 00:19:18,149

אבל...

 

235

00:19:18,150 --> 00:19:22,357

עם השנים למדתי

שאם אני רוצה להישאר שפויה,

 

236

00:19:22,358 --> 00:19:24,357

אני צריכה לשחרר,

 

237

00:19:24,358 --> 00:19:27,686

אני צריכה לסלוח למי שצריך,

 

238

00:19:27,687 --> 00:19:32,399

אני צריכה בעיקר לתת לעצמי

את ההזדמנות לחיות,

 

239

00:19:32,400 --> 00:19:34,567

לחיות עם ה...

 

240

00:19:36,317 --> 00:19:37,899

עם הדמות של אימא,

 

241

00:19:37,900 --> 00:19:45,498

האימא החזקה שלי, האימא החולמת שלי,

האימא הלוחמת שלי.

 

242

00:19:45,499 --> 00:19:46,692

היא נלחמה.

 

243

00:19:48,483 --> 00:19:51,191

אני כל הזמן מסתכלת,

יש לנו שמלה בבית,

 

244

00:19:51,192 --> 00:19:54,816

שמלה חדשה שאימא לא הספיקה ללבוש,

 

245

00:19:54,817 --> 00:20:01,316

וזו שמלה שהיא קנתה

בתקופה שהתארגנו לקראת סודן.

 

246

00:20:01,317 --> 00:20:03,357

שמלת ירושלים.

 

247

00:20:03,358 --> 00:20:10,816

היא אפילו לא הספיקה לרקום

את הרקמה האופיינית לשמלות האתיופיות.

 

248

00:20:10,817 --> 00:20:12,983

כשאני מביטה על השמלה הזאת,

 

249

00:20:15,400 --> 00:20:18,899

אני מבינה את החלום

ואני חיה את החלום שלה.

 

250

00:20:18,900 --> 00:20:25,149

אני חיה בירושלים

והבטחתי לה שאני אצעד בכל ירושלים

 

251

00:20:25,150 --> 00:20:30,149

במטרה שהיא תחווה את ירושלים,

שהיא תראה את ירושלים.

 

252

00:20:30,150 --> 00:20:35,525

אני חושבת על מה היא הייתה רוצה

שאני אהיה פה,

 

253

00:20:37,608 --> 00:20:41,274

איזה בן אדם היא הייתה רוצה שאני אהיה,

 

254

00:20:41,275 --> 00:20:45,441

ולפי זה אני מעצבת את עצמי.

 

255

00:20:45,442 --> 00:20:52,732

אימא שלי היא אמנם פיזית איננה,

אבל היא חיה איתי.

 

256

00:20:52,733 --> 00:20:56,941

הסיפור של אימא שלי הוא הסיפור של הקהילה,

 

257

00:20:56,942 --> 00:21:03,441

קהילה שלחמה, קודם כול חלמה,

אחר כך לחמה, צעדה,

 

258

00:21:03,442 --> 00:21:07,524

קהילה עם עוצמות.

 

259

00:21:07,525 --> 00:21:09,732

כן, נגמר.

 

260

00:21:09,733 --> 00:21:13,482

קהילה עם נחישות,

 

261

00:21:13,483 --> 00:21:16,232

עם תעצומות נפש,

 

262

00:21:16,233 --> 00:21:19,357

שלמרות הקשיים

 

263

00:21:19,358 --> 00:21:23,233

היא הייתה חדורת מטרה.

 

264

00:21:24,775 --> 00:21:30,066

היא ידעה שיהיו לזה,

למטרה הזאת, מחירים,

 

265

00:21:30,067 --> 00:21:31,817

אבל זה לא הרתיע אותה,

 

266

00:21:33,358 --> 00:21:40,149

ויצאנו, יצאנו אל הלא נודע

עם שאיפה לירושלים,

 

267

00:21:40,150 --> 00:21:43,899

וזה מה שאני זוכרת,

זה מה שאני בוחרת היום,

 

268

00:21:43,900 --> 00:21:48,375

ממקום בוגר יותר, שלם יותר,

 

269

00:21:51,317 --> 00:21:55,442

ממקום שהשלים עם כל מה שאני יודעת היום,

 

270

00:21:57,192 --> 00:22:02,982

לחיות את הגבורה שלהם,

להיות גאה בסיפור הזה שלהם.

 

271

00:22:02,983 --> 00:22:09,275

האתוס הזה הוא האתוס הציוני

שלנו כקהילה ואימא שלי חלק ממנו,

 

272

00:22:12,608 --> 00:22:17,024

וגם האחיין שלי נולד בסודן ולא שרד

 

273

00:22:17,025 --> 00:22:23,066

ועוד אלפים אחרים שחלמו

 

274

00:22:23,067 --> 00:22:26,191

ולא זכו להגשים את החלום,

 

275

00:22:26,192 --> 00:22:30,816

אבל היום הזה, יום הזיכרון הזה,

 

276

00:22:30,817 --> 00:22:35,399

הוא היום שבו אנחנו מספרים את הסיפור שלהם,

 

277

00:22:35,400 --> 00:22:39,357

ודרכם גם אנחנו מספרים

את הסיפור הציוני שלנו,

 

278

00:22:39,358 --> 00:22:45,399

את הנרטיב שלנו,

שבמשך שנים בתחושה שלי נגנב מאיתנו,

 

279

00:22:45,400 --> 00:22:49,357

סיפרו שהצילו אותנו,

 

280

00:22:49,358 --> 00:22:57,149

סיפרו שאנחנו הפאסיביים,

שמבצע שלמה, מבצע משה,

 

281

00:22:57,150 --> 00:23:03,149

כאילו, פעם שמעתי מישהי שאומרת:

מבצעים יש רק ברמי לוי.

 

282

00:23:03,150 --> 00:23:05,692

המבצעים האלה הם לא הסיפור שלנו.

 

283

00:23:07,900 --> 00:23:14,316

האנשים האלה, שחקוקים בהר הרצל,

הם הסיפור שלנו.

 

284

00:23:14,317 --> 00:23:16,982

הם האתוס שלנו, של הציונות.

 

285

00:23:16,983 --> 00:23:22,566

הם האתוס של קהילה שחלמה והגשימה.

 

286

00:23:22,567 --> 00:23:24,357

ואני חושבת שאנחנו צריכים...

 

287

00:23:24,358 --> 00:23:30,524

אני שמחה לראות שיותר ויותר,

גם המצעדים האלה שחבר'ה עושים

 

288

00:23:30,525 --> 00:23:35,108

וגם המפגש הזה וגם ההתכנסות בהר הרצל

 

289

00:23:36,817 --> 00:23:41,691

הם סנונית ראשונה,

אבל יש לנו הרבה מה לעשות.

 

290

00:23:41,692 --> 00:23:44,650

אנחנו צריכים לתקן הרבה...

 

291

00:23:47,192 --> 00:23:52,232

הרבה ממה ש...

מהנרטיב שסופר עד עכשיו.

 

292

00:23:52,233 --> 00:23:57,357

זה לוקח זמן ואנחנו צריכים

להיות נחושים כדי לתקן את זה,

 

293

00:23:57,358 --> 00:24:03,569

כי זה עוול בשביל אותם אלה

שחקוקים בהר הרצל,

 

294

00:24:03,570 --> 00:24:09,357

בשביל אותם אלה שאפילו

קבורה נאותה לא זכו,

 

295

00:24:09,358 --> 00:24:11,274

וזאת החובה שלנו.

 

296

00:24:11,275 --> 00:24:14,441

רווית אמרה לי:

תמר, זו החובה שלנו,

 

297

00:24:14,442 --> 00:24:18,691

ואני מאותו יום בוחרת

להשתמש במושג הזה

 

298

00:24:18,692 --> 00:24:21,903

ומזכירה לעצמי שזו גם החובה שלי,

 

299

00:24:21,904 --> 00:24:28,816

עם כל הכאב ועם כל הקושי

לשחזר את סודן.

 

300

00:24:28,817 --> 00:24:33,274

סודן תמיד תהיה פצע פתוח בעבורי,

 

301

00:24:33,275 --> 00:24:36,566

אבל יחד עם זאת,

 

302

00:24:36,567 --> 00:24:42,691

אני חושבת שאנחנו בהתחלה

של דרך מופלאה של לספר את הסיפור

 

303

00:24:42,692 --> 00:24:45,399

ולהעלות אותו,

כמו שנאמר פה כמה פעמים,

 

304

00:24:45,400 --> 00:24:49,149

להעלות אותו על נס,

כי זה הסיפור האמיתי.

 

305

00:24:49,150 --> 00:24:50,733

תודה רבה על ההזדמנות.

 

306

00:24:54,400 --> 00:24:58,191

תודה, גברת תמר דסטה,

על העדות המרתקת, באמת,

 

307

00:24:58,192 --> 00:25:01,566

ועל זה ששיתפת אותנו בסיפורך האישי.

 

308

00:25:01,567 --> 00:25:05,774

להרצאה השנייה של הערב אני מתכבדת

להזמין את עו"ד מיטל זאודה

 

309

00:25:05,775 --> 00:25:10,024

מארגון אסירי ציון,

משפחות הרוגי מלכות ונעדרים יוצאי אתיופיה.

 

310

00:25:10,025 --> 00:25:17,399

עו"ד מיטל זאודה ממשרד עו"ד אולניק לינוי

עוסקת במימוש זכויות רפואיות,

 

311

00:25:17,400 --> 00:25:22,732

בת להורים אסירי ציון

ופעילה בארגון אסירי ציון יוצאי אתיופיה.

 

312

00:25:22,733 --> 00:25:26,941

במסגרת פעילותה בארגון

מסייעת עו"ד זאודה לחברי הארגון

 

313

00:25:26,942 --> 00:25:29,857

במיצוי זכויותיהם מול המוסדות השונים.

 

314

00:25:29,858 --> 00:25:34,441

הרצאתה של עו"ד זאודה

תעסוק בנושא של ציונות וגבורה.

 

315

00:25:34,442 --> 00:25:35,983

עו"ד זאודה, בבקשה.

 

316

00:25:38,692 --> 00:25:39,817

שלום לכולם.

 

317

00:25:41,567 --> 00:25:42,857

שמי מיטל זאודה,

 

318

00:25:42,858 --> 00:25:47,066

עו"ד למימוש זכויות רפואיות

ממשרד עו"ד אולניק לינוי.

 

319

00:25:47,067 --> 00:25:51,274

כבוד הוא לי להיות כאן הערב

ולדבר על גיבורי ישראל'

 

320

00:25:51,275 --> 00:25:56,024

כ-4,000 מיהודי אתיופיה,

שלצערי לא זכו להגיע לארץ הקודש,

 

321

00:25:56,025 --> 00:26:01,649

גיבורים אמיתיים שירושלים, ארץ הקודש,

עמדה לנגד עיניהם לאורך כל המסע,

 

322

00:26:01,650 --> 00:26:06,607

גם אם זה אומר שהם משלמים על זה בחייהם,

וזוהי ציונות בעיניי.

 

323

00:26:06,608 --> 00:26:08,732

אני אספר קצת על עצמי.

 

324

00:26:08,733 --> 00:26:14,191

נולדתי באתיופיה ב-1986.

עליתי לארץ ב-1990.

 

325

00:26:14,192 --> 00:26:16,274

יש לי תשעה אחים ואחיות.

 

326

00:26:16,275 --> 00:26:18,524

יחד איתי אנחנו עשרה אחים.

 

327

00:26:18,525 --> 00:26:21,857

שלושה מתוך עשרת האחים

עלו לארץ דרך סודן,

 

328

00:26:21,858 --> 00:26:24,232

אח אחד ושתי אחיות.

 

329

00:26:24,233 --> 00:26:29,107

את סיפור העלייה של האחים שלי

שמעתי במלואו רק לפני מספר שנים.

 

330

00:26:29,108 --> 00:26:33,274

תמיד הייתה הרגשה שלא מדברים

על העלייה דרך סודן

 

331

00:26:33,275 --> 00:26:35,316

ובטח לא על מה שהם עברו שם.

 

332

00:26:35,317 --> 00:26:39,482

שמעתי מסיפורים, אבל אף פעם

לא שמעתי את זה ממקור ראשון.

 

333

00:26:39,483 --> 00:26:46,857

במהלך השנים התחלתי לשאול את הוריי

שאלות על העלייה והפעילות שלהם באתיופיה,

 

334

00:26:46,858 --> 00:26:49,857

ונדהמתי לגלות סיפור עלייה מדהים.

 

335

00:26:49,858 --> 00:26:51,941

הוריי אסירי ציון,

 

336

00:26:51,942 --> 00:26:56,191

סיכנו את חייהם וחיי ילדיהם

למען העלאת יהודי אתיופיה.

 

337

00:26:56,192 --> 00:26:59,566

הבית באתיופיה שימש

כמקום מפגש ומסתור

 

338

00:26:59,567 --> 00:27:02,482

לקבוצות שהתאגדו לעלות לארץ ישראל,

 

339

00:27:02,483 --> 00:27:06,232

כאשר מסביב לבית מסתובבים

חיילי צבא אתיופיה,

 

340

00:27:06,233 --> 00:27:09,399

שסימנו את הבית וחשדו בפעילות אסורה.

 

341

00:27:09,400 --> 00:27:12,607

למרות החשש והסכנה שריחפה מעל הבית,

 

342

00:27:12,608 --> 00:27:14,691

הקבוצות לא הפסיקו להגיע

 

343

00:27:14,692 --> 00:27:20,024

ואימא בכל פעם הייתה מכינה לקבוצות

צידה לדרך, בגדים אם צריך

 

344

00:27:20,025 --> 00:27:25,816

והייתה שולחת אותם בברכת הדרך

ותפילות שיגיעו בשלום לארץ הקודש.

 

345

00:27:25,817 --> 00:27:29,649

אחים שלי, שעשו את המסע דרך סודן,

 

346

00:27:29,650 --> 00:27:35,357

היו חשופים לפעילות של ההורים

וביקשו להצטרף לאחת הקבוצות.

 

347

00:27:35,358 --> 00:27:38,107

שאלתי את אמי איך זה מרגיש,

 

348

00:27:38,108 --> 00:27:41,732

מה עובר בראש כששלושה מהילדים שלה,

ועוד הגדולים,

 

349

00:27:41,733 --> 00:27:47,941

שזה אח בכור ושתי האחיות שמתחתיו,

מבקשים להיות חלק מהמסע לסודן.

 

350

00:27:47,942 --> 00:27:54,191

אימא שלי לוקחת נשימה עמוקה

ועונה לי שזה הדבר הכי קשה שהיא עשתה.

 

351

00:27:54,192 --> 00:27:58,607

אפילו עכשיו, כשעבר כל כך הרבה זמן,

קשה לה לדבר על זה.

 

352

00:27:58,608 --> 00:28:01,149

דבר אחד היא יודעת להגיד,

 

353

00:28:01,150 --> 00:28:07,607

שהיא שמה את ילדיה בידיו של השם

והתפללה שיביא את ילדיה בשלום לארץ הקודש,

 

354

00:28:07,608 --> 00:28:10,149

וברוך השם, כך היה.

 

355

00:28:10,150 --> 00:28:14,107

לפני מספר שנים אחותי הגדולה,

שעלתה דרך סודן,

 

356

00:28:14,108 --> 00:28:17,316

השתתפה בפרויקט מדהים

שנקרא "אחוות נשים",

 

357

00:28:17,317 --> 00:28:20,566

פרויקט שמאגד נשים

שעלו דרך סודן,

 

358

00:28:20,567 --> 00:28:25,399

כאשר המטרה של הפרויקט

היא לעזור לאותן נשים לשתף את סיפורן

 

359

00:28:25,400 --> 00:28:27,441

ולהתמודד עם העבר שלהן.

 

360

00:28:27,442 --> 00:28:30,357

אותן נשים נפגשו פעם בשבוע,

פעם בשבועיים

 

361

00:28:30,358 --> 00:28:37,399

ולאט לאט חשפו ושיתפו מה עבר עליהן

במסע, במדבר, במחנה הפליטים בסודן.

 

362

00:28:37,400 --> 00:28:40,732

השיתוף היה דרך תמונות,

כתיבה, צילומים.

 

363

00:28:40,733 --> 00:28:44,441

אני יכולה להגיד כצופה מהצד

כמה טוב זה עשה לאחותי

 

364

00:28:44,442 --> 00:28:48,857

וכמה שזה עזר לה

בדרך ההתמודדות שלה עם סיפור המסע.

 

365

00:28:48,858 --> 00:28:51,441

שמתי לב שזו הזדמנות מצוינת בשבילי,

 

366

00:28:51,442 --> 00:28:56,566

וזו הייתה הפעם הראשונה במהלך הפרויקט

שאזרתי אומץ כדי לשאול שאלות.

 

367

00:28:56,567 --> 00:29:00,316

הרגשתי שהיא הייתה בשלה מספיק

כדי לשתף אותי ואת ילדיה

 

368

00:29:00,317 --> 00:29:04,441

במה שהיא עברה בזמן המסע

והשהות במחנה הפליטים בסודן,

 

369

00:29:04,442 --> 00:29:07,982

הרעב, הקושי שהיה לשרוד את היומיום,

 

370

00:29:07,983 --> 00:29:12,899

העובדה שהיא הייתה בסכנה תמידית

והייתה צריכה להסתיר את הזהות שלה,

 

371

00:29:12,900 --> 00:29:17,941

כי מי שזהותו נחשפה, לצערי,

היה עלול למצוא את מותו.

 

372

00:29:17,942 --> 00:29:22,482

הסכנה, כמובן, ריחפה מעל ראשם

של הגברים והנשים כאחד,

 

373

00:29:22,483 --> 00:29:25,524

אבל אצל הנשים הסכנה הייתה

הרבה יותר גדולה.

 

374

00:29:25,525 --> 00:29:29,607

הנשים נאלצו לעבור הטרדות

ומקרי אונס קשים ביותר.

 

375

00:29:29,608 --> 00:29:33,691

אישה שנתפסה בגלל יהדותה

או פעילות ציונות,

 

376

00:29:33,692 --> 00:29:38,232

אם זה בקניה, סודן, ג'יבוטי,

נאלצה להיכנס לכלא כמו כל הגברים,

 

377

00:29:38,233 --> 00:29:40,857

ולא משנה אם היא בהיריון

או לא בהיריון.

 

378

00:29:40,858 --> 00:29:43,899

אחיינית של אימא שלי נולדה בכלא

 

379

00:29:43,900 --> 00:29:47,524

לאחר שאימא שלה נכנסה לכלא

בהיריון מתקדם

 

380

00:29:47,525 --> 00:29:51,066

ונאלצה לעבור את הלידה בכלא בתת-תנאים,

 

381

00:29:51,067 --> 00:29:57,357

והאמת, אחרי ששמעתי את הסיפורים,

הבנתי למה לקח להם הרבה מאוד זמן לשתף

 

382

00:29:57,358 --> 00:30:01,732

ולמה הם בחרו להדחיק

ברגע שהגיעו לארץ ישראל.

 

383

00:30:01,733 --> 00:30:09,191

כפי שציינתי, היה...

אני עוסקת בתחום מימוש זכויות רפואיות.

 

384

00:30:09,192 --> 00:30:16,357

מימוש זכויות רפואיות זה כל קצבה

או זכות שאדם יכול לקבל כתוצאה ממצב רפואי,

 

385

00:30:16,358 --> 00:30:20,524

וזה מוביל אותי לזכויות של אסירי ציון.

 

386

00:30:20,525 --> 00:30:22,024

מה זה אסיר ציון?

 

387

00:30:22,025 --> 00:30:27,232

אסיר ציון בהתאם לחוק התגמולים

של אסירי ציון ובני משפחותיהם

 

388

00:30:27,233 --> 00:30:32,941

זה אזרח ישראלי שהיה במאסר

או שהה שישה חודשים לפחות במעצר

 

389

00:30:32,942 --> 00:30:36,482

בגלל פעילות ציונית,

בשל פעילות ציונית

 

390

00:30:36,483 --> 00:30:39,191

בארץ שבה אותה פעילות הייתה אסורה.

 

391

00:30:39,192 --> 00:30:45,232

דבר נוסף זה אזרח ישראלי שהיה במאסר

או שהיה שישה חודשים לפחות במעצר

 

392

00:30:45,233 --> 00:30:49,857

בגלל יהדותו בארץ שבה

אותה פעילות הייתה אסורה.

 

393

00:30:49,858 --> 00:30:53,941

דבר שלישי, מי שנמצא במאסר,

במעצר או בהגליה

 

394

00:30:53,942 --> 00:30:57,024

בגלל פעילות ציונית או בגלל יהדותו

 

395

00:30:57,025 --> 00:31:00,649

ונעלמו עקבותיו

בחלוף שישה חודשים מיום המעצר.

 

396

00:31:00,650 --> 00:31:07,149

לצערי, כל מי שעלה דרך סודן

ונגרם לו נזק גופני או נפשי

 

397

00:31:07,150 --> 00:31:11,274

וכל מי שנספה דרך סודן

בדרכם לעלות לארץ ישראל

 

398

00:31:11,275 --> 00:31:14,482

תוך כדי סיכון חייהם,

מסירות נפש וגבורה,

 

399

00:31:14,483 --> 00:31:18,441

לא עונים להגדרה של אסיר ציון,

ולכן אינם זכאים לזכויות

 

400

00:31:18,442 --> 00:31:21,691

בהתאם לחוק תגמולים לאסירי ציון

ולבני משפחותיהם,

 

401

00:31:21,692 --> 00:31:29,941

ולשם כך הוקם ארגון אסירי ציון בשנת 2000

על ידי אדיסו וודג'ה רובל ז"ל,

 

402

00:31:29,942 --> 00:31:32,107

במטרה לפעול להכרה ביהודי אתיופיה

 

403

00:31:32,108 --> 00:31:36,691

שעלו דרך המדינות קניה,

ג'יבוטי וסודן כאסירי ציון,

 

404

00:31:36,692 --> 00:31:41,774

לפעול להגברת המודעות

בקרב אזרחי המדינה למורשת אסירי ציון,

 

405

00:31:41,775 --> 00:31:46,399

למורשת יהודי אתיופיה בכלל,

הנעדרים והנספים,

 

406

00:31:46,400 --> 00:31:48,899

אדיסו וודג'ה רובל ז"ל

 

407

00:31:48,900 --> 00:31:53,191

כיהן כיו"ר ארגון אסירי ציון

יוצאי אתיופיה והרוגי מלכות

 

408

00:31:53,192 --> 00:31:57,441

עד ליום פטירתו ביום 15 במרץ 2021.

 

409

00:31:57,442 --> 00:32:04,191

אני לא חושבת שיש מישהו מבני הקהילה

ומחוץ לקהילה שלא מכיר את אדיסו ז"ל.

 

410

00:32:04,192 --> 00:32:07,441

הוא שימש כסמל וגיבור הקהילה,

לוחם אמיתי.

 

411

00:32:07,442 --> 00:32:11,566

כששומעים את סיפור חייו

ומה עבר בכלא במשך מספר שנים,

 

412

00:32:11,567 --> 00:32:16,649

זה נשמע כאילו זה לקוח מתוך סרט,

אבל לא, זה סיפור חייו של גיבור אמיתי.

 

413

00:32:16,650 --> 00:32:21,024

את אדיסו הכרתי בפן האישי

ובפן המקצועי.

 

414

00:32:21,025 --> 00:32:28,024

בפן האישי אדיסו הוא קרוב משפחה

וחבר יקר מאוד של אבי ז"ל, ברהנו זלקה,

 

415

00:32:28,025 --> 00:32:32,649

שפעלו יחד באתיופיה

תוך סיכון חייהם להעלאת יהודי אתיופיה,

 

416

00:32:32,650 --> 00:32:38,441

וגם פה, בישראל, פעלו להנצחה של אלו

שלא זכו להגיע לארץ ישראל,

 

417

00:32:38,442 --> 00:32:44,482

להכרה והוקרה של אלו שפעלו

למען העלאת יהודי אתיופיה כאסירי ציון.

 

418

00:32:44,483 --> 00:32:49,024

בפן המקצועי, כפי שציינתי,

אני עובדת במשרד העו"ד אולניק לינוי.

 

419

00:32:49,025 --> 00:32:51,024

אני יחד עם בעלת המשרד

 

420

00:32:51,025 --> 00:32:55,399

נותנות יעוץ וליווי בהתנדבות

לארגון אסירי ציון,

 

421

00:32:55,400 --> 00:33:01,274

פועלות להעלאת המודעות, לשינוי החקיקה

ולהתאמת החוק לאסירי ציון יוצאי אתיופיה.

 

422

00:33:01,275 --> 00:33:05,441

במהלך העבודה המשותפת עם הארגון

ראיתי כמה חשוב לארגון,

 

423

00:33:05,442 --> 00:33:09,482

ובייחוד ליו"ר הארגון,

אדיסו וודג'ה ראובן ז"ל,

 

424

00:33:09,483 --> 00:33:11,566

שהלך לישון במחשבות על הארגון

 

425

00:33:11,567 --> 00:33:14,816

וקם כל בוקר במחשבות

על איך אפשר לעזור,

 

426

00:33:14,817 --> 00:33:18,066

איך אפשר לשנות

ועם מי אפשר לשבת להיפגש

 

427

00:33:18,067 --> 00:33:22,524

כדי לקדם את זכויותיהם

של אסירי ציון ואלו שטרם הוכרו.

 

428

00:33:22,525 --> 00:33:26,982

זו המורשת שהוא השאיר לארגון

ולכל מי שהיה בקרבתו,

 

429

00:33:26,983 --> 00:33:30,149

ואנחנו, כמובן, יחד עם הארגון

ממשיכים את דרכו

 

430

00:33:30,150 --> 00:33:35,639

ופועלים על מנת לקדם את זכויותיהם

של אסירי ציון ואלו שטרם הוכרו.

 

431

00:33:35,640 --> 00:33:39,316

במהלך הליווי של המשרד

יחד עם ארגון אסירי ציון

 

432

00:33:39,317 --> 00:33:41,941

נפגשנו בשנה האחרונה עם מספר גורמים

 

433

00:33:41,942 --> 00:33:46,024

והצפנו את הפערים שיש בהליך ההכרה

של אסירי ציון יוצאי אתיופיה

 

434

00:33:46,025 --> 00:33:47,859

בכל השלבים השונים,

 

435

00:33:47,860 --> 00:33:50,816

אם זה בהכרה הראשונית,

אם זה בוועדות הרפואיות,

 

436

00:33:50,817 --> 00:33:53,232

אם זה בקצבאות המוענקות להם.

 

437

00:33:53,233 --> 00:33:57,732

זכינו לאוזן קשבת

עם כל הגורמים הבכירים שנפגשנו איתם,

 

438

00:33:57,733 --> 00:34:02,274

אך לצערי, הדרך לפתרון

הפערים עוד ארוכה

 

439

00:34:02,275 --> 00:34:06,857

ואנו זקוקים לליווי ותמיכה

של בכירי הציבור ומקבלי ההחלטות,

 

440

00:34:06,858 --> 00:34:12,482

ואני פונה אליכם בנימה אישית,

מקבלי ההחלטות והבכירים שנמצאים פה בקהל,

 

441

00:34:12,483 --> 00:34:17,524

להושיט יד ולהתלוות אלינו

לקידום זכויותיהם של גיבורי ישראל אלו.

 

442

00:34:17,525 --> 00:34:21,399

רוב האזרחים אשר פונים אליי

לייעוץ בנושא אסירי ציון

 

443

00:34:21,400 --> 00:34:23,899

הינם אזרחים לאחר גיל הפרישה,

 

444

00:34:23,900 --> 00:34:26,691

כך שרוב הפונים

אינם דוברים את השפה העברית,

 

445

00:34:26,692 --> 00:34:29,441

והייעוץ שלי ניתן לרוב

בשפה האמהרית.

 

446

00:34:29,442 --> 00:34:31,316

זה הזמן להודות להוריי,

 

447

00:34:31,317 --> 00:34:37,066

שהתעקשו לדבר איתי באמהרית

ושכנעו אותי לעשות בגרות באמהרית.

 

448

00:34:37,067 --> 00:34:40,232

טפסי הבקשה להכרה של אסירי ציון

 

449

00:34:40,233 --> 00:34:44,524

וטופס התביעה לנכות של אסירי ציון

הם בשפה העברית,

 

450

00:34:44,525 --> 00:34:52,066

הוועדות הרפואיות המתקיימות בביטוח לאומי

מתקיימות בשפה העברית ללא מתורגמן,

 

451

00:34:52,067 --> 00:34:56,524

ופה באמת עולה השאלה כיצד אזרח

יכול למצות את זכויותיו

 

452

00:34:56,525 --> 00:34:59,441

ללא הנגשה מתאימה וללא הבנת התהליך,

 

453

00:34:59,442 --> 00:35:03,274

אם זה בטפסים, אם זה בוועדות,

אם זה פקידי הקבלה,

 

454

00:35:03,275 --> 00:35:08,024

ולכן אנו במשרד פועלים כדי שפערי שפה,

נגישות או חוסר בקיאות

 

455

00:35:08,025 --> 00:35:11,899

לעולם לא ימנעו מאדם

את מימוש זכויותיו הרפואיות.

 

456

00:35:11,900 --> 00:35:15,149

במסגרת הליווי והייעוץ יצרה עמי קשר

 

457

00:35:15,150 --> 00:35:20,066

אישה אשר ביקשה להתייעץ איתי

בנוגע לזכויות של אסירי ציון.

 

458

00:35:20,067 --> 00:35:22,274

היא חשפה בפניי שכיום,

 

459

00:35:22,275 --> 00:35:27,024

לאור העלאת המודעות של זכויות אסירי ציון

והשיח שיש בחברה,

 

460

00:35:27,025 --> 00:35:31,566

היא החלה לחוות פלאשבקים וסיוטים

ממה שעברה בסודן,

 

461

00:35:31,567 --> 00:35:33,316

מקרה אונס קשה ביותר,

 

462

00:35:33,317 --> 00:35:38,066

אשר כולל התעללות פיזית והטרדה

במשך תקופה ארוכה בגלל יהדותה,

 

463

00:35:38,067 --> 00:35:42,316

ורק בשנה האחרונה,

לאחר יותר מ-30 שנה לאחר המסע מסודן,

 

464

00:35:42,317 --> 00:35:46,857

החלה לקבל טיפול פסיכיאטרי

על הנזק הנפשי שנגרם לה בדרך לישראל

 

465

00:35:46,858 --> 00:35:49,857

והחלה לאט לאט לשתף את הקרובים לה.

 

466

00:35:49,858 --> 00:35:53,899

לאחר שיחה ארוכה וסיפור חיים כואב

נאלצתי לבשר לה

 

467

00:35:53,900 --> 00:35:58,191

שבהתאם לחוק היא לא זכאית

להכרה כאסירת ציון.

 

468

00:35:58,192 --> 00:36:01,316

הסיפור הכואב של אותה אישה

הוא אחד מיני רבים,

 

469

00:36:01,317 --> 00:36:06,649

וכולי תקווה שיום אחד אוכל לבשר להן

שהן עונות להגדרה של אסירות ציון

 

470

00:36:06,650 --> 00:36:08,982

וזכאיות לזכויות.

 

471

00:36:08,983 --> 00:36:13,107

יום זה הוא יום בסימן גבורה נשית.

 

472

00:36:13,108 --> 00:36:18,441

בראש ובראשונה אני אנצל את המעמד

להודות לגיבורה אישית שלי, אמי היקרה,

 

473

00:36:18,442 --> 00:36:23,899

על שלימדת אותנו מהי ציונות,

מהי אמונה, מסירות נפש ואהבת הארץ.

 

474

00:36:23,900 --> 00:36:29,066

מאחלת שתהיי לנו בריאה ותזכי לספר

באופן אישי את סיפורך גם לנינים.

 

475

00:36:29,067 --> 00:36:32,857

היא צופה בנו עכשיו,

אז אימא, זה בשבילך.

 

476

00:36:32,858 --> 00:36:36,524

נשים יקרות, אני רוצה

להגיד לכן כמה אתן אמיצות.

 

477

00:36:36,525 --> 00:36:39,857

כל מה שעברתן מחזק ומחשל אותנו הנשים.

 

478

00:36:39,858 --> 00:36:45,149

גם אם אנחנו לא מכירות באופן אישי,

שתדעו שבשבילנו אתן גיבורות אמיתיות.

 

479

00:36:45,150 --> 00:36:53,107

חשוב שתספרו ותשתפו את הסיפור שלכן

כדי שכולן ידעו שמה שעברתן לא היה לחינם.

 

480

00:36:53,108 --> 00:36:54,774

זכיתן להגיע לארץ הקודש,

 

481

00:36:54,775 --> 00:37:00,232

וכל אחת במקום שלה זכתה לבנות בית

ולגדל משפחה לתפארת.

 

482

00:37:00,233 --> 00:37:03,899

מקווה שגם מדינת ישראל

תוכל להכיר בפועלכן

 

483

00:37:03,900 --> 00:37:08,607

ולהעניק לכן את הזכויות המגיעות לכן,

כי מגיע לכן.

 

484

00:37:08,608 --> 00:37:09,775

תודה רבה.

 

485

00:37:12,817 --> 00:37:16,575

תודה, תודה רבה לעו"ד מיטל זאודה

על ההרצאה המרתקת,

 

486

00:37:16,576 --> 00:37:23,149

ואכן, שיתוף הסיפור

הוא חלק מתהליך ריפוי אישי גדול.

 

487

00:37:23,150 --> 00:37:24,982

בתקווה לימים טובים יותר.

 

488

00:37:24,983 --> 00:37:27,274

כעת אנחנו נשמע שיר נוסף.

 

489

00:37:27,275 --> 00:37:31,357

הזמרת חגית יאסו הקליטה

במיוחד לאירוע זה בהקלטה חדשה

 

490

00:37:31,358 --> 00:37:33,732

את השיר "המסע לארץ ישראל".

 

491

00:37:33,733 --> 00:37:37,191

מילים: חיים אידיסיס,

לחן: שלמה גרוניך.

 

492

00:37:37,192 --> 00:37:38,442

בבקשה.

 

493

00:37:50,275 --> 00:37:55,524

"הירח משגיח מעל

 

494

00:37:55,525 --> 00:38:00,992

"על גבי שק האוכל הדל.

 

495

00:38:00,993 --> 00:38:06,399

"המדבר מתחתיי, אין סופו לפנים

 

496

00:38:06,400 --> 00:38:14,149

"ואמי מבטיחה לאחיי הקטנים,

 

497

00:38:14,150 --> 00:38:21,941

"עוד מעט, עוד קצת, להרים רגליים,

 

498

00:38:21,942 --> 00:38:28,274

"מאמץ אחרון, לפני ירושלים.

 

499

00:38:28,275 --> 00:38:33,191

"אור ירח החזק מעמד,

 

500

00:38:33,192 --> 00:38:38,649

"שק האוכל שלנו אבד,

 

501

00:38:38,650 --> 00:38:44,066

"המדבר לא נגמר, יללות של תנים

 

502

00:38:44,067 --> 00:38:51,732

"ואימי מרגיעה את אחי הקטנים,

 

503

00:38:51,733 --> 00:38:59,441

"עוד מעט, עוד קצת, בקרוב ניגאל,

 

504

00:38:59,442 --> 00:39:05,607

"לא נפסיק ללכת לארץ ישראל.

 

505

00:39:05,608 --> 00:39:13,191

"עוד מעט, עוד קצת, בקרוב ניגאל,

 

506

00:39:13,192 --> 00:39:19,650

"לא נפסיק ללכת לארץ ישראל.

 

507

00:39:30,595 --> 00:39:35,399

"ובלילה תקפו שודדים

 

508

00:39:35,400 --> 00:39:40,768

"בסכין גם בחרב חדה.

 

509

00:39:40,769 --> 00:39:46,316

"במדבר דם אימי, הירח עדי

 

510

00:39:46,317 --> 00:39:53,941

"ואני מבטיחה לאחי הקטנים,

 

511

00:39:53,942 --> 00:40:01,607

"עוד מעט, עוד קצת, יתגשם החלום.

 

512

00:40:01,608 --> 00:40:08,525

"עוד מעט נגיע לארץ ישראל.

 

513

00:40:10,442 --> 00:40:15,524

"בירח דמותה של אימי,

 

514

00:40:15,525 --> 00:40:20,941

"מביטה בי, אימא, אל תיעלמי.

 

515

00:40:20,942 --> 00:40:26,691

"לו הייתה לצידי, היא הייתה יכולה

 

516

00:40:26,692 --> 00:40:35,982

"לשכנע אותם שאני יהודי.

 

517

00:40:35,983 --> 00:40:43,774

"עוד מעט, עוד קצת, בקרוב נגיאל,

 

518

00:40:43,775 --> 00:40:49,982

"לא נפסיק ללכת לארץ ישראל.

 

519

00:40:49,983 --> 00:40:57,540

"עוד מעט, עוד קצת, להרים עיניים,

 

520

00:40:57,541 --> 00:41:05,916

"מאמץ אחרון לפני ירושלים".

 

521

00:41:11,858 --> 00:41:15,649

נודה כולנו לחגית יאסו על השיר המרגש.

 

522

00:41:15,650 --> 00:41:21,357

לעדות השנייה והאחרונה של היום

אני מתכבדת להזמין את הגברת ענבל רדה

 

523

00:41:21,358 --> 00:41:23,024

לספר את סיפורה האישי.

 

524

00:41:23,025 --> 00:41:29,066

ענבל עלתה מאתיופיה לישראל

דרך סודן בגיל 20 ללא משפחה כלל,

 

525

00:41:29,067 --> 00:41:32,732

ורק עם בנה התינוק דוד,

שהיה בן שמונה חודשים.

 

526

00:41:32,733 --> 00:41:36,591

ענבל ובנה עברו מסע קשה ומפרך

בדרכם לארץ ישראל.

 

527

00:41:36,592 --> 00:41:41,941

כיום ענבל נשואה עם שני ילדים

ושלושה נכדים.

 

528

00:41:41,942 --> 00:41:45,316

היא עובדת כאחות אחראית

באורטופדית כף רגל סוכרתית

 

529

00:41:45,317 --> 00:41:48,399

במרכז הרפואי שמיר אסף הרופא.

 

530

00:41:48,400 --> 00:41:49,525

בבקשה, ענבל.

 

531

00:41:59,067 --> 00:42:00,233

ענבל איתנו?

 

532

00:42:01,983 --> 00:42:03,607

כן, ענבל...

 

533

00:42:03,608 --> 00:42:05,483

כן, ענבל איתנו, אני ראיתי אותה.

 

534

00:42:08,608 --> 00:42:09,733

בואו נראה.

 

535

00:42:20,483 --> 00:42:21,858

ענבל, את שומעת אותנו?

 

536

00:42:30,342 --> 00:42:32,316

אולי נחכה לה כמה דקות? נסמס לה?

 

537

00:42:32,317 --> 00:42:33,317

כן, שנייה.

 

538

00:43:10,400 --> 00:43:11,483

רגע.

 

539

00:43:19,608 --> 00:43:21,774

ענבל, את שומעת אותי דרך הזום?

 

540

00:43:21,775 --> 00:43:23,399

עכשיו אני שומעת.

 

541

00:43:23,400 --> 00:43:27,191

אוקיי, יופי, אז רק...

 

542

00:43:27,192 --> 00:43:31,232

המצלמה שלך עדיין סגורה. אה, זהו. מעולה.

 

543

00:43:31,233 --> 00:43:32,274

סליחה.

 

544

00:43:32,275 --> 00:43:37,982

שלום לכולם.

אני ענבל, ענבל רדה, תושבת רחובות.

 

545

00:43:37,983 --> 00:43:43,691

קודם כול, אני מודה לכם שאפשרתם לי

 

546

00:43:43,692 --> 00:43:47,024

לספר את יציאת המצרים שלי,

 

547

00:43:47,025 --> 00:43:51,192

שהיא חלק מסיפורי הגבורה

של יהודי אתיופיה.

 

548

00:43:54,317 --> 00:43:59,607

אני עליתי ב-1984.

 

549

00:43:59,608 --> 00:44:03,692

נולדתי באזור גונדר.

 

550

00:44:06,108 --> 00:44:11,024

בשנות ה-80 התחילו, המסע...

 

551

00:44:11,025 --> 00:44:18,275

אנשים יוצאים והולכים בקבוצות,

יוצאים למסע.

 

552

00:44:21,400 --> 00:44:25,191

אני הייתי עם ילד קטן

בן שמונה חודשים.

 

553

00:44:25,192 --> 00:44:27,067

התחלתי את המסע,

 

554

00:44:28,858 --> 00:44:36,024

ויום אחד בלילה ליוו אותי

ההורים שלי לקבוצה של אנשים,

 

555

00:44:36,025 --> 00:44:38,024

להצטרף למסע.

 

556

00:44:38,025 --> 00:44:42,691

כל המשפחה לא יכולנו

לצאת לדרך למסע ביחד.

 

557

00:44:42,692 --> 00:44:48,442

אבא שלי היה פעיל בעיר,

שם בכפר אצלנו,

 

558

00:44:50,942 --> 00:44:55,774

והממשלה הייתה נגד העלייה

 

559

00:44:55,775 --> 00:44:59,358

ולא היינו יכולים לצאת ביחד כמשפחה,

 

560

00:45:01,442 --> 00:45:06,857

ושני האחים שלי, האחיינים,

בני 12 ו-15-14,

 

561

00:45:06,858 --> 00:45:11,566

יצאו למסע לפניי,

שלושה-ארבעה חודשים לפניי.

 

562

00:45:11,567 --> 00:45:16,232

אני הצטרפתי לקבוצה של אנשים...

 

563

00:45:16,233 --> 00:45:17,733

זה הסיפור האישי שלה.

 

564

00:45:20,317 --> 00:45:21,691

שומעים?

 

565

00:45:21,692 --> 00:45:24,607

כן, סליחה. עכשיו בסדר.

 

566

00:45:24,608 --> 00:45:25,692

אוקיי.

 

567

00:45:28,150 --> 00:45:30,649

ליוו אותי שני ההורים בלילה,

 

568

00:45:30,650 --> 00:45:35,775

ולמחרת בבוקר, לקראת הבוקר,

הייתי צריכה לצאת למסע.

 

569

00:45:37,358 --> 00:45:40,107

הגעתי לקבוצה של אנשים.

 

570

00:45:40,108 --> 00:45:45,357

אמרו לי... מכאן...

מטאדה... לכפר אחר,

 

571

00:45:45,358 --> 00:45:50,441

שאני צריכה ללכת עם עוד אדם,

 

572

00:45:50,442 --> 00:45:53,024

עוד פעם נתחלק לקבוצות,

 

573

00:45:53,025 --> 00:45:59,732

אני עם התינוק שלי בן שמונה חודשים

על הגב במנשא שעשוי מעור,

 

574

00:45:59,733 --> 00:46:02,857

התחלתי את המסע, נפרדתי מההורים

 

575

00:46:02,858 --> 00:46:10,316

ויצאתי עם גבר מבוגר,

שהוא היה עם סוס ואני ברגל.

 

576

00:46:10,317 --> 00:46:15,066

אמרו לי: תלכי איתו

עד כפר שנקרא גאינה,

 

577

00:46:15,067 --> 00:46:22,275

זה יכול להיות בערך... אני לא זוכרת,

אולי שלוש-ארבע שעות הליכה.

 

578

00:46:24,525 --> 00:46:28,357

בעצם בסביבה הזאת

אנשים אם היו רואים,

 

579

00:46:28,358 --> 00:46:35,441

היו מלשינים ומכניסים אותנו לכלא,

אז יצאתי עם האיש הזה, שאני לא מכירה אותו,

 

580

00:46:35,442 --> 00:46:37,941

הוא אמר לי:

 

581

00:46:37,942 --> 00:46:44,399

מכאן עד...

מטאדה עד המקום הזה שאנחנו נלך

 

582

00:46:44,400 --> 00:46:48,649

את צריכה לקחת את עצמך

וללכת, להמשיך ללכת.

 

583

00:46:48,650 --> 00:46:55,441

אני, לפני שיתפסו אותי

אני דוהר עם הסוס שלי והולך.

 

584

00:46:55,442 --> 00:47:03,649

אמרתי לו: אדוני, אני יצאתי איתך.

אני מבקשת שתחכה לי ואני אבוא איתך.

 

585

00:47:03,650 --> 00:47:10,524

הוא אמר: אני חייב לברוח

שלא יתפסו אותי ואז תבואי אחריי.

 

586

00:47:10,525 --> 00:47:14,274

לא מכירה את הדרך, לא מכירה אנשים.

 

587

00:47:14,275 --> 00:47:21,899

אישה צעירה, בגיל 20,

עם ילד על הגב, התחלתי ללכת,

 

588

00:47:21,900 --> 00:47:25,607

והתחלתי לרוץ אחרי הסוס

 

589

00:47:25,608 --> 00:47:29,316

והיה קשה, היה מאמץ אדיר.

 

590

00:47:29,317 --> 00:47:31,233

לאט לאט האדם נעלם לי

 

591

00:47:32,817 --> 00:47:37,524

והלכתי לכיוון...

לאותו כיוון שהוא הלך.

 

592

00:47:37,525 --> 00:47:41,649

בדרך אני פוגשת אנשים,

שואלת אותם:

 

593

00:47:41,650 --> 00:47:47,107

איך נקרא... איפה גאינה?

 

594

00:47:47,108 --> 00:47:49,899

אז אומרים לי:

תלכי ככה, תלכי ככה.

 

595

00:47:49,900 --> 00:47:54,275

הלכתי מותשת ומפוחדת, מבוהלת.

 

596

00:47:57,233 --> 00:48:03,483

לקראת הערב הגעתי למקום הזה.

גם במקום הזה אני לא מכירה לאן ללכת.

 

597

00:48:05,525 --> 00:48:08,733

זה מקום שביתא ישראל גרו שם.

 

598

00:48:10,900 --> 00:48:17,650

אף פעם לא יצאתי מהאזור שלי

למקום כל כך נידח וכפר.

 

599

00:48:20,692 --> 00:48:23,649

שאלתי אנשים שם...

 

600

00:48:23,650 --> 00:48:28,774

במקרה אני זכרתי שהיו איזו משפחה

שהיו באים אלינו מהאזור הזה.

 

601

00:48:28,775 --> 00:48:32,732

שאלתי איפה גר ככה וככה,

אז אמרו לי "פה".

 

602

00:48:32,733 --> 00:48:34,900

הלכתי לכיוון הבית שלהם,

 

603

00:48:36,900 --> 00:48:41,691

היה כלב שיכול לנשוך אותי.

 

604

00:48:41,692 --> 00:48:47,149

עמדתי שם, אמרתי לילד:

תקרא בבקשה לאימא שלך.

 

605

00:48:47,150 --> 00:48:52,232

אז אימא שלו יצאה,

היא לא זיהתה אותי.

 

606

00:48:52,233 --> 00:48:55,357

אמרתי: אני בת של זה, אנחנו משפחה,

 

607

00:48:55,358 --> 00:49:01,042

פשוט אמרו לי ללכת לפה

ולחכות עם הקבוצה כדי לצאת לסודן.

 

608

00:49:02,733 --> 00:49:06,816

כמובן, היא לקחה אותי,

היא נתנה לי לשתות, לאכול

 

609

00:49:06,817 --> 00:49:11,107

ולקחה אותי לקבוצת האנשים שהצטרפו.

 

610

00:49:11,108 --> 00:49:18,816

כשהלכתי לשם, ראיתי מלא אנשים

מכל מיני מקומות שהצטרפו,

 

611

00:49:18,817 --> 00:49:24,750

סוסים, חמורים,

אנשים שהכינו את עצמם לצעידה, מבשלים,

 

612

00:49:26,275 --> 00:49:28,900

והצטרפתי, כמובן, אני לא מכירה אף אחד.

 

613

00:49:30,692 --> 00:49:38,649

למחרת בבוקר הגיעו כל הקבוצה,

אנשים שההורים שלי אמרו "תלכו איתם"

 

614

00:49:38,650 --> 00:49:43,857

ופגשתי אותם שם והיינו 300 איש,

 

615

00:49:43,858 --> 00:49:50,274

היו מבוגרים, זקנים,

ילדים קטנים, נשים בהיריון,

 

616

00:49:50,275 --> 00:49:55,149

ואז התחילו דיונים מי מלווה אותנו.

 

617

00:49:55,150 --> 00:50:02,357

השיגו איזה מלווה, שילמנו כסף עבורו

והתחילו מורי הדרך להוביל אותנו,

 

618

00:50:02,358 --> 00:50:03,858

קבוצה של מורי דרך.

 

619

00:50:06,358 --> 00:50:10,649

אנחנו הולכים, הולכים, לא נגמר,

עברנו את כל הגבול,

 

620

00:50:10,650 --> 00:50:15,774

בלילה הולכים, ביום ישנים,

 

621

00:50:15,775 --> 00:50:18,900

החום היה נוראי

 

622

00:50:20,650 --> 00:50:24,982

ואנחנו מחפשים איזה נהר

או איזה מים,

 

623

00:50:24,983 --> 00:50:28,482

אנחנו יושבים שם

ומעבירים קצת...

 

624

00:50:28,483 --> 00:50:30,399

ומתחילים ללכת.

 

625

00:50:30,400 --> 00:50:35,024

הדרך כל כך קשה, מעייפת,

 

626

00:50:35,025 --> 00:50:38,948

אבל לא מאבדים תקווה,

הולכים, הולכים, זו המטרה.

 

627

00:50:38,949 --> 00:50:43,482

תמיד היה חלום,

החלום לא בא בחינם.

 

628

00:50:43,483 --> 00:50:45,358

צריך להתאמץ בשביל החלום.

 

629

00:50:48,817 --> 00:50:54,149

עברנו את כל הגבול,

הגענו לגבול סודן,

 

630

00:50:54,150 --> 00:50:59,941

מורי הדרך אמרו לנו: תשמעו,

עכשיו אתם מתקרבים לגבול סודן

 

631

00:50:59,942 --> 00:51:03,982

ואנחנו לא נלך איתכם

 

632

00:51:03,983 --> 00:51:08,274

כי אנחנו מפחדים שסודנים

יתפסו אותנו ויהרגו אותנו

 

633

00:51:08,275 --> 00:51:09,692

ואתם צריכים ללכת.

 

634

00:51:12,317 --> 00:51:17,857

כמובן, הגעתם, תביאו לנו כסף.

אין להם מה לעשות עם הכסף בסודן.

 

635

00:51:17,858 --> 00:51:23,691

אין להם מה לעשות עם דברים,

כלים לבישול וכל מיני דברים, ציוד,

 

636

00:51:23,692 --> 00:51:25,941

חמורים שהיו,

 

637

00:51:25,942 --> 00:51:28,357

והחזירו אותם.

 

638

00:51:28,358 --> 00:51:31,149

נתנו את כל מה שצריך

 

639

00:51:31,150 --> 00:51:33,774

לא עברה איזה חצי שעה,

 

640

00:51:33,775 --> 00:51:37,108

פתאום כמה שודדים

 

641

00:51:38,858 --> 00:51:44,649

עוברים את כל האנשים בשיירה

ורצים קדימה לעצור את הראשון

 

642

00:51:44,650 --> 00:51:47,732

ואמרו לנו: תחזרו אחורה

 

643

00:51:47,733 --> 00:51:54,067

לאזור כזה נמוך, רחוק מהדרך ומקום חם,

 

644

00:51:56,067 --> 00:52:03,233

שם כולם היו עם נשק חם,

מצוידים וכל כך רעים.

 

645

00:52:04,817 --> 00:52:08,066

התחילו להגיד לנו:

תביאו כל מה שיש לכם,

 

646

00:52:08,067 --> 00:52:15,024

והתחילו להפריד

את הנשים הצעירות לבד,

 

647

00:52:15,025 --> 00:52:19,399

את הגברים לבד ו...

 

648

00:52:19,400 --> 00:52:22,066

בעצם התחילו להכות באנשים.

 

649

00:52:22,067 --> 00:52:30,691

אני זוכרת, אני לא אשכח,

אדם מבוגר, היה עם סוס.

 

650

00:52:30,692 --> 00:52:34,941

אמר לו: תביא מה שיש לך.

כל מה שיש לך.

 

651

00:52:34,942 --> 00:52:40,774

אז הוא הביא לו כל מה שהיה לו,

ולא הספיק לו.

 

652

00:52:40,775 --> 00:52:42,524

הוא אמר: אתה צריך להביא,

 

653

00:52:42,525 --> 00:52:47,566

הוא אמר לו:

אתה, בטח יש לך מלא כסף, תביא לי,

 

654

00:52:47,567 --> 00:52:54,441

והוא נתן לו בנשק בגב והוא נפל

 

655

00:52:54,442 --> 00:52:59,607

וקם מפחד והוא אמר לו:

טוב, עכשיו אני אתן לך את כל מה שיש לי.

 

656

00:52:59,608 --> 00:53:06,316

הוא הלך לסוס שלו ושם שם בכרית של הסוס,

 

657

00:53:06,317 --> 00:53:09,441

פתח את כל הכסף ונתן לו,

 

658

00:53:09,442 --> 00:53:12,524

ואז התחיל להכות אותו,

למה שיקרת בכלל?

 

659

00:53:12,525 --> 00:53:14,316

לא הספיק לו שנתן לו.

 

660

00:53:14,317 --> 00:53:17,525

ככה הגיע התור שלי.

 

661

00:53:19,192 --> 00:53:25,441

הוא אמר לי:

אני נראית כזה...

 

662

00:53:25,442 --> 00:53:27,775

שבאה מהעיר, לא כפרית,

 

663

00:53:29,400 --> 00:53:34,941

הוא אמר לי:

בטח את באת מהעיר ומלאת כסף, תביאי כסף.

 

664

00:53:34,942 --> 00:53:40,232

אני עם הילד וזה, אמרתי לו:

תשמע, אני סטודנטית.

 

665

00:53:40,233 --> 00:53:45,857

רק ילדתי, לא עבדתי, אין לי כסף,

זה מה שיש לי, נתתי לו מה שיש לי.

 

666

00:53:45,858 --> 00:53:49,357

הוא אמר לי: אם אני...

 

667

00:53:49,358 --> 00:53:53,066

כשאני מחפש ואני מוצא כסף,

את מתה פה.

 

668

00:53:53,067 --> 00:53:54,483

אמרתי: אין בעיה.

 

669

00:53:56,442 --> 00:54:01,191

ואז כל כך... 300 אנשים,

הוא היה צריך להספיק.

 

670

00:54:01,192 --> 00:54:05,233

העבירו אותי לצד השני,

שאני עם הנשים הצעירות, שמו אותי בצד,

 

671

00:54:07,067 --> 00:54:09,566

התחיל...

 

672

00:54:09,567 --> 00:54:12,232

לקחת מאנשים אחרים.

 

673

00:54:12,233 --> 00:54:14,816

התחילו לקחת, לקחת.

 

674

00:54:14,817 --> 00:54:22,857

בסוף איזה רכב סודני,

שמעו שעובר משם ועזבו אותנו,

 

675

00:54:22,858 --> 00:54:26,275

לקחו את הכסף שיש להם

והתחילו לרוץ.

 

676

00:54:28,608 --> 00:54:32,150

ואנחנו אמרנו: וואו, ברוך השם.

 

677

00:54:33,942 --> 00:54:42,066

בלי לעבור את העינויים האלה

ולא אנסו אותנו ולא נהרג מישהו, חס וחלילה,

 

678

00:54:42,067 --> 00:54:45,191

ואנחנו נמשיך ללכת.

 

679

00:54:45,192 --> 00:54:52,024

היה צוהריים, החום לוהט,

האדמה קרועה ורק...

 

680

00:54:52,025 --> 00:54:57,781

שום דבר אין באדמה,

לא מים, לא עלים.

 

681

00:54:57,782 --> 00:55:04,941

הכול מדברי, הרוח שנושבת,

היא יכולה לעבור כמו כוויה.

 

682

00:55:04,942 --> 00:55:09,024

התחלנו ללכת ואנשים התחילו ליפול בדרך.

 

683

00:55:09,025 --> 00:55:10,857

כבר לקחו לנו את המים.

 

684

00:55:10,858 --> 00:55:17,817

לי לקחו את כל מה שהיה לי,

המים והאוכל של התינוק שהיה לי,

 

685

00:55:19,733 --> 00:55:23,525

דייסה, סוכר, משהו שאפשר לתת לתינוק.

 

686

00:55:25,233 --> 00:55:27,316

שום דבר לא השאירו לנו.

 

687

00:55:27,317 --> 00:55:33,816

אנחנו התחלנו ללכת,

לחפש מים כשהכול יבש, אין שום דבר,

 

688

00:55:33,817 --> 00:55:36,566

אנשים התחילו ליפול בדרך,

 

689

00:55:36,567 --> 00:55:40,941

נופלים ולא קמים, נופלים ולא קמים.

 

690

00:55:40,942 --> 00:55:43,732

אני אמרתי לעצמי:

 

691

00:55:43,733 --> 00:55:45,524

אלוהים, תן לי כוח.

 

692

00:55:45,525 --> 00:55:48,816

אני לא רוצה ליפול.

 

693

00:55:48,817 --> 00:55:55,732

יש לי אחריות, יש לי תינוק,

יש לי חלום ואני חייבת להגיע עם התינוק,

 

694

00:55:55,733 --> 00:56:00,732

והתינוק שלי על הגב

היה תשוש עם דופק חלש,

 

695

00:56:00,733 --> 00:56:02,816

בקושי נושם.

 

696

00:56:02,817 --> 00:56:07,482

אמרתי: אני לא אפול

וסחבתי הרבה, הלכתי, הלכתי.

 

697

00:56:07,483 --> 00:56:16,899

הגעתי לאיזה עץ יבש, עץ גדול,

משהו, היה איזה צל

 

698

00:56:16,900 --> 00:56:22,732

והתחלתי להיות מטושטשת

ולראות צבעים בעיניים,

 

699

00:56:22,733 --> 00:56:27,232

אמרתי: טוב, זה כנראה הגיע הזמן,

אני צריכה לנוח.

 

700

00:56:27,233 --> 00:56:34,232

הורדתי את הילד

והושבתי אותו במנשא שהיה עשוי מעור

 

701

00:56:34,233 --> 00:56:35,941

ושכבתי לידו.

 

702

00:56:35,942 --> 00:56:43,567

אני הייתי מותשת והוא גם,

סגר עיניים, בקושי נושם.

 

703

00:56:46,192 --> 00:56:50,482

פתאום השתין איזו טיפה של שתן

 

704

00:56:50,483 --> 00:56:55,816

שקצת ראה מעל העור, נזל,

 

705

00:56:55,817 --> 00:57:01,317

והוא פתח עיניים כאילו חשב

שהעין נגעה בשתן ונתן לפה.

 

706

00:57:03,025 --> 00:57:09,982

אמרתי: זהו, זה הסוף שלו וגם שלי,

כנראה אנחנו נישאר פה.

 

707

00:57:09,983 --> 00:57:12,566

התחלתי להתפלל.

 

708

00:57:12,567 --> 00:57:21,149

פתאום מישהו שאני הכרתי אותו עוד בכפר,

קוראים לו גביהו,

 

709

00:57:21,150 --> 00:57:25,607

שהוא הלך לנהר של סודן, לגבול,

 

710

00:57:25,608 --> 00:57:31,108

והוא לקח מים ובא,

חזר בחזרה לתת טיפה מים לאנשים,

 

711

00:57:33,983 --> 00:57:37,942

והוא ראה אותי שאני נפלתי שם,

הוא נתן לי קצת מים.

 

712

00:57:39,692 --> 00:57:48,066

עכשיו תשתי קצת, אל תשתי הרבה,

גם לילד טיפה ותמשיכי ללכת ותגיעי לנהר.

 

713

00:57:48,067 --> 00:57:50,774

את מתקרבת, אל תתייאשי ותלכי.

 

714

00:57:50,775 --> 00:57:55,566

הוא נתן לי כוח, התחלתי ללכת בדרך.

 

715

00:57:55,567 --> 00:58:01,774

הגעתי לנהר שהוא נהר גדול בגבול סודן,

 

716

00:58:01,775 --> 00:58:03,525

בין סודן ובין אתיופיה.

 

717

00:58:05,317 --> 00:58:11,399

שם אני נכנסתי לתוך המים והתיישבתי

ושתיתי מתוך המים.

 

718

00:58:11,400 --> 00:58:13,081

המים היו מזוהמים.

 

719

00:58:13,082 --> 00:58:18,149

היו בצבע אפור כזה, מלוכלך.

 

720

00:58:18,150 --> 00:58:23,941

התחלתי להקיא ולהקיא,

כאבי בטן, סחרחורות.

 

721

00:58:23,942 --> 00:58:29,941

משם גם התחילו... הסודנים הגיעו

 

722

00:58:29,942 --> 00:58:38,297

ורוצים לקחת אותנו,

אנחנו נעביר אתכם לנקודות שיש פליטים

 

723

00:58:38,298 --> 00:58:40,774

ותשלמו כסף ככה וככה.

 

724

00:58:40,775 --> 00:58:42,692

כמובן, לא נשאר לי כסף,

 

725

00:58:45,608 --> 00:58:48,545

אז ה...

 

726

00:58:48,546 --> 00:58:50,149

אנשים שהיו שם,

 

727

00:58:50,150 --> 00:58:58,691

האיש שלקח אותנו ביחד מהכפר,

שההורים שלי צירפו אותי אליו,

 

728

00:58:58,692 --> 00:59:01,274

קוראים לו אדנה ברהנו,

 

729

00:59:01,275 --> 00:59:02,941

אני מודה לו בהזדמנות זו,

 

730

00:59:02,942 --> 00:59:10,316

שילם עבורי ועליתי למשאית לכיוון סודן,

 

731

00:59:10,317 --> 00:59:12,358

למקום שנקרא אודלו.

 

732

00:59:15,025 --> 00:59:22,191

המשאית מסיעה המון המון אנשים,

התחילו ליפול אחד על השני

 

733

00:59:22,192 --> 00:59:28,441

והתחילו לדרוך על התינוק שלי,

שבקושי החזקתי אותו,

 

734

00:59:28,442 --> 00:59:32,816

וחם, לוהט ואין כלום.

 

735

00:59:32,817 --> 00:59:35,482

הדרך לא דרך.

 

736

00:59:35,483 --> 00:59:40,482

זה לא כביש. המשאית נוטה לכיוון הזה,

אנשים נופלים.

 

737

00:59:40,483 --> 00:59:43,732

היא נוטה לכיוון הזה, אנשים נופלים.

 

738

00:59:43,733 --> 00:59:47,024

והגענו בלילה לאודלו,

 

739

00:59:47,025 --> 00:59:52,817

שם קיבלנו איזה אוהל,

נכנסנו לאוהל הזה...

 

740

00:59:56,233 --> 01:00:00,482

זה היה מזעזע לראות את האדמה

 

741

01:00:00,483 --> 01:00:06,024

שיש בה כבר מהיובש מלא סדקים,

 

742

01:00:06,025 --> 01:00:08,024

אין כלום.

 

743

01:00:08,025 --> 01:00:13,524

התחילו להביא לנו אוכל, לחם שיש בו...

 

744

01:00:13,525 --> 01:00:16,458

מסריח, שאי אפשר לאכול אותו.

 

745

01:00:19,817 --> 01:00:25,774

התחילו להביא לנו בשר,

שאני לא יודעת ממה עשוי,

 

746

01:00:25,775 --> 01:00:29,482

אמרו לנו "תאכלו",

כמובן, אנחנו לקחנו ולא אכלנו

 

747

01:00:29,483 --> 01:00:33,441

כי אף אחד לא אוכל את הבשר שלא...

 

748

01:00:33,442 --> 01:00:37,691

שמרנו על היהדות שלנו לאורך שנים,

 

749

01:00:37,692 --> 01:00:40,150

ואז התחילו גם שם...

 

750

01:00:50,567 --> 01:00:51,607

ענבל?

 

751

01:00:51,608 --> 01:00:52,857

שומעים אותי? סליחה.

 

752

01:00:52,858 --> 01:00:53,983

כן, עכשיו.

 

753

01:00:57,150 --> 01:00:58,650

אז התחילו...

 

754

01:01:01,608 --> 01:01:07,316

התחילו גם שם רעב ומחלות, שלשולים

 

755

01:01:07,317 --> 01:01:10,317

ואנשים נהיו חולים,

אני חליתי וגם הילד,

 

756

01:01:12,192 --> 01:01:18,942

בקיצור הגענו...

אחרי חודשיים הגעתי לתוך סודן,

 

757

01:01:20,567 --> 01:01:23,482

שנקרא...

 

758

01:01:23,483 --> 01:01:25,149

גדריף,

 

759

01:01:25,150 --> 01:01:30,024

ושם היינו תקופה...

 

760

01:01:30,025 --> 01:01:32,649

תקופה של כמה חודשים.

 

761

01:01:32,650 --> 01:01:41,066

גם החיים שם היו נוראיים,

כל הזמן הסתתרנו מהסודנים,

 

762

01:01:41,067 --> 01:01:44,566

היה ממש קשה גם שם,

 

763

01:01:44,567 --> 01:01:48,067

מחלות, רעב ואין טיפול רפואי,

 

764

01:01:49,817 --> 01:01:54,900

צפיפות של אנשים באותה דירה ששכרנו.

 

765

01:01:57,317 --> 01:01:59,857

יום אחד...

 

766

01:01:59,858 --> 01:02:02,649

אני שמעתי מקודם את אסנקאו,

 

767

01:02:02,650 --> 01:02:05,524

בהזדמנות זו אני אומרת לו תודה,

 

768

01:02:05,525 --> 01:02:09,567

אסנקאו הגיע ואמר לנו: היום יש...

 

769

01:02:11,192 --> 01:02:17,066

יש עלייה ואתם צריכים לצאת בלילה

וללכת לכיוון הזה,

 

770

01:02:17,067 --> 01:02:20,817

ולעלות... לנסות לעלות לישראל.

 

771

01:02:23,650 --> 01:02:28,191

בלילה אני בסודן שם, בגדריף,

 

772

01:02:28,192 --> 01:02:33,191

פגשתי את האחים שלי שהלכו לפני

 

773

01:02:33,192 --> 01:02:37,274

ומשם הלכנו בחושך,

לא רואים שום דבר,

 

774

01:02:37,275 --> 01:02:43,357

חושך, לכיוון המשאית אנחנו הולכים.

 

775

01:02:43,358 --> 01:02:46,566

הגענו בקושי למשאית.

 

776

01:02:46,567 --> 01:02:50,858

אנשים נופלים וקמים, נכנסים לבור,

לא רואים כלום,

 

777

01:02:53,775 --> 01:02:56,482

הגענו לשם

 

778

01:02:56,483 --> 01:02:59,857

והתחלנו לעלות בדחיפות,

 

779

01:02:59,858 --> 01:03:03,607

אחד דוחף את השני,

היו שתי משאיות,

 

780

01:03:03,608 --> 01:03:06,857

מי עולה קודם, מי לא עולה,

 

781

01:03:06,858 --> 01:03:08,732

התחלנו להילחם,

 

782

01:03:08,733 --> 01:03:13,316

מי שיש לו כוח הוא עולה,

מי שאין לו כוח כבר לא זה,

 

783

01:03:13,317 --> 01:03:16,442

אחד דורך על השני ועלינו למשאית.

 

784

01:03:18,067 --> 01:03:25,108

המשאית הזאת התמלאה

מעבר ליכולת שלה.

 

785

01:03:27,358 --> 01:03:33,149

היו שתי משאיות,

התחלנו לנסוע והנסיעה,

 

786

01:03:33,150 --> 01:03:38,525

אנשים נופלים, אין איפה להיאחז במשאית,

 

787

01:03:40,650 --> 01:03:43,191

ואני ראיתי ש...

 

788

01:03:43,192 --> 01:03:48,566

אחרי שעליתי למשאית

ראיתי שאנשים מצטופפים ובוכים

 

789

01:03:48,567 --> 01:03:51,024

"ואני מת, אני מת, תוציאו אותי".

 

790

01:03:51,025 --> 01:03:56,941

והתחילו לבכות ואנשים

נופלים אחד על השני וממש גיהינום,

 

791

01:03:56,942 --> 01:04:01,941

ואני, התינוק שלי היה על הגב,

אמרתי: אם אני שמה אותו על הגב,

 

792

01:04:01,942 --> 01:04:08,774

ילחצו עליי ואני אשים אותו על הראש,

על הכתף. שמתי אותו על הכתף.

 

793

01:04:08,775 --> 01:04:15,024

מישהי עמדה לידי עם תינוקת גם על הגב

 

794

01:04:15,025 --> 01:04:20,732

והייתה קצת נמוכה ולחצו עליה

והתינוקת נפטרה על המקום.

 

795

01:04:20,733 --> 01:04:27,525

אמרתי: הילד שלי לא ייפול פה.

אני צריכה להילחם להביא אותו לפה.

 

796

01:04:29,608 --> 01:04:33,107

ואני שמתי את התינוק על הכתף

 

797

01:04:33,108 --> 01:04:37,816

ופתאום איבדתי שליטה ונפלתי אחורה

 

798

01:04:37,817 --> 01:04:42,733

והתינוק התגלגל אחורה ונעלם לי,

בין הרגליים של האנשים.

 

799

01:04:44,608 --> 01:04:47,357

התחלתי לחפש אותו,

 

800

01:04:47,358 --> 01:04:54,107

תוך כדי שאני נופלת אני נפלתי

ועליי גם אנשים נפלו ודרכו עליי,

 

801

01:04:54,108 --> 01:04:59,524

לא יכולה לקום, אני שוכבת

ושולחת ידיים לכיוונים אחרים,

 

802

01:04:59,525 --> 01:05:01,733

לכל הכיוונים של הרגליים.

 

803

01:05:03,317 --> 01:05:06,691

מצאתי את היד הקטנה שלו

 

804

01:05:06,692 --> 01:05:09,607

והתחלתי למשוך אותו והייתה התנגדות,

 

805

01:05:09,608 --> 01:05:12,275

כנראה מישהו דרך עליו,

הוא לא בוכה, אין לו כוח,

 

806

01:05:14,317 --> 01:05:18,274

ועמדה מישהי לידי, אמרתי לה...

 

807

01:05:18,275 --> 01:05:21,998

נגעתי בה, אני מתחננת אלייך,

יש לי תינוק שנפל,

 

808

01:05:21,999 --> 01:05:25,441

בואי תעזרי לי לקום, תעשי לי טובה,

 

809

01:05:25,442 --> 01:05:30,232

תעשי מצווה הילד שלי

מתחת לרגליים של האנשים,

 

810

01:05:30,233 --> 01:05:32,482

והיא אומרת לי: איפה? איפה?

 

811

01:05:32,483 --> 01:05:38,357

ואני לוקחת את היד שלה

ומפגישה עם היד שלו,

 

812

01:05:38,358 --> 01:05:42,232

והיא משכה אותו ועזרה לי לקום,

 

813

01:05:42,233 --> 01:05:44,774

אמרה לי: עכשיו את צריכה ללכת,

 

814

01:05:44,775 --> 01:05:49,607

תשתדלי ללכת לפינה,

שתוכלי להיאחז במשהו,

 

815

01:05:49,608 --> 01:05:52,316

באיזה מעקה.

 

816

01:05:52,317 --> 01:05:59,733

איכשהו הגעתי לאיזה צד שיש בו מעקה,

 

817

01:06:02,150 --> 01:06:08,774

החזקתי במעקה ואנשים גם עם המעקה

ודוחפים ולוחצים.

 

818

01:06:08,775 --> 01:06:15,399

הברזל הזה של המשאית

לוחץ לי על רום הבטן

 

819

01:06:15,400 --> 01:06:17,733

ואנשים נפלו עליי, לא יכולה לנשום.

 

820

01:06:20,150 --> 01:06:22,150

כך הגענו...

 

821

01:06:24,233 --> 01:06:28,149

בלי ליפול עוד פעם הגעתי לנקודה הזאת,

 

822

01:06:28,150 --> 01:06:33,441

שאנחנו עולים למטוס.

 

823

01:06:33,442 --> 01:06:38,232

גם שם הכול מדבר ואין שום דבר,

אין יצור חי

 

824

01:06:38,233 --> 01:06:43,650

ושם הורידו אותנו בקבוצות,

תשבו פה, חצי פה, חצי פה.

 

825

01:06:45,567 --> 01:06:50,483

ואני רואה מישהו, הוא אומר לנו:

אל תפתחו עיניים,

 

826

01:06:52,525 --> 01:06:57,024

תכף המטוס מגיע

 

827

01:06:57,025 --> 01:07:00,899

ואל תרוצו ותהיו רגועים וזה.

 

828

01:07:00,900 --> 01:07:05,567

אני אמרתי: מה זה אל תפתחו עיניים?

אני חייבת לראות. מה זה?

 

829

01:07:07,150 --> 01:07:10,941

מרוב הסקרנות שלי אני פותחת עיניים

 

830

01:07:10,942 --> 01:07:15,732

והאדמה של ה...

 

831

01:07:15,733 --> 01:07:20,692

החול נכנס לי לעין כי זה מהמטוס,

 

832

01:07:22,983 --> 01:07:24,983

היה ממש חול מתפזר,

 

833

01:07:26,650 --> 01:07:29,692

ואיכשהו אנשים יצאו משם,

 

834

01:07:31,233 --> 01:07:34,899

החיילים שלנו החמודים.

 

835

01:07:34,900 --> 01:07:38,607

כשראיתי אותם, אמרתי:

וואו, אלוהים,

 

836

01:07:38,608 --> 01:07:42,857

מירושלים, הם הגיעו מירושלם,

 

837

01:07:42,858 --> 01:07:48,774

והתחלתי לבכות, כולם התחילו לבכות

והתחילו לדחוף אותנו לתוך המשאית

 

838

01:07:48,775 --> 01:07:52,857

ונכנסנו... לא למשאית, למטוס.

 

839

01:07:52,858 --> 01:07:57,649

המטוס, לא היה לו כיסא,

הכול היה פתוח מהרצפה.

 

840

01:07:57,650 --> 01:07:59,025

התיישבנו שם.

 

841

01:08:01,358 --> 01:08:06,483

משם אמרתי: וואו,

כנראה החלום עומד להתגשם.

 

842

01:08:09,025 --> 01:08:12,649

ככה הגענו לארץ,

 

843

01:08:12,650 --> 01:08:16,108

והשמחה הייתה גדולה והיינו מאושרים.

 

844

01:08:19,358 --> 01:08:25,774

כמובן, הדאגות להורים שלנו

שנשארו מאחור, למשפחות.

 

845

01:08:25,775 --> 01:08:30,108

כל פעם היו אומרים לנו:

זה נפטר עכשיו, זה נפטר עכשיו.

 

846

01:08:33,233 --> 01:08:34,317

זה היה נורא.

 

847

01:08:37,817 --> 01:08:43,607

בעצם אני אמרתי לעצמי:

אם אני כבר הגעתי,

 

848

01:08:43,608 --> 01:08:51,483

אם עברתי את כל הגיהינום והגעתי לפה,

כנראה אלוהים רוצה שבאמת אני אהיה בן אדם,

 

849

01:08:53,233 --> 01:08:59,399

ועם כל הדברים המזעזעים שראיתי

אמרתי לעצמי:

 

850

01:08:59,400 --> 01:09:06,149

או שאני שקועה במחשבות ובדיכאון

ולראות את המתים שהיו שם,

 

851

01:09:06,150 --> 01:09:10,232

את האנשים שגססו לפניי,

 

852

01:09:10,233 --> 01:09:15,774

אמרתי: טוב, כנראה מפה,

מהתחושה הזאת אני אתרומם

 

853

01:09:15,775 --> 01:09:20,233

ואני אהיה חזקה לעצמי

ואני אעזור למי שאפשר לעזור.

 

854

01:09:23,233 --> 01:09:30,982

אז התחלתי ללמוד פה,

ללמוד קורס אחיות ותארים אקדמיים וכאלה

 

855

01:09:30,983 --> 01:09:33,441

והתחלתי לעבוד בתור אחות,

 

856

01:09:33,442 --> 01:09:39,524

שגם החלום הזה שצריך לעזור

זה המקום הכי מיועד לי.

 

857

01:09:39,525 --> 01:09:44,649

אני כל כך התרגשתי להגיע לנקודה הזאת,

 

858

01:09:44,650 --> 01:09:52,732

והילד, תהיו רגועים,

הילד הזה שלי, דוד שלי, הבן הראשון שלי,

 

859

01:09:52,733 --> 01:09:59,567

הגיע לארץ, לשמחתי היום הוא נשוי,

הביא שלושה ילדים ואני מאושרת.

 

860

01:10:02,275 --> 01:10:03,857

זה הסיפור בקצרה.

 

861

01:10:03,858 --> 01:10:08,774

אי אפשר לספר בדקה את כל ה...

אני סיפרתי בקיצור,

 

862

01:10:08,775 --> 01:10:13,482

אבל היו דברים גם נוראיים בדרך,

 

863

01:10:13,483 --> 01:10:21,926

והסיפור הזה משותף

לכל יהודי אתיופיה,

 

864

01:10:21,927 --> 01:10:24,399

לכל עם ישראל.

 

865

01:10:24,400 --> 01:10:27,732

זה סיפורים שיכולים ללוות אותנו.

 

866

01:10:27,733 --> 01:10:35,149

אני מפה, הסיפורים,

אני קוראת להם סיפורי גבורה, אומץ,

 

867

01:10:35,150 --> 01:10:43,049

אנשים שנמצאים פה,

רובם איבדו את המשפחות שלהם,

 

868

01:10:43,050 --> 01:10:47,858

עברו בדרך, אפילו לא זכו לקבר,

 

869

01:10:50,067 --> 01:10:52,691

הם מתמודדים היום עם...

 

870

01:10:52,692 --> 01:10:55,274

אנשים כבר התבגרו, שהיו צעירים,

 

871

01:10:55,275 --> 01:10:58,775

הם חלקם סובלים מדיכאון שלא מטופל.

 

872

01:11:00,358 --> 01:11:03,399

אנחנו, ש...

 

873

01:11:03,400 --> 01:11:08,149

אנחנו, לפחות שאנחנו יודעים

להתמודד עם המצב הזה,

 

874

01:11:08,150 --> 01:11:13,982

חובתנו לעזור לאנשים

שנמצאים במצב הזה,

 

875

01:11:13,983 --> 01:11:17,024

ללוות אותם, לעזור להם.

 

876

01:11:17,025 --> 01:11:19,941

זה המסר שאני רוצה להעביר.

 

877

01:11:19,942 --> 01:11:21,192

תודה רבה.

 

878

01:11:23,525 --> 01:11:27,441

תודה ששמעתם אותי.

 

879

01:11:27,442 --> 01:11:33,232

שמענו. ענבל, תודה.

ממש עדות מרתקת ומצמררת.

 

880

01:11:33,233 --> 01:11:40,049

היא קצת תפסה אותי

וקישרה קצת לסיפורים שקרו לאחרונה,

 

881

01:11:40,050 --> 01:11:44,232

ותודה ששיתפת אותנו בסיפור האישי שלך.

 

882

01:11:44,233 --> 01:11:47,899

אני מתכבדת להזמין שוב

את ד"ר שמחה גתהון,

 

883

01:11:47,900 --> 01:11:53,316

יו"ר המועצה הציבורית של התאגיד הממלכתי,

המרכז למורשת יהדות אתיופיה,

 

884

01:11:53,317 --> 01:11:57,732

לסכם את הערב המרגש,

המעצים, המדהים הזה,

 

885

01:11:57,733 --> 01:12:01,900

שאת ונפתלי הבאתם לכאן.

 

886

01:12:04,525 --> 01:12:05,941

תודה, ציונה היקרה,

 

887

01:12:05,942 --> 01:12:11,149

קודם כול על כל ההנחיה,

פשוט עשית אותה בצורה מכובדת ורגישה.

 

888

01:12:11,150 --> 01:12:12,357

אנחנו מודים לך.

 

889

01:12:12,358 --> 01:12:16,941

גם בסדר שאת עושה אותו,

זו הזדמנות להגיד לך ממש תודה.

 

890

01:12:16,942 --> 01:12:25,566

אני לא יודעת איך מסכמים ערב שכזה,

שכולו גדוש ברגשות ומציף בכאבים ועצב,

 

891

01:12:25,567 --> 01:12:27,107

אבל, יש לי אבל גדול,

 

892

01:12:27,108 --> 01:12:29,692

אבל עם המון עוצמה, עם המון אמונה.

 

893

01:12:31,525 --> 01:12:36,607

כל אחד מהדוברים כאן

זה מקור השראה בעיניי.

 

894

01:12:36,608 --> 01:12:39,566

זה נכון, מספרים את הסיפור האישי,

המשפחתי שלהם,

 

895

01:12:39,567 --> 01:12:41,942

אבל בעצם מספרים את הסיפור

של הקהילה כולה.

 

896

01:12:44,025 --> 01:12:46,232

אני באמת...

 

897

01:12:46,233 --> 01:12:50,566

זה כבוד גדול שאתם פה

ואתם מספרים את זה באומץ רב.

 

898

01:12:50,567 --> 01:12:51,899

זה לא פשוט.

 

899

01:12:51,900 --> 01:12:56,607

אני יודעת שזה מציף,

גם אנחנו פה יושבים ודומעים לא פחות,

 

900

01:12:56,608 --> 01:12:59,689

אבל אני רואה בזה באמת

 

901

01:12:59,690 --> 01:13:03,774

עד כמה הקהילה הזו כל כך חזקה

 

902

01:13:03,775 --> 01:13:05,941

וכמה אמונה יש בקהילה הזו.

 

903

01:13:05,942 --> 01:13:11,024

אני חושבת שרק אנשים חזקים יכולים לבוא,

ללכת ברגל 800 קילומטר,

 

904

01:13:11,025 --> 01:13:14,066

בדרך לקבור את הקרובים בכל זאת

 

905

01:13:14,067 --> 01:13:16,233

ועם האמונה החזקה הזו להגיע.

 

906

01:13:18,400 --> 01:13:24,691

נשים, את היום הזה עשינו בסימן של נשים,

זה לא סתם הרבה נשים דיברו כאן.

 

907

01:13:24,692 --> 01:13:27,899

נכון, יש לנו גם את הגברים שלנו

והם עושים את העבודה,

 

908

01:13:27,900 --> 01:13:29,357

גם אנשים אחרים מדהימים

 

909

01:13:29,358 --> 01:13:33,232

שעשו את העבודה במשותף

עם הפעילים הקהילתיים שלנו,

 

910

01:13:33,233 --> 01:13:39,107

האנשים עצמם, אני רוצה להגיד תודה

לכל מי שהיה שותף למסע ההיסטורי הזה,

 

911

01:13:39,108 --> 01:13:47,149

שלא יישכח לעולם ולא נשכח

ולא נעבור את הדבר הזה בקלות,

 

912

01:13:47,150 --> 01:13:50,774

אני יודעת,

אבל אנחנו ננציח אותו בכל מצב.

 

913

01:13:50,775 --> 01:13:55,649

אני שמחה שיש לנו צעירים,

מבוגרים שרוצים לדעת,

 

914

01:13:55,650 --> 01:13:58,357

רוצים לספר את הסיפור הזה.

 

915

01:13:58,358 --> 01:14:01,024

אני גאה שיש לנו את הקהילה הזו

וגם אחרים.

 

916

01:14:01,025 --> 01:14:04,774

כשאני מסתכלת על כל מי שהיה פה

היום באמת, כל הדוברים,

 

917

01:14:04,775 --> 01:14:09,232

גם השרים וסגן השר, כמובן,

והקייס שלנו, הברכה,

 

918

01:14:09,233 --> 01:14:12,982

וגם יזכור, אשר, שדיברת על זה

 

919

01:14:12,983 --> 01:14:17,066

ובירכת, יותר נכון,

והתפללת בשביל כולנו,

 

920

01:14:17,067 --> 01:14:19,774

והדוברות ואסנקאו,

 

921

01:14:19,775 --> 01:14:24,232

ויש כמוך הרבה פעילים שעושים את זה

ולא מספרים עליהם.

 

922

01:14:24,233 --> 01:14:29,024

אני יודעת שאתם עושים המון עבודה

כדי שיראו וישמעו,

 

923

01:14:29,025 --> 01:14:32,191

עם ישראל, אזרחי ישראל

ידעו מה קורה שם, מה עשיתם,

 

924

01:14:32,192 --> 01:14:35,857

ואתם מלמדים אותנו,

כמובן, אסירי ציון, הארגון,

 

925

01:14:35,858 --> 01:14:40,732

דובר על אגאש אדיסו,

אני אומרת לו אגאש אדוסי ז"ל,

 

926

01:14:40,733 --> 01:14:44,024

אחד האנשים המדהימים שהכרתי בחיי

 

927

01:14:44,025 --> 01:14:46,274

וגיבורים של...

 

928

01:14:46,275 --> 01:14:47,732

הגיבור של הקהילה.

 

929

01:14:47,733 --> 01:14:50,941

יש כמוהו הרבה,

אבל הוא הגיבור של הקהילה.

 

930

01:14:50,942 --> 01:14:55,191

אני חושבת שהשם שלו ידובר עוד,

 

931

01:14:55,192 --> 01:14:58,024

ואני חושבת שזו חובתנו

 

932

01:14:58,025 --> 01:15:00,524

וגם זה מה שהוא רצה

במפגשים הרבים שעשינו,

 

933

01:15:00,525 --> 01:15:04,107

אני ונפתלי עם אגאש אדיסו,

זה מה שהיה לו חשוב.

 

934

01:15:04,108 --> 01:15:06,482

אנחנו נעשה את זה.

 

935

01:15:06,483 --> 01:15:11,524

ולזמרות המדהימות,

לחגית יאסו, לאיילה אינגדשט,

 

936

01:15:11,525 --> 01:15:16,191

הקדישו את השיר הזה לנשים,

לאימהות, זה מצמרר, אני ממש מודה להן.

 

937

01:15:16,192 --> 01:15:20,149

בשמי, בשם המרכז, בשם טל,

בשם כולנו בעצם,

 

938

01:15:20,150 --> 01:15:27,691

ותמר דסטה, ענבל רטה,

עו"ד מיטל זאודה ואסנקאו,

 

939

01:15:27,692 --> 01:15:30,566

כל הדוברים, שהיו מדהימים אחד אחד,

 

940

01:15:30,567 --> 01:15:35,191

ואמן, אמן, אמן, אמן,

אנשים כמוכם ירבו ויעשו את העבודה,

 

941

01:15:35,192 --> 01:15:41,191

וכל הקהל המדהים הזה,

שהגיע ושומע ואכפת לו.

 

942

01:15:41,192 --> 01:15:45,899

אנחנו ביחד נעשה,

ננציח ונספר את הסיפורים.

 

943

01:15:45,900 --> 01:15:51,691

בעצם כשאני מסתכלת על זה,

זה חלק מהמטרות העיקריות של המרכז הזה,

 

944

01:15:51,692 --> 01:15:54,482

מרכז מורשת יהדות אתיופיה,

לספר את הסיפור של העם הזה,

 

945

01:15:54,483 --> 01:15:58,857

הקהילה המדהימה הזאת,

הגיבורים האלה והגיבורים שהיו לידם,

 

946

01:15:58,858 --> 01:16:02,357

וכל הדרכים אפשריות.

 

947

01:16:02,358 --> 01:16:09,066

אנחנו מזמינים את כולם לבוא להתחבר ולעשות

את הפעולה המדהימה הזאת לדור הבא שלנו,

 

948

01:16:09,067 --> 01:16:10,233

לעם ישראל כולו.

 

949

01:16:12,817 --> 01:16:16,732

אני רוצה להגיד תודה

לצוות המדהים של המרכז,

 

950

01:16:16,733 --> 01:16:20,982

נפתלי בראשו, באמת,

בלעדיך אי אפשר היה לעשות שום דבר,

 

951

01:16:20,983 --> 01:16:24,691

אני חייבת להגיד לך תודה,

וגם על הסיפור המרגש.

 

952

01:16:24,692 --> 01:16:28,899

אני דמעתי ואני בטוחה שכל מי שהיה,

ראיתי גם את הצ'אט, שכתבו,

 

953

01:16:28,900 --> 01:16:32,316

באמת, לא רק אתה עושה את המרכז,

אתה מספר גם את הסיפורים,

 

954

01:16:32,317 --> 01:16:39,149

אתה בעצמך עברת את המסע הזה

וסיפרת ושיתפת, אני מודה לך על זה,

 

955

01:16:39,150 --> 01:16:43,069

התרגשתי, כתבתי לך גם באישי,

אנחנו נדבר על זה.

 

956

01:16:43,070 --> 01:16:47,774

ניר, מדהים,

כל העבודה הנפלאה שאתה עושה,

 

957

01:16:47,775 --> 01:16:51,149

כל הצוות כולו, תודה,

תודה לכולם, באמת, באמת, באמת,

 

958

01:16:51,150 --> 01:16:53,732

ועוד דבר, משפט אחרון

שאני אגיד את זה.

 

959

01:16:53,733 --> 01:17:01,091

את השמות של ההנצחה,

נכון יש בהר הרצל 1,500 מונצחים,

 

960

01:17:01,092 --> 01:17:04,441

אז באמת משרד רה"מ

עשה את העבודה הזו

 

961

01:17:04,442 --> 01:17:07,566

יחד עם ארגונים נוספים

בצורה בלתי רגילה,

 

962

01:17:07,567 --> 01:17:09,691

הנושא הזה עבר אלינו,

אני לא הייתי,

 

963

01:17:09,692 --> 01:17:13,399

אני רואה את לירית פה למטה,

היי, לירית,

 

964

01:17:13,400 --> 01:17:18,066

ואנחנו... לקח קצת זמן,

אנחנו כינסנו את הוועדה כבר,

 

965

01:17:18,067 --> 01:17:20,607

ועדה של המשך ההנצחה של השמות,

 

966

01:17:20,608 --> 01:17:22,649

אנחנו הולכים לעשות את הדבר הזה.

 

967

01:17:22,650 --> 01:17:27,232

כל מי שרוצה להשמיע את הסיפור מוזמן.

 

968

01:17:27,233 --> 01:17:31,732

אני רוצה להגיד תודה גדולה גדולה,

נשים יקרות.

 

969

01:17:31,733 --> 01:17:34,316

אתן המנוע של הקהילה הו.

 

970

01:17:34,317 --> 01:17:37,149

אני רוצה שנמשיך להיות כאלה.

 

971

01:17:37,150 --> 01:17:42,982

עם ישראל מאז ומתמיד מאותגר

ועבר הרבה תלאות בחייו מאז שנוצר,

 

972

01:17:42,983 --> 01:17:44,941

אבל הוא תמיד הצליח.

 

973

01:17:44,942 --> 01:17:47,274

אני מאמינה שנצליח גם.

 

974

01:17:47,275 --> 01:17:48,692

ותודה רבה וערב טוב.

 

975

01:17:50,525 --> 01:17:53,274

תודה רבה לד"ר שמחה גתהון.

 

976

01:17:53,275 --> 01:17:56,482

אני רוצה להודות

למרכז למורשת יהדות אתיופיה,

 

977

01:17:56,483 --> 01:18:02,441

לעמותת מסוואת ולארגון אסירי ציון,

משפחות הרוגי מלכות ונעדרים יוצאי אתיופיה

 

978

01:18:02,442 --> 01:18:04,607

על הארגון של האירוע הזה,

 

979

01:18:04,608 --> 01:18:06,107

לכל המשתתפים באירוע,

 

980

01:18:06,108 --> 01:18:11,692

הגיבורים והגיבורות ששיתפו אותנו

בסיפורים האישיים המדהימים שלהם בשני המושבים,

 

981

01:18:13,676 --> 01:18:16,732

והם כללו נדבכים רבים ומגוונים.

 

982

01:18:16,733 --> 01:18:19,107

אני אציין כי האירוע כולו הוקלט

 

983

01:18:19,108 --> 01:18:22,107

ויפורסם בהמשך בעמוד הפייסבוק

ובעמוד היוטיוב

 

984

01:18:22,108 --> 01:18:24,607

של המרכז למורשת יהדות אתיופיה.

 

985

01:18:24,608 --> 01:18:28,607

אחרונים אני רוצה להודות לכם,

הקהל הרב שהגיע לאירוע.

 

986

01:18:28,608 --> 01:18:30,524

בלעדיכם הוא לא היה קורה.

 

987

01:18:30,525 --> 01:18:33,857

לזכרם של אחינו ואחיותינו

מקהילת ביתא ישראל,

 

988

01:18:33,858 --> 01:18:38,649

אשר חירפו נפשם

בניסיון להגיע לארץ ישראל ולירושלם

 

989

01:18:38,650 --> 01:18:40,357

ובדאבון הלב לא הצליחו.

 

990

01:18:40,358 --> 01:18:44,357

אנו, אלה שכן הגענו,

אלה שנמצאים כאן, בארץ ישראל,

 

991

01:18:44,358 --> 01:18:49,607

נמשיך לזכור ולהזכיר

את המעשה הציוני החלוצי והאמיץ שעשיתם

 

992

01:18:49,608 --> 01:18:52,191

ונמשיך להזכיר את גבורתכם.

 

993

01:18:52,192 --> 01:18:53,482

יהי זכרם ברוך.

 

994

01:18:53,483 --> 01:18:56,333

ואני לוקחת באופן אישי בכל שנה

 

995

01:18:56,334 --> 01:19:02,357

להזכיר במקום העבודה שלי את היום החשוב הזה

ואת האנשים החשובים שלנו.

 

996

01:19:02,358 --> 01:19:04,567

תודה רבה והמשך ערב נעים.

 

997

01:19:07,567 --> 01:19:10,692

תודה רבה לכולם והמשך ערב נעים.